מ"ב עשר ספירות בלי מה ועשרים ושתים אותיות שלש אמות שבע כפולות שתים עשרה פשוטות. וצא"ל כי כל זה הספר מסודר על שלשה דרכים, בעולם ובשנה ובנפש, ולפי שבמשנה הראשונה הזכיר שם צרכי סדר העולם הזכיר כאן צרכי סדר השנה. וכן כל הספר הזה, ומ"מ בכל משנה ומשנה מהם רומז אל ג' סדרים אלו. אמר עשר ספירות בלי מה, רמז אל היו"ד העליונה אשר היא מקפת לכל ההויות אשר נבראו ביש מאין שמיד נבדלו עשרה רקיעים זה מזה באמצעות היו"ד אשר הוא נאצל מבלי מה ר"ל מכ"ע שאין לו מהות אמנם היו"ד יש לו מהות ולכן נקרא חכמה כלומר חך אמר מה, וכל מה שנזכר בתורה ובנביאים ובכתובים רומזים אל החכמה שנאמר מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך לרמוז אל כל הויות שהן מצויירות בחכמה כמו שרמזנו לעיל. אבל כ"ע הנקראת אין נקרא בלי מה, וי"מ בלי מה מלשון עדיו לבלום שפי' סתימת פה שאין רשות לדבר ולא להרהר, ואחר שהובדלו הרקיעים זה מזה כעין עשרה עגולים זה בתוך זה ונשאר באמצעיתם כדור אטום דמות יו"ד ודמות ארץ החיים, וקראם ספירות להיותם זכים ובהירים כמראה אבן ספיר דמות כסא. והנה מכאן יש לך להבין שכל מה שפירשתי לעיל מענין החקיקות אשר בחכמה כולם נצטיירו ונחקקו בכל רקיע ורקיע מאלו הספירות, והנה בכל אחד מהם נתיבות ושמות ואותיות וספרים, וזהו ציורן: וצריך אתה לדעת כי כשם שדמות הרקיעים רקיע עליון המקיף כדורו כעין יו"ד אטומה הנה נבדלו באמצעיתו רקיעים אשר כלל מספרם עשר אע"פ שאין להם סוף כי כל אחד מהם מתפשט לעשרה וכן ענפיהם לעשרה וכן עד סוף כי אין מספר כלול כעשרה כמו שבארנו לעיל וכן כח בתבנית האותיות וע"כ אל תתמה אם פעמים ירמוז הפסוק או המשנה צורת עגולה ופעמים אל צורת אדם ופעמים אל צורת השמש ופעמים אל צורת ארץ או הרים או אילנות עגולים כי ספירותיהם עגולים כדורים ולא שטוחות וכן כל בריה ובריה מעין דמיון נשמה וכן עשבים או אריה או שור או נשר או לויתן או דג או גויה או רוח וכיוצא בהם כל אחד ואחד לפי חקירתו בצורה הכוללת הוא מדבר ולכל אחד מהן הויות או על דמות תבניתו שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו והבן זה מאד וזה סוד מה שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר הוא אדם יצרתיו אף עשיתיו ועל זה הסוד יקרא השי"ת בכל אחד ואחד משמות היצורים שנאמר אריה שאג מי לא יירא הוי"ה אלהים דבר מי לא ינבא. ואלו יס"ב כולם חיים מתנועעים תנועה סבובית ובכל אחד ואחד מהם נפשו שבה יתנועע ושכלו וציורו וחשוקו ובאלו החקיקות שבהם ר"ל הנתיבות מתוכן יתנוצץ אורות אשר צבעם שונות זו מזו. ומהם נברא מאור אחד שנאמר ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור והוא שמש ומגן הוי"ה צבאות והוא כולל כל הצבעים והוא האור ששמש בז' ימ"ב וזהו סוד והיה לך ה' לאור עולם והמקיף שהוא היו"ד הוא החשמ"ל וכולם מסודרים ע"פ מ"ב אותיות כל פרט ופרט של כל מין ומין ממיני הנמצאות, ואלו הכ"ב אותיות בסוד אלף אלפין ורבו רבבן שפירשתי לעיל הם בכל גלגל וגלגל ובין כל אות ואות מהם הבדל והאותיות חיות ורצות ושבות ופורחות מדרכי הנתיבות ועולות עד לאין סוף. ומתוך כך עלייתן וחזרת הקפי הרקיעים נהיו מן המחיצות המבדילות בין אות לאות מצורות האותיות עד שיצאו ועלו ופרחו שנאמר והחיות רצו"א ושו"ב בגימ' תרי"א מצות כי הם על ידם. והיו הגלגלים חלולים ונתנועעו אותיות בתוך אותיות עד שנצטרפו מהן כל לשון וכל דבור וכל תרי"ג מצות והיא התורה שקדמה לעולם (בינה) והיא שמו של הקב"ה כי אין בה הפסק וצירוף גשמי כי כולם קדושים ובתוכם הוי"ה ואין לזה כח יותר מזה ולפיכך ארז"ל כי ותמנע היתה פלגש קדושתו כקדושת שמע ישראל כי כולם בשם ה' יכנו. ואמר שלש אמות, פירוש אמות יסודות ואמר כי שרשי היסודות הם ג' כי הארץ מורכבת מאמ"ש ואינה יסוד פשוט וכן ראוי כי כשם שסבת הוי"ה משלש והם ההעדר וההויה והנושא אל שניהם והם שני הפכים כן כל המורכבים צריכים שיהיו משני הפכים והם האש והמים והרוח נושא לאש מצד חומו ונושא למים מצד לחותו. והנה הארץ מורכבת משלשתם. וידוע כי החומר ר"ל גלם החכמה הוא שוה לאיכיות [לחום] ולקור וללחות וליובש והנה ומ"ב גימ' ח"ם כי ממנו כח החום. קור בגימ' שא"ה והוא מתחלף להיות האש יבש בגימ' דח"ש. לא"ז בגימ' ל"ח. הנה אלו ד' איכיות פשוטות הראויות לחומר הפשוט הנקרא גל"ם והוא גמ"ל. והנה רוח אלהים ר"ל חכמה שוה להם ולפי דקות האיכיות היה סדר הנחתם כי האויר שהוא פשוט בתכלית הפשיטות הוא עליונו לגבנינות שבכל יס"ב ואחריו המים הרוחניים והם יסוד אל המים אשר נתהוו מהם הרקיעים שנאמר בהם יהי רקיע בתוך המים ואחריהם האש שממנו נתהוו השמים שלמטה והשרביטים, וזהו סדרן על סדר אמ"ש. וצא"ל כי המים הקרובים לאש אין טבעם כטבע המים הקרובים לאויר, כי הקרובים לאש יקבלו טבע מטבע האש קצת חמימות ויובש. והמים אשר קרובים לחלק האויר יקבל האויר מהם קצת קרירות, והמים האמצעים שבהם הם פשוטות באיכות המים ר"ל קר ולח, ובהתערב אלו שלש אמות בד' איכיות שבהם יפרד קצתן אל קצתן ויתמזג קצתן בקצתן ויתהוה מהן היסוד הרביעי הנקרא עפר אמנם איננו מן האמות שנאמר כי לשלג יאמר הוי ארץ והשלג הוא מקרירות האויר והקרשתו והוא שלג (חסד) שתחת כסא כבודו וכאן טעו הפילוסופים ואמרו כי היסודות הן במדרגה השלישית לנמצאים שמתחת גלגל הירח כי החומר הוא ראשון למציאות ושני למציאות הם ד' איכיות הפשוטים ושלישי למציאות הרכבת האיכיות והם היסודות וכשם שטעו במספר היסודות שמנו ארבעה כן טעו בסדר הנחתם אמרו האש למעלה ואחריו האויר ואחריו המים ואחריו העפר. ועוד טעו באמרם שהגלגלים הם פשוטים בלתי מורכבים מאמ"ש ר"ל מד' יסודות. וצא"ל כי סדר אמ"ש הוא בעולם העליון (עולם הספירות) ראשית האצילות ובעולם שאחריו (עולם המלאכים) ישתנה הסדר אמ"ש לאש"ם ובעולם שאחריו (עולם הגלגלים) מן אמ"ש למש"א ובעולם שאחריו מן שא"ם לשמ"א כמו שיתבאר כי בהכרח יתהפך הנחתם מסדר המחתים שנאמר תתהפך כחומר חותם ולפיכך בסדר זה העולם שאנחנו בו אש למעלה ואחריו אויר ואחריו מים. אמנם היות טעותם מבואר במה שאמרו שאין הגלגלים מן היסודות הוא שנתבאר בחכמת החוזים היותם מיחסים טא"ק לאש שב"ג לעפר תמ"ד לרוח סע"ד למים והבן זה. נמצאת אומר שכל צבא השמים והארץ והימים והם עצמם עליונים ותחתונים שרשם ויסודם אמ"ש. וצא"ל כי כל אחת מן הספי' יש לה צבע בפ"ע וכן כל אחד מן היסודות (יש לו צבע בפ"ע) ויש מלאכים מצויים מיסוד אחר מן הבינה ולמטה לפי שאותיות אמ"ש אינן פשוטים גמורים: שבע כפולות. פי' מספר שבע נולד מאמ"ש כי האויר יש בו כח מים ואש והמים יש בהן כח אויר ואש והאש יש בו כח מים ואויר, וקבוץ הכל הרי שבע כפולות. ולפי שהן כפולות בדבר ובתמורה נקראו כפולות: ואלו הן הדברים ותמורתן: חיים בינה מות: שלום יסוד מלחמה: חכמה חסד אולת: עושר גבורה עוני: חן תפארת כיעור: זרע נצח שממה: ממשלה הוד עבדות: הדברים ותמורתם: עת ללדת זרע ועת למות שממה: עת לטעת זרע ועת לעקור נטוע שממה: עת להרוג מות ועת לרפוא חיים: עת לפרוץ מות ועת לבנות חיים: עת להשליך עוני ועת כנוס אבנים עושר: עת לאבד עוני ועת לבקש עושר: עת לחבוק חן ועת לרחוק מחבק כיעור: עת לשמור חן ועת להשליך כיעור: עת לחשות חכמה ועת לדבר אולת: עת לתפור חכמה ועת לקרוע אולת: עת מלחמה ועת שלום: עת לשנוא מלחמה ועת לאהוב שלום: עת ספוד עבדות ועת רקוד ממשלה: עת לבכות עבדות ועת לשחוק ממשלה: והנה סדרתי לך כ"ח מחנות שכינה אשר השכינה מתהלכת בי"ד מחנות לימין ובי"ד מחנות לשמאל ומהם יהיו כל משפטי השכינה אשר דנה בהם הבריות. וידוע כי שם אדני סובב בשם יהוה אלהינו ידוד הנק' כוזו במוכסז כוזו ידוד אלדינו ידוד בימינו וכוזו במוכסז כוזו בשמאלו שנאמר ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך. ומהם יוצא כל משפט לידת הבנים מצד החסד או מיתתן מצד הדין. ולטעת הנפשות בארץ החיים כי האדם עץ השדה. או לעקור נטוע מארץ החיים. או להרוג או לסקלו מארץ החיים. או לרפוא לחולים להביאם לחיים. עת לבנות הפרצות אשר נפרצו בו לקחת את נפשו ולהשחית חיותו. עת להשליך עוני, פי' משליך מחייתו. עת כנוס, פירוש לכנוס עושר מצד הגבורה כי מצפון זהב יאתה ותמורתו העוני. עת לבקש אחר המחיה והעושר ועת לאבד מצד העוני והתמורה. עת לחבוק מצד החן של הזווג. ועת לרחוק מחבק מצד הכיעור. עת לשמור מצד החן ועת להשליך מצד הכיעור. עת לחשות מצד החכמה כי גם אויל מחריש חכם יחשב. ועת לדבר קול כסיל ברוב דברים ופי כסיל מחתה לו. עת לתפור חלקי אדם ר"ל בדין בני חלוף בחכמה. ועת לקרוע מצד התמורה. עת מלחמה ועת שלום מצד יסוד. עת לאהוב מצד שלום. ועת לשנוא מצד תמורות. עת ספוד מצד עבדות ועת רקוד מצד הממשלה. וצא"ל שכשם שיש ללבנה כ"ח מחנות שהיא מקפת בהן בכל חדש וחדש כן יש למלכות כ"ח מחנות שסובבת בהן מהתחלת האורה עד כבוי אורה, ואילו נעשה עיגול נחלק על כ"ח בתים ונכפל אותיות יה"ו על אבג יתץ קרע שטן נגד יכש בטר צתג חקב טנע יגל פזק שקו צית, שיעלו קס"ח, חלקם על כ"ח יעלו שש אותיות לכל שם, וזהו צורתו: וצריך אתה לדעת כי מקום תשלום מהלכה בגלגל ר"ל הילוכה בי"ב הויות כאשר תשלים מהלך י"ב הויות אין זה מקום מולדה עד שתוסיף להרחיק עצמה מן השמש כשיעור עד שתקבל אורה מאור התפארת וזהו סוד אין בין מולד ומולד אלא כ"ט י"ב תשצ"ג. ועל פי אלה המחנות יהיה כל משפטי המלכות. והנה כל היצורים אשר יתפעלו באחד מאלו הכ"ח מחנות יקבלו גזירות מן המחנות באחד מן הכ"ח עתים הנזכרים כאן וזהו סוד לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, וזהו גם כן מפתח לתרץ בו שאלת צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו. והמשל בזה אילו נפש הצדיק הוא וכל חלקיו יולד בעת חסרון האורה בהכרח יתפעלו עניניו בחסרון כי דיו לעבד להיות כרבו אמנם השכר המכוון הוא מזומן לו לשמוח במלכות ה' וכן בשאר הז' תמורות. ולהפך ג"כ אילו יולד איש רשע בכל חלקיו במילוי הירח אי אפשר שלא יגיע לו טובות אמנם ענשו מזומן להעדר ממלכות אל שנאמר וגם רשע ליום רעה, ואומר לעת תמוט רגלם. והנה מזו הצורה יתבאר לך שמהלכת הלבנה בהויה אחת ימים ב', שעות שש, חלקים תקנ"ט, ומקפת כל י"ב הויות בתוך כ"ז ימים שש שעות רל"ד חלקים, ובין מולד למולד כ"ט ימים י"ב שעות תשצ"ג חלקים. והנה השמש ומגן ה' צבאות יחול בראש טלה בתקופת ניסן ובראש סרטן בתקופת תמוז ובראש מאזנים בתקופת תשרי ובראש גדי בתקופת טבת. ולהיות שם בן מ"ב נחלק לז' חלקים וכל חלק מהם שש אותיות וצרפנו אליהם שם יה"ו אל כל אות ואות יעלו ד' פעמים מ"ב והם קס"ח אותיות וחלקנום לשש שש אותיות יעלו כ"ח מחנות סימנם כ"ח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, ואומר גדול אדונינו ורב כ"ח, ובהם נפעלים כל הגזירות. ואמר י"ב פשוטות פי' שאין להם תמורה אך הם פשוטים ועומדים מבלי תמורה כי אויר ומים ואש כל אחד מורכב משניהם נתחייבו להיות ששה כי באויר כח מים ואש ובמים כח אויר ואש ובאש כח אויר ומים הנה ששה וכל אחד מאלו כלול מכח נעלם (כ"ע) ונגלה (חכמה) כי שתיהן שופעות אל תפארת ולפיכך נתחייב להיות למספר י"ב והן כח לי"ב הויות הנעלמות ר"ל של אהי"ה ולי"ב הויות גלויות ר"ל של שם הוי"ה ולי"ב מזלות ולי"ב חדשים ולי"ב צינורות ולי"ב גבולי אלכסונות ולי"ב שבטי י"ה ולי"ב מנהיגים בעולם שנה ונפש. וצא"ל למה קרא לז' מהן כפולות ולי"ב פשוטות, אם בעבור שיש תמורת חיים מות ותמורת שלום מלחמה ותמורת עושר עוני וגו' לעיל, הנה ג"כ לי"ב פשוטות שהן ראיה שמיעה ריח שיחה לעיטה תשמיש מעשה רוגז הלוך שחוק הרהור שינה יש תמורה. כתמורת ראיה דמיון, תמורת שמיעה חרשות, תמורת ריח אטימות, תמורת הלעטה רעבתנות, תמורת שיחה אלמות, תמורת תשמיש סריס, תמורת מעשה בטול, שחוק רוגז, הילוך פסח, הרהור שטות, שינה תעורה, א"כ למה יקראו פשוטות ואלו הראשונות יקראו כפולות, ואין טענה לפי שהסמיון העורון אינו נצרך לפועל וא"כ למה יקרא המות תמורה ואינו רק העדר החיים, הדבר ידוע כי ההפוך שני מינים, האחד מן שני ההפכים הוא שאין ביניהם אמצעי כמו במספר הזוג או נפרד, והב' הוא שיש ביניהם אמצעי כצבעים כמו השחור והלבן כי שאר כל הצבעים ביניהם, נמצא ששני ההפכים הם בנושא משא"כ בקנין וההעדר כמו העורון והראות ולפיכך שם תמורה כוללת להפכים ולקנין והעדר ולפיכך הוא מונה בתמורות תמורת חיים מות ועושר עוני שהם קנין והעדר ואלו תמורת חן כיעור שניהם בנושא אבל ההפוך, וכללו של דבר שבתמורות הז' מונה ז' כללים ותמורתם ואלו בנפש מונה ז' נושאי הפעולות ותמורתם כי התמורה תהיה ג"כ בנושא. והמשל בזה ב' עינים נושאים לראות, ב' אזנים לשמיעה לכן יאמר בהן הפך והוא חמר שאינו מוכן לקבל הראות או השמיעה וכיוצא בהן אבל פעולותיהן המצוירות אינן ענין עד שיאמר בהן הפכים ותמורות ולפיכך יקראו פשוטות כי ההפך לא יצוייר רק בנושא והראות והעורון אינו בנושא אך מצוייר פשוט מנושא, והבן זה. והנה לנושאי הפשוטות ישיגום תמורות אמנם הפשוטות המצויירות הן בלתי תמורות ולהיות זה הסוד מבואר שאין תמורה פירשו רז"ל בפירוש שמע ישראל כי בשעה שקרא יעקב אבינו לבניו שמעו ואגידה לכם וגו' נסתלקה ממנו שכינה אמר שמא ח"ו יש פסול בזרעי כמו שיש באברהם וגם ביצחק ועל כן נסתלקה פתחו כולם ואמרו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד שכשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד מיד פתח ואמר בשכמל"ו כי אין פסול ולא תמורה בי"ב שבטי י"ה לא למעלה ולא למטה. וצא"ל שכל משפטי העולמות מתנהגות על פי י"ב יהוה על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו. והנה סדרתי לך לעיל י"ב בתים לכוין בהם כל משפטי ה'. והנה שמש ומגן ה' צבאות מצטרף בי"ב הויות, וצ"א יום וז' שעות ומחצה מהלכת החמה בכל ג' הויות. והנה לי"ב הויות שס"ה יום ורביע ומחשבון זה תוכל לדעת בכל יום ויום באי זו מעלה עומדת השמש במהלכה של שנה ובמהלך היומי יש לה חשבון אחר ועוד תשמענו בעז"ה נמצא שהחמה כשהולכת עד תום ש"ס מעלות בתוך שס"ה ימים ורביע יום שמגעת לחלק אחד בגלגל ר"ל למזל אחד ל' יום י' שעות תק"מ חלקים. וכאשר תחלק מספר זה על ל' כדי לידע בכמה זמן ילך המעלה יגיע מהלך החמה למעלה אחת יום א' שע"ח חלקים, לב' מעלות ב' ימים תשנ"ו חלקים, לג' מעלות ג' ימים שעה אחת נ"ד חלקים, הנה בכ"ז ימים וט' שעות ותפ"ו חלקים הלכה החמה כ"ז מעלות, ובעוד ב' ימים תשנ"ו חלקים הלכה החמה ב' מעלות נמצא בכ"ט יום י' שעות קס"ב חלקים הלכה החמה כ"ט מעלות והלבנה הולכת מעלה אחת בשעה אחת וגם בתת"ח חלקים וחצי חלק. וזהו חשבון דבוק שני מלכים ר"ל שמש וירח. ורז"ל אמרו כ"ט י"ב תשצ"ג שבין מולד למולד. דע שאין מקום המולד האורה ללבנה מקום הדבוק, אך הלבנה צריך להרחיק מהשמש מעלות ידועות אחר שתדבק עמה ואזי יולד בה אור מהחמה כי מעת הדבקם עד שתשלים הלבנה מהלך ש"ס מעלות הם כ"ז ימים י' שעות רל"ד חלקים. והנה בזה הזמן הרחיקה השמש עצמה ממקום הדבוק שעבר בכ"ז ימים וט' שעות ותפ"ו חלקים כ"ז מעלות, והחמה הולכת בכ"ט ימים וי' שעות וקס"ב חלקים כ"ט מעלות והלבנה מהלכת כ"ב ימים ו' שעות תקנ"ט חלקים וב' שביעיות וחצי חלק ל' מעלות. והלבנה מהלכת בשעה אחת וגם בתתפ"ב חלקים וחצי חלק ובשביעי חלק מעלה אחת, נמצא שהלבנה מתדבקת עם החמה בתוך כ"ט יום י' שעות תתקצ"א חלקים. וכאשר תסתכל בחשבון שרמזתי לך תוכל להבחין ממנו בכל רגע ובכל שעה ובכל יום שתרצה ההויה המושלת מי"ב הויות או משם של כ"ח הויות והבן זה. והוא יגלה לך כל העתידות על פי סוד השם מבלתי שתצטרך למלאכת החוזים בכוכבים כי החוזים משקרים במקצת הדברים שנאמר נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמים החוזים בכוכבים מודיעים לחדשים מאשר יבואו עליך וארז"ל מאשר ולא כל אשר. ומכאן תוכל להבין התפלות וסוד הפעולות: ודע כי שלשה שמות משם של י"ב הויו"ת היודי"ן שבראשם לתקופת ניסן לטלה שור תאומים, ושלשה שמות שתחילתן ג' ההי"ן לתקופת תמוז לסרטן אריה בתולה, ושלשה שמות שתחלתן ווי"ן לתקופת תשרי למאזנים עקרב קשת, ושלשה של ג' ההי"ן אחרונות לתקופת טבת לגדי דלי דגים. ודע כי שם בן כ"ח בו כחות של עטרת ישראל והסוד ועתה יגדל נא כ"ח אדני. וכל לשון כח רומז לזה הסוד והנה השם הזה מתייחס לשם כ"ד צירופין של אדני ושם י"ב של הוי"ה ומגיע לשם י"ב לכל אחד מהם ר"ל מחנות שנים ושליש כזה: והנה לפניך כ"ח מחנות שכינה מסודרות בשם מן מ"ב ובשם יו"ד ה"א ו"ו ומסודר ע"פ י"ד ה' ית' כי י"ד אותיות בכל שם ושם והסוד ולכל הי"ד החזקה ומסודר לפי שם של י"ב הויו"ת ולפי שם של אדנ"י כאשר עיניך רואות ומסודרים תחתיהם חדשים של חמה וחדשים של לבנה תחתיהם ונחלקו שני מחנות ושליש מחנה לכל שם ושם של הוי"ה כדי לתת כחם זה בזה וזהו סוד כל הנבואות והעתידות והוא שם שבו נבראו שמים וארץ וכל אשר בם שנאמר ה' ב"ם סיני בקדש ולפיכך הוא יוצא מן בראשית עד ב' ובהו כאשר ידוע למקובלים וזהו סוד ל"ב נתיבות וי"ס הרי מ"ב וזהו סוד תולה ארץ על בלי מ"ה מ"ם ה"א הרי פ"ו בגימט' אלהים ומ"ה בגימ' אדם ובגימ' יו"ד ה"א וא"ו ה"א וכולם מתגלגלים ב"ם ר"ל בשם בן מ"ב והוא אבגית"ץ מלשון אבגא ונתיצה ר"ל מכה ונתיצה בסוד תהו ובהו כי ההפסד בעצמו הוא בעצמו סבה להויה ולכן נתחבר עמו שם יה"ו אשר בכללו ה"א אחרונה ולפיכך (הוא) קרע שטן, פירוש קורע ומבקע שטנת התהו אשר גרמו להפסד ההויות והשאר יתפרש לפי ענין סודו: