פירוש הראב''ד לספר יצירה-פרק ג משנה ב-
מ"ב שלש אמות אמ"ש סוד גדול מופלא ומכוסה. פירוש כשנבא לחקור איך נאצלו שני הפכים כמו אש ומים מכח פשוט נמצא שהדעות נלאו מהשיג סבה זו. ולפיכך קראו סוד פירוש דבר נעלם:
גדול מגדולה ומופלא מגבורה ומכוסה מבינה. פירוש אפילו ג"ג ובינה נעלם מהם אמתת סבת ההפכים איך היו בכ"ע באחדות השוה:
וחתום בשש טבעות. פירוש שש טבעות הם ששה קצוות שנחתמו בששה שמות אלו הן יה"ו יו"ה הי"ו הו"י וי"ה וה"י כמו שפי' בפ"א ושש הויות אלו הן מקורות לששה סדרים של אמ"ש אש"ם מש"א מא"ש שא"מ שמ"א ונקראו טבעות כי בטבעת המלך נחתם ונגמר ונתכסה ונעלם מה שרצה להעלימו ונשלם מה שרצה להשלימו. ולפי שכל (אלו) הטבעות אשר בכל בעלי הטבע מאשר במציאות כולם מוטבעים בטבעות הללו על כן נקראו ג"כ טבעות, והנה יו"ד מן יה"ו כנגד א' מאמ"ש והוא שרש לאויר כד"א רוח אלהים בחכמה כמו ששנינו אחת רוח אלהים חיים וה' מן יה"ו כנגד מ"ם מאמ"ש והוא מים מרוח, וא"ו מן יה"ו כנגד שי"ן מאמ"ש והוא כנגד אש ממים. ודע כי מאמ"ש ולמטה מתחלקין הנפעלין מהם לסוד זכר ונקבה אבל באמ"ש אין ראוי להזכיר שם זכר ונקבה. והנה סוד יו"ד עם ה"ו אין ראוי לומר בהם זכר ונקבה אע"פ שהם כח לאמ"ש:
יסודן אויר מים אש. כי בחקיקת הא' נתהוה אויר בעולם ובשנה ובנפש. ובחקיקת המ"ם ובחציבותו בסלע יצא לו מעין מים חיים הרי רוח אלהים חיים מרחפת על פני המים. ובחקיקת השי"ן יצא אש ממים שנאמר מים תבעה אש:
ומהם נולדו אבות כשם ששם יה"ו סבה לשלש הויות אותיות אמ"ש כן שלש אמות סבה לכל אויר מים אש אשר במציאות מלמטה מהן. אמנם כל מה שבתורת הספירות נקרא אמות ומה שלמטה מהן נקראו אבות כדאמרו רז"ל האבות הן הן המרכבה וכשם שאמ"ש הן יסוד לכל הספירות שנמצאו מהן כן האבות הם סבות ויסודות לכל הנמצאים מהם. הנה ג' אבות במשנה ב' יתפרש בעולם כי יסודם נעלם. ובאמרו זכר ונקבה מתפרש בנפש, ובאמרו שמהם נברא הכל מתפרש בשנה: