מ"ו ובאלו שמותיו [יצר מתהו] ממש. פירוש לממשות של היצירה כי הלביש צורה לדבר תהו: ועשה אינו ישנו. ואצילות הנמשך מאין שאין לו צורה ודמיון והשכל אלא כל חכמות הבריות נאספו מלידע מהו. הנה ע"י אלו ההויו"ת הוציאו מאין ליש כל הנמצאות: וחצב עמודים גדולים. והוא שנאמר בהם חצבה עמודיה שבעה והם הנזכרים בפסוק לך ה' הגדולה וגו' וקראם גדולים להיות ראשיתם גדולה: מאויר שאינו נתפס. פירוש מרוח אלהים (בינה) חיים (חכמה) יש בהם שש מאות ועשרים עמודי אור וכל עמוד ועמוד הוא עמוד ויסוד לעולם שנאמר וצדיק יסוד עולם. וגם נתן בהם כח להיות כל אחד מהם צופה ומסתכל בחכמה העליונה ההויו"ת: וממיר. האותיות כ"ב אותיות עד רל"א שערים לכל מין ומין וע"י כך עושה בתחלה בשם לפי שכל פעולות העליונות נפעלו בו' קצוות מגדולה ולמטה. והעטרת שהיא שם ה' ר"ל של תפארת והיא שם אחד היא פועלת כל מעשה וחדוש ע"י אותיות הללו: וסימן לדבר. יחוד ה' כי הנה כ"ב חפצים והם יו"ד אצבעות ידים ויו"ד אצבעות רגלים ושם יד ושם רגל הרי כ"ב בגוף אחד. אע"פ שהידים מתפצלים אחת לימין ואחת לשמאל וכן הרגלים אחת לימין ואחת לשמאל מ"מ הם נובעים מגוף אחד, כן בעולם וכן בשנה. וכן בשם ית' שכל כחותיו מתאצלים מאחדות הפשוטה ית'. וי"מ כ"ב חפצים בגוף אחד הם כ"ב אותיות אשר נחצבו בכדור אחד שהם היו"ד: