הספירה השניה נקראת א"ל ח"י ועליה אמר דוד ע"ה נכספה וגם כלתה נפשי לא"ל חי וכתיב צמאה נפשי לאלה"ים לא"ל חי וגו' והטעם כי בשעה שהעולם ברצון אז הכתר מתגלה בסוד א"ל ואז כל העולם ברחמים וזהו סוד א"ל מלך יושב על כסא רחמים וא"ת והכתיב א"ל זועם בכל יום באמת זהו א"ל שהוא זועם בכל מיני משחית ופועניות בשעה שהוא מתגלה לא אמר א"ל נזעם אלא זועם ועל דרך זה הוא סוד א"ל עליון ממש וסוד ברוך אברם לא"ל עליון וזהו המושך רחמים וחיים מלמעלה וכשמושך הרחמים והחיים אז נקרא א"ל ח"י ולכך תקנו בתפלה א"ל ח"י ומגן מגן ממיני משחית ופורענות ולפיכך כל מקום שתמצא שם אל הוא לצד מדת מרחמים וזהו שם א"ל שהוא מתגלה בשעה שמתעוררות שלש מאות וי' כיתות של דין על העולם ונקרא יש בסוד גדול ונעלם וכשמתעורר עליהם א"ל כולם נהפכות לרחמים וכלם נכבשות לפניו וזהו סוד יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו שאין שום דבר בכל תיקון התפלות שאין בו כמה ספרים וזהו יגולו רחמיך על מידותיך והנני רומז נקראו מידות כנגד מה שמודדין מלמטה כפי המדה כך היא מלאה אם מדת טהרה ממלאים אותה מהררי קדש העליונים ואם מדת טומאה ממלאים אותה מן החיצונים ומן הזוהמא וזה הוא שאמר במידה שאדם מודד בה מודדין לו לפיכך כשיופיע שם א"ל עליון כל אלו המדות בורחות ומתפחדות ומתפזרות ומתגלגלות ויוצאות ואז הדין נהפך לרחמים וזהו סוד א"ל מלך יושב על כסא רחמים ומה שאמר בשעה שיופיע עולם הרחמים אז יכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך: ודע והאמין כי כל מקום שיופיע מדת א"ל החיים באים עמו והנני פותח אברהם ירש במדת חסד ומדתו א"ל והוא סמוך לעולם החיים שהוא עולם הבינה וסימן א"ל חי וכשמדת א"ל יופיע ומתחבר למלכות אז נקראת המלכות אלה"ים חיים ואז כל העולם ברחמים ובקיום ובחיים וזהו סוד מה שתקנו בתפלה מחיה מתים ברחמים רבים שאילמלא שקדם אברהם ליצחק אין שם תחיית המתים ולפכך והאלה"ים נסה את אברהם וכתיב ויקח בידו רת האש ואת המאכלת כאן רמז עשרה ספירות בפסוק זה ואם תאמר והא כתיב ויקרא שמו פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום באמת פלא הוא סוד שלשה ספירות עליונות שהוא מקום הנפלאות וזהו שאמר הכתוב אודך על כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך ונאמר לעושה נפלאות גדולות לבדו לבדו ממש ונשגב ידו"ד לבדו: והנני מפרש המזמור הנקרא הלל הגדול חוזר ומפרש הודו לידו"ד כי טוב הודו לאלה"י האלה"ים הודו לאדוני האדונים באלו שלשה פסוקים סוד הכת"ר והתפאר"ת והמלכו"ת וכל המזמור משולש לבאר חזר המזמור על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ופירש לעושה נפלאות גדולות לבדו סוד הודו לידו"ג כי טוב שזהו סוד לבדו באמת פירש סמוך לו לעושה השמים בתבונה סוד הודו לאדוני האדונים שזהו סוד הנסים ושינוי הטבע ולפיכך אמר במקום הזה ויקרא שמו פלא וזהו סוד יועץ את מי נועץ ויבינהו באמת ואחר כך סמוך לו א"ל שהוא מדת הגדולה ואחר כך סמוך לו גבור שהוא מדת גבורה ואחר כך אמר אבי עד עולה למעלה ולמטה שהוא התפארת עד עדי עד לכל צד יתברך שר שלום שהוא ידו"ד וזהו שהבין המבין המלכות לפיכך אמר סמוך לפסוק זה למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה אם כן פקח עיניך וראה נפלאות במה שביארנו בעניין א"ל חי ותראה בכל מקום שמזכיר בתורה אחת משמות הקדש לאיזה מקום הוא רומז ובאיזה מדה הוא מתנהג וזהו הנקרא בתורה א"ל שד"י: והנני פותח לך שערי עליונים דע כי כל מקום שתמצא בתורה שם שד"י הוא סוד מלכות לבד ובכל מקום שתמצא א"ל שד"י הוא התחברות יסו"ד ומלכו"ת ואז מלכו"ת מתמלאת חיים וברכה: דע כי אברהם יצחק ויעקב שלשתם חברו יסוד למלכות לפי שהוא עיקר תיקון המרכבה ושריות שכינ"ה למטה לפיכך אמרה תורה וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא"ל שד"י לפי שאין נכנסין לראות מעלות הנבואב אלא בהתחבר א"ל שד"י ולפיכך אמרו האבות הם הם המרכבה והם תקנו בית המנוחה ליסוד בחיבור המלכות ונקרא שם אברהם בית אל ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ונאמר וילך למסעיו מנגב ועד בית אל לפי שאברהם הסיע את הרחמים מן הכת"ר שהוא קדמונו של עולם בעניין א"ל שחברו עם כתר ומאיזה צד מנגב שהוא חסד אברהם ולפיכך וילך למסעיו מנגב ועד בית אל כי מקומו של אברהם היה נגב שנאמר ויסע אברהם הלוך ונסוע הנגבה וזהו שנאמר ימין ידו"ד ומשך האצילות לשכון במלכות ויצחק גדר כל הפרצות שבצד שמאל מפני הפחד ונקרא על שם יצחק בית אלה"ים והסוד ויירא ויאמר מה נורא המקום מזה אין זה כי אם בית אלה"ים וזה שער השמים ויירא הוא סוד פחד יצחק ויצחק ירש מדת אלה"ים יעקב עמד באמצע והכין לו מקום בית מלון ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אות מצבה ויצק שמן על ראשה והשפיע לה עשר ספירות ותיקן הצנורות ונתייחדו כולן על ידו כמו שאמר כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך וקרא אותם בית אל וביתאלה"ים על שם אברהם ויצחק באו הנביאים וקראו בית ידו"ד על שם יעקב כי יעקב הוא קו האמצעי והוא ירש שם ידו"ד מכל צד ועל זה אמר הנביא והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ידו"ד בראש ההרים וכתיב לכו ונלכה אל ידו"ד ואל בית אלה"י יעקב בינה שמעה זאת ולפיכך תמצא שנקרא המלכות בית אל ובית אלה"ים ובית ידו"ד כנגד אברהם יצחק ויעקב כל אחד לפי מדתו אברהם מדה א"ל יצחק מדת אלה"ים יעקב מדת ידו"ד וזהו סוד אלה"י אברהם אלה"י יצחק ואלה"י יעקב והסוד הגדול המחבר כל הספירות במלכו"ת על ידי אברהם יצחק ויעקב וזהו שאמר הכתוב מזהור לאסף א"ל אלה"ים ידו"ד דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו וגו' כאן רמוז בפסוק זה סוד מעלת האבות היאך חברו כל הספיראת ותקנו כל הצינורות שקילקל אדם הראשון והסימן מזמור לאסף לאסף ממש וסימן ואסף איש טהור האספו ואגידה לכם כמו שביארנו כבר א"ל אלה"ים ידו"ד דבר ויקרא ארץ ואז נתחברו שלשה מדות עליונות כנגד אברהם יצחק ויעקב הם היו סבה לקריאת הארץ מקרא קודש ישראל מקוראי הארץ שהיתה גרושה האדמה אשר נטמא על ידי אדם הראשון ואמר א"ל אלה"ים ידו"ד דבר וגו' ואז נתחבר והאיר הארץ מכבודו והסוד שאמר בסוף הפסוק ממזרח שמש וגו' וכבר הודענוך מהו ממזרח שמש עד מבואו ודבר זה הוא סוד חיבור הספירות וייחוד השלם ועל ידי אברהם יצחק ויעקב ולפכך אנו אומרין זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך וגו' אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידיה ליעקב חק לישראל ברית עולם וגו' ולפיכך נקרא בית אל בית אלה"ים בית ידו"ד על ידי הבניינים שבנו שלשתם ונמצא ידו"ד יתברך מתייחד על ידי אברהם ויצחק ויעקב אחר כך חזר ואמר המזמור הזה מציון מכלל יופי אלה"ים הופיע כלומר אחר שתקנו הצנורות אברהם ויצחק ויעקב באיזה מקום הוא חיבור הספירות במלכו"ת ובייחוד הוא הספירה הנקראת ציון ולפיכך מציון מכלל יופי אלה"ים הופיע ולפיכך אביר יעקב שהוא שלישי לאבות והמבין סוד עיקרים הללו יבין סוד רק באבותיך חשק ידו"ד לאהבה אותם חשק ממש וסוד ויבחר בזרעם אחריהם וזהו סוד א"ל חי ומגן וזהו סוד מגן דוד שנאמר כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו ואם כן שמור בכל מקום שתמצא א"ל שד"י הוא סוד חיבור הספירות יסוד במלכות ועניין הייחוד וזה היחוד שתקנו האבות ולפיכך אמר הכתוב וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא"ל שד"י ושמי ידו"ד לא נודעתי וגו': ודע כי בזמן שנמצאת יסוד עם מלכות בייחוד אל שד"י בשם ידו"ד שהוא התפארת מצוי עמו לפי שהיסוד הוא קוצו של וי"ו התחתון וסימן אביר יעקב ולפיכך נראה בא"ל שד"י ושמי ידו"ד עמו וסימן ווי העמודים והאדנים לעמודים ואם תאמר הרי אמר לא נודעתי להם דע כי שם ידו"ד היה נראה להם באמצעות מלבוש א"ל שד"י ושד"י הוא אספקלריא שאינה מאירה ולפיכך ראו המלך במלבושו ולא נראה להם אלא באמצעות מלבוש ואינם יכולים להבין אמיתת עצמו ממש לפי שהמלבוש מפסיק ולפיכך לא נודעתי להם לא נודעתי אני בעצמי ובממשיתי להם שמחיצות המלבוש מפסקת וזהו במראה אליו אתוודע אבל משה רבינו עליו השלום סילק המלבוש כאמרו פשטתי את כתנתי וראה אחורים אבל לא ראה הפנים ואם כן שמור בכל מקום שתמצא שד"י בתורה או א"ל שד"י ותוכל ליסד את כל דבר על מתכונתו ותבין נפלאות גדוללות כי מתוך השם הנזכר בכל ענין מעניני התורה תוכל להבין עניין הפרשה או הפסוק לאיזה מקום הוא רומז ויפתחו לפניך כמה פתחים ותוכל להכנס בהיכל המלך ותראה נפלאות גנוזות ונסתרות מבוארות לעיניך והבן עד מאוד כל מה שפירשנו ואז תצליח את דרכיך ואז תשכיל: והמדה הזאת נקראת - מקור חיים והטעם לפי שכל הנחלים הנמשכים מרחובות הנהר היוצאין מעד"ן כולן מתקבצין במקום הזה והוא המקור הנמשך דרך ע"ב גשרים על ידי החסד והוא הממלא מדת המלכות ועל ידו נקרא מקור מים חיים והוא מעיין גני"ם מפני שמקור מים חיים מריק בתוכה כל מיני ברכה ושפע וחיים וזה שאמר הכתוב אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להן בורות בורות נשברות אשר לא יכילו המים ואותן הבורות הן חיצונות אין להם חלק בבאר שבע שהוא באר מים חיים אבל אותן בורות הן בורות חצונות הם בארת נשברים אשר לא יכילו המים ועליהם נאמר כי שוחה עמוקה זונה ובאר צרה נכריה ואלו הן הבארות חוץ לעולם החיים וכולן יורדין לבאר שחת ולמקום שאון ועליהם נאמר ויעלני מבור שאון מטיט היון ואתה אלה"ים תורידם לבאר שחת וכל אלו מקליפות הערלה שהן חוץ למחיצת ההיכל והסימן זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות: ודע כי בשעה שחוטאים ישראל ומטמאים ההיכל הרי מרפשין בטיט היון ומקורות החיים פוסקים ונאספים וזהו סוד מעיין נרפש ומקור משחת צדיק מ"ט לפני רשע וכתיב כי מפני הרעה נאסף הצדיק ודע כי משנטמא ההיכל וחרב הבית פסקו הצינורות באמת ונסתמו המעיינות עד שוב המלכות להתחבר בצדיק כי משפשטה מלכות הרשעה בעולם נאסף צדיק כאמרוכי מפני הרעה נאסף הצדיק וכשהרשעה כלה בעשן תכלה ויעביר ממשלות חוטאין מן הארץ אז ביום ההוא יצאו מים חיים וזה נקרא פלג אלה"ים וזהו שאמר הכתוב פלג אלה"ים מלא מים ופירוש הפסוק כך פקדת המים והארץ ותשוקקיה רבות תעשרנה פלג אלה"ים מלא מים ופקדת נוך ולא תחטיא וידו"ד פקד את שרה כאשר אמר במקום הזה רצו להפריד דור הפלגה ואמרו ונעשה לנו שם רצו להפריד בין יסו"ד למלכו"ת ורצו להשתמש במלכו"ת בכוחות הטומאה ועל ידי הזוהמה שהטיל הנחש הידוע במלכו"ת ע"י אדם הראשון בסוד עץ הדעת טוב ורע לפי שהמקדש הוא מזומן לטהרה ואם חס ושלום יכנסו בו טמאים מטמאים את המקדש וסהו סוד ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה כי את קדש ידו"ד טמא ולפיכך רצה אדם הראשון להשתמש במקדש על ידי טומאה דהיינו רעה וכן רצו אנשי דור הפלגה ולפיכך גלו ובב"ר אשר בנו בני האדם אשר בנו בנוי דאדם קדמאה וחטאתם דומה לחטא אביהם ורצו להפריד בין פלג אלה"ים מלא מים לבאר מים חיים המתמלאות מן הפלג הזה ורצו למלאות הבאר מן המים הזידונים מי המרים המאררים ורצו להשתמש בו וזהו שאמר הפסוק לעשות כוונים למלאכת השמים ומן אז חדלנו לקטר למלאכת השמים חסרנו כל וזהו עיקר ע"ז בזמן מלכי ישראל גם בזמן מנשה היו מפרידין את השפע מן הפלג והיו רוצים להשתמש ע"י טומאה וזהו שאמר הכתוב אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה מי שהוא רואה בפלגות אינו רואה נחלי דבש וחמאה אברהם אבינו ע"ה היו בידיו כל כחות הטומאה והטהרה הטהרה מבפנים והטומאה מבחוץ ומסר כחות הטהרה ליצחק שנאמר וי"י ברך את אברהם בכל ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק וכחות הטומאה החיצונות מסר אותם לבני הפלגשים וזה שאמר הכתוב ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם הנה הבין אברהם אבינו עליו השלום המרכבות טהורים מבפנים ליצחק בן שרה והטמאות מבחוץ לבני הפלגשים וזהו שנאמר בשלמה המלך עליו השלום ותרב חכמת שלמה מכל חכמת בני קדם שבני קדם היו בני הפלגשים שמסר להם אברהם מתנת שהוא שם הטומאה וכמו שאמרו חז"ל ובדרך זה היו עובדין ע"ז בזמן שהיה בית המקדש קיים עושים ומשתמשים בשמות של טומאה ודור הפלגה רצו להכין להיות המלכות כסא לכחות הטומאה כענין עץ הדעת טוב ורע ואמר ונעשה לנו שם שם ממש כחטא אדם הראשון ולפיכך אמר הש"י נפלגה הארץ ועתה לא יבצר מהם וגו' ולפיכך קרא עבר בנו פלג כי בימיו נפלגה הארץ הם ראו להפריד מקור מים חיים הנקרא פלג אלה"ים מלא מים ולפיכך נתפלגו מהם אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם הרי לך מבואר ענין הפלגה: והמדה הזאת נקרא בתורה טוב לפי שהוא תשע לספירות המאירות והיא סוד קוצו של ויו התחתון והבית שהוא סוד מלכות סמוכה לה וסימן בראשית ברא אלה"ים בית רבתא בית א"ל בית אלה"ים בית ידו"ד: ודע כי כל אור הנברא במעשה בראשית במדה הזאת כתומה וזהו האור הנשפע מן התפארת כענין ויאמר אלה"ים יהי אור וכתיב וירא אלה"ים את האור כי טוב ויבדל אלה"ים גנזו לצדיקים גנזו באמת במלכות אור זרוע לצדיק צדיק וצדק מתחברים באור זרוע וכתיב וימנע מרשעים אורם שהרי האור הזה אינו מאיר אלא במלכות בלבד וכל החיצונות שהם חוץ למלכות אינם רואים ואינם נהנים בזה האור לפי שהם גנוזה במלכות והמלכות נתנה לישראל בלבד ואין לאומות העולם חלק בה לפיכך וירא אלה"ים את האור כי טוב ויבדל אלה"ים בין האור ובין החשך האור לישראל והחשך לאומות העולם וכן הוא אומר כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח ידו"ד וכבודו עליך יראה וזהו סוד הבדלה המבדיל בין קדש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה וכשתבין סוד כל סדר הבדלה או תראה כי קוד ש אור וישראל ויום השביעי ענין אחד ואז תבין וירא אלה"ים את האור כי טוב וגו' והנה ביום השני שהוא סוד ההבדלה לא נאמר כי טוב לפי שבו נברא גהינם כלומר בו נתלו כל כחות הטומאה למיניהם ונתנה רשות למשחית לחבל ולפיכך לא נאמר בו כי טוב וזהו ההבדלה שבשני שבזמן שהעליונים והתחתונים מתאחדים הרי הכל טוב והמבין הסוד הזה יבין לא טוב היות האדם לבדו ונרגן מפריד אלוף וכתיב מצא אשה מצא טוב: ודע כי כל מעשה בראשית באמת חתומים במדת טוב שהיא קיומו וכחו וסגולתו וממנו יבא הטוב והשפע והקיום והפרנסה למלכות שמשם מתפרנסים היצורים למיניהם ואם חס ושלום יחטאו בני אדם ויסתלק הטוב כלומר נאסף הצדיק אזי כתיב וחטאתיכם מנעו הטוב מכם לפי שהיתה מדתו של דוד במקום זה נאמר בו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי ועניין אדמוני כי מדתו כלולה בדין וברחמים ומצד הדין שרו של אדום תקע בו יד ותקע כף ירך יעקב ולפיכך אלה תולדות פרץ בסוד כי יד על כס י"ה ועשו הוא אדום ונאמר בדוד והוא אדמוני ועל עשו נאמר ויצא הראשון אדמוני עד שבא הזמן שיצא זרח וכבוד ידו"ד עליך יזרח וזהו המקור והיסוד הנקרא חי עולמים לפי שהוא מושך החיים מן הבינה בסוד השביעיות וממשיך אותו במלכו"ת בסוד בת שבע ונקרא חי עולמים מן העולם ועד העולם וכבר ביארנו למעלה שנקרא א"ל חי ולפי שהוא סוד השביעית והא ח"י עולמים והנה סוד השבועה תלויה בו וזהו סוד חי' ידו"ד וחי נפשך ואמנם יש לנו לעוררך בשני סימנים נאחזים בפסוק זה האחד חי ידו"ד והשני חי נפשך: והנני מבאר חי ידו"ד שאין לו חיים מזולתו כלומר מלבד עצם הספירות שכולם אחדות שוה וחי נפשך הוא חיי הנפשות שהרי הנפשות תלויות בו עם שאר כל הנמצאים והוא הסוד וישבע בחי העולם הוא חי הוא חיי העולם באמת כי כשהוא ממשיך החיים מן הבינה במלכות אז כל הנמצאות כולם מסתפקים חיים וברכה ושפע מן המלכו"ת כדמיון הבריכה המתמלאות מים שממנה מסתפקים להשקות כל ערוגות שבגן וכל מיני זרעים ונטעים למיניהם וזהו סוד וישבע בחי העולם אבל לא יקרא בחי העולמים אלא בחי העולם והבן זה מאד: ודע והאמן כי הכופר בשבועה כופר במדה זו ונוטל חייו מן העולם מכאן תבין סוד העובר על השבועה שאין לו שורש וקיום ועמידה בצד העולם כי כל שבעת ימי בראשית נסתלקו ממנו וכופרו בשבועה לא נשתייר לו קיום במקום העולם וכופר בשבועה נעקר בשביעיות ואין לו מקום בעולם לעמוד ולהשען ואין לו חיים ומזון וקיום בצד שום עניין לכך וישבע בחי העולם והבן זה מאד וממקום הזה אנו שואבים החיים תמיד כאומרו כי עמך מקור חיים כי עזבו מקור מים חיים את ידו"ד ובמקום הזה אנו שואלין בראש השנה זכרינו לחיים שהוא מקום הזכרון ואומר כתבינו בספר החיים כלומר בספר שלו שזוהיא מלכות באמרו כל הכתוב לחיים בירושלים וזו היא הספירה הנקרא יוצר בראשית שזו היא המדה המציירת כל הצורות כולן במדת המלכות וזהו סוד ואין צור כאלה"ינו והנני רומז לך ושמתיךך בנקרת הצור בחורב ונקרת הצור הוא סוד מלכות ולפיכך וראית את אחורי אמנם לא השימו בצור עצמו וזהו סוד הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב והכית בצור בדבר הנקרא צור ובכח צור העליון הוציא מים מצור החלמיש לאגם מים כתב ההופכי הצור אגם מים בכח צור עליון ודע כי כל תולדותם של ישראל מן הצור יצאו וכן הוא אומר צור ילדך תשי וגו' ואומר ואין צור כאלה"ינו: והנני מבאר הצור תמים פעלו תמים ממש בהתאחד עם המלכות ואהיה תמים לו תמים תהיה עם ידו"ד אלה"יך התהלך לפני והיה תמים לפיכך אמר דוד המלך עליו השלום ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני ולפיכך הצור תמים פעלו ועתה פקח עיניך וראה כתיב דרך הנחש עלי צור לפי שהוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי לפיכך אלה תולדות פרץ ופורץ גדר ישכנו נחש עקלתון וכמשפט צור בעניין הנחש שהוא עקלתון ת"ל כי כל דרכיו משפט: ודע כי המדה הזאת נקראת - צור מצד הגבורה ומושכת מן הגדולה בסוד הביטו אל צור חוצבת' ואל מקבת בור נקרתם הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחולל' ואמר צור ילדך תשי ותשכח א"ל מחולליך והיודע סודות הללו יוכל להבין כה יהיה זרעך שאין לו לאברהם זרע משרה מצד מערכת הכוכבים והמזלות אלא על פי ניסים ונפלאות וזהו סוד ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם כשראה דוד דמות צורות הכסאות החיצונות והקליפות נקראת אדם והפנימית אדנ"י אמר ידו"ד לי לא אירא מה יעשה לי אדם: והמדה הזאת נקראת - אביר יעקב אביר ישראל לפי שמדת היסוד תלויה ביעקב שהוא קו האמצעי ויש לו ששה שמות שלש למעלה ושלשה למטה של מעלה גדולה גבורה תפארת של מטה נצח הוד יסוד וזהו יסוד נקרא אבי"ר יעקב ולא אבי"ר אברהם ולא אביר יצחק לפיכך התבונן עיקר גדול אמר נאום האדון ידו"ד צבאו"ת אבי"ר ישראל הוי אנחם מצרי אנקמה מאויבי שהרי דוד שהוא בעל המלחמות והוא הכסא לידו"ד צבאו"ת שזהו סוד אדון והרי יעקב עלה עד הבינה לפי שהוא רוכב על במותי אברהם ויצחק כמו שבארנו כברוכשאביר יעקב שואב מן הבינה למעלה אז גפן שלו כפורחת עלתה ניצה ונתמלא הנשר נוצה וכן הוא אומר המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו הבן נפלאות עליונות יפרוש כנפיו לתימן שהרי חסדי דוד שואבים ע"י יעקב אברהם שהוא בתימן זהו שאמר הכתוב מגן אברהם מגן דוד חסד לאברהם חסדי דוד לפיכך יפרוש כנפיו לתימן לצד ימין וזהו בבאו לחבק המלכו"ת שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני אלו"ה מתימן יבא ותהלתו מלאה הארץ בודאי ומצדק לצדק"ה ידו"ד אלה"ים ועתה פקח עיניך והבן נפלאות כיצד התורה נארגת בחכמת השם יתברך: והמדה הזאת נקראת - צדיק כלומר שהוא פלס ומאזני משפט ובה יתקיימו כל המצות והעולמות בייחוד שלם והיא מפרנסת את הכל על ידי מדת המלכות והיא עומדת באמצע למעלה ולמטה ולצדדין והנה המדה הזאת נקראת צדי"ק ומדת המלכות נקראת צד"ק ובהשתפע נשפע צדיק בצדק אז אותה השפע נקרא צדקה וזה כדמיון הנותן פרוטה לעני שאותה המתנה נקראת צדקה ונמצא הנותן צדקה מעורר צדיק להתאחד במדת צדק ומביא שלום ביניהם ומחבר הספירות באחד ומביא שלום בעולם וזהו סוד והיה מעשה הצדקה שלום: הבן סוד גדול הנני רומז זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי כסד הזרע ממש והחסד ממש והנני רומז וצדקה תציל ממות כשבני אדם חוטאים ומפריד אלוף ונשארה הארץ יבשה כי אין מים בשמים אזי רגל המלכות יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו וכל מי שפוגע בדינה מת בלי רחמים וחמלה אוי לאותה שעה אבל כל הגורם להתחבר צדי"ק לצדק וירדו גשמי ברכה לארץ אזי החיים נמצאים וזה נעשה בנותן צדקה לעני גורם למעלה להעשות צדקה וזהו הסוד וצדקה תציל ממות ממש שאלמלא צדקה החיבור הנעשית עם מלכות כל הפוגע בדינה ימות פקח עיניך וראה נפלאות לפיכך נאמר כי בצד"ק יכון כסאו ושביה בצדקה בצדקה תכונני שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא והמבין עניינים הללו יבין כי מצות הצדקה הוא סוד חיבור הספירות וייחודם והבאת שלום בין צדיק לצדק וזהו דבר הנראה לעין ממש נמצאת למד שלשה שמות דומים זה לזה צדיק צדק צדקה מחברות את האהל להיות אחד צדקה תרומם גוי ואם כן התבונן מעלות הצדקה בענין היותה מתחברת בין צדיק לצדק והרי היא מביאה שלום בין העליונים ובין התחתונים ומביאה ברכה ושפע ואצילות לעולם וגורמת לייחוד השלם ועל זה יש לו לאדם להתבונן בכל מצוה ומצוה מכל מצות שבתורה כמה עולמות מקיים בעשייתן וכמה עולמות הוא מחריב בביטולו וכל שכן בעוברי עבירה וזהו סוד על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר ויאמר ידו"ד על עזבם את תורתי והמבין סודד זה יוכל להבין וסוד הביאו את המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די וכן מה שאמרו בעון ביטול חלה בעון ביטול מעשרות ושמיטת הארץ ושאר מצות ולא יעלה בדעתך כי הם בענין עונשים שמענשין את העוברים אבל זה אינו כך אלא כל המבטל מצוה מן המצות אותו הטוב שהיה נשפע בסיבת עשייתו כגון צדקה נמנע כדמיון מי שאינו זורע שדהו אינו קוצר או כדמיון מי שאינו לובש שמתקרר גופו כי עונש המצות הם דבר טבעי ממש וכמו שטבע האש לחמם וטבע המים לקרר להרטוב וטבע הלחם להשביע הרעבים וטבע המים להשקות צמאים כך בטבע כל מצוה ומצוה להעשות אותםם הטובות שנאמר בה או אותם העונשים שנאמר בה בביטולן בענין שאמר בצדקה וכמו כן בעבירות: ודע כי יש עבירות נוגעים בהיכל פנימי כגון גלוי עריות וחילול שבת ושאר כיוצא בהן ויש עבירות הנוגעות חוץ להיכל כגון אכילת שקצים ורמשים ובהמה וחיה ועוף ודגים טמאים שהעובר כאלו מקלקל את השורות ומשבר את הצינורות ומביא צלם בהיכל וסימן ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו: ודע כי לכך נקראים הצדיקים צדיקים על היותם מעמידים כל הדברים הפנימים במקומם מבפנים וחיצונים מבחוץ ואין דבר יוצא מגבול שלו ועל דרך זה נקראים צדיקים והמבין מה שבארנו למעלה יבין מה שנאמר וצדיק יסוד עולם כלומר מדת הצדי"ק הוא יסוד עולם עליונים ותחתונים שמחבר האהל להיות אחד ועליונים מתברכים ומתאחדים אלו עם אלו ואז נטיעות הגן מתברכות ואז כל הדברים בשלימות ועל ד"ו צדיקים למטה מעמידים כל דבר ודבר על מכונו ונמצא כל דבר בגבולו ובתחומו הפנימים בפנים והחיצונים בחוץ: ודע כי לפי מעלותם מתייחסים את ישראל ומהם צדיקים ומהם זקנים ומהם חסידים ומהם קדושים וכל אחד כפי המקום שדבוק בו למעלה והבן זה מאד ודע כי מדת הצדיק זו היא המשפעת את הטובה על הארץ הידועה וכן למטה ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר הבן בינה שלימה בענין נצר מטעי ובעניין מעשה ידי ומהו להתפאר וגו' כמה הוא נוי האילן בהיות ענפיו רבים ומשלח פארותיו וסנסניו לכל צד וזהו סוד תכשיטים הנק' פאר כחתן יכהן פאר ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת והבן מה שאמרנו במקומות אלו כולן כללים גדולים להכנס מהם לכמה חדרי תורה שיש בה כמה גנזים: והמדה הזאת נקראת - יסוד ויש לי להודיעך עיקר כלל גדול ודע כי יש יסוד שהוא למטה מן הבניין והבנין עומד עליו כענין יסודות ובנין שבעולם הזה התחתון ויש יסוד שהוא באמצע והבנין עומד סביביו כענין יסודות ובניינים שבשמים לפי שהשמים עגולים הם וכל גלגל יסודו באמצעיתו ועל ידי אמצעיתו כל גלגל סובב והולך ואם תאמר הרי כל העולם התחתון כל יסודותיה עגולים דע שבנייני עולם התחתון שוקטים ונחים ואינם מתנודדים אבל הגלגלים סובבים והולכים תניד ולפיכך נקראו התחתונים מתים והשמים ומה שבהם חיים ויש יסוד שהוא למעלה ובנייני' למטה וזהו סוד עולם המלאכים שהם למטה ומשתוקקים ונכספים לעלות ולראות את פני יד"וד יתברך וסימן ביסודות המים נגרים למטה הרוח סביב האש עולה בטבע למעלה דמיון שלשה עולמות ואחר שיסעת זה דע כי השם יתברך נושא כל והוא למעלה ומשאו למטה ממנו וכן הוא אומר כה אמר יד"וד רם ונשא ואחר שיגעצ זה דע כי הספירה הנקראת יסוד היא הנותנת חיים וברכה למלכות והוא למעלה ממנה וספירת המלכות משתוקקת ונכספת תמיד לעלות להתחבר במדת יסוד והרי מדת המלגית תלויה במדת צדיק יסוד עולם כמו שהבנין סומך על היסוד ואם חס וחלילה הוסר היסוד נהרס כל בהסתלק מדת היסוד מכנסת ישראל נמצא חורבן העולם והמבין סוד זה יבין מה שאמרו זכור יד"וד לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה וכן הוא אומר כי מפני הרעה נוסף הצדיק והתבונן היטב וראה מה שאמר וצדיק יסוד עולם שהרי כשהנסתלק הצדיק מן הצדק אוי כתיב נפלה עטרת ראשינו שהרי הוסר היסוד וכן הוא אומר נפלה ולא תוסיף קום בתולת בת ציון והתבונן היטב סוג יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב באמרו ביום ההוא אקים סוכת דוד הנופלת ומה שאמר הכתוב התנערי מעפר קומי שבי ירושלים והמבין זה יבין מה שאמראיכה יעיב וגומר השליך משמים ארץ תפארת ישראל והמבין בנין יסוד יבין ענין נפילה אמנם בשוב הייחוד למקומו יחזור הבנין בשובו וזהו שאמר המחזיר שכינתו לציון וכן הוא אומר מציון מכלל יופי אלהים הופיע ברוך יד"וד מציון וגומר כי באמת מציון יופיע לשכון בירושלים לפי שציון וירושלים הם יסוד ומלכות ואם אין ציון אין בירושלים שכינה והבן זה מאוד. והמדה הזאת נקראת כל והטעם לפי שכל מיני השפע והאצילות והברכה והחיים נמשכו מכתר עליון בדרך כל הצנורות בכל החדרים וכל הגנזים העליונים כולם ימשכו מכל הצדדין וכולן יתחברו בא' במדת צדיק יסוד עולם וממנו ימשכו כל הטובות וכל השפעות במלכות ולפי' נקרא בלשון כל כלומר מדה שהכל תלוי בו וכן הכתוב אומר כל פקודי כל ישרתי וזהו סוד אני י"י עושה כ"ל כלומר ממדת כ"ל יוצא הכל כי זאת המדה היא הספירה התשיעית ואליה יבואו כל הצנורות וכל האצילות מאין סוף וממנה הכל נשפע ונאצל במדת המלכות ומתברכת גם היא במדת כ"ל וכשהיא מתברכת ממנה הקראת גם היא על שמה כ"ל על שהם נקראים כלה כלומר שהיא כלולה מן הכל וזו היא המדה שצריכה לה ולה צופים לפי שהיא יסוד הכל והכל תלוי בה ולפי שהמלכו"ת מתברך ממנה נקראת על שמה כ"ל כמו שכתבנו כי מדת המלכות נקראת במקומות הרבה על שם הספירה שמתמלאת ממנה וכבר כתבנו בזה עקרים גדולים ועל דרך זה נקרא מלכות גם היא כ"ל וכן הוא אומר ויתרון ארץ בכ"ל היא והמדה הזאת נתנה לאבות לנחלה לפי ששלשתן האצילו בהם מדות מלמעלה כמו שבארנו אברהם הכין לה צינורות ותקונים ונקנית לו וזהו שאמר וידו"ד בירך את אברהם בכל ונקרא על שם אברהם בית א"ל ונתנה לציון כדכתיב ואוכל מכ"ל ונקרא גם על שם יצחק בית אלה"ים ונתנה ליעקב כמו שכתוב כי חנני אלה"ים וכי יש לי כ"ל ונקרא על שם יעקב בית ידו"ד נמצאת למד האבות ירשו שלשתן המדה הנקראת כל וזכו בכל ולא חסרו כל למעלה ולמטה והם באמת נקראו אשכולות בכל מקום איש שהכל תלוי בו: והמדה הזאת נקראת - ציון לפי שמציון משתיתו של תורה (ס"א לפי שמציון משתיתו של עולם ומיסוד משתיתו של מלכות) ומיסוד משתיתו של עולם והנה ציון וירושלים הם יסוד ומלכות וכה"א ברוך י"י מציון שוכן ירושלים וגו' ואומר המחזיר שכינתו לציון כענין המחזיר אבידה לבעלים וכבר ידעת כי עיר דוד היא ציון והנה הרגל הד' במרכבה הוא דוד והנה המדה הזאת היא סוד מדת שבת שהוא שביעי לימי השבוע ובאמת כי בו שבת מכל מלאכתו לפי שבו כלו כל הדברים בשלימות ובמילוי ובשבת תלוין ששה ימים ומברכתו ומטובו יתברכו עליונים ותחתונים ולפיכך ויברך אלה"ים את יום השביעי ואין לו בן זוג שהוא שביעי לפיכך כנסת ישראל היא בת זוגו ובהם יתאחדו עשר ספירות ומתברך הכל ומתאחז לפיכך בשבת נאמר זכור ושמור זכור ליום ושמור ללילה ועונת ת"ח מלילי שבת ללילי שבת והמחלל שבת מות יומת לפי שכפר בעולם החיים ואל מקום זה יתחברו כל מיתות ב"ד והנה זאת המדה היא סוד המילה ממש וסוד מילה ופריעה זכור ושמור ולפיכך דוחה את השבת וזהו סוד שביעיות ושמיטות ויובלות לשמיטות ויובלות למעלה ואם ח"ו בטלו שמיטות אז תתחייב הארץ גלות בודאי כל ימי השמה תשבות אשר לא שבתה בשבתותיכם מדה במדה בודאי עמוד והתבונן מתורת ידו"ד: והמדה הזאת היא יסוד ברית מילה בסוד מילה ופריעה כאחד מילה כנגד יסוד פריעה כנגד מלכות ולפיכך מל ולא פרע כאלו לא מל וזהו השער שנכנסים בו בסוד מילה שאלהלא ברית מילה לא נתנה תורה לישראל ולכך ידעת מה שאמרו בג' דברים נכנסו ישראל בברית מילה וטבילה והרצאת קרבן והנה כל הנימולים נדבקים ביסו"ד ומלכות ולפיכך כתיב באברהם התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני וביניך ביני וביניך ממש ומאותה המקום זכה לזרע והבן זה מאד שאלמלא לא נפתח המקור לא זכה לזרע וזהו סוד ויוצא אותו החוצה ומאחר שניהול אברהם ונתגלה המקור ילדה לו שרה בן וזהו סוד ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספור את הכוכבים ובאלה מצא לו מקור זרע מצדיק יסוד עולם וזהו וידו"ד פקד את שרה כאשר אמר נפקדו כל העקרות עמה והנה אדם הראשון נשתמש במקום הזה עם הערלה בענין עץ הדעת טוב ורע ובא אברהם וסילק הערלה ואז נתגלה אור זרוע לצדיק ונפקדה שרה ונפקדו כל העקרות עמה והבן זה מכאן תבין כה יהיה זרעך כי הוא בורא שמים ונוטיהם תחתיהם רוקע הארץ וצאצאיה נותן נשמה לעם עליה סוד מלכות וזהו סוד כה תברכו וגו' כה אמר הא"ל אני ידו"ד קראתיך בצדק ואחזיק בידך ודע כי סוד המילה הוא סוד הגאולה והנני מפרש בליל שמורים נמולו בני ישראל וסוד מילה הוא סוד הגאולה כי הערלה שהיתה דבוקה בבשר הוסרה בגלות וזהו סוד את גם בדם ברית' שולחתי אסיריך מבור כי היסוד הוא סוד הגאולה לפי שהוא שואב מן היובל שכתךוב בו גאולה תהיה לו וביובל יצא ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ והיובל בודאי הוא סוד כל הגאולות וסוד כל החירות: ודע כי במדות היובל יצאו ישראל מארץ מצרים שפתחו להם שערי בינה וזהו סוד וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים ותמצא יציא מצרים חמישים פעמים בתורה ולא עוד ולפיכך תמצא כי הגאולה תלויה בברית מילה שזהו היסוד ובהתחבר היסוד עם המלכות הרי הגאולה סמוכה למלכות וזהו שאמר צריך לסמוך גאולה לתפלה חותם בא"י גאל ישראל אדנ"י שפתי תפתח והבן זה כל הנימול זוכה לשתי גאולות גאולה למעלה וגאולה למטה שניצול מבאר שחת שהיא הערלה ולפיכך הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים הבן זה מאד והבן כמה כח ברית מילה כי זהו השער שבו נכנסים לכל הגאולות והנה המלכות כששואבת ומקבלת שפע מן היסוד שהוא סוד כל הגאולות הנמשכות מבינה נקראת המלכות על זה המלאך הגואל כלומר שליחות של יסוד עולם וזהו המלאך שהיה הולך עם יעקב הנקרא האלה"ים הרועה אותי וגו': והמדה הזאת נקראת - חק ודע שבכל מקום שאתה מוצא בתורה חק הוא סוד מדת יסוד ובכל מקום שאתה מוצא חוקה הוא סוד מלכות ודע והתבונן כי ח"ק הוא היסוד שהוא מקום הקדושה והטהרה והוא סוד הרחמים הפנימית וכל הסמוך לו מבחוץ והוא סוד הקליפות והערלות וכחות הטומאה והפנימי הוא קדש ומה שחוצה לו חולין והוא הנקרא אור ומה שחוצה לו הוא חושך וזהו מקום ההבדלה המבדיל בין קדש לחול בין אור לחשך לפי שזהו מקום שהערלה מתאחז מבחוץ ועל דרך זה נקראת מדת המלכות עץ הדעת טוב ורע אי האי או האי וזהו כשושנה בין החוחים ולפיכך כ"מ שתמצא בתורה לשון חק צריך אדם להבדיל בין מחיצת קדש למחיצת חול כי חק לשון גבול וגדר הוא בשומו לים חוקו ומים לא יעברו פיו ואמר חק נתן ולא יעבור והנה סביב זה החק כמה מיני חוחים וקוצים וקמשונים וזהו מקום דוד ולפיכך הוצרך הזמירות כדי ללחום עם המקטרגים ואמר ידו"ד מה רבו צרי ואמר כל גוים סבבוני בשם ידו"ד כי אמילם סבוני גם סבבוני בשם ידו"ד כי אמילם נקצץ הערלה שהוא ברית מילה בשם ידו"ד כי אמילם: ודע שזה המקום שהוצרך דוד להלחם באויביו ולפיכך הוצרך מגן ותתן לי מגן ישעך וז"ש מגן דוד ולפיכך ארדפה אויבי ואשיגם ודע כי דוד קצץ כל כחות הערלה והטומאה סביב לכנסת ישראל ונלחם מלחמותם וביער הקוצים מסביבות הכרם אז בא שלמה בנו ומצא הכל בנחת אין שטן ואין פגע רע ובנה הבית על מכונו ודע כי לכך נאמר בפרשת פסח משכו וקחו לכם וגו' ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך: וזה המקום שנכשלים הרשעים בו שאין מוציאים טעם למצות שנקראים חקים או חוקות ואינם יודעים העיקרים הגדולים והטובים התלוין בהם ולפיכך אמרה תורה חקותי תשמורו בהמתך לא תרביע כלאים ואמר ושמרתם את חקותי וארז"ל דברים שהשטן מקטרג ואומות העולם העולם משיבין עליהם כגון שעטנז ואיסור בשר בחלב וכלאים ואכילת חזיר ושאר כיוצא בהם שכולם הם בכלל החקים והנה פרה אדומה ושעיר המשתלח שניהם עדים נאמנים מגלים סתרים עליונים בסוד הבדלה דע כי סביב המלכות ויסוד כמה סרבים וסלונים והנה סביבות יסו"ד הוא השדה המלאה רוצחים ומקטרגים והוא שרו של עשו ויבא עשו מן השדה והוא עיף ששפך דמים וזהו היא השדה שבה מגלה עריות כי בשדה מצאה צעקה הנערה המאורסה ואין מושיע לה וזו היא השדה שבה הרג קין הבל ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו וזו היא השדה שבה נופלים חללים חללים וזה סוד וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר וזו היא מקום הטומאות למי שהם: ויש בחדרים הפנימים שדה טוב והוא הנקרא שדה תפוחים וזהו כריח שדה אשר ברכו ידו"ד מכלל שיש שדה אחד שהוא מקולל והבן זה מאד לפיכך צוה הקב"ה בפרה אדומה וקראה חוקה זאת חוקת התורה כלומר שמצות פרה אדומה סוד גדול המבדיל בין קודש לחול ובין טומאה לטהרה הצד הפונה לפנים טהור והצד הפונה לחוץ טמאה לפיכך אפר הפרה מטהר את הטמאים ומטמא את הטהורים ושמור זה העיקר הגדול כי ממנו תכנס לכל ענייני הרחוקים: ודע כי החזיר יש בו מקצת סימני טהרה מפריס פרסה ורובו טמא לפיכך אסור לגמרי ויש בסוד הארנבת והשפן סוד בענין מעלה גרה ופרסה לא הפריסו עניינים גדולים ואמרו חזיר למה נקרא שמו חזיר שעתיד הקב"ה להחזיר לישראל לאוכלו והיודע עקרים הללו יבין כמה ספרים תלוים בחקים וחקות וזסהו לא תלכו בחקות הגוים אשר אני משלח מפניכם כי חק הפונה לפנים הוא חק שלנו והוא טהור והחק הפונה לחוץ הוא חק הגויים והוא טמא ולפי דרך זה תמצא ב' שעירים ביום הכיפורים אחד דמו נכנס לפני ולפנים ואחד משתלח לחוץ לשלח אותו לעזאזל המדברה ועל זה נאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם בעשור לחדש והמבין זה יבין סוד הטעם למה נולדו יעקב ועשו תאומים בכרם אחד ונפרדו זה מזה וסוד ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה נפלאות בסוד שנאמר ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ושניהם נולדו בכרם אחד ושניהם סוד חק בינה שמעה זאת וסוד והלא אח עשו ליעקב נאום ידו"ד ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ושניהם נולדו בכרס אחד וזה סוד של טומאה טהרה תלוין במלת חק וזה סוד ערלה ומילה וסוד עץ הדעת טוב ורע ואם תבין בסוד עקרים הללו יתבארו לפניך בכל מקום שתמצא בתורה לשון חקים או חקות והמבין זה יבין עוד אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי סודות עמוקים ונפלאות גנוזות במקומות הללו וזה סוד את חקתי תשמרו ומכאן תכנס לסוד הגלות ולסוד הגאולה ומה טעם שנגאלו ישראל ממצרים: ודע כי מצרים מצרנית לארץ ישראל כמו שכתבנו כבר לפיכך היתה בית כלא לישראל שהיו יושבין מצד הגדר הפונה לצד החוץ שהוא מקום הגליות והקב"ה צוה לקצץ הערלה ונשארו ישראל מבפנים וזהו סוד ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר והמבין סוד זה יבין סוד כלאים ושעטנז מדוע נאסרו לישראל ומדוע הותרה בציצית כתיב לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו וכתיב גדילים תעשה לך המבין סוד זה יבין סוד המלכו"ת שכתוב בו צמר ופשתים ותמך בפלך כפיה אשריכם ישראל שזכיתם לזה לפיכך כתיב כלאים כלומר שהוא מכניס שני דברים בגדר אחד כלא כלא שניהם כלאים יד יד שניהם ידים רגל רגל שניהם רגלים יום יום שניהם יומים אמנם יש דברים שאין בהן פירוד מים רחים ודברים הללו הן כבשונו של עולם: ודע כי בגדי לבן יש בהן סוד גדול ובשארבגדי כהונה יש בהם סוד גדול כטעם איסור כלאים ואם תזכה לכנס תראה כמה נפלאות ואחר שביארנו לך זה דע כי במדה שנתנה תורה לישראל ונתנו עמה לישראל חקים ומשפטים אשרי העם שככה לו דע כי מרה מבחוץ ומתוקה מבפנים לפיכך כתיב שם שם לו חק ומשפטושם נסהו ובמקום הזה הוא סוד הנסים והנפלאות ומצריםם נסים לקראתו והכל במלת חוק ללפי שהוא דבוק במשפט והנני מפרש משפט הוא תפארת ח"ק הוא יסוד ויעקב נאחז בתפארת ח"ק ונאחז במשפט כמה שנאמר ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ולפי שזכה יעקב לבכורה זכה לח"ק אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה לח"ק ליעקב לפי שהחק תלוי ביעקב והוא אביר יעקב וכשישראל צדיקים נקראו אביר יעקב לבד והנני מוסר לך מפתח במדה שנאמר שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו כל הנסים והנפלאות תלוין במרה. זכה מבפנים מתוקה לא זכה מבחוץ מרה ויצא לחוץ וכן הוא אמר ויצא בן האשה הישראלית וזהו סוד בכ"מ שאמר ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר והמבין זה יבין סוד עד לא עשה ארץ וחוצות ויוצא אותו החוצה לא תהיה אשת המת החוצה וירץ לבן אל האיש החוצה אלמלא העין לרעה נתכוין לבו ולפיכך כל שוחטי חוץ בכרת אחר שנבנה בית המקדש כל אלו העיקרים הגדולים נכלים במלת חק ועתה שים לבך והתבונן ותמצא סוד באר מים חיים או סודות בורות נשברים אשר לא יכילו המים: והמדה הזאת נקרא ליודעים הסודות חן - לויתן והסוד עתה הפעם ילוה אישי אלי לפיכך לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו יד"וד הוא נחלתו שאין לו עסק בחוץ אלא מבפנים והמבין זה יבין כי לוית חן הם לראשיך וענקים לגרגרותיך והנני רומז כמער איש ולויות סביב והנני מוסיף מלוה יד"וד חונן דל כל הלואות שבעולם תלויות במקום זה וכתיב לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן לפיכך גדול המלוה לעני בשעת דוחקו ועל כן לא היה ללוי חלק ונחלה ודע כי הלוים הוצרכו לנחלה טהורה בהכרח סוד גדול מסודות האמונה וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהן מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו ובמקום הזה הוא סוד הטהרה לפי שהטומאות מקיפות מכל צד וצריך גלוח בסוד זמירות דוד וכבר כתבנו הטעם לעיל' דרך נחש עלי צור וזהו סוד מה שכתבנו לעיל לפיכך צריך תגלחת והנה הכהן הגדול לצד ימין והלוים לצד שמאל רלו מצד הגדולה חסד ואלו מצד הגבור"ה דין לפיכך כולם ילוו וחקוו במדה הזאת שנקרא לויתן והנה יצאו מלוי הכהנים שהם חסד גמור ושאר הלוים שהם דין בינ"ה שמעה זאת ולפיכך נקרא לוי באמת והנני מבאר לויתן נחש בריח לויתן נחש עקלתון דרך נחש עלי צור כי בו נאחזים כחות החיצונות בסוד רחמים ודין ויש לוה ופורע ויש לוה ואינו משלם לוה ופורע צדיק הפנים הפנימים מושך כחות עליונים מן הספירות וממשיך אותם בכנסת ישראל ואז כל העולם בברכה אמנם כחוטת הטומאה מקבלין ואינם נמשכין והמה מפסיקים הטובה מן העולם וזהו סוד לוה רשע ולא ישלם אבל צדיק חונן ונותן את הכל כמבואר וזהו סוד מלוה יד"וד חונן דל וגמולו משלם לו מלשון גומל חסדים גמו"ל ידו הדה: ודע כי יש לויתן והוא בים וממנו עתידים הצדיקים לעשות סעודה הכל אמור וממנו נכנסין לחיי העולם הבא והזוכה לסעודת לויתן זוכה לחיי עולם הבא ויש לו חלק לעה"ב וזהו סוד ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ ודי לך במה שרמזנו במקום זה: וזו היא המדה הנקרא בכ"מ - זכור לפי שהוא מקום הזכרון שממנו עולין עד מקום בינה וזהו שאמר הכתוב זכר עשה לנפלאותיו כבר ביארנו לך כל שלשה ספירות העליונות הם מקום המחשבה העמוקה והאצילות וכל הדברים כדמיון המעין שאדם רואה המבוע ואינו יודע מקום התחלה וזהו שאמר לעושה נפלאות גדולות לבדו וכתיב אודך על כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך והסוד הגדול נורא תהילות עושה פלא והמבין סוד נורא וסוד תהילות יבין מקום הנפלאות לפי שאותה מקום נעלם ונסת"ר תיקן לו הקב"ה יניקה וזהו סוד שהוא שביעי שלנו והוא השואב' מאותו מקום העליון ידיעת סודות והסתרים והנפלאות לפי' כתיב זכר עשה לנפלאותיו אשרי העם שככה לו ועד המקום הזה הנקרא זכור אהו אומרים כל לפי שהכל בו וממנו נכנסין לגל הגנזים העליונים וזהו מקום הברכה שממנו מתברכים כנסת ישראל וזהו שאמר הכתוב בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך מלשון יד"וד זכרנו יברך ודע כי כל מקום שיופיע שם הזכר ברכה מצויה שם והסוד זכר צדיק לברכה לפי שהוא לוה ומשלם יד"וד הוא נחלתו אבל הרשעים שלוים ואינם משלמין כתיב לוה רשע ולא ישלם זהו שם רשעים ירקב כמו הרקב שמבלה את העץ ועתה התבונן פסוג זה שאמר זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב: והנה ביארהו לך כי מדה הזאת נקרא שבועה לפי שהשבועות בו תלויה והכופר בשבועה לא נשאר לו מקום וקיום בכל הספירות והרי הוא נבל כאלה נבלת עלי' לפי שאין לו מקום יניקה בכל הספירות ואין לו יסוד במה ישען וכבר ביארנו למעלה ביאור גדול ונכבד: ודע כי זה הוא השער שבו נכנסין לראות פני המלך יד"וד לפיכך נבנה בית המקדש בהר ציון ודע והאמן כי זהו המקום שבו הקריב אדם הראשון קרבן שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין ומפריס וזהו מקום שבו הקריב בנה נח מזבח לה' והוא המקום שנקרא הר המוריה שבו נעקד יצחק וזה כל שער הספירות משנכנס אדם למלכות כתיב זה השער ליי' צדיקים יבאו בו ומשנתאחז אדם הראשון בשתי אלו הספירות כלומר במלכות וביסוד היה עולה עד הכ"תר ואין לו מקטרג ומונע לפיכך כתיב בספירת המלכות פתחו לי שערי צד"ק שערים הרבה שערי היסוד שערי בינה שהיא מכוונת בתורה וכשנכנס אדם ביסוד שזהו מקום השבועה אין לו מעכב ומונע וזהו שאמר הכתוב זה השער לה' צדיקים יבאו בו לפי שזה המקום ביצ שער לעלייה והסוד על העומק הזה הוא סוד ירושלים וציון הוא שער הפנימי ונקרא יסוד ומשם עולין עד מקום הרצון לפיכך כשהיו ישראל בירושלים היו מתפללין בבית המקדש תפלתן עולה עד למעלה בלי מעכב ומונע וזהו סוד תפלת שלמה כשבנה בית המקדש (בה"מ) המתבונן זה יתבונן עיקרים גדולים ונוראים כמו שביארנו במקום הזה וצריך אתה להתבונן באותה פרשה של תפילת שלמה ותמצא כל העניינים מסודרים וכל זה בתפלת דרך ארץ ישראל ובירושלים ובית המקדש אבל תפלת חוץ לארץ מקטרגים הובה יש בה קודם עלייתה ואין תפלת חוצה לארץ עולה למעלה דרך ישר עד שהולכת לארץ ישראל ומשם לירושלים ומשם לבית המקדש כמו שכתוב בתפלת שלמה ע"ה וכשמגעת לבית המקדש אז היא עולה למעלה לפיכך ישראל שהם בגלות הם מתפללים סביבות ירושלים בארבע כנפות הארץ ירושלים באמצע ךפיכך כל אותן שבגלות לקצות מערב יתפללו כלפי מזרח וכן אותן שבצד מזרח יתפללו למערב וכן אותן שבצד צפון יתהפכו פניהם ויתפללו לצפון נמצאו כל ישראל משלחים תפלתם לירושלים ולבית המקדש כי משם תפילות עולות להשם יתברך: ועתה יש לנו להודיעך מה יש בין תפלת הארץ לתפלת חוצה לארץ: דע כי תפלת ארץ ישראל דומה למי שהוא צריך לדבר עם המלך וביתו קרוב מאוד לבית המלך ואין בדרך פגע רע ואין שטן רע ותפלת חוצה לארץ דומה למי שצריך לדבר עם המלך וביתו רחוק מאוד מבית המלך ויש בדרך כמה לסטים וכמה גנבים וכמה חיות רעות ועתה ראה כמה צריך לייזהר כדי שימלט מנזק הדרך ואחר הטורח כולו יתכוון שתהא ראויה להתקבל כמו שאמרנו ועוד דע כמה מעכבים ומקטרגים יש לתפלות ישראל כשהן הולכין לארץ ישראל על ידי כחות הטומאה של אומות העולם ואתה ראה כמה אנו ראוין ליטהר את עצמינו ולכוין בתפלתינו בחוצה לארץ כדי שנהיה ראוים להתפלל אל הש"י ואחר שעוררתיך כל אלו העיקרים והם בדמיון רמזים דע כי סודד א"ל חי הוא סוד בדקות התפלות והבקשות וכשהתפלה כהוגן ונדבקות במדת א"ל חי אז אדנ"י מתקרב אל א"ל חי ואז מתאחזות הספירות וכשמתקרבת התפלה בא"ל חי כבר ידעת כי הוא השורש התחתון של אות וי"ו מאותיות הש"י ומאחר שמתדבקת התפלה ב"ל חי הרי היא נכנסת בכל החדרים שבסוד אות וי"ו ואז עולה התפלה למקום הבינה וממקום הבינה מתדבקת בחכמ"ה הנקרא רצון וזהו עת רצון לפיכך אנו אומרים בראש התפלה ידו"ד שפתי תפתח שהוא בית שער להכנס ובסוף התפלה אנו אומרים יהיו לרצון אמרי פי לפי שרצון הוא סוף המעלות והוא י' של שם המיוחד הנקרא רצון ומן הרצון שהוא סוד יו"ד עולה בקוצו של יו"ד ומתדבקת בכת"ר הנקרא אין סוף ולפי שהתפלות עולות עד מקום הכת"ר תקנו בתפלת מוסף כת"ר יתנו לך ידו"ד אלה"ינו בתפלת מוסף ולא בתפלת יוצר כי בתפלת יוצר עדיין לא נאמרו כל התפלות ולא הגיעו עד לכת"ר אבל בתפלת מוסף כבר נשלמו תפלת יוצר ועלו לראש הכת"ר ואחר שעוררתיך כל אלו העיקרים יש לנו להכנס עכשיו בביאור שאר שמות ע"ד המעלות והש"י ידריכנו בדרך אמת בענין שנהיה דבקים בו לעדי עד אמן: