ספר שערי צדק - השער הראשון-
זה השער לה' צדיקים יבאו בו. דע כי ה' יתברך בחר בישראל כשהבדיל כל לשונות בדור הפלגה איש ללשונו למשפחותיהם לגויהם, ונתן לכל אומה ואומה שר ומושל עליהם, ונתן גם כן לכל אומה חלקה מן הארץ, ובדרך זה נתייחדו הגוים והארצות כל אחד לשר ידוע, ועל זה נאמר מאלה נפרדו איי הגוים בארצותם איש ללשונו למשפחותם בגויהם, וזהו סוד ענין הפלגה, ונשארו כל שבעים אומות מסורות ביד שבעים שרים למעלה, ואותם שבעים שרים סובבים חוץ לכסא הכבוד, והם הנקראים סוד הקליפות, ובהם נאחזות סוד הערלה, וכשבא אברהם אבינו עליו השלום באותו הסוג שהיה בו נתן מקום אחיזה לכתרים שהיו מצד הימין על על ידי ישמעאל משל כדמיון החוט המחבר חתיחות הבגד, ועל זה נאמר ולישמעאל שמעתיך וזהו סוד וידו בכל ויד כל בו, ועל פני כל אחיו ישכון, וכשבא יצחק באותו הסוג שהיה בו נתן מקום אחיזה לכתרים שהיו מצד שמאל על ידי עשו, משל כדמיון החוט שאמרנו לעיל, ועל זה נאמר זדון לבך השיאך שוכני בחגבי הסלע מרום שבתו וגו' נמצאת למד שישמעאל ועשו הם סוד אחיזה שבעים כתרים סביב המרכבה, וכולן נקראו קליפות חיצונות וערלה, ובמקרא נקראו חוצות שנאמר עד לא עשה ארץ וחוצות, וזהו סוד ויוצא אותו החוצה, ולא תהיה אשת המת החוצה, וכשבא יעקב אבינו עליו השלום עמד באמצע, אברהם בצד ימין ויצחק בצד שמאל,ויעקב באמצע, והסוד ויעקב איש תם יושב אוהלים, נמצאו אכרהם ויצחק תקנו כל המרכבה חצונית ופנימית, תקנו הפנימית, שמתאחזים ביעקב בתפארת בקו האמצעי, ותקנו חצונית, שהם מתאחזים שבעים כתרים בידו"ד יתברך על ידי ישמעאל ועשו, נמצא כשבא יעקב היה נקי בלי סיג, ולפיכך הוא באמצע, וזהו סוד שאמר שמא חס ושלום יש פסול במטתי, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, וכיצחק שיצא ממנו עשו, פתחו כולם ואמרו שמע ישראל וגו', נמצא יעקב ובניו נאחזים בקו האמצעי הנקרא נקודה פנימי, והיכל פנימי, וזה ההיכל הפנימי הוא הנקרא קו האמצעי, הוא הנקרא שם ידו"ד יתברך, והוא באמצע, ושבעים כתרים מקיפים אותו, זהו שאמר בספר יצירה היכל הקודש מכוון באמצע, וזהו סוד ארץ וחוצות שאמרנו לעיל, וזהו מקום הנקרא קו האמצעי, וצריכין אנו לידע באיזה מקום ובאיזה שער נכנסים לו:
ונאמר, דע כי מאחר שנתחלקו שבעים אומות לשבעים כתרים כל אומה וארצה שלה לשר ידוע ולא מצא השם יתברך חלק בכולם לפי שהוא טהור וכלם טמאים, וכתיב טהור עינים מראות ברע, ועל זה נאמר ויהי בנסעם מקדם, בודאי נסעו ונתפרדו מקדמונו של עולם, ולא היה לשם חלק בכל הגוים ובכל הארצות לפי שכולם היו טמאים עד שבא יעקב שהוא מכוון בין אברהם ויצחק, הוא חלק לידו"ד יתברך כי ידו"ד יתברך שוכן בהיכל פנימי והשרים מקיפים כסאו, כדמיון הפרי והקליפות וסוד הגדול הכולל את הכל טוב לחסות בידו"ד מבטוח באדם, טוב לחסות בידו"ד מבטוח בנדיבים וגומר, בשם ידו"ד כי אמילם סבוני גם סבבוני בשם ידו"ד כי אמילם, סבוני כדבורים דעכו כאש קוצים בשם ידו"ד כי אמילם, אמר שלשה פעמים אמילם, וארבעה פעמים סבוני סבבוני, וזהו סוד ארבע מחיצות שראה יחזקאל ושראה אליהו, והרביעי דקה. והנני רומז, הנרתיק הנקרא כסא החיצון, נקרא אדם, והכסא הפנימי נקרא אדנ"י, וסוד אלו ואלו כי תבאו אל הארץ וגו', וערלתם ערלתו וגו' (יס"ג סוד ג' פעמים ע' רד"ו.) שלש שנים יהי' וגו' והשנה הרביעית וגו', יהי' לכם כל פריו כו', ובשנה החמישית תאכלו את פריו וכו', וכשתזכה להבין מה שכתבנו תשיג סוד ארץ וחוצות, ותשיג טוב לחסות בידו"ד מבטוח בנדיבים, והסוד רמוז ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם, וסוד נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן, אוי להם לבריות מעלבון פסוק זה, ועל זה נאמר מפני הרעה נאסף הצדיק, וזהו שאמרה התורה זאת התורה אדם כי ימות באהל וגו':
ונחזור לכוונת פסוק, זה השער לידו"ד צדיקים יבאו בו כלומר צריכים אנו לבקש שער שבו נכנסים לידו"ד יתברך, מאחר שארבע מחיצות מקיפות סביב להיכלו:
ונאמר מאחר שבאו אברהם יצחק ויעקב תקנו כל המרכבות עליונות ותחתונות החיצונות, החיצונות בחוץ והפנימית בפנים, ונמצא אברהם ויצחק קשרו המרכבה החיצונה בחוץ על ידי ישמעאל ועשו, ונקשר המרכבה הפנימית על ידי יעקב, וכשבא יעקב שלם בלי שמץ ודופי מזוקק שבעתים זקוקים על ידי שת ונח ושם אברהם יצחק ויעקב הוא השביעי, עליהם נאמר כסף צרוף מזוקק שבעתים, ונמצאת מטתו שלמה, לפיכך בחר בו השם שהוא קו האמצעי וכלל טהור את הטהור וינח טהור על הטהור ואז מצא לו ידו"ד חלק בנבראות וסימן כי יעקב בחר לו י"ה ישראל לסגולתו, וזהו חלקו שיצא לו בכל העולם, וזהו סוד כי חלק ידו"ד עמו יעקב חבל נחלתו וגו', וסוד ויוצא אותו החוצה וגו' ימצאהו בארץ מדבר, ידו"ד בדד ינחנו וגו', ומאחר שבחר ביעקב שהוא אמצעי בקו האמצעי נעשה יעקב כסא שלם להשם יתברך כי אברהם ויצחק לא נקראו אלא כסאות האברים וסימן אלקי אברה"ם אלקי יצחק ואלקי יעקב, ועל זה נאמר את ידו"ד האמרת היום וידו"ד האמירך והסוד שנים עשר שבטים, נגד שנים עשר שמות המצטרפים מן השם המיוחד יתברך, והפסוק מכריז ואומר כל אלה שבטי ישראל שנים עשר, וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם ואז נעשה יעקב כסא שלם למרכבה כלומר, כסא הגוף ולא כסא הארץ, כי לא שרתה שכינה למטה עד שבא הרגל הרביעי, כלומר במנוחה אלא לפי שעה אפילו בימי משה רבינו עליו השלום ועל זה נאמר במשוך היובל המה יעלו בהר:
ואחר שידעת זה דע כי כמו שבחר י' ביעקב משאר האומות, כך בחר בציון מן הארצות לשכון בירושלים מן המקומות וכמו שנפל לכל שר ושר חלק בדור הפלגה מן הגוים והארצות, כך עלה חלק י"י יתברך מן הגוים יעקב, ומן הארצות ארץ ישראל, ומן המקומות ירושלים, על זה נאמר כי שמך נקרא על עירך ועל עמך, וכמו שיעקב באמצע האבות כך ירושלים באמצע הישוב, ועל זה נאמר זאת ירושלים בתוך כל הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות נמצא סוד ארץ וחוצות מבואר, ועל זה נאמר את ידו"ד האמרת היום וידו"ד האמירך, נמצאת למד סוד ויוצא אותו החוצה, שאין לאברהם שורש ומקום אחיזה נראה אלא בחיצונית ובקליפות הנקראות ערלה, לפיכך תחלת מילה לאברהם סוד מילה וכשנעקר אברהם ממקום נטיעתו חזר הקדוש ברוך הוא ושתלו במקום פנימית, וסימן ואקח את אביכם מעבר הנהר וגו', ושמור העיקר הגדול הזה כי הוא סוד פנימי מחדרי תורה:
ואחר שידעת זה, דע כי ידו"ד יתברך שמו ידו"ד הגדול יתברך נקרא ביעקב ומאחר שירש יעקב ירושת ידו"ד יתברך הגדול הודיע ידו"ד ליעקב באיזה שער יכנס בו כשיצטרך ליכנס בחדריו מה שאין כן בכל אומה ולשון, ועל זה נאמר מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן וגו', ומנין שהשם יתברך הודיע ליעקב לבא לשער שבו יכנס להיכלותיו כתיב ויפגע במקום וילן שם ויחלום והנה סולם מוצב ארצה, היה יודע מלכות ידו"ד יתברך ולא היה יודע באיזה שער יכנס לה הראהו השם יתברך דרך הכניסה מניין דכתיב ויחלום והנה סולם מוצב ארצה, וגו' והנה ידו"ד נצב עליו ויאמר הנה ראה השער שיכנס בו לסולם שכתוב בו והנה ידו"ד נצב עליו ומה כתיב אחריו וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ידו"ד במקום הזה וגו' וזה שער השמים, והנה זכה יעקב להשיג השער שבו יכנסו לחצרות ידו"ד ככתוב זה השער לידו"ד צדיקים יבאו בו, ומאחר שהשיג זה השער זכה ליכנס לשנים עשר גבולי אלכסון שהם סוד עולם עליון ותחתון והכל מתאחז בסוד שלשה עשר מדות שהתורה נדרשת בהן וסוד שנים עשר שבטים שהם שלשה עשר, וסוד שנים עשר חדשים שהם שלשה עשר בסוד העיבור:
ודע כשבא יעקב והשיג מקום השער עלה עד רום הסולם מה שלא זכו ולא השיגו אברהם ויצחק כי אברהם ויצחק הגיעו עד מקום הכתפים וזהו סוד מתחת זרועות עולם, ולא עלו יותר ואלמלא זה לא היה לזרעו של יעקב קימא בין האומות בין ישמעאל ועשו, ואותם הכתפים נקראין במתי ארץ, והסוד הגדול אלקי אברהם אלקי יצחק, אבל למעלה מהם ואלקי יעקב קו האמצעי העולה עד אחיזת הכת"ר, וזאת קומתך דמתה לתמר, אבל למעלה ושדיך לאשכולות, ירכיבהו על במתי ארץ ואתה על במותימו תדרוך מעונה אלקי קדם ומתחת זרועות עולם, ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד, וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב, ולא עין אברהם ויצחק לפי שאברהם ויצחק הם זרועות והם מתחת לפי שבהם נאחזים ישמעאל ועשו ושבעים כתרים, אבל יעקב שזכה להשיג השער ולעלות על דרך הסולם ונאחז בקו האמצעי עד רום מעלה עד אין סוף דרך הצואר, לפיכך באברהם ויצחק כתיב מצרים שא נא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה, וכן ביצחק, אבל ביעקב ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, והוא נחלה בלי מצרים, ולפי שאין שר מכל שרי האומות עולה לאותו מקום, ועל זה נאמר כי יעקב בחר לו י"ה בודאי ישראל לסגולתו, וכתיב אז תתענג על ידו"ד בודאי, והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך, נחלת יעקב ולא נחלת אברהם ויצחק:
ואחרי שהודענוך אלו כללים דע כי סוד השער הזה שזכה יעקב והשיגו, הוא הסוד הספירה העשירית הנקראת - שכינה, וסימן וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב, וכשהשיג יעקב זה השער שהוא יסוד השכינה הנקראת צד"ק, אז הכתוב מכריז ואומר פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה י"ה וגומר, כי יעקב בחר לו י"ה, ועד איזה מקום אבא, עד המקום שנקרא צוואר, אבא בם אודה י"ה, כי יעקב בחר לו י"ה, וזהו סוד ואני בצדק אחזה פניך כלומר מאחר שזכיתי למצא השער אזי אכנס לראות פני המלך:
ואחר שידעת זה דע כי זה השער שבו נכנסים להשיג ולראות פני המלך יתברך, הוא סוד ייחוד בוראינו יתברך, והוא סוד הברכה שמסר השם יתברך לאברהם, לפי שכל מיני השפע והאצילות הנמשכות מעדן העליון שנקרא כת"ר דרך התפארת הנקרא נה"ר כולן נכנסין בבריכה העשירי שהיא סוד מלכו"ת, ועל זה כתיב בארות אברהם ויצחק , ויי' יתברך מסר לאברהם הבריכה הזאת שיתברכו בו כל האומות, וזה שאמר ואעשך לגוי גדול וגומר והיה ברכה, מאי והיה ברכה כלומר בך אני משרה השכינה שהיא הבריכה, והיא הספירה העשירית שהיא מקבלת שפע מתשעה אספקלריאות המאירות, ואף על פי שמסר לאברהם הבריכה לא מסר לו השער, וכן ליצחק לפי שהיה בם פסולת ישמעאל ועשו, אבל יעקב שלא היה בו פסולת מסר לו השער כמו שביארנו, ומה שאמר יי' יתברך לאברהם ונברכו בך כל משפחות האדמה הכל מבואר, כי שבעים משפחות נאחזות באברהם ויצחק מלשון הבריך והרכבה, ואלמלא אברהם ויצחק אין לשבעים אומות אחיזה במרכבה, וזהו סוד שבעים פרי החג:
ואחר שידעת זה דע כי השער הנקרא צד"ק אף על פי שירש אברהם הספירה לא ירש את השער עד שבא יעקב, ועל השער הזה נאמר באברהם מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגליו, וזהו סוד שערי צדק:
ודע כי מזמן שידע יעקב השער ונטל המפתח אין לשום בריאה בעולם לכנס לשם יתברך, אלא על ידי יעקב ובניו כלומר עד שיתגיירו ויהיו מהולים וכיכנסו תחת כנפי השכינה ובאיזה שער יכנסו בשערי צדק ועל זה נקראים הגרים האמתים גירי הצדק, כלומר הגרים נכנסים להיכל ידו"ד יתברך על ידי שער צדק ושמור עיקר זה, לפי שירש אברהם ספירת צדק נקראים כל הגרים על שמו גירי הצדק והסוד ונברכו בך נברכו ממש:
ואחר שידעת זה צריכים אנו להאיר נתיב לפניך בספירה הזאת הנקראת שער לידו"ד, ונאמר שאין כל אדם ראוי ליכנס דרך קביעות בשער כזה זולתי ביאת עראי לכנס ולצאת אבל לא ישאר תמיד דירת קבע בפנים, אפילו אברהם יצחק ויעקב וכל הנביאים לא זכו להשאר תמיד בפנים, אלא נכנסים ויוצאים ולא נשאר דירת קבע לפנים מן השער הזה, אלא משה רבינו עליו השלום לבדו, ועל זה נאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי, וזהו שאמרו כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מצוחצחת ומשה נסתכל באספקלריא המצוחצחת, והטעם לפי שנכנס לפנים מן השער הזה, ונכנס ברשות וקבע שם דירתו, והסוד לא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ידו"ד מלא את המשכן, וקראו ידו"ד יתברך ונכנס ברשות, ועל זה נאמר ויקרא אל משה וידבר ידו"ד אליו מאהל מועד, וכתיב ואתה פה עמוד עמדי, ומאחר שקבע דירתו שם לא פסק, ועל זה נאמר ישקני מנשיקות פיהו, ולפי שנכנס משה לפנים מן השער וקבע שם דירתו היה רואה תמיד באספקלריא המצוחצחת, אבל שאר הנביאים שלא היו דירתם קבע לפנים מן השער אלא לפי שעה היו מסתכלין חוץ לבית שער, והיו רואין אחורי מחיצה העשירית והיא אספקלריא שאינה מצוחצחחת, וזהו סוד שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם וגומר, לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא, בכל ביתי ממש, שנכנס וקבע דירתו לפנים מן השער, ונמצא נאמן בכל נכסי המלך שהם החדרים שנקראים ביתו של מלך בכל ביתי נאמן הוא:
ואחר שידעת זה דע כי המדה הזאת הנקראת שער"י צד"ק שירש אותם יעקב מסר כל המפתחוחת שלה ביד בניו, והשער הזה יש לו שלשה עשר מפתחות, שנים עשר לשנים עשר חדרים, ומפתח הפנימית שהוא תשלום שלשה עשר מסר אותו ללוי, וזהו סוד ברכת כהנים שמשם הברכות מתפשטות ויוצאים לשנים עשר חדרים של שנים עשר מפתחות שבכל שבט ושבט, וזהו סוד כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו בירך אותם, וכשבא משה רבינו עליו השלום ובירך את ישראל הודיע כי מפתח שהוא כולל כל המפתחות הוא מסור ביד שבט לוי, כמו שאמר וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך, סוד אורים ותומים הוא סוד כל השערים, והנני רומז סוד אורה ויעקב איש תם, לפיכך אמר בתורה דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל, ושמו שמי על בני ישראל ואני אברכם, ולפיכך אמר הכתוב על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו ידו"ד הוא נחלתו, ושמור העיקר הגדול הזה כי השם יתברך בודאי נחלתו:
ואחר שהודענוך זה דע כי אהל מועד שהוא סוד השכינה שירש יעקב והוא חלקו ונחלתו ירשוה לבניו לנחלה, ועל זה נאמר ונתתי משכני בתוככם והייתי לכם לאלהים, וכתיב השוכן אתם בתוך טומאתם ממש, אשרי העם שככה לו אשרי העם שידו"ד אלהיו:
והנה המדה הזאת יש לה מאה פינות, ולכל פינה ופינה בית קבול, ומכל פינה ופינה נובעת מעיינות ברכה לעולם, ומשם ינק יצחק אבינו עליו השלום מאה ברכות מיני שנתעשר, ועל זה נאמר ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ממש, ולפיכך ויברכהו ידו"ד, ולפיכך ויגדל האיש וגו', ולפיכך נתקנאו בו הפלשתים ומלכים לפי רוב ברכותיו, ואלו מאה שערים שמצא יצחק במה שנתברך הם מאה שערים ומעיינות סביב שערי צדק, שמשם יוצא ברכה ושפע ואצילות לכל הנבראים על ידי ישראל, ולפיכך תמצא באהל מועד מאה אדנים למאת הככר ככר לאדן, ואין לך אדן בכולם שלא היה בו בית קבול לעמוד, יסוד העמודים ידוע בתוך הווים, וסימן ווי העמודים, והסוד קו האמצעי, ואלהים יעקב ולפי שהוא דרך שבו יתברך כל אחד ואחד מישראל במאה מיני ברכות ומיני שפע ואצילות צריך כל אחד מישראל לברך בכל יום מאה ברכות, כלומר כל ברכה וברכה יש לה מעיין ומקור ממה שמהיא נשפעת ונאצלת, ואם ח"ו יחסר לאדם אחד ממאה ברכות בכל יום הוא פוגם את כל התורה כולה ונמצא מקלקל כל הצנורות, וסימנך נפ"ש רוח ונשמה, ישראל לוי כה"ן, והסוד לבני לוי נתתי את כל מעשר בני ישראל לנחלה חלף עבודתם וגומר, וכתיב אל הלוים תדבר ואמרת להם כי תקחו את המעשר וגומר והרמותם ממנו חתרומת ידו"ד מעשר מן המעשר, נמצא ישראל נותן ללוי עשרה מכל מאה, והלוי נותן לכהן אחד מכל עשר, אם אין מאה לישכאל אין עשרה ללוי אם אין עשרה ללוי אין אחד לכהן ונתפרדה החבילה ואין עוד כלי להריק, ובדרך זה אם אין הנפש מברכת מאה ברכות בכל יום לא יגיעו מן המעשר עשרה לרו"ח, וכשאין הרוח מקבל עשרה לא יגיע אחד לנשמ"ה, והנה אנחנו חייבים בכל יום לקשור הנפש ברוח והרוח בנשמה והנשמה דבקה בידו"ד יתברך, והסוד והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ידו"ד אלהיך, וזהו סוד ברכי נפשי את ידו"ד, וכתיב כל הנשמה תהלל י"ה, ועל דרך זה אנו אומרים כי כל אדם שאין משלים בכל יום מאה ברכות פוגם צורתו ומקצץ בנטיעות נפשו, ואוי לו על חסרונו, ואינו נכנס בשערי צד"ק לפי שהאדנים לעמודים אינם מסודרים ואין האהל פרוסה כסדר לפיכך אין השכינה שורה על דבר פגום, וזהו סוד אהל בל יצען בצעננים ובל יסע יתידותיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו, נמצא כל הגומר מאה ברכות כאילו פורס אוהל ותקעו על מאה אדנים, ואז מתברך במאה ברכות, ולפי שמאה ברכות כנגד מאה אדנים למאת ככר וכולן נקובים נקב מפולש, נמצא מאה חלונות של אורה פתוחים לנגד מאה ברכות, והיודע זה יודע סוד תרומה וסוד תר"י ממאה שאם אין מאה אין תרי ממעשרות:
ואחר שביארנו זה דע כי השער הזה נקרא בכל מקום בתורה - אדני, והוא היכל של ידו"ד יתברך ולפיכך נקרא בו תמיד כי גר ידו"ד בביתו תמיד והבן זה מאד, ולפי שזו הספירה כנגד ארץ סודה דבר האיש אדוני כו', ולפי שאדם הראשון גרם ונסתלקה ממנו למטה עד שבא נח והחזירה שעה אחת ולא עוד, אז נאמר נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלהי"ם התהלך וגומר, וזהו סוד שעליו נקרא נח מלשון נחה רוח אליהו על אלישע, ויקרא שמו נח לאמר זה ינחמינו וגומר, ונח מצא חן בעיני ידו"ד, ויבן נח מזבח וירח ידו"ד את ריח הניחוח, ויאמר ידו"ד אל לבו לא אוסיף וגומר, כל זה נעשה אף על פי כן לא נתברכה עד שבא אברהם וסיים להם סימן מקומות של ברכות, ויבן שם מזבח לידו"ד ויקרא בשם ידו"ד, ואברהם אבינו עליו השלום תיקן עצמו ועשה ימינו כסא למרכבה ושרתה עליו המדה הזאת, לפיכך נאמר והיה ברכה, וכשנכנס לארץ וסיים מקומות לשכינה והתחיל לקרא בשם ידו"ד על שם הארץ שהיא חלקה, ועל זה אמרו ז"ל והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני, למען מי שקראך אדון, וזהו אברהם אבינו עליו השלום, וכשתבין ענינים הללו יפתחו לפניך כמה שערי אורה, ותדע ותשכיל מן מוצא דבר ותראה בו בכל מקום שתמצא בתורה שם ידו"ד כתוב אדנ"י כי הוא סוד הספירה העשירית והיא אספקלריא שאינה מאירה, והיא צריכה מאד ממה שעליה, לפיכך תמצא שאברהם תיקן לה מקום כמי שמחזיק בדבר, אמנם לא נקבע דירת קבע בקרקע עד רגל הרביעי, ועל אותה שעה אמרה זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה, שהוא סוד כי שמך נקרא על עירך ועל עמך והבן זה מאד:
ואחר שבארנו לך זה הדבר, דע שהמדה הזאת נקרא בשיר השירים כלה, והסוד כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה, אתי מלבנון כלה, והוא כחתן יצא מחופתו:
ודע והבן כי המדה הזאת נקראת בכל מקום תורה שבעל פה לפי שהיא בת זוג לתורה שבכתב, ומטעם זה נקרא אצל היודעים סוד הלבנה, וטעם שני עניינים הללו שוה, לפי שאין ללבנה מאור בעצמה אלא מן החמה, ואין לתורה שבעל פה עיקר אלא מתורה שבכתב, לפיכך לא נתנה תורה שבעל פה בסיני לכתוב שלא לקבוע לה מקום אלא על התורה שבכתב, מפני סוד הנשיקה, וזהו סוד טעם ישקני מנשיקות פיהו, והיא נכתבה אחר כך גזירה שמא תשתכח תורה מישראל מפני השמדות:
והנני רומז ראש וסוף שבכל מקום דיבור סוד תורה שבכתב אמירה סוד תורה שבעל פה זו היא הנאמר בכל התורה כולה וידבר ידו"ד אל משה לאמר, זו היא נאחזת בזו, וזו צריכה שערי צדק בזו, ואין זו מתפרדת מזו, ומי שקורא מקרא בלא משנה ותלמוד דומה כמי שאין לו אלוה, ונרגן מפריד אלוף, וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ידו"ד, וזה הנקרא בכל מקום - עטרה וסימן בתורה והיית עטר"ת תפארת ביד ידו"ד, בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו, והמבין לא תקח האם על הבנים יבין סוד בעטרה שעטרה לו אמו, וזהו הייחוד ביום חתונתו בודאי:
ולפעמים נקרא - צדק, והסוד צדק תחתון וצדק עליון, צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ, ולפי שהוא בית דין של מטה והיא המצדקת המקום כתיב צדק ילין בה ועתה מרצחים, או האי או האי, אני בצדק אחזה פניך, כי הצדק התחתון הוא נקרא אחורים, ובודאי יש צדק עליון שנקרא פנים, ולא הגיע משה להשגת פניו לפי שהוא סוד השגת הפנים העליונים:
והמדה הזאת נקראת ירושלים, שציון וירושלים הם סוד יסוד ומלכות, עיר דוד היא ציון, ואין ישיבה בעזרה אלא למלכות בית דוד בלבד, והכתוב מכריז ואומר ברוך ידו"ד מציון שוכן ירושלים, לפי שהוא שער השמים:
והמדה הזאת נקרא - נשר לפי שבהיותה מיוחדת לישראל והם צדיקים וישרים אוהבי עליון אז המדה הזאת שהיא חלקם מתחדש בחדוש הלבנה ועליה כתיב תתחדש כנשר נעורייכי, ואם ח"ו ישראל עברו תורה חלפו חק הפרו ברית עולם אז המדה הזאת נמרטת וננערת ועליה נושרין, ונקרא נשר בודאי, ובכל מקום נקרא המדה הזאת בת שב"ע, והיא בת זוגו של דוד, והטעם לפי שמספירת הבינ"ה היא מושכת ויונקת ועל ידי ששה הספירות האמצעיות, וסימן כי ששת ימים עשה ידו"ד את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש, ואמרו בבראשית רבה לפי שאין לה בת זוג אמרו לה כנסת ישראל תהא בת זוגך, וזהו סוד דוד ובת שבע, לפיכך זכה דוד למלכות, ואמרו ראויה היתה בת שבע לדוד מששת ימי בראשית אלא שאכלה פגה, מששת בודאי, והנה המדה הזאת נקראת - ארץ חמדה, והטעם בהיות הייחוד שלם האמתי ונמצא בשבת בזכור ושמור בסוד איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמורו, וכן הוא אומר ויכל אלהים ביום השביעי, ותרגום יונתן וחמיד חמדת ימים אותו קראת, ונחמד העץ להשכיל שכל טוב וחן:
ולפעמים נקראת - הארץ הטובה, כלומר בהיות המדה נקראת טובה שוכן בתוכה נקראת על שמו טובה, וכן הוא אומר את האור כי טוב ויבדל אלהים וגומר, כשהאור בתוכה שהוא טוב, ונקראת טוב גם ידו"ד יתן הטוב וארצינו תתן יבולה, וכן לשאול ונתנו לריעך הטוב ממך, ונקראת אורה וכשאין האור שהוא טוב בתוכה נקראת חושך ונקראת לילה, וכן הוא אומר בכה תבכה בלילה, ולפעמים נקראת המדה הזאת ארץ רחבה, והטעם כשהיא יונקת במילוי שלם מרחובות הנה"ר שהיא מדה שמינית עליה אז היא מתרחבת והולכת, וסימן ורחבה ונסבה למעלה, וזהו סוד עומדים צפופים ומשתחוים רווחים, עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, הרחיבי מקום אהליך, והתבונן עיקר גדול שהספירה הזאת נקראת בכמה מקומות על שם המדה שהיא יונקת ממנה באותה שעה, והבן זה מאד כי צורך גדול הוא לך בכמה מקומות:
ולפעמים נקראת - ארץ יבשה, כלומר כשישראל מתרפין ידיהם מן המצות ומדות הטוב מסתלקת ממנה אז נמצאת גם היא חסרה, שהרי בעבור העבירה וביטול המצות ישתברו הצנורות ויפסקו ההמשכות, כי העבירות משברות הצינורות, וכן הוא אומר לך רד כי שחת עמך, חבר הוא לאיש משחית, ושחת ארצה, ובביטול המצות יפסקו ההמשכות, וכן הוא אומר על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר על עזבם את תורתי וגומר, וכן הוא אומר צמאה נפשי לאל חי כמה לך בשרי, ומטעם זה אמר בתורה אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה, כלומר בעשותכם המצות תתקנו הצנורות וימשכו הבריכות מאין סוף, ונמצאו עליונים ותחתונים מתברכים שנאמר אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמ"ן, ואם חס ושלום עברו תורה מה כתיב אם בחוקותי תמאסו כולי אף אני אעשה זאת לכם ונתתי שמיכם כברזל וארצכם כנחושה, ומטעם הזאת נקראת המדה הזאת לפעמים יבשה, כלומר כשנשתברו הלוחות והצנורות נפסקו הבריכות וההמשכות, והנני רומז ויקרא אלהים ליבשה ארץ וכתיב וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים, הראייה היא סוד הפקידה:
ולפעמים נקראת המדה הזאת - ים, והוא בהיותם כל הצינורות וההמשכות הולכת אליה במרוצה מעומק אין סוף, וזהו סוד כל הנחלם הולכים אל הים, אבל מכל מקום והים איננו מלא, לפי שהיא אספקלריא שאינה מאירה, וצריך מאור מצד היסוד כמה שרמזנו בפסוק ברוך ידו"ד מציון שוכן ירושלים, וזהו סוד ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים, וזהו סוד מילוי הלבנה ותוספת המים בתוספת הלבנה וחסרונה בחסרון הלבנה, לפי שבהיות כנסת ישראל נשפעת ונתמלאת ומתלחלחת אזי בברכתה יתברכו כל הנבראים עליונים ותחתונים:
והמדה הזאת נקראת בתורה - חדש, וסימן זאת עולת חדש בחדשו, עולת בודאי, והטעם שעירי ראשי חדשים ואמר בו לחטאת לידו"ד, וזהו סוד פגימת הלבנה ומלואה וסוד קטרוג הלבנה על החמה, והטעם אין שני מלכים משמשין בכתר אחד, והנני רומז אלמלא ישתמשו שניהם בכתר אחד אין תולדות בעולם הזה, וזהו טעם לכי ומעטי את עצמך, והיודע טעם זה יודע מה טעם נתלו המאורות ברביעי, בתחלה שני המאורות הגדולים ולבסוף את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן וגומר, ולפיכך פעולת החמה והלבנה במאמר השם בתחתונים, וזהו טעם ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ ולמשול ביום ובלילה, וסוד ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים, ומטעם זה שבת לחמה ומועדים ללבנה, והסוד הגדול הודו לידו"ד כי טוב הודו לאלהי האלהים הודו לאדוני האדונים, וזהו סוד מידי חדש בחדש"ו מיד"י שבת בשבתו יבא כל בשר, היודע טעם זה יודע סוד קידוש החדש על פי בית דין הגדול ועל פי בית דין הקטן, וסימן פר"ץ וזר"ח, והעיקר והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים, וסוד שבעתים שהוא ארבעים ותשעה שערים, וארבעים ותשעה ימים למתן תורה, וארבעים ותשעה שנים ליובל, ואז גאולה תתנו לארץ, גאולה תהיה לו וביובל יצא, והמבין טעמים גדולים שרמזנו בכאן יבין סוד בין לובן העליון ללובן התחתון, יפה כלבנה ברה כחמה, וסוד עשה ירח למועדים, וסוד אגן הסהר אל יחסר המזג:
והמדה הזאת לפעמים נקראת - אחרית, והטעם לפי שהיא אחרית של הספירות, וסימן וראית את אחורי, והמבין טעם זה יבין והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ידו"ד בראש הרים, והבין הבנה גדולה לבסוף כתיב כי מציון תצא תורה, וזהו עיקר הגאולה והתוחלת לישראל, ולפי שהשכינה תמיד עם ישראל בארץ ובחוצה לארץ כתיב השוכן אתם בתוך טומאותם, וזהו שאמר רבי שמעון בן יוחי חביבין ישראל שבכל מקום שגלו גלה שכינה עמהם, גלו למצרים שכינה עמהם, גלו לבבל שכינה עמהם, והמבין סוד גלות מצרים יבין סוד ועברתי בארץ מצרים ולא אמר וירדתי, מלך אסור ברהטים, ובהר סיני אמר למשה וירד ידו"ד בענן ויתיצב עמו שם ויקרא ואחר כך ויעבור ידו"ד על פניו ויקרא, ולפי שהשכינה עם ישראל ואם הם צדיקים הרי הוא אם הבנים שמחה וכתיב ישמח אביך ותגל יולדתך, ואם חס ושלום ישראל חוטאים כעס לאביו ובן כסיל תוגת אמו, וכתיב בן חכם ישמח אב ובן כסיל וכו', וכבר רמזו משל לתינוק שמלכלך הבגדים אמר המלך תבא מניקתו ותקנח הצואה, והסוד ובפשעכם שולחה אמכם, ולפי שכנסת ישראל סובלת הליכלוך שעושין ישראל מה כתיב בתורה בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ולפיכך ושבת עד ידו"ד אלהיך:
והנני פותח לך שערי אורה, דע לפי שנקרא המדה הזאת אחרית אנו עתידין לחזור לציון דרך תשובה, והנני רומז המדה הנקראת אחרית דבוקה בקו האמצעי על ידי תקות חוט השני, והכתוב מכריז ואומר ויש תקוה לאחריתך נאום ידו"ד ושבו בנים לגבולם, על פי התקוה הקשורה באחרית קשורה בישראל, ולפיכך ושבו בנים לגבולם, וכל תקוה לשון קו, וכן רומז על יד יסוד הפנימי בבניינה של יחזקאל וקו שלשים באמה, וקוה כתיב, וכתיב בנבואת האחרונות וקו ינטה על ירושלים, והמבין עיקרים גדולים יבין חסוד תקו"ה בכל מקום ועל ידי התקוה נחזור עד קו האמצעי, וקו ינטה על ירושלים:
והמדה הזאת נקרא לפעמים - ארון הברית, היודע סוד זה יודע סוד הלוחות שמונחות בארון, וזהו סוד הנה ארון הברית אדון כל הארץ, זאת נקראת אדני, ויסוד נקרא אדון כל הארץ בודאי, ובהיות הלוחות בארון אזי שכינה שרויה בישראל נחלת עולם, ובכל מקום שהולכים הם נחלתו של מקום, ואינם יכולין להפרד ממנו לעולם, ואין שם גט כריתות, וזהו סוד איזה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה, ואם תאמר והרי כתיב אחר כך ואראה כי על כל אודות אשר נאפה משובה ישראל שלחתיה ואתן ספר כריתות אליה, חס ושלום, זה היא מלכות ירבעם שאין לה חזרה, וכן מלכות שומרון, אבל יהודא שהיא סוד כנסת ישראל והשכינה שורה בירושלים וביהודה על ידי דוד, לפיכך אמר הפסוק זה ולא יראה בגדה אחותה יהודה ותלך ותזן גם היא, וזהו סוד איזה ספר כריתות אמכם וגומר, ושמור העיקר הגדול מאד, ועל ידי יהודה תחזור שומרון, אבל לא תחזור למלכות, לפי שספר כריתות נתן לה השם על המלכות, וזהו סוד ועשית אותם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה להם ולא יהיו לשני גוים ולא יחצו לשני ממלכות עוד עבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכולם, והבן זה מאוד, והטעם לפי שהכתוב שכתב ה' לכנסת ישראל ונתן אותם מלכי יהודה שומרים אותה בקדש הקדשים, ועל ידי ישראל שקבלו התורה והלוחות והכניסום בארון נתקשרו ט' ספירות בעשירית בסוד הלוחות הנתונות בארון ושעשו ישראל ולפיכך על ידי ישראל נתאחדו כל הספירות, ואלמלא לא קבלו תורה מלמטה אין לספירות יחוד מלמעלה, לפי שמקומה של שכינה היה בארץ ההיא, וזהו שאמר בבראשית רבה עיקר שכינה בתחתונים היתה, ואם אין עוד קו האמצעי מתפשט למטה לבא עד מקום השכינה אין שם עוד ייחוד כלל, כי בהיות השכינה שלא במקומה למטה אין שם יחוד אמתי, והנה כשנברא העולם היה קו התפארת למעלה מושך שפע למטה למקום השכינה ואז היו השמים והארץ נאחזים, וזהו סוד ויכלו השמים והארץ וכל צבאם, מלשון חתן וכלה, ותרגום ואשתכללו, כלומר התחתונים נעשו מרכבה לעליונים ונכנסים אלו עם אלו ומתחברים יחד אז אלו עם אלו, ואז ה' יתברך אחד בעולם בשלם, וכשבא אדם הראשון וקלקל הצורות נסתלקה השכינה ונתפרדה החבילה, ונמצא חורבות העולם, עד שבאו ישראל וקבלו התורה שבכתב, וזה סוד קו האמצעי והמשיכוה למטה ותקנו ארון דוגמא לשכינה, ונמצא על ידי ישראל ידו"ד אחד ושמו אחד, וזהו סוד ידו"ד אחד, וכתיב מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, וזהו סוד מה תעשה לשמך הגדול כביכול על ידי ישראל נעשה ידו"ד אחד, והסוד שתי הלוחות הנתונות בארון, והמבין סוד זה יבין כמה היה כח קיבול תורה, והסוד מן השמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה, וכתיב השמים כסאי והארץ הדום רגלי, וכתיב מקום רגלי אכבד, והמבין הדברים העיקרים הגדולים שרמזנו יבין טעם שמך נקרא על עירך ועל עמך, וסוד תקרא לי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי וגומר, והסוד וארשתיך לי בצדק וגומר, וסוד כי ידו"ד אלהיך בקרבך, והסוד לא אבא בקרבך, בקרבך ממש, וסוד בקרבך קדוש לא אבא בעיר, ומה שאמר לא אבא בירושלים של מעלה עד שאבא בירושלים של מטה, והמבין זה יבין סוד גניזת הארון, והסוד והשימותי את מקדשיכם, ומה שאמרו חז"ל אף על פי שהן שוממין בקדושתן הן עומדים לפניו, פירוש שהארון והברית אדון כל הארץ והלוחות שם גנוזים, וזהו סוד אדון כל הברית אדון כל הארץ הכל רמוז ומבואר למי שחנן לו השם יתברך דעת:
והמדה הזאת נקראת לפעמים - אלהים והנני רומז המדה השמינית נכתבת ידו"ד ונקראת אלהים שהיא סוד גבורת ידו"ד והיא המושכת הדינין למטה וממנה נאצלת מדת הגבורה הנקראת בכל מקום אלהים והמבין סוד אלדי"ם יבין סוד בראשית ברא אלהי"ם איזה ראשית אמר כעניין נאמר אלהים צבאות ומן הגבורה נאצלת מדת הדין להוד ועל זה נאמר אלהים צבאות וכשישתכללו כל הספירות העליונות מצד החס"ד ויריקו על העשירית נקרא ידו"ד וכשישתכללו מדת הדין והגבורהויריקקו בה נקראת גם הוא אלהים ומלשון כי שמי בקרבו ועניינים הללו עמוקים עוד מהם תכנס לסוד שאמרה תורה בראשיתח ברא אלהים כי מלת בראשית כולל כל מיני ראשית כל אחד לפי עניינו ומלת אלהים גם היא כוללת שבפסוק בראשית כל שם אלהים שנזכר בתורה כל אחד לפי עניינו וכשאמרה תורה בראשית ברא רומזת להתפשטות בינה מחכמה כי משם מתחיל שם אלהים בעולם הדין והנה בינה ראשית לז' ספירותת ורומז' לבריאת עולם המלאכים ושאר כל העולמות וממלכות הנקרא ראשית ונקראת אלהים וכשתבין זה תזכה להבין כל מה שדרשו רז"ל במלת בראשית שאמרו אין ראשית אלא חכמה אין ראשית אלא תורה אין ראשית אלא ישראל ושאר כל הדברים שנקראו ראשית ותבין מה שאמר כי בזכות משה נברא העולם שנאמר וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון והכל גנוז בגנזי התורה והכל מבואר למי שיש לו עינים לראות כי מן הנגלות יכנסו בעלי עינים לנסתרות וסימן תפוחי זהב במשכיות כסף וגו' ואם כן התבונן כי בזמן שמדת מלכו"ת נקרא אלהים היא בשעה שמדת מלכות מתמלאת מן הגבורה סוף דבר בכל מקום היא נקרא על שם הדבר שהיא מתמלאת ממנו וסימן עץ הדעת טוב ורע, ואתה שמור העיקר זה הגדול לכל לכל מקום התורה שהמדה הזאת נקראת על שם הדבר שמקבלת ממנו על שם כי שמי בקרבו לפי' כשישראל טהורים וצדיקים ממלאות אותה אספקלריא שעליה שכולם הם צנורות תרי"ג מצות ואם ח"ו ישראל נוטים מן הדרך הישר וחוטאים ומטמאין עולם אזי היא מתמלאת מאותן דברים החיצונים שהם צורות העבירות ואז נקראת חרב מלאה דם וכתיב מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים סוף דבר אינה ריקנית לעולם או מלאתי משפט או מרצחים וזו שאמרו ז"ל מיום שחרב בית המקדש אף על פי שארבע מיתות בטלו דיניהם לא בטלו מה טעם או צדק או מרצחים ושמור עיקר זה ממנו תוכל להשיג כמה כח המקיים מצות ומטהר עולם וזוכה ומזכה את הרבים ומדריכם בדרך ישרה או אותן העוברים עבירה ומטמא עולם וחוטא ומחטיא עד היכן יגיע כח רעתו שחטא ופגם בכנסת ישראל וזהו כעס לאבי ובן כסיל וממר ליולדתו בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו ובפשעכם שולחה אמכם וסוד בני חכם לבך ישמח לבי גם אני וסוד וישם כסא לאם המלך ושמור עיקר זה מה שכתב אם הבנים שמחה וסוד ישמח אביך ואמך ותגל יולדתיך ואחר שביארנו לך העיקרים האלו הגדולים דע כי המדה הזאת נקרא גם כן שדי והטעם לפי שממנה יבא השפע לכל הנמצאות שבעולםוהיא המפרנסת לכל הנבראות וממנה מקבלת כל בריה כח וקיום והעמדה וחיים ופרנסה לפי שהוא שער לכל הספירות ואין צד בענין בעולם לקבל משאר כל הספירות כלום אלא על ידה והסוד ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן עד הגן הוא מקום השפע והאצילות והיניקה ומשם ולמטה הוא עולם הפירוד כך ממלכות ולמטה יתפרדו כל הנבראים למיניהם ויקבלו השפע והכח כל אחד ואחד לפי מיני מקבלים ממדת המלכות כל אחד מקבל שמחה וקיום וחיים ממנה איש לפי אכלו ולפי מינו לפיכך נקרא מדה זו שדי שיש בה די פרנסה וחיים וקיום ועמידה לכל הנמצאים שבעולם ולא חסר כל בה והכל יונקים ממנה וזהו שאמ"ר בחגיגה בשם שדי מי שאמר לעולם די כלומר במדה הזאת יש די ותיקון ועמידה וקיום לכל הנמצאים לכל אחד לפי עניינו וזאת המדה שהנביאים מתנבאים ע"י תיקון וישראל עושים רצונו של מקום אז יבואו כל הצינורות מלמעלה אליה במילוי שלם והבריכות נשפעות בישראל תחלה ומשם ואילך הבריכות נמשכות לשאר כל הנבראים הנמצאות שבעולם איש לפי מינו והדמיון ענין השדיים שהתינוק יונק מהם ואם חס ושלום חוטאים ומכעיסים אזי הצינורות נפסקות מלמעלה ואין ברכה נמצאת בנבראים והסוד אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף מלובן העליון ואם דלת היא דלה היא נצור עליה לוח ארז ולא עץ ארז אני חומה ושדי כמגדלות אני עזה במצות ושדי כמגדלות כנדגלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום הכל רומז בפסוק זה ואם חס ושלום טמאו ישראל את המקדש וההיכל ומכניסין בה את כחות הטומאה אז במדה הנקראת שדי מכניסין באותו מקום כחות הטומאה הנקראת שדים מקטב ישוד צהרים ישליו אהלים לשודדים אוי לאותה שעה אזי היא טומאת המקדש לו האמינו מלכי ארץ וכל יושבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים כי לא יוסיף יבא בך ערל וטמא וגם הגילולים ורוח הטומאה אעביר מן הארץ התבונן רוח הטומאה והשדים נקראים רוחות כמו שאמר בחגיגה ובכמה מקומות והסוד הלא כי קרוב יום ידו"ד כשוד משדי יבא סוף דבר כשנפסקה יניקת יו"ד משדי אזי היא שדודה ולפיכך נקראת אספקלריא שאינה מאירה פירוש מעצמה אלא מן השפע הבא אליה מן הצנורות והנה בשעה שנתמלאת נקרא שדי ויש בה לכל העולם די ואם חס ושלום יפסקו הצינורות אזי שוד נמצא ולפיכך נקראת אספקלריא שאינה מאירה מעצמה אלא על ידי אות יוד כשנקרא שדי והנה כל הנביאים לא נכנסו בתוכה אלא הגיעו עד בית השער והיא היתה הפרוכת שעדי' הגיעו הנביאים ואחריה רואין מה שרואין והיו שומעין קול ידו"ד צבאות יתברך במראה הנבואה ולפיכך אין הדברים מתבררין להן לפי שהוא מחיצה עומדת לפניהן וזה סוד מראות הצובאות אשר צבאו פתח אוהל מועד ועל זה נאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם ידו"ד במראה אליו אתוודע בחלום אדבר בו אבל משה רבינו עליו השלום נכנס בתוכה והשיג תוך אספקלריא מצוחצחת שהרי נכנס לפנים מאספקלריא שאינה מצוחצחת מה כתיב באברהם וירא אליו ידו"ד באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כחם היום ובמשה כתיב ויקרא אל משה וידבר ידו"ד אליו מאהל מועד לאמר ולפכך נבואת משה נבדלת מכל הנביאים כי יל הניאים רואים מפתח האוהל ומשה ראה מתוך האהל וזהו שאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם ידו"ד במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא וכבר ידעת כי ביתו של תפאר"ת שדי והוא אהל מועד לפיכך אמר הכתוב למשה וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ידו"ד לו נודעתי להם כלום ראו שמי ידו"ד מתוך אל שדי ומתוך אספקלריא שאינה מצוחצחת לפיכך לא נודעתי להם בתכלית הבאור שלא השיגו אמתתי אלא אחר הפרוכת והסוד העמודים עם האדנים והמבין סוד זה מה שביארנו במדת שדי יבין סוד החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא זה סוד וארא אל אברהם ושמי י"י כו' פקח עיניך ותראה נפלאות אם תזכה תראה:
והמדה הזאת נקראת מטה והטעם הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל לפי שסביבותיה כל מיני מקטרגים ומשחיתים שבעולם וכמה מיני משחית ופורענות סביבותיה וסימן כשושנה בין החוחים זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה ארץ וחוצות ואם חס ושלום נוטה קצת האמצע כלומר מעץ החיים בתוך הגן הרי העלין שלה נאחזים בחוחים ומתקרעין אבל בשעה שישראל הגונים ושלמים ועושים זבחי שלמים כהוגן אזי מתקיים הפסוק ונתתי שלום בארץ ואז היה מטתו שלשלמה שלימה ודאי:
ודע כי המטה הזאת היא ירושת העקב אבינו עליו השלום לגמרי מכל לפי שהיה בכור שלם שנאמר בניבכורי ישראל לפיכך ירש יעקב את המטה הזאת ולא ירשה אברהם שהיתה בו פגימת ישמעאל ולא ירשה יצחק לפי שהיתה בו פגימת עשו שהחוחים והברקנים סביבות המטה זה עם שאר כחות החיצוניות ושרי האומות בבל יעקב שהוא שלם והוא באמצע ירש מטה זו שנאמר בני בכורי ישראל לפיכך חזרה לו מטה זו בתחלת ברייתו של עולם ולפיכך וישתחו ישראל על ראש המטה מה טעם כתיב ויהי בשלם סכו וכתיב ויעקב איש תם יושב אוהלים ומתרגמינן גבר שלם לפיכך הנה מטתו שלשלמה ואם תאמר באברהם כתיב והיה תמים מתרגם והוה שלים התהלך לפני כתיב ביה על ידי הליכה ולא על ידי ישיבה שלא ישב על כסא ידו"ד אבל יעקב כתיב איש תם יושב אוהלים על ידי ישיבה שישב יעקב על כסא ידו"ד וסימן ישדראל אשר בך אתפאר כתפארת אדם לשבת בית ולפיכך כתיב בי' איש תם יושב אהלים בודאי זאת התורה אדם כי ימות באוהל ולפיכך אמר באברהם לא היתה מטתו שלמה וכן ביצחק זכרונו לברכה אבל יעקב שאמר חס ושלום יש פסול במטתי כמו באברהם שיצא ממנו ישמעאל וכגון יצחק שיצא ממנו עשו ענו כולם ואמרו שמע ישראל ידו"ד אלהינו ידו"ד אחד נמצא מטתו שלימה לפיכך בשעת פטירתו נדבק בו לגמרי וזהו ויאסוף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו ובכל מקום בצדיקים אסיפה הוא מקום המטה הוא מקום הטהרה כי חוץ למטה זו הכל מקומות של טומאה לצדדין לפיכך כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה וכתיב ושלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב ובמרים כתיב תסגר שבעה ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף פקח עיניך וראה נפלאות ובנעמן כתיב ואספתו מצרעתו והסוד הגדול כי מפני הרעה נאסף הצדי"ק אספו לי חסידי ואנשי החסד נאספו והמבין סוד זה יודע סוד ויאסוף רגליו אל המטה וגומר לפיכך צריך כל אדם להזהר בשעת מותו שלא ישאר כלום מאבריו חוץ למטה זו כי כל הנשאר ממנו חוץלמטה זו עליו נאמר לא יאסף ולא יקבר לחיית השדה ולעוף השמים נתתיך לאכלה לפי שסביבות המטה הזאת הם כל מיני משחית ופורעניות והנשאר מאבריו של אדם לחוץ ממטה זו מת בצער גדול וזהו סוד שאמרנו הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל כלם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו על יריכו מפחד בלילות כלומר מפחד גיהנם שדומה ללילה לפיכך כתיב ביעקב ויאסף רגליו אל המטה לכך צריך כל אדם לתקן עצמו אסיפה שאלמלא זה היה בצער גדול והתבונן עיקרים גגדולים שפתחנו לך במקום הזה ומשם תראה כמה סודות נפלאות כמו שאמרנו אין בין גן עדן לגיהנם אלא כחוט השערה וסימן וסביביו נשערה מאד לפיכך צריך אדם שלא ישאר בחוץ אלא יאסף אל עמיו ומטעם זה תבין כל מיני אסיפה שנאמר בעניין זה בצדיקים:
והמדה הזאת נקרא ים סוף ולפיכך נקרא לקבל את בניו ולהצילם מיד אויביו הלא אמרתי לך כי סביב המטה חוחים וסרבים וסלונים והנה ארץ מצרים היא ארץ שנייה לארץ ישראל ולפיכל נקרא מצרים כלומר לשון מצרים הסמוכה לנחלה כי המיצר הוא מפסיק בתחומין והנה הכתוב מכריז וחברון שבע שנים נבנתה וגומר שחובר יחדיו שבע שנים נבנתה בית שבע היא וצוען מצרים סמוכה לה וזהו שאמרו ארץ מצרים שנייה לארץ ישראל כי שר של מצרים שני הוא במרכבה וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו ולפיכך הוצרך השם יתברך לעשות האותות והמופתים בארץ מצרים לפי שהוא שר עליון על כל השרים שנייה מצרים לארץ ישראל כגן ידו"ד כארץ מצרים לפיכך נתן ידו"ד יתברך האותות והמופתים באותו שר הגדול שר מצרים כדי שלא יאמרו יש שר גדול במרום שאין השם יתברך יכול לו לפיכך הך הכפתור וירעשו הסיפים לפיכך אמרה התורה למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך כדי שנהיה בטוחים שאין שר ומושל בכל האומות שאין הקדוש ברוך הוא יכול לו וכתיב בכל אלהי מצרים אעשה שפטים לפיכך השם יתברך בעצמו עשה שפטים בכל אלהי מצרים שאין שום שר ומשל שיכול לו אלא השם בלבד ולפיכך ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ולא שליח לפיכך המכה בבכורות והמכה במזל טלה שהוא ראש י"ב מזלות והמכה בניסן שהוא ראש י"ב חדשים וכתיב שמור את חודש האביב פי' אב י"ב והנה מצרים המיצר הסמוך לארץ ישראל רדפו אחרי ישראל עד שהגיעו לים סוף וכשהגיעו לאותה מקום קבלה אותה מדה הנקראת ים סוף שהוא סוד ים הנקרא סוף המדריגות בעשר ספיראת והסוד ושתי את גבולך מים סוף עד ים פלשתים פקח עיניך וראה לפיכך נקרא המדה הזאת סופ"ה כתיב ה' בסופ"ה ובסערה דרכו סוד גדול רמוז סופה הוא סוף עשר ספירות וסימן סוף וסמיך לה סערה מקום הבדיל התחומין וסימן וסביביו נשערה מאד ויען י"י את איוב מן השערה אשר בשערה ישופני והלך בסערות תימן ולפיכך בסופ"ה ובסערה דרכו וזה שאמרו חז"ל הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה לפי שסביב הצדיקים הוא סוד השערה וסימן ידו אוחזת בעקב עשו והוא שער והוא מקום פירוד התחומין ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים לפי כשמדת סופ"ה עוברת בודקת בכל מקום שהיא מוציא שער קדקד שער מתהלך באשמיו וכשהיו מוצאת רשעים מבערת אותם מן העולם והסוד בעבור סופה ואין רשע צדיק יסוד עולם כי הנה י"י באש יבא ובסופה מרכבותיו להשיב בחימה אפו וגערתו כגחלי אש ולפיכך תמצא ביציאת מצריםרדפו מצרים את ישראל עד הים סוף ובים סוף נעשה להם הנס שהוא מקום הנסים ושם נפרע מן המצרים ונעשה הנס לישראל ימינך י"י נאדרי בכח ימינך י"י תרעץ אויב ימינו משקעתם ומצלת אתכם והטעם מפני שנקרא סופ"ה מפני שיש לה פנים ואחור במדה אחת מבפנים רחמים מבחוץ פורעניות וכן עתיד להיות באדום בשעת הגאולה שתבא לבער השער סביבותיה שזהו אדום שהוא שעיר משם ואילך יגלח קדקד שעיר למעלה כו' ולא ישאר להם כלום מכחם למטה יפקוד י"י על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה כו' מי זה בא מאדום וגו' ואז כתיב הרחיבי מקום אהלך ויגלח י:י בתער השכירה וכתיב אך אלהים ימחץ אויביו קדקד שעיר מתהלך באשמיו וכשלא ישאר שער בשעיר אז ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לי"י המלוכה ואז והיה י"י למלך על כל הארץ וזה סוד מלחמה לי"י בעמלק מי זה בא מאדום וכמו שהיתה מלחמת מצרים אהיא מצרנית לארץ ישראל כך עתיגה להיות מלחמת שעיר מצרנית לארץ ישראל כתיב והיה לכם פאת נגב ממדבר צין על יד אדום וזה סוד וידו אוחזת בעקב עשו ולפיכך כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ואז יגלח קדקד שעיר וישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד לפי' אומר בגאולה אחרונה כי הנה י"י באש יבא ובסופה מרכבותיו להשיב בחימה אפו וגערתו כלהבי אש וסמיך ליה כי באש י"י נשפט ובחרבו את כל בשר וזהו כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד חרב לי"י מלאה דם מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מדוע אדום ללבושיך הרי לך מבוארים סודות מופלאים בענין תחומי ארץ ישראל וכולן עתידים להתבער ואז כי ירחיב י"י אלהי"ך את גבולך וגו' הרחיבי מקום אהליך ואז והיה י"י למלך על כל הארץ וממקום זה תבין סוד שני שעירים ביום הכיפורים ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה וגו' ושלח את השעיר במדבר והיה לכם פאתנגב ממדבר צין ע"י אדום ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי ואשים אתך הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר הנה לך הסוד מה שאמרו חז"ל השם יתברך מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה לפי ששעיר חולק גבול עם המדה מנקרא צדק ולפיכך יעקב ועשו נולדו באחד ולפיכך כתיב אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר ויראו מכם ונשמרתם מאוד אל תתגרו בם כי ירושה נתתי לעשו את הר שעיר והטעם השם יתברך הניחם לרדות בהם את ישראל ולדקדק עמהם כחוט השערה וסביביו נשערה מאוד ואלה הגוים אשר הניח י"י לנסות בהם את ישראל אבל בסוף הכל ועלו מושיעים בהר ציון לשפיט את הר עשו והיתה לי"י המלוכה אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קניך משם אורידך נאום י"י הרי ביארנו לך עיקרים גדולים בעניין ים סוף ובענין סופה שמור אותם כי בכמה מקומות הם גנוזים בתורה וסימן על כן יאמר בספר מלחמות י"י את והב בסופ"ה ואת הנחלים ארנון ופירוש הפסוק זה כי בים סוף היה מלחמות י"י ובנחלי ארנון סוד השותפות עיסת ארנונא בהמת ערנונא היודע סןד זה יודע סוד מעברות ארנון והניסים הגדולים שנעשו בהם וארנון הוא סוד מקום מצרנית שבין מואב ובין ישראל כתיב כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמורי וישראל ירשו את האמורי כתב וישב ישראל בארץ האמורי לפיכך ואת הנחלים ארנון כלומר המלחמה שנלחם מלכות בים סוף נקרא בשם זה ומעברות ארנון נקרא ארנון אצל האמוריים ונלחמה בעבו' ישראל בכל המקומות הראוי לפי השם שלה הראוי לה ים סוף אצל המצרים ארנון אצל אמורים ומכאן תכנס לסוד כשושנה בין החוחים וסוד זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות וסוד ששים גבורים סביב לה כולם אחוזי חרב ובדרך זה תבין כמה נסתרות מן התורה:
והמדה הזאת נקרא עץ הדעת כלומר העץ שהוא כסא לדעת ושואבת בה חיים ושפע וממשלה מן הדעת שהוא תפארת כמו שאור הלבנה שואבת אור מן החמה ואם חס ושלום יפסקו הצינורות לבא לה מן הדעת אף אותם החוחים ומיני הטומאה וערלה סביבותיה ואותם סרבנים וסלונים מתאחזים בה ואזהצלם עומד בהיכל והזוהמא מוטלת וזהו כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צוית לא יבאו בקהל לך וגו' לפי' עץ הדעת טוב ורע בעוד שהוא מושכת מן הדעת מושכת ע"י צדק שנקרא טוב אמרו לצדיק כי טוב אז הלבנה במילואה והמקדש בטהרה ועץ הדעת טוב גמלתהו טוב ולא בע כל ימי חייה כלומר בעוד הספירות מושכות מעולם החיים ע"י המשיחה המתדבקת במלכות גמלתה טוב ולא רע כל ימי חייה ואם חס ושלום יפסקו צינורות הדעת מלבא למלכות אז מסתלקת מדת הטוב ויבא הרע וזהו הסוד גם בלא דע"ת נפש לא טוב לפי שזה נאחז בזה כשישפיעו הכחות הטומאה והערלות והזוהמא אזי הצדיק מתאסף כי מפני הרעה נאסף הצדיק כי ירד רע מאת השם לשערי ירושלים בוודאי מאת י"י מאותן מחימות הנאחזות מבחוץ במרכבה אשר צוית לא יבאו בקהל לך ולפיכך נקרא המדה הזת ע"ץ הדעת טוב ורע ושמור עוקר זה לפי ששניהם מתאחזים בה כתיב הנה נתתי לפניכם את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע ברכה וקללה והכל על ידי ישראל איזה דבר שירצו היו ממשיכים המדה הזאת אם טוב אם רע הכל על ידיה' כתיב ישמח ואמך וכתיב בן כסיל תוגת אמו ובפשעכם שולחה אמכם ולפיכך תמצא בברית מילה טוב ורע נאחזים והערלה מקפת את הטוב הוסרה הערלה הופיע ויתגלה הטוב ועצ הדעת טוב ורע שמור עיקר זה מאד והנה אדם הראשון נצטווה שישתמש לבד במלכות ע"י הטוב ונשתמש ע"י הרע והכניס צלם בהיכל את מקדש י"י טמא נסתלקה שכינה ונתפרדה חבילה ונתקללה האדמה וסימן וחטאתיכם מנעו הטוב מכם מנעו הטוב בוודאי ונמצא הרע רבה בארץ ונמצא קללה משתלחת באדמה ולפיכך אפלו המחשבה מטמאה כשהכהן נכנס ביום הכיפורים לקדש הקדשים ולפיכך אל יבא בכל עת אל הקודש כי יש עיתים לטוב ויש עתים לרעה וכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש זאת ירושלים זאת התורה וזאת הברכה זאת נחלת עבדי י"י וצדקת' ולפיכך נענשו הזקנים ויחזו את האל"הים ויאכלו וישתו וכתיב בבני אהרן ויקריבו לפני י"י אש זרה ללמדך ולשמרך מאשה זרה סוף דבר בעוד שהערלה דבוק בטוב הטוב מסתתר ונעלם ולפיכך כי תבא ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל את פריו שלש קליפות של ערלה הם ונקרא רעה חולה והרביעית ממוצעת ולפיכך ובשנה החמשית היא סוד המלכות היא סוד ה"א אחרונה הכל טהור ומותר לאכול את פריו להוסיף לכם תבואתו שהכל טוב ואין בו רע הרי לך מבואר קצת נפלאות בענין עץ הדעת טוב ור"ע וממנו תכנס בכמה חדרים:
והמדה הזאת נקראת בשיר השירים - כלה וסוד כלה כשנתרחקה ממנה הרעה והוסרו כל הקליפות והיא שלימה במלוכה אין בה פגם ולא יחס' כל בה שהרי היא מן המדה שהיא יסוד הכל ופוקד את הכל ויבאו לה מיני שפע ואצילות וברכות מראש הכתר כלה מלשון כל שיש בה שפע ואצילות וברכה וחיים וזה סוד גן נעול אחותי כלה כלומר שלא יכנסו בה כחות הטומאה ואז היא מתקדשת ומתקשטת כל מיני תכשיטים הבאין אליה תשע אספקלריאות כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה כשהחתן יכהן פאר ממש אזי היא ככלה תעדה כליה לפיכך שוש אשיש בה' לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה התבונן סוד באתי לגני אכותי כלה לגני ממש ולפכך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלה"יך ואם ח"ו טמאה בעבירות אזי מתגרשת ממקומה וחרב לי"י מלאה דם השם יתברך יצילנו מעונש זה והנני רומז כשהקליפה יוצאות לחוץ והכלה מתייחדת בחופה ואין זר אתם בבית אז כל מיני הערלות והקליפות מבחוץ וכתיב ופרשת כנפיך על אמתיך כי גואל אתה וסימן גאולה תהיה לו וביובל יצא יובל היא שנת החמישים שנתפרד כל מיני השפע וההמשכות הבאים ליסוד עולם הנקרא כ"ל וכשמתיחד עם המלכות שהוא סוד ה"א אחרונה אזי נקרא כלה ידו"ד אחד י"י שמו וזכרו שמענה ואתה דע לך:
והמדה הזאת נקרא - זאת, וזאת הברכה אשר ברך משה איש האל"הים וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם וסימן להניח ברכה אל תוך ביתך והנני רומז לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת וזה סוד גדול מסודות האמונה יסוד זה נקרא מלכות נקרא זאת לפי שכל גנזי המלך בידה מא' ועד תי"ו זאת נחלת עבדי י"י וצדקתם מאתי נאם י"י את י"י אלה"יך תירא זאת עולת חודש בחדשו ויהודה ירש אותה וזכה למלכות וז"את ליהודה ויאמר ודוד מכריז זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי לפי' הצדיקים הם נדבקו במדה זאת לכך נקרא זאת התורה אשר שם משה וכל כהן גדול שנכנס לפני ולפנים ביום הכפורים אינו נכנס אלא על מדה זאת והסוד בזאת יבא אהרן אל הקודש שאם אינה נכנסת עמו לא יפיק כלום מכל צרכיו ולא יראה פני המלך יתברך אלא על ידי מדה זאת וזה שאמר כי אם בז"את יתהלל המתהלל והסוד הגדול אנה הלך דודך היפה בנשים אנא פנה דודך ונבקשנו עמך כלומר אם אנו רוצים לבקש פני השם יתברך לא נוכל להשיגו אלא עמך והיה כל מבקש י"י יצא אל אהל מועד ונועדתי לך שם ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם מי זאת הנשקפה כמו שחר על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא. לעת מצא ממש והנה המדה הזאת קראו חכמים המקובלים בכל מקום חכמה אחרונה והטעם לפי שהמחשבה הדבקה בכתר עליון הוא סוד אות יו"ד של שם ה' נקרא חכמה ובאותה חכמ"ה אין כל בריה בעולם יכולה לדעת איזה מקומה כל שכן שישיגוה על זה נאמר החכמה מאין תמצא מאין ממש מן המקום שנקרא אין ואותה חכמה נקראת עצם המחשבה והיא תחילת האצילות ועליה אמר עמוק עמוק מי ימצאנו ולפיכך אמר תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה אלה"ים הבין דרכה והוא ידע את מקומה אלה"ים בוודאי הבין דרכה והוא ידע את מקומה ועליה נאמר מאוד עמקו מחשבותיך וכתיב ועמוק עמוק מי ימצאנו ועל אותה המדה אין כל בריה יכולה לעמוד ועליה נאמר נובלות חכמה של מעלת התורה אמנם הצינורות וההמשכות הנשפעות ממנה בהגיעם דרך הצינורות עד המלכות אז היא מתמלאת ממנה בסוד כי מלאה הארץ דעת י"י כמים לים מכסים ואז אותה השפע הבא אליה מן החכמה העליונה ומתמלאת הימנו נקרא גם היא על שמו חכמ"ה וקורא לה חכמ"ה אחרונה וזה חכמה שנאמר בו ובלב כל חכם לב נתתי חכמה וזהו החכמה שנתנה לשלמה אבל חכמ"ה ראשונה אין כל אדדם שבעולם שיכול לעמוד עליה ועליה אומר שלמה כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני אלא כך אמר שלמה אף על פי שנמסרה לי חכמה אחרונה במתנה השתדלתי להכנס אולי אשיג אל החכמה עליונה וראיתי כל השבילים וכל הצינורות סתומות לפני ואין להכנס לחכמה עליונה לפי שאינה נמסרת לשום ברייה ועליה נאמר אלה"ים הבין דרכה והוא ידע את מקומה נמצאת למד שלא השיג שלמה אלא בחכמ"ה אחרונה וזה סוד וישב על כסא י"י מלך ועל זה נאמר ותרב חכמת שלמה מכל חכמחת בני קדם ומכל חכמת חצרים וכבר ידעת שאמרנוו לך שמצרים שניה לארץ ישראל ובני קדם גדולה היתה חכמתם שקבלוה בדור הפלגה כענין ויהי בנסעם מקדם והם אמרו נעשה לנו שם וראה עד היכן הגיע חכמתם שלאותו מקום גלו כלי בית המקדש והמבין זה יבין הצלם שעשה נבוכדנאצר וצוה לכל האומות להשתחות לפניו ועליו נאמר ופקדתי על בל בבבל וכו' והסוד הוא ונעשה לנו שם ועל זה קרא שמו בבל וזו היא חכמת בני קדם ובלעם הרשע היה בקי בחכמה זו מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם ודע כי יש הפרש בין הררי קדם ובין מראש הררי קדם כיתרון האור מן החושך ועוד תשיג בזה בגזירת הש"י:
והמדה הזאת נקראת - ספר החיים המדה המקבלת החיים מן הבינה שהיא מדה שמינית לה ונקראת הבינה חיים וכשהמדה מתמלאת מאותה חיים ונקראת ספר ונקרא עץ החיים כלומר הארץ המקבלת שפע החיים מן הבינה על ידי א"ל חי שהוא יסוד ועל זה נאמר תוצא הארת נפש חיה למינה ואמרו רז"ל זה נפשו של משיח וכשבני אדם מטהרין עצמן ומקיימין המצות הנמשכין מן הבינה שהיא עצם החיים אזי זוכים למלאות המדה הזאת חיים ומתדבקים בה ועל זה נאמר ואתם הדבקים בי"י אלה"יכם חיים כולכם היום וזה סוד הנה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב כלומר החיים באין למדה זאת על ידי צדיק הנקרא טוב לפיכך נקרא ספר החיים כלומר על ידי הצדיקים הסופרים את התורה ומאצילים אליה טוב מן בינה וטעם זה כטעם כל הכתוב לחיים בירושלים והנה הצדיקים מחברים עץ החיים בעץ הדעת ומתאחדים ואז הם נכתבים בספר החיים ושמור עיקר זה מאוד וזה סוד גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה בעוד שהחיים נשפעים לה על ידי הטוב וזה סוד ובנייהו בן איש חי רב פעלים מקבצאל עניין נפלאות גדולות רמוז בזה הפסוק וזהו ספר החיים הפתוח בראש השנה שהצדיקים גמורים נכתבים ונחתמים ממש בו שנאמר כל הכתוב לחיים בירושלים:
והמדה הזאת נקראת - שמיני עצרת והנני פותח לפניך שערים גדולים פקח עיניך והט אזניך ותראה מושכלות מושגות במורגשות כתוב בפסח ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לי"י אלה"יך יאמרו כי שביעי של פסח הוא עצרת אבל הוא לי"י ולא לישראל ובחג הסוכות אומר ביום השמיני עצרת תהיה לכם אומר כי ביום שמיני עצרת והיא שלנו ממש ועתה התבונן כי השביעי עצרת וביום שלו הוא כי הוא הצדיק יסוד עולם והוא שביעי והוא מכלל תשע אספקלריאות העליונות המאירות ובחג הסוכות אומר כי השמיני עצרת שלנו וזו היא מלכות שהיא שכינה השרויה בישראל והיא ב"ת שבע שהיא שמינית ממש הרי עצרת של פסח שלו ועצרת של סוכות שלנו ודע כי עצרת שלו שביעי שלנו ביום קודם שנתנה תורה נתאחדה למעלה ולמטה אחר מתן תורה שמיני חג עצרת שלנו ושמור עיקר מאוד ותמצא כי לשון עצרת מוא לשון מלכות שנאמר זה יעצור בעמי ודע כי עצרת של פסח ושל סוכות שניהם מתאחדים על ידי השבת זכור ושמור זכור ליום ושמור ללילה ולפיכך שבת אין לה בן זוג וכנסת ישראל היא בת זוגו וסוד חג שבועות שמתאחדים במתן תורה עצרת עליונה עם התחתונה כלומר יסו"ד עם מלכו"ת פקח עיניך וראה סוד הטעמים שבתיבות שבתורה כי כל תיבה שיש לה שני טעמים על ידי הפסוק הוא סוד חיבור שני דברים כאחד וכתיב וביום הביכורים במקריבכם מנחה חדשה לי"י בשבעותיכם בכאן הכל מפורש שלו ושלנו מתאחדים כאחד שנאמר ביום חתונתו וביום שמחת לבו זה בניין בית המקדש ביום חתונתו זה מתן תורה ובדרך זה ותאמרנה כי אתך נשוב לעמך והאחת עיקר והשנייה טפלה וכן ותען רחל ולאה ותאמרנה לו ובדרך זה כל מקום שתמצא תיבה מתחלקת לשני טעמים על דרך זה והבן זה כי בחג השבועות נתנה התורה ונתאחדו תפארת עם מלכות ביום חתונתו וקודם מתן תורה שהוא הפסח וביום השביעי עצרת לי"י אלה"יך בסוכות שהוא אחר מתן תורה עצרת תהיה לכם הרי שלו ושלנו הכל שלנו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם וכבר אמרו משל למלך שהיתה לו בת יחידה והשיאה וחזר המלך לדור עמה כך ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם מאחר שנתן להם השם יתברך שמיני חג עצרת שהיא ב"ת שבע בא לדור עמנו והרי שביעי של פסח גם שלנו כשהוא מתאחד עם מלכות שהיא מדה הנתונה לנו ושמור זה העיקר הגדול ותמצא כח המועדים והחגים כמה הוא גדול אמנם יש לנו לעוררך ענין גדול על מה שאמרו כי שמיני חג עצרת הוא רגל בפני עצמו באמת הפסח הוא רגל אברהם שבועות רגל יצחק סוכות רגל יעקב שמיני חג עצרת רגל בפני עצמו והוא רגל ד' והוא של דוד וזה סוד מגן דוד ושמור זה עיקר הגדול:
והמדה הזאת נקראת - תפלה והיא מזמרת לפני ה' תדיר כדי להבעיר כל מיני חוחים וקמשונים ולסקל האבנים ולתקן מהמסילה לישראל וזה סוד אלה"ים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט כי הנה אויביך יהמיון וזה סוד תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה אוי להם לבריות מעבונה של תורה והנני רומז לך למה נקרא תפל"ה כלומר שאין לה כח ולא מאור ולא קיום ושמחה מעצמה אלא על ידי שפע התפארת וסימנך מיאכל תפל מבלי מלח וכאלו אינו דבר בפני עצמה אלא היא תפל אצל היסוד שהוא המלח הכורת ברית ולפיכך מלכות בית דוד היא ברית מלח וכמו שהמלח טעם לכל המאכלות כך יסוד טעם לכל כוחות המלכות וכל מעדניה ומעלותיה וכל ענייניה וזה סוד צורך התפלה ומעלתה כי הוא סוד יחוד אמתי (יס"ג רשומה) בשומה עצם אמיתתה תפל אצל התפאר"ת כדמיון תורה שבכתב ותורה שבעל פה בדמיון מאור הלבנה מן החמה ולפיכך נקראת תפלה עבודה עובד אדמתה ישבע לחם שמחבר מלכות ליסוד וכן כל אדם המתפלל הוא מעיד על עצמו שיש לו אדון שהוא מפרנתו ומכלכלו ואין לו צד קיום אלא ע"י האדון וזהוסוד התפלה היאכל תפל מבלי מלח וכל מי שאינו מתפלל הרי כופר בעיקר כמי שאין לו אדון ואין לו צורך לשאול כלום מאלה"ותו וזה שאמר הכתוב ואותי השלכת אחר גיוך וזה סוד קבלת עול מלכות שמים כלומר שעושה עצמו תפל והשם ית' הוא עיקר ועל זה נאמר מרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים יטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל וזו הוא עול מלכות שמים שלמה נמצא למד כמה הוא גדול כח תפלה או כמה הוא כח עונש המבטלה ומדרך התפלה שאדם עושה למטה מעורר המרכבות העליונות ופותח כמה צינורות מן הכתר ובאות על מלכות ומתברכת ע"י המתפלל וזה שאמר אשר המתברך בארץ מתברך באלה"י אמן כלומר קודם לכן מתברכת מדת המלכות וכשהיא מתברכת משפעת כח הברכה על המתפלל וזה סוד והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי וסודות עעמוקים גנוזים במקום הזה באמרם מניין שהקדוש ברוך הוא מתפלל והכל רמוז לזוכים להשיג ואחר שעמדנו באלו הענינים המופלאים:
דע כי המדה הזאת נקרא - בית א"ל והטעם לפי שהוא ביתו של א"ל והנני אומר לך דע כשנברא העולם ונשתכללו כל המערכות העליונות והתחתונות ונזדווגו בשביעי כל המערכות על דרך מקבל ומשפיע אז נעשה כל העולם אחד לאדון אחד ותפארת למעלה נמשך עד למטה עד מעיין השכינה שהיא בתחתוניםשנאמר השמים כסאי והארץ הדום רגלי והיה השם אחד והעולם אחד וכל הדברים על סדר המערכת האמיתית עד שבא אדם הראשון וקלקל כל הצינורות ונתפרדה החבילה על ידו עד שבא אברהם אבינו עליו השלום וראה קילקול הסדרים והבין וידע האיך נסתלקת השכי"נה על ידי החטא שחטא אדם הראשון התחיל אברהם לסדר הצינורות מצד הימין ותיקן חסד מצד ימין של בורא עולם יתברך להאציל ולהשפיע' בשכינה מן כתר עליון עד המלכות וזה סוד ויעתק משם ההרה מקדם לבית א"ל מקדם שהוא סוד כתר עליון עד בית א"ל שהוא סוד מלכו"ת והוא סוד ביתו של א"ל וכל מסעיו של אברהם אבינו עליו השלום הוא לתקן השכינה מצד הימין לפי שאדם הראשון קלקל מצד השמאל ולפיכך ויסע אברהם הלוך ונסוע הנגבה וכתיב מצפון תפתח הרעה לפיכך התחיל אברהם לתקן הצינורות המקולקלים להביא השפע מצד הימין כדאומר שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני וכשראה השם יתברך מעשיו של אברהם אבינו עליו השלום אומר שב לימיני ועשה ימינו של אברהם כסא למרכבה העלויונה ונמצאת מלכות נשפעת על ידי אברהם מצד תיקון הימין באמרו ויעתק משם ההרה מקדם לבית א"ל בא יצחק וגדר בצפו"ן הפרצו"ת לרוח צפון שהוא מקום מפחד כדי שלא יהא לכחות הטומאה מקום ליכנס שהרי אדם מראשון פרצו וזהו פחד יצחק כלומר כמו שמפחד מן האויב והצורר עד שעמד יעקב אבינו עליו השלום וגדר כל הפרצות שבצד צפון מפני כחות הטומאה בעניין הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל וכבר ידעת כי יצחק הוא סוד הגבורה והפח"ד קודם שנולדו יעקב ועשו הכין יצחק ששים גבורים לצד צפון ויצחק בן ששים שנה בלדס אותם וכשבא יצחק ותקן בגבורים אזי כתיב כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות מפחד יצחק ממש ופחד יצחק אברהם המשיך להתחיל הצינורות מן הימין יצחק גדר כל הפרצות שבצד שמאל מפני פחד הטומאה בא יעקב ובנה בניינים לפנים מן החומה שעשה יצחק נמצא אברהם ויצחק שומרים הן הצדדין ויעקב באמצע אז קבע יעקב לשכינה מקום כאמרו ויצא יעקב מבאר שבע ויפגע במקום והנה סולם מוצב ארצה והנה י"י נצב עליו ויאמר אני י"י אלה"י אברהם אביך ואלה"י יצחק וייקץ יעקב משנתו ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלה"ים ממש וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו ויקרא את שם המקום ההוא בית א"ל והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלה"ים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך הרי יעקב שמטתךו שלמה תיקן לשכינה מקום וקבע לה מנוחה ואמר שימשיך כל עשר ספירות ויתקן הצינורות על הסדר בייחוד שלם ומה שהתחיל אברהם זקינו מקדם לבית א"ל אמר שהוא יסדר כל עשר ספירות ויעשהסדר לתקן כל הקלקולים עד שמתאחד מלכות שהוא העשירית והוא בית א"ל בכתר עליון שהוא קד"ם והאבן אשר שמתךי מצבה יהיה בית אלה"ים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך עשר ספירות המסודרות הרי תיקן יעקב השכינ"ה וסדרה עד הכתר בייחוד עשר ספירות מסודרות מה שלא יכלו אברהם ויצחק אבינו ע"ה לעשות כי אברהם ויצחק עלו עד הכתוים ולא עוד ויעקב עלה עד הכתו בסוד קו האמצעי בסוד הסולם ממטה למעלה עלה מן המלכות עד הכתר נמצאו אברהם ויצחק נקראו זרועות עולם אבל יעקב שהוא קו האמצעי עלה ונאחז בראש ונמצאו כל עשר ספירות מתאחזות בו על ידי אברהם ויצחק שהם ב' זרועות ונמצא יעקב עולה עד הכתר וזה סוד אז תתענג על י"י והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וזהו חיי עולם הבא מן הבינה נחלת יעקב ולא נחלת אברהם ויצחק וזה סוד ג' ספירות והם כת"ר חכמ"ה בינה וזהו והאכלתיך נחלת יעקב אביך שזהו חיי עולם הבא מן הבינה ולמעלה ואין לא"ה דרך במקום הכזה וזהו סוד זרק"א מק"ף סגו"ל והסוד כי ייעקב בחר לו י"ה י"ה ממש הוא סוד הסגולה לפיכך ישראל לסגולתו פקח עיניך וראה נפלאות וזה סוד י"י בדד ינחנו ואין עמו א"ל נכר כלומר כי השרים העליונים הנקראים אל נכר אין להם עלייה למקום יעקב שהוא מן הזרועותולמעלה וזהו שסמך לו ירכיבהו על במותי ארץ תבין נפלאות נמצא יעקב מייחד כל הספירות מלמטה למעלה ומשפיע מלמעלה למטה ממטה למעלה ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלה"ים עולים ויורדים בו והנה י"י נצב עליו ויאמר אני י"י וגו' מלמעלה למטה וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה ויצוק שמן על ראשה וזה סוד כשמן הטוב יורד על הזקן זק"ן אהרן שיורד ע"פ מדותיו כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה י"י את הברכה חיים עד העולם וכבר ידעת הסוד שאמר יורד על הררי ציון ואומר יעקב אחר כי השפיע בהרקב השמן והטובה במקום הזה הוא ע"י ע"ס מקדם עד בית אל וזה שאמר עשר אעשרנו לך ומה שקרא יעקב למקום הזה בית אל בפרשה הזאת פעמים ולפעמים בית אלה"ים הוא על סדר ב' תקונין שעשו אברהם ויצחק למלכות וכשהוא מזכיר בית אל הוא סוד התיקון שעשה אברהם לשכינה שמצד הימין שנקרא א"ל ולפיכך קראה על שמו בית אל א"ל מלך יושב על כסא רחמים ויקרא שם בשם י"י א"ל עולם וכשקרא אותה בית אלה"ים הוא קורא אותה על שם התיקון שעשה יצחק שהוא מדת אלה"ים בסוד הגבורה והפח"ד ושמור ב' שמות שקרא יעקב למקום הזה בית א"ל בית אלה"ים אל תשכח כי צורך גדול הוא לך כבר כתבתי לך למעלה מן המדה שנקרא על שם הדבר שמתמלאות ממנה על שם כי שמי בקרבו והרי זה מבואר:
והמדה הזאת בהתחברה ע"י הצינורות המערכות בינה נקראו שתיהן ד"ר וסוחרת מלכות נקרא דר שהיא בית דירה לה' והיא דרה ביננו כענין השוכן אתם בתוך טומאותם ונתתי משכני בתוכ' הבן זה מאוד הח' שהיא בינה היא מייחד הכתר המקיף כל הספירות ואת כל המערכות ונקרא סוחר"ת מלשון סחו"ר סחו"ר וזה שלקח אברהם אבינו עליו השלום מערת המכפלה לעלות משם למעלה מן הזרועות עד מקום הכתר וזהו סוד ד' מאות שקל עובר לסוחר הנה המקום הזה להכניס משם לע"ה כי הוא הפתח העומד לזרועות עולם ומשם נכנסים לחיי העולם הבא וזה סוד עובר לסוח"ר וסוד דר וסוחרת פקח עיניך וראה כמה היא מעלת שדה המכפלה שהיא בית שער לעדן העליון להכנס למקום הבינה שמור ואתה דע לך וסוד ב' האבנים האלה הם סוד ולקחת את שני אבני השהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל והסוד כי הזוכה להכנס למלכות זוכה לחיי העולם הבא והזוכה לדר זוכה לסוחרת וזהו שאומר כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא וזהו צדק צדק תרדוף למען תחיה וגו' וזה סוד ב' אבנים וסוד ד"ר וסוחר"ת:
והמדה הזאת נקראת - מזבח העולה והנני רומז על דרך מזבח העולה זוכין ישראל לעלות לעלייה והוא סוד עליית שער בית קדש הקדשים וזהו סוד חיי עולם הבא ודע כי מזבח העולה היא החצר ועלידו מתכפרים יעראל והשם יתברך צוה ואמר מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולתיך ואת שלמיך ממש לפי שהיא המשלמת בין יעראל לאביהם שבשמים ועוד נאמר אבנים שלימות תבנה את מזבח ידו"ד אלה"יך והעלית עליו עולות וזהו סוד גדול שלא תבנה אתהן גזית והטעם כי המדה הזאת רוצה בטובתן של ישראל ואינה מדקדקת עמהם על רוב חטאם ופשעם לפיכך אמר אבנים שלימות תבנה ואף על פי שאין האבן מצויירת בצורה מכוונת אלא מצד זה רחבה ומצד זה קצרה ומצד זה גבה ומצד זה דקה כך ישראל מה שמביאים היא רצויה למזבח העולה כלומר שאין מדה זו מדקדקת עמהם בבואם להקריב קרבן אפילו אם יהיה רשע ופריץ ובליעל הכל מקבל ברצון אבל אבני גזית הן עשוין בדקדוק גדול ובמדה ידועה ואם יש בהם מקומות שאינן שוין מכה בפטיט עד שישוו כך אבני גזית אמר שאינם ראוין למזבח העולה ולפכך אמר מזבח אדמה תעשה לי לא תבנה אתהן גזית והטעם גזית כי גזית נקראים כל הכחות המקטרגים על ישראל והמדקדקים עליהם לכל עון ולכל חטאת ולפיכך אינם ראויות למזבח כפרה לפי שמקטרגים על ישראל הרבה וזהו שאמר מכתוב גדר דרכי בגזית כענין כי אם עונותיכם היו מבדילים וגו' אבל יאמר בניין הבית היה באבני גזית לפי שהמדה הזאת נקראת בי"ת אלב"ים הוא בית דין שלמטה ולפיכך ויצו המלך ויסיעו אבנים גדולות אבני גזית והטעם לפי שהם לפעמים מדת הדין הקשה כשלא יבאו לה הצינורות מעולם הרחמים הרי היא מחרבת והורגת ועוקרת וזהו סוד ויסרתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם וזהו סוד הנקרא חרב נוקמת נקם ברית ולפיכך יסודה גזית וכן המקום שהיו יושבין סנהדרין גדולה לדון היה בלשכת הגזית שאין מרחמין בדין ודמיון הדין לדהיון הגזית כל שהיו יכולין לחקור ולדקדק אחר הדין ושמור העיקרים הללו כי במקום הדין הפך מזבח העולה לפי שהדין אין שם רחמים ומזבח כולה כפרה ורחמים ודע כי מדת מזבח הקטורת היא סוד הבינה שהוא סוד קשר כל המרכבה ועדיין נבאר בעזר השם יתברך:
והמדה הזאת נקרא - באר שבע כלומר הבריכה נתמלאה מז' ספירות שעליה בסוד בת שב"ע וכבר נתבאר זה לעיל ונקרא גם כן עדן והנני מבאר כי ה' נטע גן בעדן ומאין נטע מקדם כלומר כל הספירות הנאצלות מהכתר הנקרא קדם כלם נטיעות במלכות והנה התפארת שהוא עץ החיים במקום שהוא נטוע בו כי הוא סוד מלכותך וסימן מעשה ידי להתפאר וזהו סוד גדול מסודות הייחוד ובמקום הזה הוא עניין עמוק והוא סוד קציצה בנטיעות כי כל המפריד נטיעה ממקום חיבורה נקרא מקצץ בנטיעות והטעם לפי שהמלכות היא סודה מקום שהספירות כולן נטועות בו לעשות ענף ולעשות פרי והנני רומז ועץ החיים בתוך הג"ן באמת כי החיים בתוך הגן ממש וזהו נצר מטע ה' להתפאר וזהו סוד החבור והייחוד אבל עץ הדעת טוב ורע לא אמר שהוא בגן והבן זה מאוד לפי שעץ הדעת והגן ענין אחר אבל עץ החיים נטוע בתוך הגן וסי' ווי העמודים והנה המקצץ באחד מכל הנטיעות בגן עליו נאמר חבר הוא לאיש משחית חבר הוא לירבעם בן נבט שהשחית לישראל בין אביהם שבשמים לך רד כי שחת עמך כי השחית כל בשר דרכו על הארץ לפיכך וירא אלה"ים את הארץ והנה נשחתה וכן והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה והסוד הכולל לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן שחת לו לא בניו מומם זרע מרעים בנים משחיתים והמבין עניין זה יבין סוד תוצא הארץ נפש חיה למינה:
והמדה הזאת נקראת גם כן כוס של ברכה, והטעם לפי שהמדה המתמלאת ממנה השפע והאצילות מלמעלה בהתאחד עשר ספירות וזהו סוד שאמרו בכו"ס של ברכ"ה טעון עשרה דברים, והמבין עיקר זה יבין סוד עשר דברים. ודע והאמן כי יש חוץ למחיצת היחוד כוס אחד שהוא כוס של פורענות, וזהו שאמר הכתוב (תהילים עה ט) כי כוס ביד ידו"ד ויין חמר מלא מסך ויגר מזה, והנה כוס של ברכה מבפנים והוא של דוד, וזהו שאמר הכתוב (שם כו ה) דשנת בשמן ראשי כוסי רויה, (שם קטז יג) כוס ישועות אשא ובשם ידו"ד אקרא, אבל כוס של פורענות שהוא סורי הגפן נכריה שהיא נטועה מבחוץ וכשישראל חוטאים שותים מאותו הכוס, וזהו שנאמר (ישעיה נא יז) את קובעת כוס התרעלה שתית מצית, ואותו היין הוא הנעשה מגפן סדום מתמצית חמת סמי המות השוכנים בחוץ, וזהו סוד (דברים לב לג) חמת תנינים יינם וגו', ודע והאמן כי אותם שאינם זריזין בכוס של ברכה חומסים נפשם ומפסידים כמה מיני ברכות, ואילולי האריכות היינו מבארים כמה עניינים גדולים בענין זה:
והמדה הזאת נקראת "תפילין של יד", והסוד (שמות יג טז) והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך, והנה תפילין של ראש סוד קשר תפארת בכת"ר על ידי (הש"ת) בינה, ותפילין של יד סוד קשר של (העשירית) מלכות בתפארת על ידי היסו"ד ובעזרת השם יתעלה במדת תפארת נודיעך עקרים גדולים בענין התפילין ומעשיהם ועניניהם:
והמדה הזאת גם כן נקרא - פתח עינים ונקרא פתח האהל לעיקרים גדולים שעדיין תשיג בעזרת מש"י ונקרא פתח עינים להשגת הפתח והאהל לתורה וארא כעין חשמל שבעה אלה עיני ידו"ד זאת התורה אדם כי ימות באהל:
ונקרא גם כן - מערב והטעם שהוא סוד מקום הנטיעות וצמיחות הזרעים והנני רומז ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך והנני מוסיף רמז חמה ולבנה וכבר אמרו רבותינו זכרונם לברכה שכינ"ה במער"ב ודע כי מיום שחרב בית המקדש ניטל טעם פירות ואין ענבים בגפן ואין תאנה בתאנה והעלה נבל ובמעשה בראשית רומז הכל ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד יום אחד ממש ומטעם זה אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף וילן שם כי בא השמש:
ונקרא גם כן - עת וצריכין אנו לבאר דע כי כבר בארנו הטעם שנקרא עץ הדעת טוב ורע וכשתבין אותו הדרך תוכל להבין סוד ואני תפלתי לך ידו"ד עת רצון כי בהתחבר דעת עם רצון אז כל העולמות מתוקנות והספירות באחדות וכנסת ישראל בשלימות והלבנה במלואה וזהו סוד ואני תפלתי לך ידו"ד עת רצון ודע והאמן שבאותה שעה אין מדת הדין מושלת כי כל עולמות כולם ברחמים ואין שטן ואין פגע רע לפי דרך זה אמרה תורה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש ודע שיש עיתות שאינם מכלל הטובות בהתאחז הטומאה בהיכל הקדש ועל זה נאמר לכן המשכיל בעת ההיא ידום כי עת רעה הוא ולפיכך היו החסידים הראשונים מתקנים הצינורות בבואם לבקש מאת ידדו"ד עד הגיעם לעת רצון ודע כי בהתאחד מדת הטוב עם המלכות אז כל המלכות למיניהם מקבלים פרנסה וקיום ומזון וחיים מן המלכות והסוד עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעת"ו בעתו ממש ולא בכל עת מה כתיב אחריו פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון עת רצון וזהו שאמר הכתוב יפתח ידו"ד לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך וגו' וכתיב והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו וזהו סוד זכור ושמור אמרו חכמינו ז"ל עונה של תלמידי חכמים מלילי שבת ללילי שבת ולפיכך הגשמים בלילי שבת סימן ברכה לעולם וכתיב איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו וכשירד שלמה עליו השלו ם לעומק הידיעה זו פירש כמה דברים ואמר עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור ושאר כל העתים שפירש באותן פסוקים ובא ופירש פסוק אחד לתקן כל מיני עתים ואמר בכל עת יהיו בגדיך לבנים כלומר למשוך הלובן העליון על ידי הרצוןן ואז יהיו כל העתים בטובה ובשפע וכיצד הוא המריק השמן מלמעלה דרך הצינורות העליונות ואמר בסוף הפסוק ושמן על ראשך אל יחסר ואמר כשמן הטוב היורד על הזקן זקן אהרן בודאי שמושך עולם החסד והרחמים ולפכך היה נכנס לקדש הקדשים ביום הכפורים בבגדי לבן ולפי שהם מרצים ומתקנים כל העתים כתיב אל יבא בכל ע"ת אל הקדש וכתיב בכל עת יהיו בגדיך לבנים וכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם בכאן הודיע סוד בכל עת יהיו בגדיך לבנים ואלו הם העיקרים הגדולים הנקראים ע"ת רצו"ן:
ואחר שהודענוך אלו העקרים הגדולים במלת מלכות דע שיש להן גם שמות הרבה מיוחדים לה לפי רוב מעלותיה לפי שהם תכשיטיה ותקוניה ואם באנו לפרש כל אחד ואחד בפרט צריך זה טורח גדול אמנם ממה שכתבתי לך בזה השער תכנס לכמה חדרים פנימים פקח עיניך וראה כמה סודות שהם סתומים לפניך ובעזרת השש"י גם בזכרנו בחבור זה שאר מעלות המרכבה והמערכה בסדר הספירות נזכיר גם שמות הסמוכים למדת מלכו"ת וכבר ידעת כי יחוד כל הספירות על דרך מאמת בהתאחדם כולם במדת המלכות והסוד והיה ידו"ד למלך על כל הארץ וזהו שאמר בספר יצירה עשר ולא תשע וכבר ידעת כי תשעה אספקלריאות מאירות ואחת אינה מאירות ואין תקון כולם אלא זאת מאירה והסוד שלהבת קשורה בגחלת והיא כסא לכולם בסוד גדול ועמוק וחתום:
ודע כי הספירות הזאת היא אות אחרונה שבשם המיוחד והיא בסוד ייחוד השם לגמרי ובה יתאחדו כל הספירות ואליה ימשכו כל הצינורות וזהו סוד ה' אחרונה של שם המיוחד:
ודע והאמן כי כל תרי"ג מצוה שבתורה נארגות בעשר ספירות כדמיון הצורה שנעשית במעשה חושב ובמעשה רוקם כ"א לפי מינוט ויש מצות שהם נחזות במדת המלכות כגון תכלת שבציצית שיש בה חוט אחד תכלת ושבעה לבן והסוד ב"ת שבע באר שבע והסוד הזאת של יום הכפורים אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע שזו היא הבינ"ה וזו הספירה מתאחזת בשבעה שעליה שזהו הייחוד השם השלם וכשמתאחזות בשבע מתאחזות בתשעה שהוא בשביעי מתאחזות השלש בסוד י"ה ובסוד סגולה וסימן כי יעקב בחר לו י"ה ישראל לסגולתו והנני רומז לך ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת בכאן כלל שלשה מקומות הייחוד והנני מפרש עליון אינו אלא העולה לתהלה כי עד הגדולה והגבורה עולין כל שרי האומות בסוד אברהם ויצחק ונקראין זרועות ונקראין במות ואתה על במותימו תדרוך והאכלתיך נחלת יעקב אביך ולא נחלת אברהם ויצחק ומתחלה הולכים הנחלים עד שם אשר הוא סוד המלכות והנני רומז אמר בנביאים להעלות משם ארון האלה"ים אשר נקרא שם שם אלה"ים ידו"ד צבאו"ת יושב הכרובים עליו ובדברי הימים כתיב אשר נקרא שם ולא עוד ביאר הכל ביאור גדול ודור הפלגה ידעו עיקרים הללו ורצו להפריד אלום אמרו ונעשה לנו שם שם רצו להפריד מלכות מיסוד לפיכך דור הפלגה ועליהם כתיב ואנשי דהים ומרמה לא יחצו ימיהם וביסוד כולו רמוז שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ בימיו ממש אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ונשאר פלג אלהי"ם מלא מים והם לא יראו בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה אף על פי כן שם נגנזו הכלים על ידי גולה ומה שהתחילו לא יבצר מהם ושם הם עד שיבר משיח וישיבו הדברים לתקנן וזהו שאמרו חכמינו ז"ל כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה שנאמר בבל יובאו ושמה יהיו עד יום פוקדי אותם והבן זה מאד אמר אחר כך לתפארת כי התפארת הוא קו האמצעי הקושר הכל בין תהלה לשם כדמיון ידו"ד אלה"ים והסוד תהלת ידו"ד ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד ובדרך זה דע כי יש מצות מיוחדת למדת מלכו"ת ויש מצות מיוחדת ליסוד כגון עריות וברית מילה וכמה מסודרות לנצח והוד וכן לתפארת וכן לגדולה וכן לבינה וכן לחכמה וכן לכתר העליון ובדרך זה נארגות מצות התורה אשרי היודע והמקיימם והיודע סוד זה הכתוב שאמר עת לעשות לידו"ד עת לעשות ממש כביכול כל העושה מצוה למטה כאלו מקיים התורה שהיא למעלה וזהו סוד שאמר או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי סוד גדול מופלא ומכוסה וזהו סוד אין כא"ל ישורון רוכב שמים בעזרך בעזרך ממש מכאן ואילך ובגאותו שחקים והיודע סודות הללו יבין סוד עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי:
ודע והאמין כי יש לך לחקור על הצורה שנקראת כסא לכסא ויש כסא חיצון לכסא פנימי וכסא החיצון נקרא אדם וחוץ לכסא החיצון יש קליפות ומיני כיסואין שאינן ראויים ליכנס לפנים ועמידתן בחון ואם ח"ו נכנסו לפנים נתקלקלה השורה ונטמא ההיכל אשר צויתה לא יבאו בקהל לך ויש מצות הרבה שהן מורות על כסא חיצון ועל קליפות החיצונות כענין גיד הנשה שמורה על כסא חיצון וכענין חוט חלב הדם והשאר כמה דברים ויש מצות הרבה שהן מורות על הקליפות כענין ערלות הפירות וערלות הבשר וכענין בהמות ועופות ודגים טמאים שאלו ענינים כולם נצטוו על סדר הקליפות החיצונות שהם נקראים כסאות הטומאה בשעה שכוחות הטומאה מבחוץ והטהורה מבפנים אזי כל הדברים עומדים על הסדר ואם ח"ו נתהפך הסדר ונכנסו טמאים בעזרה אז כל הטהורים יוצאים לחון לפי שאין שניהם נכנסים בחדר אחד והסוד כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס וכמה הפליגו חכמינו זכרונם לברכה להודיענו הפסוק זה והדומה לו:
וראוי אתה לפקוח עיניך בדברים שאמרנו לך בענין המצות לפי שהם כבשונו של עולם ומהם תבין כח המקיים המצוה או כמה הוא מקולקל העובר עבירה והכל רמוז בענין הנדה והזבה כי הנדה יש לה קצת טומאה ולפיכך אין לה שבעת ימים והזבה שופעת חוץ למקום לפיכך וספרה לה שבעה ימים ולפיכך וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש שלש מדרגות של טומאה שנו כאן כנגד שלש מחנות אוי להם לבריות מעלבונה של תורה ואלו ידעו ויבינו בני אדם במקום שהם מקלקלים ושיעור שהם מקלקלים ידע כמה הוא כח העבירה ויהיו נשמרים בנפשותם ושמור עיקר הגדול הזה לכל התורה כולה ואחר שהודענוך דברים הללו תוכל לדעת מהו כח הקדושה שהוא סוד הטהרה השפע והתוספת קדוש ומהו כח הטומאה שהוא סוד התוספת והריחוק הטומאה הפך הטהרה זו ריחוק וזו קירוב והמבין זה יוכל להבין סוד טומאתה בשוליה וסוד את מקדש ידו"ד טמא ודי לך במה שרמזנו לך בענין מלכו"ת וידו"ד למען רחמיו וחסדיו הרבים יפתח לבנו בתורתו ויורנו נפלאות ואמר גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך: