אבא ואימא לפי האמת שני פרצופין הם שנתקנו בבת אחת משירי נקודותיהם של חכמה ובינה והטעם לזה כי הכתר בכל מקום הוא אין שמשמעו העדר וחכמה ובינה חומר וצורה שאין זה בלא זה מציאות מושלם כי הא דתנינן צבת בצבת עשויה וכבר בארנו כי מלכות שבכתר קלטה בעצמה נקודות חכמה ובינה ואף ע"פ שנתישבו בה זו בנצח וזו בהוד דידה הנה סלוקן יחד תחלה במלכות ואח"כ ביסוד א"א בשום פנים אלא כמה שנתלבשו ב' הנקודות זו בזו ואעלו אהדדי ואח"כ נחלקו בנצח והוד לא שחזרו שתים כמו שהיו כל א' בפני עצמו אלא באופן זה חציה של זו וחציה של זו מימין נעשה מהן רישא דאין. ימין הנצח לימינו וימין ההוד לשמאלו. ומשני החצאין משמאל נעשה רישא דאריך שמאל הנצח לימינו ושמאל ההוד לשמאלו. וכן בב' זרועות אריך שמהם אבא ואימא ונדבר בם. דע כי אחרי שנתלבשו הזרועות זה בזה הנה ב' החצאין הפנימיים האירו באבא והיה פנימיות הימין קו החסד שבו ושל שמאל קו הדין שבו ומאחורי הזרועות הארת אמא קו החסד שבה מימין וקו הדין משמאל וכל אחוריהם ביתה ומחלק הגוף שהוא מייחד הזרועות ונלוה אליהם נעשה הקו האמצעי שלהם מימין אריך לזה ומשמאל לזה ועל זה השתוף הגמור שבין חכמה ובינה בכל מקום. אמרו עליהם בזוהר כחדא נפקין כחדא שריין ולא מתפרשין כי תקון פרצופיהון נעשה בבת אחת מהתחלה אחד שהוא מאור לבושו של אריך זהו כחדא נפקין ואחרי גמר תיקונם הם פנים בפנים זהו שריין כעין זרועות אריך שהם מכוונים זה לזה והם ריעים תדיר דלא מתפרשין שלא נפלו לעולם משא"כ בדודים דאינון זעיר ונוקביה שנוקשו ונשברו ובפרט בנפילת נוקביה מחמת קטרוג שאז חזרו בסוד נקודה דקה כי שבו ועלו ט' ספירות דידה לאימא והן עצמן הספירות שנתנו לה ממדות זעיר והיא עשירית לון בסוד המעשר עתה שבה הארתן של זרועות אריך להשפיע מה שהיה פנימה לו בשניהם לימין האצילות ששם נתקן פרצוף אבא מן הג' פרקים שבזרוע עם חלק הגוף עד החזה ברוחב ועד הטבור בגובה דכתיב אני חכמה שכנתי ערמה בגי' ב"י חס"ד ארי"ך לפיכך נתייחדו החסדים לאבא. ומה שהיה חוצה לו לשמאל האצילות ושם נתקן פרצוף אימא על הדרך הזה לפיכך נתייחדו הגבורות לאמא וסימן אני בינה לי גבורה בגי' שכינה שהרי אימא היא עצמה שכינתא עילאה. וכבר ראיתי מי שיחס זרוע ימין כמו שהוא לאבא פנימה לו לקו ימין חוצה לו לקו שמאל וכן לאמא בזרוע שמאל אך התועלת במה שאמרנו ראשונה היא להראות שאין באריך אחוריים [כלל כי אחוריים] שלו הם פנים ממש לאימא ואין בזה מחלוקת אלא דאידך לא נחית להכי לפיכך סתם דבריו ואפשר לתרץ באופן אחר כי אמנם הדרך שאנו דורכים בו בכלל הדרוש הזה יאות אחר השבועה דכתיב בה ולא אבא בעיר שאין אבא משפיע באמא רק מצד בינה שבו וכן קודם תקון המתקלא אבל בזמן שיש כניסה לירושלים של מעלה ושל מטה. ואבא משפיע בעין יפה מצד חכמה שבו אז אין צריך לחלק בזרועות אריך ובכל דכותיה וילמוד סתום מן המפורש: