וממאי [בכת"י - ואע"ג] דאמרי רבנן כי עקר השפעת עתיק יומין הוא בב' ראשים הנלוים אליו אין ואריך. הנה אלה הז' מדות אחרונות דעתיקא קדישא תשלחנה הארה ושפע בסוד התפשטות להחיות כל האצילות שהן י' מדות מבלעדיו אחרי היותו להם בסוד א"ס כפי אחד מן הדרכים שפירשנו למעלה. וכבר זכרנו כי כח החסד דעתיקא הוא הנשמה לכתר אריך וגבורה לחכמה שבו והן במקום כתר וחכמה של כלל האצילות נשארו ד' ספירות דעתיקא מת"ת עד היסוד כי מלכות אין בו בסוד ההתפשטות הזה רק העטרה שביסוד היא בחינת מלכות שבו כי אין לו בת זוגו כמו שאר הפרצופין שהן זוגות אין ואריך. אבא ואימא. ישראל סבא ותבונה. נער ישראל ולאה. יעקב ורחל. והנה ת"ת דעתיקא שנתלבש תחלה בקרומא דאוירא עכשיו נתפשט בבינה בסוד גרון. ובארנוהו. ונצח דעתיקא יש בו ג' פרקין העליון מתפשט בחסד אריך שנתלבש באבא. והשני בנצח אריך שנתלבש בזעיר. והשלישי אין לו מקום באצילות וכן בהוד לאידך גיסא. הפרק העליון מתפשט בגבורת אריך שנתלבשה באימא והשני בסוד אריך שנתלבש בנוקבא והפרקים התחתונים לשניהם נתפשטו בבריאה יצירה עשיה להחיותם. ואע"פ כן מה שחוץ לקומת דאריך לא יקרא אצילות אבל עתיקא קדישא הוא מחיה את כולם ומושיע אין בלתו. וההבדל בזה בין עתיקא לא"ק הוא כי עתיקא אין פרקי נ"ה התחתונים שלו יוצאים למטה מן האצילות כי אם בסוד ההתפשטות. אך עקבות משיחא ממש דא א"ק מגיעות למטה בעשיה כי גאות אדם המגביה לשבת תשפילנו לראות בקיום עולמו כי הוא ראשון לעילא עד א"ס הוא אחרון לתתא עד אין תכלית ומבלעדיו אין אלקים מכל מקום הוא נתלבש באותו ההתפשטות שעושה אריך לכבודו וכן הדור לו ודי בזה. והנה יסוד עתיקא קדישא יוצא בחזה של אריך הרי חזה ציון בסוד היסוד הזה בו קרית מועדינו כי קרית הוא בחינת מלכות הכלולה בו ואין מועדינו יוצא מידי פשוטה שהן בסוד בינה. אב"א מצד אריך שהוא מנקודת בינה ואב"א מצד אימא שמלבשת זרוע שמאל עד החזה והכוונה כי מלכות שביסוד הזה היא המגעת לחזה אריך אך יסוד לבדו עד סוף מדתו מגיע לסוף עובי הכתפים של אריך. עוד היסוד הזה עצמו מבלי העטרה יש לדרוש בו חזה ציון בחזה דרישא דאין. אמור מעתה כי יסוד רישא עלאה מצד עצמו מגיע לחזה הראש השני ולכתפים של שלישי. ויסוד דרישא דאין לחזה אריך ולכתפים של אבא ואימא ויסוד אריך לחזה אבא ואימא ולכתפי ישראל סבא ותבונה הרי השבח של עליון כמה שהוא משפיע למטה דהיינו יסוד שבו מגיע לכתפים של תחתון שהיא מקום חזה לאמצעי ולעולם שבח התחתון כמה שהוא מקבל היינו ראשו מגיע לכתפי העליון אלא שלפעמים הכתר למעלה מן הכתפים כגון אבא ואימא שחב"ד שלהם מגיעים לכתפי אריך וכתרם לגרון בסוד קנה חכמה קנה בינה כמו שיבא וגם אריך מקרי היות ראשו מגיע לכתפים של כתרו דאין שהשליש ממנו בלבד הוא המתעלה על ראש אריך וג"ג שבכתר זה הן הן הכתפים הדרן ליסוד עתיקא שנסתיים בחזה אריך על הדרך שבארנוהו כי שם יוצא האור בגלוי בלי מסך ומתפשט לצדדים החסדים לימין להאיר לאבא והגבורות לשמאל לצורך אימא: