מאד עמקו דברי המאמר הנכבד שהעתקנו בסמוך בסודו ורמיזתו כי הנה מלכא האמור כאן דא עתיק יומין שנתקן מכחה של חכמת אדם קדמון אשר חכמים יגידו כי הוא תואר יצדק לנפש העולם שזכרנו בפ"א ודוקא בהתפשטו עד סוף בחינותיה אשר יקראוהו טהירו סתם שהוא היולי לכל העולמות ולא נתחדש לו כנוי זה להקרא אדם קדמון רק בשעה שנתקנו למטה ממנו תלת רישין כמו שדרשו בבראשית רבה על פסוק הדוברות על צדיק עתק שהעתיק מבריותיו אבל באויר הקדמון כשהוא נדרש לבדו אין שם סוד פרצוף כלל והנה נתפשט כח א"ק מחכמה שבו דרך הנצח וההוד דאינון לבר מגופא ומהם ובהם הוא סוד התפשטות בכל מקום וכאן נכנס בז' אחרונות דמלכא שבו. והדמיון לרצון הכח המתפשט ביד האדם ונותן לה רשות וכח לכתוב טעמי תורה והוא סוד חדשים לבקרים רבה אמונתך ר"ת רחל ומהשבע שאמרנו הוא מתקן פנימיות העתיק לעולם האצילות על הדרך שיבא בפרק כ"ח. וזה העתיק בסוד זעיר של אותה מלכות הוא הנקרא במאמר התקונים שהעתקנו למעלה מלכא סתם ואמר איהו פירוש עצמותו הפנימי כמלא קומתו של זה העתיק שהוא כולל עשר אע"פ שאינו בא אלא מכח שבע וחיוהי מחכמת א"ק המתפשטת במלכות שבו דכתיב בה החכמה תחיה בעליה חד בהון פירוש ספירות דאצילות שנתפשטו כליהם תחלה הדר נתלבש העצמות בתוכם על הדרך שבארנוהו לעיל בפ"ה ולמטה ממלכות אצילות נתחדש פרגוד להפסיק בין האצילות לשאר העולמות ומהכאת אור א"ס בפרגוד חזר לעלות למקומו בסוד אור חוזר ונשלם עולם האצילות. עוד אמר איהו שפרשונוהו עצמותו וגרמיה ר"ל כלל איבריו שהם כלים אליו חד בהון כי לא יחשבו כלים בערך לעולם האצילות שיהיו חוצצין ח"ו אין נגרע מיחודם כלל כי העתיק מיחד ומקשר אותם עילא ותתא. אבל ספרין דבריאה שהעתיק שלהן נתקן מכח הבינה של עולם האצילות דנגד ונפק ע"י נצח והוד בז' אחרונות דמלכות שבו לאו אינון וחייהון חד כי השפע הבא עליהן מלמעלה להחיותן אינו דבק עמהם בעצם בשביל המסך המבדיל ביניהם ובין העתיק שלהם שהוא באצילות ומזה נלמוד לעתיק דאצילות שהוא בא"ס אפילו בזמן שזה העתיק נקרא כתר כדלקמן ונמנה עם שאר הפרצופין. נקטינן כי מהכאת א"ס במסך שנתחדש בסוף האצילות ירדו ממנו ניצוצות לבריאה ומי' כלים שלמעלה נתחדשו כאן כלים של בריאה שבהם נתלבשו הנצוצות שירדו מן העצמות. אח"כ נתחדש מסך שני ותחתיו יצירה. אחריה מסך שלישי ותחתיו עשיה על הדרך שבארנו נמצא אור האצילות מא"ס ב"ה בלי שום מסך והטעם הוא כי חכמת א"ק לפשיטותה ורוחניותה שבה נתלבש הא"ס להאיר באצילות אינו חוצצת בפניו כלל ועיקר וכל שאר הספירות אינן אלא מעבר אל האור בלי שום התלבשות אחרת עד אין סוף עולם האצילות אך אור הבריאה הוא ע"י מסך א' מכח התלבשות האור עכשיו בבינה ומחצוניות הכלי של בינה מתחדש המסך הזה וכן בשאר המסכים כמו שיבא בסמוך מה שאין כן בהתלבשות החכמה כדאמרן. וכל יתר הספירות דאצילות ועולם הבריאה כלו אינן אלא מעבר אל האור המתלבש בבינה. ומ"מ זעיר ונוקביה דאצילות עדיפי טובא על הבריאה שהן נהנין גם כן מאור החכמה בלי התפשטות הבינה אמנם אור היצירה מתפשט אליה ע"י ב' מסכים שיוסיף האור התלבשות בת"ת. אך מלכות אצילות והבריאה כלה מעבר אל האור המתלבש בת"ת. וכבר אמרנו כי מלכות אצילות עדיפ' שהיא (נהנין) [נהנית] מאור החכמה והיא והבריאה נהנין גם כן מאור הבינה. אך לא כדרך אחרת כי יניקת הבריאה מאחורי הפרגוד לא כן מלכות ח"ו ויש כאן עביות יתירה במסך הזה שבפני (הצורה) [היצירה] כי הוא נעשה מחצוניות הכלי של זעיר אצילות המתלבש ג"כ בזעיר דבריאה אע"פ שבבריאה עצמה אינו מוסיף העלם כלל. ואור העשיה מתפשט אליה ע"י ג' מסכים שיוסיף האור התלבשות גם במלכות ומחיצוניות הכלי שלה שב' העולמות בריאה ויצירה מעבר אליו והיה המסך הזה מתעבה ביותר בהתלבשות האור בג' ראשונות דמלכות יצירה אע"פ שאינו מוסיף העלם בז' אחרונות דידה והחלוקים שבארנו בפרק הקודם בסדר התפשטות האור באצילות מספיק לחברתה בסוד פרצופין נדרשין גם כן בעולמות התחתונים האלה כל א' בפני עצמו והנה הבריאה עצמה היא ראשית בלבד אל הפירוד לא פרוד ממש אשר איננו צודק באמת אלא בכלים של בריאה לא באור פנימי שבה כי לא נאמר ושם יפרד אלא ומשם. לפיכך אמר רשב"י בדבריו שהעתקנו בסוף הפ' הקודם כי אינון בסוד עצמותן וגרמיהון שהם כלים אינם מיוחדים לגמרי וטעם הכתוב יפורש כך ידוע כי אין בטובה למעלה מענג נוטריקון עדן נהר גן בעצם היחוד. כי עדן יכלול ג' ראשונות ונהר הוא קבוץ הקצוות והגן מלכות והנה הבריאה כסא ומכון אליה לפיכך יצדק בבריאה תאר מקום הנרמז במלת שם. וברדת המדרגות מאותו בחינה פנימית שהיא קרובה אל היחוד ממש ונקראת בשם גם היא קדש קדשים משם ולמטה יפרד. וכן ביצירה שהעתיק שלה מכח ת"ת שבבריאה הנמשך ע"י נצח והוד דבריאה בז' אחרונות שבמלכות דידה אין ביניהם יחוד גמור וכן אתה אומר בעשיה שהעתיק שלה מכח ג' ראשונות שבמלכות יצירה המתפשט ע"י נצח והוד שבבינה של אותה מלכות יצירה בשבע אחרונות שבה כי כל אלה הם בכלל עלמא דפרודא: