אך המובן מלשון צווי הוא בלי ספק חדוש בריאה בטבע הצדקת שלא היתה עקרה בלבד כדרך כל הארץ אלא מתחלת יצירתה היתה חסרה השלפוחית שהולד נוצר בתוכה ועל זה אמרו חכמים שעקר מטטרון לא היה לה והוצרך הקב"ה לצוות על יצירת הכלי הזה בה בדרך פלא והוא בטבעה חדוש מעשה בראשית דכתיב ביה כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד כתיב התם אמר וצוה וכתיב הכא פקד את שרה כאשר אמר. ואמנם במשמע המנוי פשוט ומבואר שכשם שנתמנה אברהם אב המון גוים כך היתה שרה אמנו אם כל חי פירוש אם לכל איש חי אלו הצדיקים שאפילו במיתתם קרויים חיים וכל הגרים העתידים להתגייר בכלל הזה כמו שעוד נזכיר. והנה בין הבתרים נאמר לאברהם כי היה זרעו דומה לככבים שבוראן לבדו סופרן וגם קודם לכן אחרי הפרד לוט מעמו נאמר לו אם וכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה שהוא מאמר הנחיי אל הקדמון בחיוב מציאותו וקיומו האיש המיוחד בלתי נתלה בזכותו ברוך הוא שמחבבן ומינה אותם אבל בבן האמה פסיקא ליה למלאך הדובר בה שזרעו לא יספר מרוב כי אין חפץ ברבוי אשר לפרטיו שלמות כטעם הירצה ה' באלפי אילים והם אילי נביות בכור ישמעאל: