ענין המקום לוז שאין שם שליטת מלאך המות: מה שציום להוליכם ללוז שלפי ששם אין מ''ה שולט ורשאי להניס שמה כדאיתא במדרש תניא היא לוז הצובעין תכלת היא לוז שבא סנחרב ולא בלבלה בא נובכדנצר ולא החריבה, ואף מ''ה אין לו רשות להכנס שם אלא זקנים שבה בזמן שדעתם קצר עליהם מוציאים אותם חוץ לחומה והם מתים. כי מטא לבבא שכבו כו' כשהגיע לשער לוז מצאם שם מ''ה אשר בא לאסוף נשמות הצדיקים הזקנים אשר הוציאם מן החומה ואספם כי לא ידע מ''ה ששלמה ע''ה ישלחם שם. למחר חזייה למ''ה דהוי בדיח. דע כי מ''ה אין לו רשות ליכנס אלא במקום שנאמר לו והראיה מהא דאמר אבוה דרב לרבא בחלמא שני דוכתיך וכו' ומ''ה כשראה אותם אצל שלמה לא היה יכול להם מפני ב' סיבות הא' שהמקום ההוא מקום הנאמר לו והב' דהוי טירדא בגרסייהו ומפני שהגזירה האלהית צריכה להתקיים בא בלב שלמה המלך עליו השלום לשלחם ללוז והוא המקום אשר אמר למ''ה והיינו דאמרי רגלוהי דבר נש אינון ערבין ליה: