לקיים המצוה מן המובחר: סוד אחר נלוה לזה והוא בקיימך המצוה ראוי שתקיים במבחר מתנותך ומנותך, וזה יחלק לג' חלקים. הא'. ראוי לאדם שיבחר המין המשובח והמעולה מכל המינים הראוי לאותה מצוה. וזה נתבאר מדגרסינן ריש פרק כל הקרבנות קרבן ציבור והיחיד באין מארץ ומחו"ל מן החדש ומן הישן חוץ מהעומר ושתי הלחם שאין באין אלא מן החדש ומהארץ וכולם אינם באים אלא מן המובחר. איזהו מובחר שלהם וכו' עד וכל הארצות היו כשרים אלא מכאן היו מביאים. הב'. בעשותך המצוה תהיינה בתיקונה ובעשייתה כדגרסינן בשבת פרק רבי אליעזר דכלים ובריש נזיר, תניא זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות. סוכה נאה, ולולב נאה, בשופר נאה, בציצית נאה, כתוב ס''ת לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן תכסהו בשיראים נאים. הג'. שיעשה המצוה לשמה והיא הנקראת מצוה מן המובחר אבל שלא לשמה מצוה נקראת מצוה מן המובחר לא נקראת כדגרסינן בפרק מי שאעמר הריני נזיר אחרון אמר רבה בב"ח אמר ר' יוחנן מאי דכתיב כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. משל לב' בני אדם שצלו פסחיהן אחד אכלו לשם מצוה ואחד אכלו לשם אכילה גסה זה שאכלו לשם אכילת מצוה צדיקים ילכו בה וזה שאכלו לשם אכילה גסה ופושעים יכשלו בה. אמר ריש לקיש פושע קרית ליה, נהי דלא קעביד מצוה מן המובחר פסח מיהא קא עביד. והטעם כי בכלל כל הנמצאות אינו דבר שאינו דומה למקום שיוצאים ממנה המצות לכן ראוי להיות במובחר ודע זה: