סוד ג' ספרים נפתחים אל"ב אז"ל ג' ספרים נפתחים בר"ה צדיקים גמורים נכתבין לאלתר לחיים רשעים גמורים נכתבין לאלתר למיתה בינונים תלוים ועומדים עד י"כ זכו נכתבים לחיים לא זכו נכתבים למיתה, אמור לי הצדיקים שנכתבים לאלתר לחיים מאי צדיקים הן אי לימא שרובן זכיות מעוונות מה יהיה על מיעוט העוונות שלהם א"ת כופרו הא הדין תובע, אלא בצדיקים שאין להם עוונות כלל והא כתיב הן בקדושיו לא יאמין ונכתבים למיתה ע"כ הוא לומר בצדיקים שיש להם קצת עוונות ונכתבין לחיים לשוב בתשובה א"כ יקשה אנו מתפללין זכרינו לחיים בשלמא צדיק שיש לו עוונות ג"כ שפיר אמר זכרינו כדי שישוב בתשובה אלא צדיק שאין לו עוונות כלל איך אומר זכרינו ואינו אוהב חיי עד, ועוד בינונים למה עד י"כ. א"ל כדי שיעשו תשובה. אל"ר וכי לא ידע קב"ה איזו ישוב ואיזו לא ישוב לכתבו או למיתה או לחיים ויכתוב כל העולם בר"ה, ועוד רשעים למיתה והא כתיב לא אחפוץ במות הרשע וא"כ לא ימות שישוב ועוד מה הם הג' ספרים וכי אין מספיק פנקס אחד לעשות כל אלו ועוד שם הסופר מה הוא, ועוד קנים וקולמסים ודיו יש בשמים וכי אינו יודע כל בלא כתיבה, וכי הוא צריך הזכרונות והא אין שכחה לפניו כתיב והכופרים השומעים דברים אלו לא ילעיגו עלינו בדתינו ויתנו חלושה בכח אלהינו, ועוד יחייבונו בכח הקנטרנים שאנו רואים רשעים וצדיקים מתים, א"ל בני הרבה תמיהות וצעקות והתנא כל דבריו אמת כי מאמת יצאו הדברים, והכי אמר המלך הדן בר"ה הוא הבינה דן עם ג' והם חסד ופחד ותפארת ומדת הדין הרפה פועלת ואלו הן הג' ספרים, כי חסד תובע זכות מהמלך לצדיקים להנחילם חיים נצחיים ואלו הם החיים, והפחד תובע לנפש החוטאת לטורדם ולהחליפם חילוף אחר חילוף עד שובם אל ה', והת"ת מחזיק בבינונים אלה הם מחצה על מחצה ואין ממיתם אלא מניחם עד י"כ יום התשובה המטה כלפי החסד בישראל והוא שלא להוסיף חטא על פשע ועון, ובאמת בני כשהמקטרג תובע דין מהבינה לקחת חשבון מישראל על כל מה שעשו כל השנה כולה אז מדת הדין הרפה כבושה ומכוסה מכל חיילי מעלה בעבור שבנה יחידה הנאצל מבפנים בא לדין לפני הבינה ונכמרו רחמים על בנה והוא שאומר ודוד עולה במעלה הזתים עולה ובוכה וראש לו חפוי כדי להתכסות מכל גדודי מעלה בעלותם לראות בדין בנה כי יראו פן יכבו את גחלתם, והחרדה הזאת מסמא"ל ולילית כי הלכו בכל כחם למצוא מקום לקטרג וכראותן שיצחק ברך את יעקב בע"כ הוכרחו להליץ טובה על ישראל, וגם דע שהמלכיות זכרונות ושופרות כולם רומזים בבינה אשר היא האצילה הזכר הוא ת"ת המשפיע ומשפר לעטרה מלשון שופרא, וגם הוא מלך על כולם ר"ל הבינה, ועל שכל א' כלול מי' וע"כ י' פסוקים לכל אחד, וכן תקיעות שלשים כי רומזים לג' תקיעה תרועה תקיעה וכ"א כלול מי', וי לממעט, ואלו התקיעות מאה, מיושב שלשים, ושלשים בתוך התפלה בלחש, ושלשים בחזרת התפלה, וי' להשלים המאה שלא יהיה כנ"י חסרה, וסוד התפלה וט' ברכות שבמוסף הכל יתבאר בנוסחאות סליק סוד ר"ה והתקיעה: