בית קודם הבא סימניה

ספר מעולפת ספירים-יום שמונה ועשרים

ספר מעולפת ספירים-יום שמונה ועשרים

-
אות א: וכתב בספר בראשית דף קי"ג ע"א, רבי חייא פתח (זכריה ג,א) ויראני את יהושע וגו', זה היה בשעה שהטילו נבוכדנצר לאש עם אותם נביאי שקר. מהו (זכריה ג,א) לשטנו, שאמר השטן, או כלם ישרפו או כלם יהיו נצולים, כי אין הקדוש ברוך הוא עושה חצי דין וחצי נס כאחד, אלא או הכל דין או הכל נס. אמר לו רבי יוסי, ולא, והרי קריעת ים סוף נס לישראל ודין למצריים. אמר לו רבי חייא, אדרבה, משם ראיה כי לכך אמרו, קשה קריעת ים סוף לפני הקדוש ברוך הוא: [אמר הכותב, בזה יובן בעצם מה שאמרו ז"ל, (סנהדרין דף כ"ב ע"א) וקשים לזווגם כקריעת ים סוף, והטעם, כי הוא חצי דין וחצי רחמים, בכי ושירות, דין בכי, ודין אומר שירה, והקדוש ברוך הוא עושה סולם באף שמביא על זה מרומם על זה אשת פלוני לפלוני, ואם כן הוא דומה לקריעת ים סוף, שהוא חצי נס וחצי רחמים. וזהו טעם גם כן, (פסחים דף קי"ח ע"א) קשים מזונותיו, כי ממה שזה העני זה העשיר, ולזה קשה כקריעת ים סוף שהיה חצי דין וחצי נס]: אות ב: וכתב בספר בראשית דף ק"פ ע"ב, מצינו סוד אחד בספרים הראשונים, בענין בני חיי ומזוני, וזה כי הלבנה פעמים היא בחסור והיא בדין והשמש אינה נמצאת אצלה, ובכל שעה יש לה להוציא נפשות בבני אדם, והנפש היוצאת באותה שעה כל ימיו מכאובים בעניות, או נשבר או נדכה ביסורים אחרים אף על פי שיהיה צדיק, זולת אם יהיה מתפלל בכונה, כי התפלה תשבר רוע המזל. ואם הלבנה בשלימות, הנשמה היוצאה ונדבקת באותו האיש לעולם, ימצא בזה האיש שלימות בכל, בעושר, בבנים, בבריאות הגוף. וזהו, בני חיי ומזוני, במזלא תליא מלתא: אות ג: וכתב בספר שמות דף ו' ע"א, בספר רב ייבא סבא כתב, סוד אחד, בפסוק (דניאל ד,יד) בגזרת עירין פתגמא כל דיני העולם הזה וכל גזרות וכל שאלות כלם הם למעלה בהיכל א', שיש שם ע"ב סנהדרין הדנין ומהפכין בזכות האדם ונקרא היכל הזכות, וכנגדו יש היכל חובה מצד ס"מ, אשר כל חפצו להפוך בחובת האדם, אלא שבהיכל זה נקראים מים מתוקים מים צלולים, אלו שבהיכל החובה נקראים מים המרים, ובאלו הב' היכלות, אין דנין שם בני חיי ומזוני לא בהיכל זכות ולא בהיכל חובה, אלא זה תלוי במזל: אות ד: וכתב בסוף ספר שמות דף ר"ס ע"ב, מונה שבעה היכלי קדושה, וכנגדן שבעה היכלי טומאה ונקראים היכל חובה מצד היצר הרע, ויש שם היכל אחד של חובה שדנין את בני האדם החייבים להסיר ולמעט מהם מזונותיהם, ואמרו דאף (שם דף רס"ו ע"א) דבני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא היינו כדי ליתנם תלוי במזל ולא בהיכל הזכות, אבל הם בהיכל חובה ליטלם מן האדם כשהם רשעים, ובזה יתישבו כמה קושיות באלו הענינים: ובכאן נשלמו הג' עמודים ונתחיל לכתוב ביאור כמה דברים ורמזים מהזהר:: רמזים:

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור