שער העולם: ובו יתבאר כי כח העליונים בתחתונים בכללים ובפרטים: כבר כתבתי בטעם כי הג' ראשונות כוללות כל ענין וכל כח. אמנם לרום (סא לרוב) מעלות השתים והעלמתן לא יזכירו המקובלים רק השלישית שהיא כח הכחות ונקרא אלקים על זה. וכן נקרא אל עליונים. כלומר כח שהוא עליון על כל הכחות כי השבע עמודים הם כחות העליונים ומדותיו אשר מנהיג על ידם עולם השפל: וזכרתי בתחלת הספר כי יסודי עולם השפל ג' בכלל חסד פחד תפארת וד' בפרט עם העטרה כי יש להם שרש גדול ומופלא. והשרש גדול הזה הוא מסובב משלפניו ושלפניו משל פני פניו עד המסבב הראשון ית' שמו שהוא סבת הכל. (הגהה, הכונה היא כי כל ספירה שלמטה תסבב) וכאשר תמצא בנבראים המסובבים (הספירה שלמעלה הימנה על ידי התעוררותה) (סא כלומר המעוררים העליונים על ידי כי כל תחתונה שואבת ממה שלמעלה הימנה הדבקות מחשבתם בהם) כי נאצלו כחות העליונים בתחלת המחשבה היותם יסוד וכח לפעולות המצויות והנמשכות למטה בעולם השפל ולכן אין לספר בנעלם כי ידוע כי הג' ראשונות כוללות כל כח וכל ענין: ולא תחשוב הג' ראשונות לבד כי אף הראשונות כוללות את הכל אלא שאין כוונתו לישא וליתן בענינם משום במכוסה ממך אל תדרוש אמנם ידוע הוא כי היא סבת הכל. אך כוונתנו עתה לבאר מוצא היסודות מהעולם שזכרנו וכחותם והשתלשלותם והוא בלל כל העולם. והוא שאומרים המקובלים כי הר"ה לרוב עלויה ועלומה והיותה דקה מן דקה נקראת אויר קדמון ונקרא אין והם הרחמים הגמורים בלי תערובת דין. כי הוצאתה מאין סוף. ואולי כי עליה אמרו ז"ל והלא במאמר אחד היה יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים כי לפי רוב טובה לא תהא בה נקמה. ואם יש פירוש אחר לאגדה זו גם מזה אל תנח ידיך: והשניה היא דין זה לעומת זה ונקרא אש צדק ארץ כמו שמבואר בשמות. והשלישית מכריע ונקרא מים. וכבר זכרתי כי מעכירות המים יצא העפר ולכן נקרא גם היא עפר ועליה נאמר הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר (קהלת ג) כי כן יהיה בסוף כאשר יתבאר בשמיניות. ותוכל להתבונן כי היא העפר והוא הווה ממנה בהיותה כלולה מהשניה הנקראת ארץ: והנה השלישית כוללת את הכל וממנה צמיחת הכל. הנה שבארתי לך איך הראשונות כוללות כל כח והם אותיות אש"ם אויר אש מים. אבל על דרך המקובלים שעושים בספורם הג' ראשונות ענין אחד ומעלימים השתים לכן קורין לש"ת על דרך השתלשלות עם כלל השתים אויר והוא רוח מרוח הנקרא בס"י. שהרי הש"ת נקראת רוח לרוב עלויה. ואצ"ל הש"ה שהאצילה. וכבר זכרתי שנקרא רוח אלקים חיים וחסד הם המים והם המים העליונים התלויים במאמר: והש"ת נקראת מאמר ועליו נאמר בפרשת בראשית ויאמר אלקים היא האמירה והמחשבה לפניו. אמנם כל ספירה נקראת מאמר כדרך שאמר בעשרה מאמרות נברא העולם והם הספירות כמו שיתבאר בעשיריות. והמים האילו הם שהזכירו בספר יצירה מים מרוח ועליהם נאמר ורוח אלקים מרחפת על פני המים. ומפני שלא נשלמה ענין הבריאה אמר מרחפת כעוף הפורח על פני המים נוגע ואינו מוצא מנוח עד הגיעו ליבשה. ועל המים האלה נאמר יהי רקיע שהוא התפארת הכולל כל הקצוות בתוך חסד הנקראת מים. וכאשר היה הרקיע בתוך אז הקיפוהו המים. והיו מהם עליונים ותחתונים כאשר אזכור עוד: הרו המים וילדו אש והוא הפחד והוא מה שאמר בספר יצירה אש ממים. כי גם את זה לעומת זה עשה האלקים הנה לך כי מן הש"ת נאצלו כל היסודות האויר והמים והאש והם כלל הכל כי מכללם יצא העפר כי העפר עם כולם מתגלגל: הנה שהתפארת וחסד ופחד אותיות אמ"ש. והתפארת הוא המכריע בין האש והמים וכלול מהם והוא עקר הכל והם הד"פ. ולכן נקרא שמים כלומר אש ומים. או שנקרא כן לפי שרובו חסד והם המים והשם שמוש כמו שזכרתי במרכבה. אמנם ממטר השמים תשתה מים חסד. והארץ ההיא היא הנקראת מים תחתונים שנשקעו בארץ מהמים העליונים. וכענין שנאמר וכנה אשר נטעה ימינך (תהילים פ) כאשר זכרתי: והתפארת שהוא הרקיע המבדיל בין מים למים להיות עליונים ותחתונים והוא מה שהזכירו כי יש רקיע המבדיל בין מים עליונים למים תחתונים. ומכאן יתבונן הדעות החלוקות שנאמר על זה כי כל אחד רצה להטמין ולהעמיק יותר ויותר מחברו. אך כולם מודים כי מן חסד נתפשט הכל רק שלא נצטייר אלא במחשבה. ר"ל שלא נצטיירו ההויות בצורה שלמה להוציא מן הכח אל הפעל עד מאמר יהי רקיע בתוך המים שעקרו (סא שענינו) כאדם שמפנה מקום לבינו לעשות בו יסוד לפעולה העתידה לצאת ממנה מן הכח אל הפעל והוא מה שאמר והיה העולם מים במים ואחר נגבל לכל דבר מקומו דבר יום ביומו. והוא שאמר אמרתי עולם חסד יבנה (תהילים פט). כי הכל ממנו נתפשט: ומה שארז"ל שהמים העליונים זכרים והתחתונים נקבות לפי שכל מקביל נקרא זכר וכל מקבל נקרא נקבה. וכבר זכרתי כי הארץ שותה ממטר השמים והנה לדרך ההשתלשלות שכתבתי נאמר כי על העטרה אמר הכתוב הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר (קהלת ג) כי משם יסעו ומשם יחנו כי הוא עולם הנשמות. והנה על דרך זה תוכל להתבונן כי כל אחת כלולה מן הכל אלא שכל אחת מהיסודות הוא יסוד וכח לפעולות הנמשכות למטה בעולם השפל על ידי העטרה: ומה שכתבתי למעלה כי התחלת היסודות מהשלישית והיא נקראת אויר הוא בעבור כי היא נשמת עליון וממנו לו החיים כענין אשר זכרתי באדם ואמרתי שהשלישית הוא חיי המלך והוא אשר נפח באפי המלך נשמת חיים להחיות בו נפש כל חי. אמנם יסוד היסודות הנמשכים למטה לפעולה הם ד' רגלי המרכבה וכללם ג' וד' בפרט. חסד המים ופחד האש ותפארת כלול משתיהן והם הדו פרצופין ובו נכלל עוד אויר שהוא השלישית כי הוא נפח באפיו נשמת חיים ורוחו. והנה הוא כלול בכל באויר ובמים ובאש ובעפר והנה ג' האבות רוצה לומר הכתרים והתפארת שהם עקרי היסודות ומוצאיהם הם כנגד ג' הראשונות שזכרתי למעלה בענין היסודות: אמנם מתהפכים הדברים באצילותם כמו צורות השקועות בחותם שהם מהופכות לעיני הרואה בהם וכאשר יחתמו בו יחזרו הצורות להיות בולטות ומתהפכות לסדר אם היו סדרן ימיניים יחזרו שמאליים. כן הראשונות באצילותם בסדר אש"ם והאבות מש"א. והוא שאמר בספר יצירה הציבן כמין חומה כי השלישית הציבה הבנין כמין חומה היות היסוד למטה להעמיד הבנין כראשונות. האויר שהוא עקר הוא עליון והוא היסוד שהכל תלוי בו. ובבנין האויר שהוא התפארת או היסוד הוא למטה להעמיד הבנין וכענין שנאמר שעולם עמוד אחד שנאמר וצדיק יסוד עולם (משלי ז) והנה ג' האבות הם יסוד לכל הפעולות. אמנם פרטם ארבע כי העפר הרומז לעטרה נכלל בהם: ובצאת הדברים אל הפעל נמצא כי חסד יסוד המים. ופחד יסוד האש. ותפארת יסוד הרוח. והעטרה יסוד העפר. וכבר זכרתי למעלה כי הארץ יבשה מצד הפחד לא מקום זרע עד שימטיר עליה מן השמים מים הרומזים לחסד והוא ענין שיהיה חוט של חסד משוך עליה על העטרה והוא זרע השלום. ובזכות האד העולה מן הארץ ישכון וימטיר על פני האדמה ור"ל באד בעשן הקרבנות ובענן הקטרת: והנה לך מבואר כי רגלי המרכבה הם עקר היסודות וכמו שהם מוצא היסודות כך הם מוצא לד' מיני מתכות. חסד מוצא לכסף שהוא לבן. ופחד לזהב שהוא אדום. והתפארת לברזל שהוא לבן אבל לא ככסף גם כן הוא נרמז לכסף כי רובו חסד. וכן העטרה לנחשת שהוא אדום אבל לא כזהב אמנם גם היא נרמזת לזהב מפני שהיא נוטה אל המערב: וכן אלה הם יסוד לד' רוחות העולם חסד למזרח. פחד למערב. תפארת לדרום. עטרת לצפון. ומה שאמר שכינה במערב לפי שנוטה אל הצד ההוא שנקרא מ"ה שהיא מערב ומשם מתעוררים כל המלחמות והפורעניות: וכאשר תשכיל בענין אלה הארבע תוכל להבין טעם איסור הערלה ג' שנים והיות הפרי קדש בשנת הרביעית. כי הג' שנים כנגד ג' האבות הכוללים כל הכחות שצריכין לעבודת האילן והרביעי הוא רמז לעטרה שנתנה לראש פנה והפרי קדש כי יד ה' עשתה זאת והנה הנהנה ממנו תוך ג' שנים כאילו נהנה בלא ברכה והוא מושך הערלה ומכסה את הכל: וכנגד ד' אילו ישתלשלו ד' מחנות שכינה כמו שכתבתי במרכבה. וכנגדם נתחלקה השנה לד' תקופות. וכן כנגדם בארץ ד' נהרות היוצאים מן הגן העליון: אמנם הענינים משתלשלים ממדרגה למדרגה אמנם הכל פונים אל המעין הגדול. ובעבור כי הדו פרצופין הם עקר העולם העליון והם הפועלים שהעולם השפל מתנהג בהם נקראים הם דרך כלל יום ולילה. חמה ולבנה. חמה ביום ולבנה בלילה. והתפארת נקראת דרום לפי שהיא כנגד היום ואמרו דרום דרך יום בעבור כי חמה מהלכת ביום באותו רוח. והצפון נקראת צפון מפני שהחמה צפונה ממנו וצפון החמה היא לילה כי בהעדר האור הוא חשך. וזה ענין שממשלת הלבנה היא בלילה: וכן נקראו הדו פרצופין שמים וארץ כמו שכתבתי למעלה. והמתבונן במה שכתבתי באדם עם מה שבארתי הנה בענין העולם יתבונן באמת כי אדם הראשון מן השמים ועד הארץ וממזרח למערב היה והיא מדה אחת ומה שבארתי בטעם אגדה זו להשגת האדם גם הוא אמת כי לפי המשא והמתן שהביאו עליה ידבר באדם התחתון הנברא בדמות עליון שהיה יכול להשיגו בתפארת שהוא כולל כל הבנין לולי גרם החטא והכל עולה בקנה אחד למשכיל: ובעבור שהתחלתי לבאר כי הבנין יסוד ויחוד הכל אוסיף לבאר עוד שמושי הבנין ביום ובלילה. ארז"ל היום הולך אחר הלילה ומאמרם הם חיים בקבלה. ובכלל ענין זה מחלוקת שהזכירו במסכת ברכות. תנו רבנן ד' משמרות הוי הלילה דברי רב. ר' נתן אומר ג'. ודעת רב כי המשמרה ג' שעות והם ד'. ודעת ר' נתן כי המשמרה ד' שעות הרי ג' משמרות. והמשמרות המשמשין בלילה. הראשונה חסד. השניה פחד. והשלישית תפארת. והרביעית העטרה: אבל דעת ר' נתן שאומר כי המשמרה הם ד' שעות הם ג' משמרות. הראשונה חסד. והשניה פחד והשלישית תפארת. ולא מנה הפרט רק הכלל. אבל רב מנה הפרט והם ד' משמרות. אמנם שניהם מודים כי היום הולך אחר הלילה. אך משמרות היום ראשונה היא נצח. שניה הוד. שלישית יסוד ולדעת רב שאומר ד' יהיה משמרה רביעית העטרה. אבל לדעת ר' נתן עושה חבור אחד כי בכל מקום שאנו מזכירים התפארת או היסוד העטרה בכללו. ורב מונה אותן בפרט והם ד' משמרות ביום. משמרות הלילה ראשונה חסד. שניה פחד. שלישית תפארת. זה דברי ר' נתן שעושה חבור אחד. אבל לדעת רב שמונה הכלל, המשמרה הרביעית היא העטרה, כי מתגלגלת עם כולם אם כן אתה רואה כי לדעת שניהם היום הולך אחר הלילה. כי אין המחלקת שביניהם אלא זה על הכלל. וזה על הפרט: ומכאן יתבונן המשכיל כי השכמת הבקרים אחר חצות טוב לעסוק בתורה ובמצוות ולומר תחנונים כי הוא עת רצון ועת שעומד הב"ה עם הצדיקים בגן עדן בין לדעת רב בין לדעת ר' נתן בהיות שמוש העטרה סמוכה לתפארת כי שמוש העטרה לעולם היא סמוכה לתפארת כי התפארת נכנס מבין השוורים הנה הוא עת רצון ואצ"ל לדעת ר' נתן שעושה חבור אחד: יצא מדברינו כי זמן קריאת שמע שהוא ענין היחוד בשמוש אהבת חסד והוא זמן שכיבה וקימה לכל ובכאן נזכיר ענין תפלת שחרית שהיא עד ד' שעות שתקן אברהם ותפלת המנחה שתקן יצחק. ותפלת ערבית שתקן יעקב. ותפלה שתקן יצחק בזמן יציאת ד' שעות שניות ולא בד' שעות עצמן כי אין לבטל כח המנהיג. ותפלת ערבית שהיא בלילה תקנה יעקב והיא רשות כי הוא זמן שמוש חסד אשר הם הרחמים הגדולים: ובענין משמרות הלילה. משמרה ראשונה חמור נוער. שניה כלבים צועקים. שלישית אשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו. ואגדה זו בשטת ר' נתן שאומר ג' משמרות הוי בלילה. ואמר הראשונה חמור נוער מפני כי בה שמוש חסד והיא מדת אברהם והוא החמור הראשון שהוזכר בתורה הוא חמורו של אברהם. והחמור ההוא היה מזומן אל משה ומזומן גם לעתיד לבוא למשיח שנאמר עליו עני ורוכב על חמור (זכריה ט) וכמו שדרשו שם ז"ל. והכונה להם כי אברהם ומשה ע"ה העירו את האהבה ונמשך להם חוט של חסד על ידי העטרה. והשור נעשה חמור וכן לימות המשיח: ושניה כלבים צועקים רמז לשמוש הפחד שמשם הנפש המתאוה צועקת ואומרת הב הב והכלב לא ישבע לעולם. והכלב מן הצד ההוא. וארז"ל כלבים בוכים מלאך המות בעיר. ומכת בכורות היתה בחצי הלילה במשמרה שניה בתקפו של דין ונאמר שם ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו (שמות יא) לפיכך צוה השם ית' להשליך הנבלות והטרפות לכלבים בעבור שהם מן הצד ההוא. וכנורו של דוד היה מנגן בחצי הלילה מפני שרוח צפונית מנשבת והיא מן הצד ההוא היתה מנשבת בו מפני שאז הוא שמוש הפחד והוא מפחדו. או אולי קם לעורר את האהבה ולהמשיך כח למדתו ולעזרו בפעולתה כענין אשר זכרתי באדם בענין העזר: שלישית אשה מספרת עם בעלה כי אז הוא שמוש התפארת בדו פרצופין ביחוד לדעת ר' נתן. אבל לדעת רב אמרו תינוק יונק משדי אמו ירמוז בתינוק לעטרה שהוא הנער ובמשמרה זאת מקבלת ומזמנת פרנסת הבריות ומפרנסת עבדיה המקבלים כח ממנה וכח השרים הפועלים וכענין שנאמר ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה (משלי לא) כי הנער במשמרה ההיא יונק מלמעלה ובזמן ההוא ירד המן לישראל להיות להם פרנסה. וארז"ל ג' שעות ראשונות יושב וזן את העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים: הנה בארנו הבנין בכל ולכן נקרא עולם והוא עולם העליון לפי שעקר הבנין הוא הת"ת נקרא עולם בעבור זה והוא כלל כל הבנין. אמנם כל אחת מהמדות נקרא עולם כמו שיתבאר במנין ובכמה מקומות רמזו לעולם ההוא וכענין שאמרו הביט בתורה וברא את העולם והכונה השלישית הביט בשניה וברא את העולם. וכבר ידעת כי השניה נקרא תורה קדומה כמו שיתבאר למטה. והשלישית המציאה הבנין מאותה הבטה וכמו שכתוב חכמת נשים בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה (משלי ט) וענין ההבטה הוא שבכח הש"ה פעל את הכל: עוד אמרו בענין העולם הב"ה נמלך בנפשותיהן של צדיקים וברא את העולם. והב"ה מאגדה זאת רמז לש"ת. והכונה לפי שיסוד נשמתן נאצלו ממנו. אמנם אם תתפשט כונתם על עולם השפל נאמר שנמלך הש"ת או התפאר' עם העט' שהוא מקום נפשות הצדיקים כי זאת מנוחתם עדי עד כאשר זכרתי למעלה בהכל שב אל העפר כי שם יחנו ומשם יסעו. משם יסעו לעולם הזה ושם יחנו לעולם הבא שהוא היסוד כי שם השתלשלות מוצא הנשמות ומובאן או התפאר' והוא שבת הגדול שבו קיום הנשמות כענין שאמ' בבהיר אני יי' עושה כל (ישעיה עד) שמשם פורחות הנשמות. ומלת כל רומז ליסוד: עוד אמ' בפסוק שבת וינפש מלמד שיום השבת (סא פי היסוד) מקיים כל הנפשות. ועל העולם העליון נקרא השלישית מלך עולם. ובעבור כי זכרתי כי השניה נקראת תורה קדומה אצטרך להודיעך כי ג' תורות הם, תורה קדומה והיא השניה שבה נרשם הכל. תורה שבכתב היא התפארת. ותורה שבעל פה היא העטרה. על תורה קדומה אמ' שקדמה לדעת כי כל ספיר' רומזת אלף שנים לפי שהתחלת עולם העליון הוא בחסד. והשניה והשלישית קודמת לה באצילות לכן אמרו כי תורה קדמה אלפים שנה לעולם: ומה שאמרו שהתורה היתה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה כונתם בשחורה לרמוז אל העטר' שהיא מ"ה והאי שחור אדום הוא והיא תורה שבעל פה ובאש לבנ' רמזו לתור' שבכתב שהיא התפארת. וכוונת מאמרם ז"ל לרמוז לד"פ שהיו בתחלה באצילות ושניהם נקראים אש וכן כולם וכמו שכתבתי בשמו' השוים. הנה לך מבואר כי באור תורה שבכת' הוא ע"י תורה שבעל פה כי לא תושג זו בלתי זו כי יחודם יחוד גמור. אמנם הייתי יכול לפרש כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה על תורה קדומ' שנרשמו בה הלב' נתיבות. כי כבר בארתי כי השניה הוא דין. והשלישית ממוצעת ברחמים והוא האש הלבנה. ובאמת כי הכל ענין השתלשלות מן העולם ועד העולם: