גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו . ישראל דומין לגפן המשיר כל פריו הטוב כך עזבו אותי שאני פרי הטוב והשוה לו : פרי ישוה לו . פרי אשר ישוה לו וייטב לו : כרוב לפריו הרבה למזבחות . כשהשפעתי להם הטובה והם הרבו לעשות עגלי' למזבחות , ד''א גפן בזוז ישראל פרי מעשיו גרם לו פרי ישוה לו יועיל לו להיות בוקק כי עשו המזבחות והועילו לכניסיה שלהן לרעה וזהו לשון התרגום : הטיבו מצבות . הרבו מצבות :

גפן וגו' . הנה ישראל הוא כגפן בוקק וריק מבלי רטיבות ולחות כן הוא מבלי תורה ויראת שמים : פרי וגו' . וכי מהראוי שהמקום ב''ה ישים לו פרי ר''ל וכי ראוי הוא להשפעה בתמיה : כרוב . הלא כפי מרבית פריו והשפעתו כן הרבה לעשות מזבחו' לעכו''ם וכפי מרבית הטובה הבאה לארצו עשו מזבחות טובות ויפות :

בוקק . ענין ריקות כמו בוקק הארץ ( ישעיה כד ) : ישוה . ענין שימה כמו משוה רגלי ( תהלים יח ) : מצבות . הם מזבחות מאבן אחת :

חלק לבם . ממני : עתה יאשמו . הוא הדבר אשר יערוף מזבחותם ישחית לשון וערפו שם ( דברים כא ) וערפתו ( שמו' יג ) ישבור צוארם , ד''א לפי מדרש אגדה גדול השלום שאפי' ישראל עבדו עכו''ם ושלום ביניהם אין השטן מקטרג ביניהם שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו ( לעיל ד ) ושנוי המחלוקת שנאמר חלק לבם עתה יאשמו יש פתחון פה לשטן לקטרג :

חלק לבם . נחלק לבם ונפרד מן המקום ברוך הוא לכן עתה בזמן קרוב יהיו שממה : הוא יערוף . ר''ל המקום ברוך הוא יספיק ביד האויב להשחית מזבחותם ולעשוק מצבותם :

חלק . ענין פרוד : יאשמו . מל' שממון : יערף . ענין השחתה ודוגמתו וערפו שם ( דברים כא ) : ישודד . ענין עשק :

כי עתה . בבא עליהם הרעה יאמרו אין לנו מלך מלכינו אשר בטחנו בו לאמר שיצא בראשונה וילחם את מלחמותינו אין מועיל לנו כלו' :

כי עתה . בזמן שיבא האויב יאמרו הנה אין המלך מועיל לנו ללחום מול האויב כי הואיל ולא יראנו את ה' אם כן מה יוכל המלך להושיע לנו אם אין לנו יראת אלהים כי יראת ה' ויראת המלך קשורה יחד :

אלות שוא . השבע לשקר אלות כמו כרות לשון הווה כרות ברית לעכו''ם של מולך לפיכך יפרח עליהם משפט ייסורין ופורענות כראש שהוא עשב מר הפורח על תלמי שדי וי''ת על תלמי שדי בעון שמסיגין גבולי שדות תלמי שדי מענית המחרישה קרוי תלם , ד''א על תלמי שדי שהם עושים שם מזבחותם כמו שנאמר גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי ( לקמן יב ) שם יפרח עליה' משפט עוונם ד''א אלות שוא כל ברית שהם כורתים זה עם זה עוברים עליו ופרח כראש משפט על תלמי שדי כראש שהוא פורח על תלמי שדי שהוא עשב מר כך משפטיהם פורחים וגדלים תמרורים לעניים ואביונים ואף עמוס אמר כן כי הפכתם ללענה משפט ( עמוס ו ) :

דברו דברים . המה מדברים דברים העולה על לבבם מבלי הבחנה ונשבעין לשוא וכורתין ברית לעכו''ם : ופרח . לכן יפרח עליהם משפט גמול כמו עשב הראש המר הפורח מהר על תלמי שדה :

אלות . מל' אלה ושבועה : ופרח . מל' פריחה והצמחה : כראש . שם עשב מר כמו ראש ולענה ( דברים כט ) : תלמי . הוא הערוגה הנעשה בחרישה וכן תלמיה רוה ( תהלים סה ) : שדי . כמו שדה :

לעגלות בית און וגו' . לפורענות העתידה לבא על עגלי' שבבית אל שהיא נקראת בית און בספר יהושע : יגורו . יראו ממנו שכיניו שבשומרון למה כי אבל עליו עמו וכמריו אשר עליו יגילו תמיד עתה יאבלו על כבודו כי גלה :

לעגלות . בעבור עגלות בית און שנלקחו בשבי יפחדו השוכנים בשומרון באמרם אם לא הגינו על עצמן איך יגינו עלינו : כי אבל עליו . על העגל יתאבלו עמו שהאמינו בו וגם הכומרים שהיו שמחים עליו הנה עתה יתאבלו על כבודו כי גלה ממנו כי כשלוקח בשבי איה כבודו :

לעגלות . יתכן שהיו שם רבים שעשו בדמות העגל שעשה ירבעם ולפי שנלקחו בשבי ותשש כחן כנקבות אמר לעגלות : בית און . הוא בית אל וכנהו לגנאי : יגורו . ענין פחד כמו ויגר מואב ( במדבר כב ) : וכמריו . כן יקראו כהני עכו''ם וכן והשבית את הכמרים ( מ''ב כג ) :

גם אותו לאשור יובל . זה היה בשנת שתים עשרה לאחז ויער ה' את רוח פול מלך אשור ויגלם לראובני ולגדי ( ד''ה א ה ) וגו' ונטל עגלי הזהב אשר בבית אל והלך לו לקיים מה שנאמר גם אותו לאשור יובל : מנחה למלך ירב . זה סנחריב : בשנה אפרים יקח . בשת יקח לו ירבעם שהוא משבט אפרים שהעמיד לו עגל זה לאלוה : ויבוש ישראל . מאותה עצה שנועצו לעשותם כמו שנאמר ( מלכים א יב ) ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב :

גם אותו . כמו שיובא העם בשבי כן יובא גם העגל בשבי לאשור להיות למנחה אל המלך : בשנה . אז יקבל אפרים בושת על מה שעבדו ללא אלוה : ויבוש וגו' . כפל הדבר במ''ש : מעצתו . שייעצו לעשות העגלים :

יובל . כמו יובל שי ( ישעיה יח ) : ירב . הוא אשור וכן אל מלך ירב ( לעיל ה ) : בשנה . מלשון בושת :

נדמה . נשתתק מלך שומרון והרי הוא כקצף שעל פני המים שהוא אושקמ''א בלע''ז :

נדמה שומרון מלכה . המלך אשר בשומרון נדמה הוא כקצף הם האבעבועות שעל פני המים שעולה למעלה ויתמיד זמן מועט כן המלך לא יתמיד במלכותו כ''א מעט זמן :

נדמה . מל' דמיון והשואה : כקצף . ת''י כרותחא והם כעין אבעבועות ועל כי באים ע''י מהירו' השפיכה מכלי אל כלי ונראה כאלו השופך מתקצף לזה קרוי בל' קצף :

במות און . במות בית אל : קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם . שגלו עובדיהן ואין עוד פונה להם : ואמרו . ישראל : להרים כסונו . שלא יראונו אויבינו בבשתנו :

ונשמדו . ואז ישמדו הבמות שבבית און שהם היו חטאת ישראל : קוץ ודרדר . כי לא יבוא מי שם ויהיו שממה : ואמרו להרים כסונו . למען לא יראה מי בבשתם :

ונשמדו . ענין אבדון : ודרדר . מין קוצים וכן וקוץ ודרדר ( בראשית ג ) :

מימי הגבעה חטאת ישראל . חטאת זה נקוד רפי שהוא לשון נקבה ולשעבר כמו עשת באת אזלת יד מימי גבעת בנימין חטאת ישראל לפי שהיה מעשה פלגש בגבעה בימי עתניאל בן קנז שהיה ראשון לשופטים בימי כושן רשעתים ובימיו היה פסל מיכה וכל זה מצינו בסדר עולם : שם עמדו . באותה מדה אחזו להם מאז : לא תשיגם בגבעה מלחמה וגו' . ולפי שהיה עון עכו''ם בידיהם ולא הקפידו עליו לכך לא הצליחה ידם במלחמת הגבעה על בני בנימין וקראם בני עלוה בני גאוה שעשו עצמם עליונים ולא שמעו בקול אחיה' לתת את בני הגבעה ויונתן תרגם על ששאלו להם מלך והמליכו את שאול ואינו מתיישב לי אחר לשון העברית וגם שארי חיבור הפרשה נופל על ל' הראשון :

מימי הגבעה . ר''ל עון זה היה בידם מימי פלגש בגבעה כי גם אז היה בידם פסל מיכה : שם עמדו . במעלה זה עמדו אז : לא תשיגם . לכן לא תשיג אותם בגבעה נצחון מלחמה כשנלחמו על בני עולה הם בני בנימין שחזקו ידי עוברי עבירה :

עלוה . הוא הפך מן עולה וכמו כבש כשב :

באותי ואסרם . לפי רצוני תמיד יסרתים משופט לשופט ומסרתים ביד שוסיהם : ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עונותם . לפי שדימה אותם לעגלה כמו שנא' אחריו אפרים עגלה מלומדה לכך דימ' יסוריה' לפרה שמייגעין אותה בחרישה ואסרו' בעול המחרישה וסימלוני העול נוקבים ויורדים א' מכאן וא' מכאן אצל שני עיני השור וכן ת''י כמיסר פדנא על תרתין עינוהי פדנא צמד בקר :

באותי ואסרם . ברצוני ליסרם וכן אייסרם באמת : ואספו . עובדי כוכבים רבים יתאספו לבוא עליהם למלחמה : באסרם . בעת אאסיר אותם לשתי מענות המחרישה לחרוש שתיהן יחד לא כדרך החורשים אחת אחת ר''ל כשאביא עליהם רעה כפולה ומרובה :

באותי . מל' תאוה ורצון : ואסרם . מל' יסורין : באסרם . ענין קשירה : עוונותם . כמו מעניתם והוא הקו שיחרוש החורש באורך השדה וחוזר ועושה אחר כמוהו וכן עד כלות השדה כמו האריכו למעניתם ( תהלים קכט ) :

ואפרים עגלה מלומדה . פירפויינט''א בלע''ז עשויה חבורות חבורות במלמד הבקר שקורין דישגולויי''ן בלע''ז כלומר הרבה יסורין הבאתי עליה והרי היא לא נכנעה ותמיד אוהבת לדוש בתבואה מקום מאכל ומשמן ולא נכנעה להיות חורשת כלו' לא נכנעו לתורה אלא אחר שרירות לבם : אוהבתי . יו''ד יתירה כמו ( בראשית לא ) גנובתי יום : ואני עברתי על טוב צוארה . לפיכך אני מביא עליה' מלכים שיתישו את כחם : ארכיב אפרים יחרוש יהודה וגו' . אם תרצו שארכיב אפרי' על עכו''ם יחרוש יהודה וישדד לו ( יעקב ) לעצמו חרישה של מע''ט כמו שהוא מפרש ואומר נירו לכם ניר וגו' :

ואפרים . הנה אפרים הוא כעגלה שמרגילין אותה לעבודתה למשוך בעול ולחרוש והיא אוהבת לדוש למען תאכל מן הדיש ר''ל אני למדתים התורה והמצות והם חפצים בקבול השכר מבלי עשות המעשה : ואני עברתי . העברתי ידי : על טוב צוארה . ר''ל חפשתי צוארה וראיתי שהיא טובה ושמנה וראוייה לשום העול עליה ר''ל ראיתי שראוי הוא לקבל עליו עול התורה ומצוה . ארכיב אפרים . לכן הרכבתי עול התורה על אפרים וגם יהודה יחרוש ר''ל יעסוק במצות : ישדד לו יעקב . כל ישראל בכללו יכתת הרגבים לכסות הזרעים בעבורו למען יאכל פריה ר''ל יקיימו המצות לטובתן למען יקבלו שכר :

מלמדה . ענין ההרגל כמו וילמד לטרף טרף ( יחזקאל יט ) : אוהבתי . היו''ד יתירה וטפלה : לדוש . מלשון דישה והוא הפרדת התבואה מהקשין : ארכיב . אמר בלשון שאלה על הדבר ההושם ממעל : ישדד . ענין כתישת הרגבים לכסות הזרעים ממעל וכן יפתח וישדד אדמתו ( ישעי' כח ) :

זרעו לכם לצדקה . אבל אתם חרשת' רשע וגו' לפיכך וקאם שאון בעמך : נירו לכם ניר . עסקו בתורה ומשם תלמדו ללכת בדרך טובה להתגבר על יצר הרע כזה שהוא נר את השדה להפוך שרשי העשבים המכחישים בתבואה מימות החמה כמה ימים לפני הזרע ועת תקבעו לדרוש את ה' לתלמוד תורה : עד יבא ויורה צדק לכם . כשתהיו יגעי' בה הוא יבין אתכם להודיעכם צפונותיה בצדק , ד''א נירו לכם ניר עשו מעשים טובים קודם שיבא עליכם הלחץ וזה יגרום לכם שתתקבל תפילתכם בעת הצורך ואז יהיה עת ראוי לכם לדרוש הקדוש ברוך הוא בכל צרכיכם כי אז תשמע צעקתכם ויורה צדק לכם וימטיר צדקה לכם כמו ירה בים ( שמות טו ) :

זרעו לכם לצדקה . לטובתכם זרעו את הצדקה למען תקצרו תבואתה לפי החסד שאני עושה ר''ל עשו צדקה ותקבלו גמול בחסדי כי גמול מעשה הטוב גם הוא לחסד תחשב וכמ''ש מי הקדימני ואשלם ( איוב מא ) : נירו לכם ניר . ר''ל הסירו מלבבכם דעות נפסדות וכוזבות כמו שהחורש יחרוש שדהו להמית שרשי העשבים הרעים לבל יכחישו את הזרע הנזרע : ועת לדרוש . וקבעו עתים לדרוש את ה' לא באקראי : עד יבא . ר''ל כן עשו עד אשר יבא המקום ב''ה וישליך לכם צדק מן השמים כי לא יקופח שכרכם :

לפי . לשיעור : נירו . ענין חרישה כמו ניר ראשים ( משלי יג ) : ויורה . ענין השלכה כמו ירם בים ( שמות טז ) :

אכלתם פרי כחש . איתקבלתון תושלמת עובדיכון :

חרשתם רשע . ר''ל הנה לא כן עשיתם כי חרשתם רשע וגו' ר''ל חשבתם לעשות רשע וכן עשיתם אותה וככה היה הגמול : פרי כחש . גמול מעשה השקר : בדרכך . במה שהיית הולך למצרים ולאשור לבקש עזרה הנה בזה בטחת ברוב גבוריך ולזה לא חששת על אזהרותי :

עולתה . מלשון עולה : כחש . שקר :

וקאם שאון . קול ענות נוסו נוסו : כשד שלמן בית ארבאל . כבוזזים הבאים על עם יושב בשלום פתאום על יד מארב שלא נזהרו בם לברוח מפניהם ושודדים את הכל : בית ארבאל . יונתן תרגמו בית מארב ואל''ף ולמ''ד יתירה בו כמו יזרעאל שאינו שם עיר כגון ( לעיל ב ) יענו את יזרעאל וקראו בלשון שם עיר אף כאן קרא אותו כמין שם עיר וכן חיברו מנחם אבל דונש פותרו שם מקום : רוטשה . נבקעה וכן נערים תרטשנה ( ישעיה יג ) ועולליהם ירוטשו ( שם ) ל''א רוטשה עזובה כמו נוטשה :

וקאם . לכן יקום בעמך קול שאון מלחמה וכל מבצריך יושד ע''י שודדי' : כשד וגו' . באותן הימי' היה א' נקר' שלמן ונלח' על בית ארבאל ושדד אותם ובקע האם סמוך לבנים לעיניהם ואמר שכמו כן יושדדו גם המה :

וקאם . מל' קימה : שאון . המיית מלחמה : יושד . מלשון שדידה ועושק : שלמן . שם אדם : בית ארבאל . שם משפחה : רטשה . ענין בקיעה כמו ועולליהם ירטשו ( ישעיה יג ) :

ככה עשה לכם בית אל . כל הפורענות הזה גרם לכם העגל שבבית אל : רעת רעתכם . רעת רשעכם עבירות זדונכם : בשחר נדמה נדמה . נרדם כאילו בלילה כלומר אין בו כח ולמה כל זאת כי בהיות ישראל נער ואוהבהו מנוער מכל טוב :

ככה . הדבר הזה עשה לכם בית אל מפני דעת העגל העומדת בה שהיא רעתכם אשר הורגלתם בה מאז כי עוד במדבר עשיתם את העגל : בשחר . ר''ל בתחלת מלכות הושע בן אלה בשנת שש למלכו נכרת מלכותו בכריתה כי אז אסרו מלך אשור כמ''ש במ''ב :

בשחר . בבוקר : נדמה . ענין כריתה ואבדון כמו ער מואב נדמה ( שם טו ) :