אל תשמח ישראל . כשאר עכו''ם הקדמונים שהם לא קבלו תורה ולא באו לחלקי ואתה זנית מעלי ואבדת טובות הרבה : אהבת . להיות כזונה לקבל אתנן : על כל גרנות . כדרך זונה שנותנין לה דגן בגורן באתננה :

אל גיל . ר''ל אין ראוי לך לשמוח על שום גילה כדרך ששמחים העכו''ם על דבר גילה : כי זנית . ולכן מהראוי שתתאונן בכל עת : אהבת אתנן . אהבת לקבל אתנן לחזור אחריה על הגרנות ר''ל חזרת על העובדי כוכבים לבקש מהם עזרה ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה שחוזרת על הגרנות לקחת דגן באתננה :

גיל . ענין שמחה : גרנות . כן נקרא מקום התבואה :

לא ירעם . ר''ל לא יהיה להם למאכל כי לא תצמח : יכחש בה . ישקר בעדת ישראל ר''ל לא ישפיע לה היין :

ויקב . הוא הבור שלפני הגת והיין יורד בו כמו וגם יקב חצב בו ( ישעיה ה ) : ירעם . מל' מרעה : ותירוש . ענבי היין : יכחש . ישקר :

לא ישבו בארץ ה' . לא יתעכבו בארצם :

לא ישבו וגו' . כי יגלו ממנה : ושב . מפני אויב ינוס למצרים לשבת בה : ובאשור . בהיותם בגולה באשור יאכלו מאכל טמא ומאוס כי לא יוכלו לשמור מאכלם בנקיות :

טמא . ר''ל מתועב ומאוס :

לא יסכו . לשון נסך : לא יערבו לו . לא תהא מנחתם עריבה עליו : כלחם אונים . כלחם גזילה הבא ע''י כח ואונים : כי לחמם לנפשם . ראוי הוא זה להם למאכל ולא לבוא לבית ה' ד''א כלחם אוני' כלחם אבלים שהוא טמא וסופו מוכיח כל אוכליו יטמאו :

לא יסכו . זה אמר על בני יהודה מעתה אין לו חפץ בנסכיהם ולא ינסכו לה' יין וזבחיהם אינם ערבים עליו : כלחם אונים להם . הקרבנות הם בעיניו כלחם הבא להם בגזל אשר מטמא ומתעב את האוכלו : כי לחמם . הקרבנות שמביאים יותר טוב שיהיה למלא נפשם שהם יאכלוהו ולא יבוא לבית ה' כי לא לרצון הוא :

יסכו . מל' נסך ויציקה : יערבו . ענין מתיקות כמו וערבה לה' מנחת ( מלאכי ג ) : אונים . ענין גזל הבא בכח ואון וכן וידיו תשבנה אונו ( איוב כ ) : לחמם . גם הבשר יקרא לחם וכן את קרבני להמי ( במדבר כח ) : לנפשם . לעצמם :

ליום מועד . ליום זמן קבוע להיות האויב נועד לבא עליכ' : חג ה' . זבח הריגה שיש לו בכם :

מה תעשו . ר''ל מהו הזכות שתנצלו בו ביום הקבוע על תשלום הגמול : וליום חג ה' . ביום שיבוא אליכם מה' זבח והריגה מזבחי בהמות החג והוא כפל ענין במ''ש :

מועד . זמן קבוע כמו העביר המועד ( ירמיה מו ) :

כי הנה הלכו . ממקומם מרוב שודדים שיבאו עליהם עם נבוכדנצר : מוף . מארץ מצרים היא : מחמד לכספם . בתי חמדת אוצרות כספם : קימוש . חוח . מיני חיות תרגם יונתן :

הלכו משוד . כאשר ילכו מארצם מפני השודד הנה מצרים תקבץ אותם כי שם יבואו עם יוחנן בן קרח כמ''ש בירמיה ( מג ) : מוף תקברם . כי שם ימותו ע''י חרב נבוכדנאצר ולא ישובו לארצם : מחמד לכספם . בתי חמדתם שהם אוצרות כספם הנה הקימוש יירש אותם כי שם תצמח ובאהליהם תצא החוח :

משוד . מל' שודד ועושק : מוף . יתכן שהוא נוף והוא שם מקום במצרים ובאה המ''ם במקום הנו''ן וכן כמהם וכמהן ( ש''ב יט ) : מחמד . מלשון חמדה : קימוש . מין קוץ : יירשם . מל' ירושה : חוח . מין קוץ :

הפקודה . שיפקדו עונותיכם : השלום . תושלמת חובין : אויל הנביא . אף מנביאי אמת שלהם יהיו אוילים כגון חנניה בן עזור שתחלתו נביא אמת היה : ורבה משטמה . שהקב''ה שונא מעשיכ' :

באו . הנה עתה באו הימים של זכרון עונותיהם ובאו הימים של גמול תשלומיהם וידעו ישראל כי הן קרבו ובאו : אויל הנביא . ר''ל יראו שהנביא השקר המבטיחם השלום שהוא אויל ולא דבר בו ה' : איש הרוח . הוא הנביא השקר אשר חשבו שיש בו רוח נבואה והוא כפל ענין במ''ש : על רוב עונך . בעבור רוב עונך רבה עליך נטירת האיבה מה' :

הפקודה . ענין זכרון : ורבה . הוי''ו יתירה : משטמה . ענין נטירת איבה כמו וישטום עשו ( בראשית כז ) :

צופה אפרים עם אלהי . הם מעמידין להם נביאיהם הממשיכין אותן לצד עכו''ם שלהם : נביא פח יקוש על כל דרכיו . ולנביאי האמת הם טומנין פחים ללכדם : משטמה בבית אלהיו . בבית המקדש הרגו את זכריה ויבקשו להרוג את ירמיה כענין שנא' ( ירמיה כו ) משפט מות לאיש הזה וגו' :

צופה אפרים . צופה יש לאפרים עם האלוה שעשה לעצמו והוא נביא השקר אשר להם המתנבא בשם עבודת כוכבים ואותו הנביא הוא לפח מוקש פרוסה על כל דרכיו של אפרים כי כמו שהפח יפול בו הצפור כן בדברי נביא השקר יפול אפרים : משטמה בבית אלהיו . בבית עבודת כוכבים יש לו נטירת איבה כי נביא השקר המתמיד לשבת שם כאלו נוטר לו איבה במה שמתעה אותו לדרך רעה לרע לו :

צופה . כן יקרא הנביא וכן צופה נתתיך ( יחזקאל ג ) : פח . רשת : יקוש . מל' מוקש :

כימי הגבעה . יש אומרים זה גבעת בנימין בפלגש ( שופטים ט ) ויש אומרים זה גבעת שאול ( שמואל א כ''ה ) ששאלו להם מלך ומרדו בדברי הנביא :

העמיקו שחתו . העמיקו לעשות הרע ושחתו דרכם כמו בני בנימין בפלגש בגבעה אשר החזיקו ידי עוברי עבירה כי כ''כ נביאי השקר מחזיקים ידי עוברי עבירה בהבטחת השלום ולכן יזכור עונם לשלם עליהם גמול :

העמיקו . ר''ל הרבו כי כמו דבר העמוק הוא רב מהאדם מהגיע אליו כן כל דבר הרבוי בתכלית קרוי עומק :

כענבים במדבר . כענבים שהם חביבים במדבר כך חיבבתי את ישראל : כביכורה בתאנה . כתאנה מבושלת בעץ התאנה : בראשיתה . בתחלת בישול התאנים : ראיתי אבותיכם . כן נראו אבותיכם בעיני לחבבם : וינזרו . אין נזירה בכל מקום אלא לשון פרישה : לבושת . לעכו''ם שהיא בשתם : ויהי שקוצים . לפני : כאהבם . את בנות מואב :

כענבים במדבר . כמו המוצא ענבים במדבר מקום שמה שהם חביבים עליו מאד כן מצאתי את ישראל ר''ל כן היו חביבים עלי בעת מצאתים לי לעם : כבכורה . כתאנה המבושלה באילן התאנה ראשונה לכולן שהיא משמחת לב רואיה כן ראיתי אבותיכם ר''ל כן שמחתי כאשר ראיתי את אבותיכם נמשכים אחרי : המה באו . וכאשר המה באו אל בעל פעור ופרשו עצמם מה' אל הבושת : ויהיו שקוצים כאהבם . אז היו שקוצים ומתועבים בעיני כערך אהבתם שאהבתי אותם מתחלה :

כבכורה . כן יקרא הפרי שנגמר בשולו וכן בכורי ענבים ( במדבר יג ) : וינזרו . ענין פרישה כמו נזרו אחור ( ישעיה א ) : לבושת . העכו''ם תקרא כן על כי היא לבושת לעובדיה : שקוצים . מלשון שקץ ותעוב :

אפרים כעוף יתעופף וגו' . אמר הנביא הלואי ויהיו כעוף הזה הנודד מקינו וחדל מפריה ורביה כך ישכלו את זרעם או בשעת לידה או יתעכל בבטן ויפילו או בשעת הריון לא יקלוטו כי מה בצע בגדלם את בניהם שהם יגדלו ושכלתים מאדם :

כעוף יתעופף כבודם . הכבוד יפרח מהם כמו העוף הפורח מהר ר''ל לא יהיה נעשה בהם הכבוד הנעשה לילדים בעת הוולדם ובעת הכנסתם בבריתו של אברהם אבינו : מלדה . מהם יפרח הכבוד בעת הלידה כי אז ימותו עד לא יבואו לזמן הכנסת הברית ולא ישיגו הכבוד הנעשה אז : ומבטן . ומהם יפרח הכבוד בעת יצאו מבטן כי יולדו מתים ולא ישיגו אף הכבוד הנעשה לילדים בעת הוולדם : ומהריון . מהם יפרח הכבוד בעת ההריון ר''ל לא יעברו נשותיהם כלל וממילא יפרח הכבוד ואיננו :

יתעופף . מל' עפיפה ופריחה :

כי גם . לאבות : אוי להם בשורי מהם . כמו בסורי מהן והוא מן מסורות כתבין שי''ן וקריין סמ''ך ד''א כעוף יתעופף כבודם וגו' כעוף זה שפורח ואיננו כן יעוף ויברח כל כבודם כל מה שנצטערו בבניהם בליד' ובהריון מלידה זה צער לידה ומבטן אלו ימי העיבור ומהריון בשעת תשמיש כל טרחם זה יכלה כיצד שהרי כשיגדלו את בניהם ושכלתים :

כי אם יגדלו . אשר אם כמה מהם יגדלו את בניהם וינצלו מהמקרים ההם הנה אשכלם מאדם ר''ל ימותו עד שלא יגיעו לגבול איש כי ימותו עודם קטנים : כי גם וגו' . אשר לבד זה יהיה בכל מעשיהם אוי להם בעת אסיר להפרד מהם :

ושכלתים . ענין מיתה כמו ושכלה אתכם ( ויקרא כו ) : בשורי . כמו בסורי בסמ''ך והוא מל' הסרה :

אפרים כאשר ראיתי לצור . בשלוותה מעטיר' ועשירה על כל המדינות כן ראיתי לאפרים שתולה בנוה ואפרים מה גמול שלם לי נתעסק להוציא אל הורג בניו לזובחם לעכו''ם של מולך כן תירגם יונתן :

אפרים . אתה אפרים הנה היית במעלה גדולה כמו שראיתי את צור שהיא שתולה במדורה במעלה גדולה כן היית גם אתה : ואפרים וגו' . ר''ל והנה אפרים מה גמול שלם נתעסק להוציא בניו אל הורג לזבחם לעכו''ם :

שתולה . ענין נטיעה כמו כעץ שתול ( תהלים א ) : בנוה . ענין מדור :

תן להם ה' מה תתן . הנביא מתפלל שימותו קטנים שאינו דומה אבלו של קטן לאבלו של גדול לפיכך אם אי אפשר מלידה ומבטן ומהריון שכבר נגזר מבריאת עולם ( בראשית ג ) ואל אישך תשוקתך תן להם מהרה בקטנותם מה שאתה אומר ליתן להם לאחר זמן שאמרת כי אם יגדלו את בניה' ושכלתים : תן להם רחם משכיל . בשעה שיוצאין לאויר עולם ימותו או יצטמקו שדי אמן שלא יהא להם חלב להניק :

תן וגו' מה תתן . ר''ל מה שתתן לאח''ז תן להם מיד וחוזר ומפרש תן להם רחם משכיל וגו' ר''ל למה ימותו הבנים בנערותם להרבות אבלם טוב יותר שתתן להם רחם משכיל שנשי אפרים יפילו עוברם מת או שיהיו שדי נשותיהם צומקים ר''ל שלא יתעברו כלל שאז השדים צמוקים ונגובים מבלי לחלוחית חלב כי כשתהר האשה מתחיל לבוא לחלוחית חלב בדדיה ולא זולת ההריון :

משכיל . מל' שכול ומיתה : צומקים . יבשים ונגובים ולזה יקראו הענבים היבשים צמוקים כמ''ש ושני צמוקים ( ש''א ל ) :

כל רעתם בגלגל . שם הרבו לעבוד עכו''ם בבמות לפי שהיה שם המשכן בתחלה היו אומרים להם נביאי הבעל שהוא מקום נבחר והוא היה למלכי ישראל : לא אוסיף אהבתם . לאהוב אותם :

כל רעתם בגלגל . ר''ל הרעה הגדולה שבכל הרעות היא מה שהעמידו עבודת כוכבים בגלגל במקום שעמד המשכן בתחלה : כי שם וגו' . ר''ל אשר שנאתם שיהיו שמה והשנאה הוא בעבור רוע מעלליהם ולכן אגרשם מביתי הוא גלגל שהיה שם בתחלה בית ה' ומשכנו : אהבתם . לאהוב אותם : כל שריהם . כי כל שריהם סוררים :

סוררים . סרים מדרך הטוב ומורדים :

פרי בל יעשון . לא טוב להם לפרות ולרבות שהרי גם כי ילדו והמתי מחמדי בטנם :

הכה . הנה כבר הוכה אפרים במכאובי הצרות ונתייבש שרשם עד שלא יגדלו עוד פרי כדרך האילן שנתייבש שרשו ור''ל נחלש מאד ולא יוליד עוד בנים : גם כי ילדון . אף אם כמה מהם ילדון הנה אמית מחמדי בטנם ר''ל הטובים והנחמדים שבהם :

ימאסם אלהי . איננו קללה אלא בשורה עתיד הוא למאסם :

ימאסם . ה' ימאס בם : נודדים וגו' . נדים ונעים בגולה בין הבבליים בין העכו''ם :