כדבר אפרים רתת . כשקנא ירבעם למקום ודבר כנגד שלמה דברים קשים וברעדה שהרי מלך גדול היה שלמה : נשא הוא בישראל . משם זכה להנשא להיות מלך ישראל : ויאשם בבעל . כיון שעלה לגדולה ויאשם בעכו''ם : וימות . נכרת בית ירבעם וכן בית אחאב , ויונתן תרגם כד ממלל חד מדבית אפרים רתיתא אחיד להון לעממיא מתרברבין הוו בישראל וכדו דחבו בפולחן טעותא מתקטלין :

כדבר אפרים . ירבעם הבא מאפרים כשדבר ברעדה דברים קשים להוכיח את שלמה כמ''ש במ''א עי''ז זכה להתרומם בישראל למלוך עליהם וכאשר חטא בבעל נטרד מן העולם :

רתת . ענין רעד כי יאחזמו רעד ( שמות טו ) ת''א אחדינון רתיתא : נשא . ענין הרמה : ויאשם . מל' אשמה ורשע :

עתה . בית יהוא שראו כל זאת יוסיפו לחטוא : כתבונם . כתבניתם : זובחי אדם עגלים ישקון . כומרי המולך אומרים לישראל מי שזובח בנו לעכו''ם כדאי הוא להיות נושק העגל שהרי דורון חביב הקריב לו כך פירשו רבותינו בסנהד' ומיושב הוא על לשון המקרא יותר מתרגום של יונתן :

ועתה . בני הדור הזה הוסיפו לחטוא ולא הספיק להם עגלי הזהב שעשה ירבעם כי עוד עשו לעצמם כ''א בביתו עשה מסכה מכספם כדמות העצבים שעשה ירבעם : מעשה חרשים כלה . כל מעשה המסכה היה מעשה חרשים להדמות להעגלים של ירבעם : להם וגו' . על העגלים היו אומרים מי שמנשק אותם שכרו הרבה מאד כאלו היה זובח לו בן אדם שהוא אצלם הגדולה שבעבודות ולכן עשה כ''א בביתו שיהא מצוי לו לנשקו בכל עת :

מסכה . הנעשה מיציקת המתכת וכן אלהי מסכה ( שמות לד ) : כתבונם . כמו כתבניתם והוא ענין דמות כמו תבגית ( דברים ד ) : עצבים . כן יקראו העכו''ם : חרשים . אומנים : ישקון . מל' נשיקה :

וכטל משכים הולך . וקטלא דמוהי פסיק : כמוץ יסוער מגורן . כמוצא דנשבה רוח מאידרא : יסוער . אשר סערה תשאנו :

לכן . לזאת יהיו כלים מהר כענן בוקר שהולך לו מהרה וכטל המשכים ללכת בזרוח השמש כי אז נפסק בשעה אחת : כמוץ . כמו מוץ התבואה הפורח מן הגורן ע''י רוח סערה וכמו העשן הממהר לעלות דרך ארובה :

כמוץ . הוא פסולת התבואה כמו אם כמוץ ( תהלים א ) : יסוער . מל' רוח סערה : מגרן . הוא מקום התבואה : מארובה . כן יקרא החלון אשר ממעל בתקרת הבית כמו וארובות השמים ( בראשית ז ) :

ואנכי ה' אלהיך . ולא היה לך למרוד בי :

ואנכי . ר''ל ראויים הם לכליון כי הלא אנכי ה' אלהיך מעת הוצאתיך מארץ מצרים כי אז קבלתם אותי לאלוה ומהראוי שלא תדע אלהים זולתי הואיל ואין מושיע בלתי :

זולתי . בלתי . ענינם אחד כמו בלעדי :

אני ידעתיך . נתתי לב לדעת צרכך וספקתיך : תלאובות . אין לו דמיון ופתרונו לפי עניינו תל שאובין בו כל טובה ואין מוצאין :

אני ידעתיך . נתתי לבי לדעת צרכך במדבר ולהזמין לך וכאומר הואיל ומתחלה ועד סוף השגחתי עליך ופנית לעבודת כוכבים לכן ראוי אתה לכליון : בארץ תלאובת . כפל הדבר במ''ש :

תלאובות . ענין צמאון ואין לו דמיון ויתכן שהוא כמו תל אובת ר''ל תל שחואבים בו לכל דבר כי לא ימצא שם מה :

כמרעיתם . כאשר באו לארץ מרעית' והיו שבעי' אז : שבעו וירם לבם . כמו וירם במטה ( שמות ז ) לשון מרים דבר אחר וירם בכאן ויגבה הוא עצמו :

כמרעיתם . כאשר באו אל מקום מרעיתם היא א''י נשבעו שם בטובה וכאשר נשבעו רם לבבם ולכן שכחו בי :

כמרעיתם . מל' מרעה :

על דרך אשור . כל אשור שבמקרא דגש וזה רפי שאינו שם מקום אלא אארוב ואשקוד כמו אשורנו ולא קרוב ( במדבר כד ) :

ואהי . לכן אהיה למולם כשחל הטורף טרף : כנמר . כמו הנמר הצופה ומביט בדרך למצוא טרף כן אראה אני להסתכל בדרך מהלכם להכשילם ולאבדם :

ואהי . כמו ואהיה : שחל . שם משמות האריה : כנמר . שם חיה : אשור . ענין הבטה וראיה כמו אשורנו ולא קרוב ( במדבר כד ) :

כדוב שכול . כמו שוכל כאשר תאמר חנון ורחום כך שכול כלומר כלו לבוש שכולים ומוכן לשכל אנשים : ואקרע סגור לבם . כדרך הדוב אוחז צפרניו בחזה וקורע עד הלב ל''א סגור לבם את לבם הסגור מלהבין לשוב אלי :

אפגשם . אפגוש בהם להרע להם כדוב השכול מבניו שדרכו להזיק את כל מי שיפגוש : סגור לבם . לפי שהמשילו לדוב אמר לשון הנופל בו שקורע עד הלב הסגור תחת החזה : ואוכלם שם . במקום שאמצאם אוכלם כלביא : חית השדה . הכ''ף של כלביא משמשת בשתים ור''ל אהיה כחית השדה אשר תבקעם כלומר הרגילים לבקעות :

אפגשם . ענין פגיעה : כדוב . שם חיה : שכול . מי שבניו מתים קרוי שכול כמו ואני כאשר שכולתי שכלתי ( בראשית מג ) : כלביא . שם משמות האריה : תבקעם . מל' בקיעה :

שחתך ישראל . חבלת עצמך ישראל כי בי פשעת מרדת בעזרך ומקרא קצר הוא זה והמבין בלשון המקרא מיושב הוא על הלב : כי בי . כי בי היה המרד אשר מרדת וא''ת מה איכפת לך בעזרך מרדת כשמרדת בי :

שחתך ישראל . אתה ישראל חבלת בעצמך כי בי תלוי עזרך ולמה לא פנית אלי :

בעזרך . הבי''ת נוספת וכן ומצנפת בד יצנוף ( ויקרא י ) ות''א ומצנפתא :

אהי מלכך איפוא . י''ת איה מלכך ואני אומר אינו צריך לעקרו ממשמעותו אהי עומד מנגד לראות איפא מלכך שאעשה עצמי רואה מה אחריתך איפא מושיעך :

אהי . ר''ל אני אהיה עומד ומתקיים לעד אבל מלכך שהעמדתי לך אפוא הוא וכי יושיעך בכל עריך שבא האויב עליהן : ושופטיך . גם שופטיך איפוא הם אשר שאלת בימי שמואל הנביא ליתן לך מלך ושרים מה תועלת בהם אם אינך פונה אלי :

אהי . אהיה בהויתו ואתקיים ודוגמתו ויהי ריב ומדון ישא ( חבקוק א ) : אפוא . איה פה :

אתן וגו' . ר''ל כמו מה שנתתי לך מלך היה באפי כי היה רע בעיני ה' על ששאלו להם מלך כמ''ש בש''א : ואקח . וכ''כ לקחתיו מן העולם בעברתי כי שאול המלך הראשון מת במלחמה בקצרות שנים :

בעברתי . מל' עברה וזעם :

צרור עון אפרים . לא ויתרתי עליו צפון הוא אתי :

צרור . אל תחשבו ששכחתי עון אפרים כי צרור הוא בקשר מעולה וחטאתו צפונה אצלי לשמרם עד שתתמלא הסאה :

צרור . ענין קשירה כמו צרור כספו ( בראשית מב ) : צפונה . ענין הטמנה כמו יצפון לצדיק ( משלי יג ) :

כי עת . צרה באה לו אשר לא יוכל לעמוד ולהתקיים : במשבר בנים . שהיולדת יושבת עליו לילד ובלע''ז קורין למשבר שיל''א במשבר בנים כמשבר העשוי ללידת בנים :

חבלי יולדה . מכאובות יבואו עליו כחבלי יולדה : הוא בן לא חכם . לראות את הנולד אשר תגיע העת אשר לא יוכל עמוד כשישב על המשבר להוליד בנים ר''ל בעת הגמול כאשר תתמלא הסאה ולפי שהמשילו לאשה יולדת אמר לשון הנופל בה :

חבלי . כן יקראו מכאובי היולדת וכן תזעק בחבליה ( ישעיה כו ) : במשבר . הוא מקום מושב היולדת כשכורעת ללדת וכן כי באו בנים עד משבר ( שם לז ) :

מיד שאול אפדם . אני הוא שהייתי פודם מיד שאול וגואלם ממות אבל עתה אהי דבריך מות אשים עצמי לדבר עליך דברי מות : אהי . קוטב עליך גזרת שאול : נוחם יסתר מעיני . לא אנחם על הרעה הזאת , נוחם לשון ניחום והמ''ם משורש התיבה כמו מ''ם של נועם שהרי הטע' למעלה והחי''ת נקוד פתח ואם היה לשון נח והמ''ם משמש בו לשון רבים היה טעמו תחת החי''ת ונקודה קמץ נוחם רוחם :

מיד שאול אפדם . הנה מעולם פדיתים מן השאול וגאלתים מן המות אבל כשתתמלא הסאה אהיה אני מדבר עליך דברי מות אהיה אני מכריחך לרדת שאולה : נחם יסתר מעיני . ר''ל עד הנה נחמתי על הרעה אבל מאז יהיה התנחומין נסתר מעיני כי לא אנחם עוד :

קטבך . ענין כריתה וכן מקטב ישוד צהרים ( תהלים צא ) : נחם . מלשון תנחומין :

כי הוא בין אחים יפריא . ת''י ארי אינון מתקריין בנין ועובדין מקלקלין אסגיאו אחים ל' דבר רע כמו ( יחזקאל כא ) את עשויה לברק ואמר אח אל כל תועבות ( שם ז ) : יפריא . לשון פורה ראש ולענה ( דברים כט ) ואני אומר אחים לשון ותרענה באחו ( בראשית מא ) בין אחים יפריא מפריח וצומח באחו בין אחים בין הגדל בפלגי מים אשר תמיד יפריא ולפי שדימהו לאחו הוא אומר יבא קדים ויבוש מקורו , ד''א כי הוא בין אחים יפריא ירבעם הוא בן שהפריא אחוותן של ישראל על ידו נחלקו לשני ממלכות יפריא לשון פרא אדם : יבוא קדים . מלך תקיף כרוח קידומא במימרא דה' מאורח מדברא יסק : הוא ישסה . אותו המלך ישסה אוצרות כל כלי חמדתו :

כי הוא . כי מתחלה היה אפרים מגדל פרי בין האחים ר''ל שהיה גדול וחשוב בין האחים כמ''ש ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו ( בראשי' מח ) : יבוא קדים . עתה משחטא בעגלי הזהב יבוא רוח קדים רוח חזק הבא מה' העולה מן המדבר שאין שם דבר לעכב חוזק נשיבת הרוח והרוח הזה ייבש המקור ויחרב המעין ועל שאמר דבריו במשל יפרש לומר הוא ר''ל הרוח הזה והוא אשור ישלול האוצר של כל כלי חמדה :

יפריא . מל' פרי : ויבוש . מל' יבשות : מקורו . הוא המעיין : ויחרב . מל' חורב ויובש : ישסה . ענין בזה ושלל כמו ומשנאינו שסו למו ( שם מד ) :