הושע פרק-יב{א}
סְבָבֻ֤נִי בְכַ֙חַשׁ֙ אֶפְרַ֔יִם וּבְמִרְמָ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וִֽיהוּדָ֗ה עֹ֥ד רָד֙ עִם־אֵ֔ל וְעִם־קְדוֹשִׁ֖ים נֶאֱמָֽן׃
סבבוני . כבר בכחש ובמרמה אפרים ובית ישראל מלכי עשרת השבטים וכל העם אבל יהודה עודנו רד עם אל מושל עוד ביראת אלהים רד כמו ( במדבר כד ) וירד מיעקב עוד מלכיהם עם הקב''ה :
סבבוני בכחש אפרים . הנה מלכות אפרים סבבו אותי כאלו שבים אלי אבל יכחשו בי כי לבם בל עמם : ובמרמה וגו' . כפל הדבר במ''ש : ויהודה . אבל יהודה עדיין הוא מושל עם האל ר''ל מכריח את העם ללכת עם האל בדרכי התורה : ועם קדושים . עם אלהים קדושים הוא הנאמן לקיים מאמרו :
רד . ענין ממשלה כמו רדה בקרב אויביך ( תהלים ק''י ) :
{ב}
אֶפְרַ֜יִם רֹעֶ֥ה ר֙וּחַ֙ וְרֹדֵ֣ף קָדִ֔ים כָּל־הַיּ֕וֹם כָּזָ֥ב וָשֹׁ֖ד יַרְבֶּ֑ה וּבְרִית֙ עִם־אַשּׁ֣וּר יִכְרֹ֔תוּ וְשֶׁ֖מֶן לְמִצְרַ֥יִם יוּבָֽל׃
רועה רוח . לשון ריע מתחבר לדברי רוח להעכו''ם ושמן שלהם למצרים מובילים לתת שוחד למצרים לעזור אות' :
רועה רוח . הוא מרעה את הרוח ר''ל עוסק הוא בדברי הבל : ורודף קדים . הוא כפל ענין במ''ש : כזב ושוד ירבה . מרבה לדבר כזב ולעשוק בני אדם : וברית וגו' . להיות בעזרתו : ושמן וגו' . לשחדו לעזור לו מול האויב :
רועה . מלשון מרעה : קדים . ר''ל רוח קדים : ושוד . ענין עושק : יובל . ענין הבאה כמו יובל שי ( ישעיה יח ) :
{ג}
וְרִ֥יב לַֽיהוָ֖ה עִם־יְהוּדָ֑ה וְלִפְקֹ֤ד עַֽל־יַעֲקֹב֙ כִּדְרָכָ֔יו כְּמַעֲלָלָ֖יו יָשִׁ֥יב לֽוֹ׃
וריב לה' עם יהודה . אליהם הוא מגיד את דברי ריבו אשר עשו לו אחיהם בית ישראל ולא יתמהו בפקדו על יעקב כדרכיו :
וריב לה' . ר''ל הואיל וגם יהודה סרח אח''כ לכן יהיה ריב לה' גם עם יהודה ולזכור על כל בני יעקב כפי דרכיו שהלך בו וכפי מעלליו ישיב לו גמול :
{ד}
בַּבֶּ֖טֶן עָקַ֣ב אֶת־אָחִ֑יו וּבְאוֹנ֖וֹ שָׂרָ֥ה אֶת־אֱלֹהִֽים׃
בבטן עקב את אחיו . כל זה עשיתי לו אחזו בעקבו סי' שהוא יהיה לו גביר :
בבטן עקב את אחיו . ר''ל הלא יעקב אביהם עודו בבטן אמו אחז בעקב עשו אחיו והפלא הזה היה לאות : ובאונו . ובכחו נעשה שר אל אלהים הוא המלאך שרו של עשו הנאבק עמו כי יעקב התגבר עליו :
עקב . ר''ל אחז בעקבו הוא סוף הרגל : ובאונו . ענין אומץ וכח כמו ואונו בשרירי בטנו ( איוב מ ) : שרה . מלשון שררה :
{ה}
וָיָּ֤שַׂר אֶל־מַלְאָךְ֙ וַיֻּכָ֔ל בָּכָ֖ה וַיִּתְחַנֶּן־ל֑וֹ בֵּֽית־אֵל֙ יִמְצָאֶ֔נּוּ וְשָׁ֖ם יְדַבֵּ֥ר עִמָּֽנוּ׃
בכה . המלאך : ויתחנן לו . כשאמר לו לא אשלחך כי אם ברכתני ( בראשית לב ) המלאך היה מבקש ממנו הנח לי עכשיו סופו של הקב''ה ליגלות עליך בבית אל ושם ימצאנו ושם ידב' עמנו והוא ואני נסכים לך על הברכות שבירכך יצחק ואותו מלאך שרו של עשו היה והיה מערער על הברכות :
וישר . וכאשר נעשה שר אל המלאך ולתוספת ביאור אמר ויוכל לו ר''ל נצחו והתגבר עליו אז המלאך בכה לפניו והתחנן לו להניחו ללכת וכה אמר הנה בבית אל ימצא ה' אותנו ושם ידבר עמנו ושם יברכך ואהיה שם גם אני ואודה לך על הברכות כן דרז''ל וכאלו יאמר בזה אם נתתי הכח ביד יעקב להתגבר על המלאך מדוע א''כ לא תבטחו בי ותלכו לבקש עזרה ממצרים ומאשור :
ויוכל . מל' יכולת :
{ו}
וַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַצְּבָא֑וֹת יְהוָ֖ה זִכְרֽוֹ׃
וה' אלהי הצבאות ה' זכרו . כאשר הייתי מאז כן אני עתה ואם הייתם הולכים עמי בתמימות כיעקב אביכם הייתי נוהג עמכם כאשר נהגתי עמו :
וה' . ר''ל הלא ה' הוא האלהים על צבאות מעלה ומטה והכל שלו ובידו : ה' זכרו . שמו הוא ה' המורה שהוא אדון הכל :
זכרו . שמו כי בשם יזכר :
{ז}
וְאַתָּ֖ה בֵּאלֹהֶ֣יךָ תָשׁ֑וּב חֶ֤סֶד וּמִשְׁפָּט֙ שְׁמֹ֔ר וְקַוֵּ֥ה אֶל־אֱלֹהֶ֖יךָ תָּמִֽיד׃
ואתה באלהיך תשוב . בהבטחתו ובמשענתו שהוא מבטיחך אתה יכול לסמוך ותשוב אליו רק חסד ומשפט שמור ומובטח אתה לקוות לישעו תמיד :
ואתה . וגם אתה במשענת אלהיך תשב בשובה בנחת רק שמור חסד ומשפט ואז קוה תמיד אל אלהיך כי בטוח תהיה שימלא תקותך :
תשוב . ענין ההשקט ומרגוע כמו בשובה ונחת ( ישעיה ל ) :
{ח}
כְּנַ֗עַן בְּיָד֛וֹ מֹאזְנֵ֥י מִרְמָ֖ה לַעֲשֹׁ֥ק אָהֵֽב׃
כנען בידו מאזני מרמה . אתם סמוכים על בצעכם שאתם סוחרים ורמאים ועל עשריכם אתם אומרים אך עשרתי ולא אעבוד את הקב''ה :
כנען . ר''ל אבל אתם כסוחר הרמאי אשר בידו מאזני מרמה ואוהב לעשוק את הבריות ואינך חפץ בחסד ובמשפט :
כנען . תגר וסוחר וכן וחגור נתנה לכנעני ( משלי לא ) : מאזני . מלשון מאזני משקל :
{ט}
וַיֹּ֣אמֶר אֶפְרַ֔יִם אַ֣ךְ עָשַׁ֔רְתִּי מָצָ֥אתִי א֖וֹן לִ֑י כָּל־יְגִיעַ֕י לֹ֥א יִמְצְאוּ־לִ֖י עָוֹ֥ן אֲשֶׁר־חֵֽטְא׃
מצאתי און לי . און כח ומדרש אגדה היה דורש רבי שמעון זצ''ל מצאתי און לי מצאתי לי שטר חוב שיש לי מלכות על ישראל וילכו גם אחיו ויפלו וגו' הננו לך לעבדים ( שם נ ) און לי דיני שטר כמו כותבין עליו אונו וכמו באוני אחד ובטימי אחת בב''ר וזה פירושו ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי ירבעם בן נבט שהיה משבט אפרים מתפאר בעצמו ואומר אך עשרתי מצאתי און לי שטר אחד שכל ישראל עבדים לי שאבי קנה אותם דכתיב וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים ומה שקנה עבד קנה רבו וכל ממונם שלי לפיכך אין בי חטא אם אטול כל אשר להם כי הם עבדי מה כתיב אחריו ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים ( שמות כ ) גדולה הבאה לאביך במצרים מאתי היתה אמר הקב''ה הננו לך לעבדים לא שכחת אבל אנכי ה' אלהיך שנא' בעשרת הדברות שכחת שהעמדת שני עגלים א' בבית אל וא' בדן ולענין פשוטו של מקר' אתה אומ' מצאתי און לי ע''י עושק ומאזני מרמה ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרי' שם הבחנתי בין טיפה של בכור לטיפה שאינ' של בכור אף אני היודע ונפרע ממאזני מרמה העשויין מבלי הבין ומהטומן משקלותיו במלח כדי לרמות : כל יגיעי לא ימצאו לי . טוב לך אם אמרת בלבך כל ממוני לא יהא בו ספוק לכפר על עוני אשר חטאתי כן תרגם יונתן נביא אמר להון כל עותריכון לא יתקיים לכון ביום תושלמת חוביכון : לא ימצאו . לא יספיקו כמו ( במדבר יא ) ומצא להם ולא יתכן לפרש כל יגיעי כל היגיעים לבקש עוני ולא ימצא לי עון שאם כן היה ראוי לכתוב כל יגיע בלא יו''ד ולנקוד בציר''י אבל עתה אינו ל' יגע אלא לשון יגיע :
ויאמר אפרים . ר''ל ועוד יוסף פשע כי יאמר אפרים אך הסבה שעשרתי הוא בעבור כי מצאתי לי און וכח לאסוף הון ולא ה' פעל כל זאת ויאמר עוד בכל יגיעי הוא העושר הבא ביגיעי הנה בכולו לא ימצא לי און אשר יחטא אדם בהנה ר''ל אין בו שום נדנוד עון גזל ואונאה כי יחשוב שאין המקום ב''ה מכיר במעשיו :
און . ענין כח ואומץ : כל יגיעי . בכל יגיעי ותחסר בי''ת השמוש :
{י}
וְאָנֹכִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עֹ֛ד אוֹשִֽׁיבְךָ֥ בָאֳהָלִ֖ים כִּימֵ֥י מוֹעֵֽד׃
עוד אושיבך באהלים . אכרית מתוכך סוחרי מרמה ואושיבך באהלים אעמיד מתוכך תלמידים עוסקי' בתורה : כימי מועד . כימי מועד הראשון שהיה יעקב איש תם יושב אוהלים :
ואנכי . אבל הלא אנכי ה' אלהיך מעת הוצאתיך מארץ מצרים ומאז אני בעצמי משפיע לך טובה ומשגיח במעשיך בהשגחה פרטית לא ע''י אמצעים מלאכי מעלה כדרך העכו''ם : עוד אושיבך באהלים . עוד יבוא זמן אשר תצא מהגולה ואושיב אותך בדרך באהלים כמו בימי הזמן ההוא שיצאת מארץ מצרי' כי עד עולם לא תסור השגחתי ממך :
אושיבך . מלשון ישיבה : מועד . ענין זמן כמו כי אקח מועד ( תהלים מה ) :
{יא}
וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים וְאָנֹכִ֖י חָז֣וֹן הִרְבֵּ֑יתִי וּבְיַ֥ד הַנְּבִיאִ֖ים אֲדַמֶּֽה׃
ודברתי על הנביאים . להוכיח אתכם ולהחזיר אתכם למוטב : וביד הנביאים אדמה . נראיתי להם בכמה דומיות , ד''א אדמה להם דברי ע''י משלים כדי לישבם על שומעיהם :
דברתי . על עסקיכם דברתי אל הנביאים והרביתי דברי חזון : אדמה . ר''ל דברתי בדמיון ובמשל להיות מקובל על הלב כי מאד אני משגיח בך :
חזון . ענין מראה נבואה : אדמה . מלשון דמיון ומשל :
{יב}
אִם־גִּלְעָ֥ד אָ֙וֶן֙ אַךְ־שָׁ֣וְא הָי֔וּ בַּגִּלְגָּ֖ל שְׁוָרִ֣ים זִבֵּ֑חוּ גַּ֤ם מִזְבְּחוֹתָם֙ כְּגַלִּ֔ים עַ֖ל תַּלְמֵ֥י שָׂדָֽי׃
אם גלעד און . אם בא להם שבר ואונס הם גרמו לעצמם כי אך שוא היו ובגלגל שורים זבחו לעכו''ם : גם מזבחותם . רבים כגלים שעל תלמי שדי , תלמי שדי היא מענית המחרישה קרויה תלם :
אם גלעד און . אם און בא על גלעד הנה לא באה במקרה כ''א בהשגחה לתשלום גמול כי מעשיהם היו אך שוא כי בגלגל מקום שעמד המקדש בתחלה שם זבחו שוורים לעבודת כוכבים וגם מזבחותם שעשו לעבודת כוכבים היו מרובות כמו מספר הגלים שהם על תלמי שדה :
און . ענין עמל ויגיעה כמו כי לא יצא מעפר און ( איוב ה ) : כגלים . ענין תל ודגור : תלמי . היא הערוגה הנעשה בחרישה וכן תלמיה רוה ( תהלים סה ) : שדי . כמו שדה :
{יג}
וַיִּבְרַ֥ח יַעֲקֹ֖ב שְׂדֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיַּעֲבֹ֤ד יִשְׂרָאֵל֙ בְּאִשָּׁ֔ה וּבְאִשָּׁ֖ה שָׁמָֽר׃
ויברח יעקב שדה ארם וגו' . כאדם שאומר נחזור על הראשונות שדברנו למעלה וישר אל המלאך ועוד זאת עשיתי לו הוצרך לברוח שדה ארם ידעתם איך שמרתיו : ובאשה שמר . את הצאן :
ויברח יעקב . הלא כשברח יעקב מפני עשו אל ארם אז עבד ללבן בעבור אשה היא רחל ואח''ז חזר עוד לשמור צאן לבן בעבור אשה אחרת וכל זה היה מגודל עוני כי בא בידים ריקניות וכאומר הלא חזר ברכוש גדול ומי נתן לו זה הרכוש הלא אני ואיך תאמר אך עשרתי מצאתי און לי :
שדה ארם . כמו ארץ ארם :
{יד}
וּבְנָבִ֕יא הֶעֱלָ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם וּבְנָבִ֖יא נִשְׁמָֽר׃
ובנביא העלה ה' וגו' . ועל שאתם מבזין את הנביאים ומלעיגין בדבריהם הלא בנביא העלה וגו' :
ובנביא . הלא ע''י משה נביאי העלה וכו' וע''י היה נשמר בדרך וכאומר הכל בא בהשגחתי ואיך תכחשו לומר שאינני משגיח ומכיר מעשה האדם :
{טו}
הִכְעִ֥יס אֶפְרַ֖יִם תַּמְרוּרִ֑ים וְדָמָיו֙ עָלָ֣יו יִטּ֔וֹשׁ וְחֶ֨רְפָּת֔וֹ יָשִׁ֥יב ל֖וֹ אֲדֹנָֽיו׃
הכעיס אפרים . לבוראו לבזות את נביאיו ולבגוד בו : תמרורים . הם לו כי דמיו אשר שפך בהחטיאו את ישראל להצמיד לעכו''ם והמחטיאו לאד' קשה לו מן ההורגו כאשר אנו למידין מעמון ומואב שהטעו את ישראל להצמד לבעל פעור וענשן הכתוב יותר ממצרי ואדומי שטבעום בנהר ויצאו בחרב לקראתם : עליו יטוש . עליו יטילם הקב''ה : וחרפתו . שחירף את שלמה כענין שנאמר ( מלכים א יא ) וירם יד במלך שהוכיחו ברבים על אשר בנה שלמה את המלוא כדמפורש בחלק : ישיב לו אדוניו . הקב''ה שהרי הוא הרע לעשות יותר ממנו :
הכעיס . ר''ל אחר שכל זה ידוע לאפרים ועכ''ז הכעיס לה' במעשים רעים : ודמיו . לכן הדם ששפך יתפשט עליו לקחת נקם : וחרפתו . מה שחרף כלפי מעלה להחליפו בעגלי הזהב הנה האל הוא אדוניו ומושל בו וגמול מעשיו ישיב לו :
תמרורים . מלשון מר : יטוש . ענין התפשטות כמו ויטוש על המחנה ( במדבר יא ) :