תלמוד בבלי - ברכות-דף סב - בתניא בן עזאי אומר על כל משכב שכב חוץ מן הקרקע
על כל מושב שב חוץ מן הקורה
רש'י: שמא תפול:
אמר שמואל שינה בעמוד השחר
כאסטמא לפרזלא
רש'י: אציי''ר {פלדה} בלעז שמועיל לברזל כך מועיל לגוף יציאה להפנות:
יציאה בעמוד השחר כאסטמא לפרזלא בר קפרא הוה מזבן מילי בדינרי
עד דכפנת אכול
רש'י: שאם תשהא תעבור ממך תאות המאכל ואין המאכל מועיל:
עד דצחית שתי
עד דרתחא קדרך שפוך
רש'י: קודם שתצטנן משל הוא זה כשאתה צריך לנקביך שפוך ואל תשהא אותם:
קרנא קריא ברומי
רש'י: אם תשמע קול קרן ברומי הוא סימן למבקשי תאנים לקנות ולהוליך למקום אחר:
בר מזבין תאני תאני דאבוך זבין
רש'י: אם אין אביך בבית הזהר אתה בנו למכור תאניו בעוד שיש תובעים:
אמר להו אביי לרבנן כי עייליתו
בשבילי
רש'י: שביל קטן שפונים בו לשדות:
דמחוזא למיפק ביה בחקלא לא תחזו לא להך גיסא ולא להך גיסא דלמא יתבי נשי ולאו אורח ארעא לאסתכולי בהו רב ספרא על לבית הכסא אתא רבי אבא
נחר ליה אבבא
רש'י: לידע אם יש שם אדם נחר טושי''ר {להשתעל} בלעז:
אמר ליה
רש'י: ר' אבא לרב ספרא:
ליעול מר בתר דנפק אמר ליה
עד השתא לא עיילת לשעיר
רש'י: שאינן צנועין בבית הכסא:
וגמרת לך מילי דשעיר
רש'י: שאינך צנוע:
לאו הכי תנן
רש'י: במסכת תמיד:
מדורה היתה שם
רש'י: בעזרה היסק גדול של אור להתחמם שם הכהנים המסיכים רגליהם בבית הכסא שצריכין טבילה כדתנן במסכת יומא (ד' כח.) כל המיסך רגליו טעון טבילה:
ובית הכסא של כבוד
רש'י: אלמא אין מספרים בבית הכסא ואת אמרת ליעול מר:
וזה היה כבודו מצאו נעול בידוע שיש שם אדם מצאו פתוח בידוע שאין שם אדם אלמא לאו אורח ארעא הוא
והוא סבר
רש'י: רב ספרא שמהר לומר ליעול מר סבר מסוכן הוא בעמוד החוזר אם ישוב לאחוריו ויחזור העמוד:
מסוכן הוא דתניא רבן שמעון בן גמליאל אומר עמוד החוזר מביא את האדם לידי
הדרוקן
רש'י: כרסו צבה:
סילון החוזר מביא את האדם לידי ירקון רבי אלעזר על לבית הכסא אתא ההוא פרסאה דחקיה קם ר' אלעזר ונפק אתא
דרקונא
רש'י: נחש:
שמטיה לכרכשיה
רש'י: חלחולת שהרעי יוצא בו שקורין טבחיא {טבחיא''ה: פי הטבעת} :
קרי עליה רבי אלעזר
{ישעיה מג-ד}
ואתן אדם תחתיך אל תקרי אדם אלא אדום:
{שמואל א כד-יא}
ואמר להרגך ותחס עליך
רש'י: דוד אמר לשאול כן בצאתו מן המערה שנכנס בה לפנות וכרת דוד את כנף מעילו ואמר להרגך הקב''ה התיר לי להרגך:
ואמר ואמרתי מיבעי ליה ותחס וחסתי מיבעי ליה אמר רבי אלעזר אמר לו דוד לשאול מן התורה בן הריגה אתה שהרי רודף אתה ו
התורה אמרה
רש'י: אם במחתרת ימצא הגנב וגו' (שמות כב) וכבר פירשנוהו למעלה במעשה דר' שילא (דף נח.):
בא להרגך השכם להרגו אלא
צניעות שהיתה בך
רש'י: שנכנס למערה בשביל הצנע ואף שם נהג צניעות כדמפרש ואזיל:
היא חסה עליך ומאי היא דכתיב
{שמואל א כד-ד}
ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו תנא גדר לפנים מן גדר ומערה לפנים ממערה להסך אמר ר' אלעזר מלמד
שסכך עצמו
רש'י: (-שסכך רגליו-) בבגדיו כסוכה:
כסוכה:
{שמואל א כד-ה}
ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול בלט אמר ר' יוסי בר' חנינא כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם שנאמר
{מלכים א א-א}
והמלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו:
{שמואל א כו-יט}
אם ה' הסיתך בי ירח מנחה אמר רבי אלעזר אמר ליה הקב''ה לדוד מסית קרית לי הרי אני מכשילך בדבר שאפי' תינוקות של בית רבן יודעים אותו דכתיב
{שמות ל-יב}
כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו וגו' מיד
{דברי הימים א כא-א}
ויעמוד שטן על ישראל וכתיב
{שמואל ב כד-א}
ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל וכיון דמנינהו לא שקל מינייהו כופר דכתיב
{שמואל ב כד-טו}
ויתן ה' דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד מאי עת מועד אמר שמואל סבא חתניה דרבי חנינא משמיה דרבי חנינא משעת שחיטת התמיד עד שעת זריקתו רבי יוחנן אמר עד חצות ממש:
{שמואל ב כד-טז}
ויאמר למלאך המשחית בעם רב אמר רבי אלעזר אמר ליה הקב''ה למלאך טול לי רב שבהם
שיש בו ליפרע מהם כמה
רש'י: שיש במיתתו כדי לכפר על כמה עונות:
חובות באותה שעה מת אבישי בן צרויה ששקול כרובה של סנהדרין:
{דברי הימים א כא-טו}
ובהשחית ראה ה' וינחם
רש'י: מקרא הוא באותה פרשה בדברי הימים:
מאי ראה אמר רב ראה יעקב אבינו דכתיב
{בראשית לב-ג}
ויאמר יעקב כאשר ראם ושמואל אמר אפרו של יצחק ראה שנאמר
{בראשית כב-ח}
אלהים יראה לו השה רבי יצחק נפחא אמר
כסף כפורים ראה
רש'י: שנתן במנין ראשון של ישראל למשכן והוא כפר על מנין זה שהרי לזכרון נתן כדכתיב והיה לבני ישראל לזכרון לכפר ועכשיו הוצרכו כפרתו:
שנאמר
{שמות ל-טז}
ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל וגו' רבי יוחנן אמר בית המקדש ראה דכתיב
{בראשית כב-יד}
בהר ה' יראה פליגי בה ר' יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני חד אמר כסף הכפורים ראה וחד אמר בית המקדש ראה ומסתברא כמאן דאמר בית המקדש ראה שנאמר
{בראשית כב-יד}
אשר יאמר היום בהר ה' יראה: לא יכנס אדם להר הבית במקלו וכו': מאי קפנדריא אמר רבא קפנדריא
כשמה
רש'י: כמשמעה פירוש שמה:
ורב חנא בר אדא משמיה דרב סמא בריה דרב מרי אמר כמאן דאמר אינש
אדמקיפנא אדרי איעול בהא
רש'י: בעוד שאני מקיף כל שורות הבתים הללו אכנס כאן לקצר דרכי:
אדרי. שורות:
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הנכנס לבית הכנסת על מנת שלא לעשותו
קפנדריא
רש'י: טרי''א {טריי''א: קיצור דרך} בלעז:
מותר לעשותו קפנדריא רבי אבהו אמר אם היה שביל
מעיקרו
רש'י: קודם שנבנה עליו בית הכנסת:
מותר אמר ר' חלבו אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת להתפלל מותר לעשותו קפנדריא שנאמר
{יחזקאל מו-ט}
ובבא עם הארץ לפני ה' במועדים וגו': ורקיקה מקל וחומר: אמר רב ביבי אמר ר' יהושע בן לוי כל הרוקק בהר הבית בזמן הזה כאילו רוקק בבת עינו שנאמר
{מלכים א ט-ג}
והיה עיני ולבי שם כל הימים אמר רבא רקיקה בבית הכנסת שריא מידי דהוה אמנעל מה מנעל בהר הבית אסור בבית הכנסת מותר אף רקיקה בהר הבית הוא דאסור בבית הכנסת שרי אמר ליה רב פפא לרבא ואמרי לה רבינא לרבא ואמרי לה רב אדא בר מתנא לרבא אדיליף ממנעל
נילף מקפנדריא
רש'י: לאיסורא דתנן במסכת מגילה (ד' כח.) אין עושין בית הכנסת קפנדריא:
אמר ליה
תנא יליף
רש'י: רקיקה ממנעל:
ממנעל ואת אמרת מקפנדריא מאי היא דתניא לא יכנס אדם להר הבית לא במקלו שבידו ולא במנעלו שברגלו ולא במעות הצרורים לו בסדינו וב
פונדתו
רש'י: אזור חלול שנותנין בו מעות: