תלמוד בבלי - ברכות-דף סב - אתניא אמר רבי עקיבא פעם אחת נכנסתי
אחר ר' יהושע
רש'י: וביהודה הוה:
לבית הכסא ולמדתי ממנו ג' דברים למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר ליה בן עזאי
עד כאן
רש'י: כלומר כל זה העזת פניך בפני רבך שנסתכלת בכל אלו:
העזת פניך ברבך א''ל תורה היא וללמוד אני צריך תניא בן עזאי אומר פעם אחת נכנסתי אחר רבי עקיבא לבית הכסא ולמדתי ממנו ג' דברים למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר לו ר' יהודה עד כאן העזת פניך ברבך אמר לו תורה היא וללמוד אני צריך רב כהנא על גנא תותיה פורייה דרב שמעיה
דשח ושחק
רש'י: עם אשתו שיחה בטלה של ריצוי תשמיש:
ועשה צרכיו
רש'י: ושימש מטתו:
אמר ליה דמי פומיה דאבא
כדלא שריף תבשילא
רש'י: כאדם רעב כמו שלא שמשת מטתך מעולם שאתה נוהג קלות ראש זה לתאותך: שריף. הומי''ר {לגמוע, לבלוע מתוך שאיפה} בלעז:
א''ל כהנא הכא את פוק דלאו אורח ארעא אמר לו תורה היא וללמוד אני צריך מפני מה אין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר רבא מפני שהתורה ניתנה בימין שנאמר
{דברים לג-ב}
מימינו אש דת למו רבה בר בר חנה אמר מפני
שהיא קרובה לפה
רש'י: רגילין להושיטה לפה:
ור' שמעון בן לקיש אמר מפני
שקושר בה תפילין
רש'י: בזרוע שמאלו:
רב נחמן בר יצחק אמר מפני שמראה בה
טעמי תורה
רש'י: נגינות טעמי מקרא של תורה נביאים וכתובים בין בניקוד שבספר בין בהגבהת קול ובצלצול נעימות הנגינה של פשטא ודרגא ושופר מהפך מוליך ידו לפי טעם הנגינה ראיתי בקוראים הבאים מארץ ישראל:
כתנאי רבי אליעזר אומר מפני שאוכל בה ר' יהושע אומר מפני שכותב בה ר' עקיבא אומר מפני שמראה בה טעמי תורה א''ר תנחום בר חנילאי כל הצנוע בבית הכסא נצול משלשה דברים
מן הנחשים ומן העקרבים ומן המזיקין
רש'י: דמתוך צניעתו מתנהג בנחת ובשתיקה ואין הנחשים מרגישים להתקנאות בו ואף המזיקין חסין עליו:
ויש אומרים אף
חלומותיו מיושבים עליו
רש'י: שאין המזיקין מבהילין אותו:
ההוא בית הכסא דהוה בטבריא כי הוו עיילי ביה בי תרי אפי' ביממא מתזקי רבי אמי ורבי אסי הוו עיילי ביה חד וחד לחודיה ולא מתזקי אמרי להו רבנן לא מסתפיתו אמרי להו אנן
קבלה
רש'י: מסורת ומנהג שקבלנו מרבותינו בבית הכסא:
גמירינן קבלה דבית הכסא צניעותא ושתיקותא
קבלה דיסורי שתיקותא
רש'י: שלא יבעט ביסורין הבאים עליו:
ומבעי רחמי אביי
מרביא ליה [אמיה] אמרא
רש'י: מגדלת לו שה ומלמדתו שהולך עמו תמיד:
למיעל בהדיה לבית הכסא ולרביא ליה גדיא
שעיר
רש'י: שד של בית הכסא דומה לשעיר ועליהם נאמר (ישעיהו יג) ושעירים ירקדו שם:
בשעיר מיחלף רבא מקמי דהוי רישא מקרקשא ליה בת רב חסדא
אמגוזא בלקנא
רש'י: נותנת אגוז בספל של נחשת ומקרקשת בו מבית והוא נפנה כנגדה מבחוץ:
תוס' ד''ה: רבא מקמי דהוי רישא מקרקשא ליה בת רב חסדא אמגוזא בלקנא בתר דמלך עבדא ליה כוותא ומנחא ליה ידא: תימה דע''כ לא מלך רבא עד אחר פטירתו של אביי כדמשמע לעיל בעובדא דבר הדיא וכן בכתובות דקאמר חומה דביתהו דאביי אתיא לקמיה דרבא בסוף פרק אע''פ (ד' סה.) וזהו תימה דלעיל (ד' נו.) משמע דראה בחלום פטירתה קודם פטירתו דאביי וי''ל מכל מקום לא נפטרה עד אחר אביי:
בתר דמלך
רש'י: ונעשה ראש ישיבה צריך שימור טפי מפני המזיקים שמתקנאים השדים בתלמידי חכמים יותר משאר בני אדם:
עבדא ליה
כוותא
רש'י: חלון כנגד מקום שהוא נפנה שם אחורי הבית:
ומנחא ליה ידא ארישיה אמר עולא
אחורי הגדר נפנה מיד
רש'י: ואין צריך להתרחק כלום:
ובבקעה
רש'י: צריך להתרחק כדי שלא ישמע חברו עטושים של מטה אבל אין צריך להתרחק עד כדי שלא יראנו:
כל זמן שמתעטש ואין חברו שומע איסי בר נתן מתני הכי אחורי הגדר כל זמן שמתעטש ואין חברו שומע ובבקעה כל זמן שאין חברו רואהו מיתיבי
יוצאין מפתח בית הבד
רש'י: משמרי טהרות של שמן בית הבד אם הוצרכו לפנות יוצאים מפתח בית הבד ונפנין לאחורי הגדר שלפני הפתח ואין חוששין שמא בתוך כך יכנס עם הארץ ויגע אלמא נפנין לאחורי הגדר מיד:
ונפנין לאחורי הגדר והן טהורין
בטהרות הקלו
רש'י: בשביל שמירת טהרות הקלו בבית הכסא:
ת''ש
כמה ירחקו
רש'י: שומרי טהרות:
ויהיו טהורין
כדי שיהא רואהו
רש'י: וכיון דאינו יכול להתרחק יותר על כרחך אם הוצרך לפנות יפנה תיובתא דאיסי דבעי שלא יראנו:
שאני אוכלי טהרות
דאקילו בהו רבנן
רש'י: בשביל שמירתן הקלו בבית הכסא:
רב אשי אמר
רש'י: לא גרסינן עד לקמן דמוקי לדאיסי בר נתן בהכי:
מאי כל זמן שאין חברו רואה דקאמר איסי בר נתן כל זמן שאין חברו רואה את פרועו
אבל לדידיה חזי ליה
רש'י: אבל הוא עצמו את חברו יכול לראות ולא ירחיק:
ההוא ספדנא דנחית קמיה דרב נחמן אמר האי צנוע באורחותיו הוה א''ל רב נחמן את עיילת בהדיה לבית הכסא וידעת אי צנוע אי לא דתניא אין קורין צנוע אלא למי שצנוע בבית הכסא ורב נחמן מאי נפקא ליה מיניה משום דתניא כשם שנפרעין מן המתים כך נפרעין מן הספדנין ומן העונין אחריהן תנו רבנן איזהו צנוע זה הנפנה בלילה
במקום שנפנה ביום
רש'י: מתרחק מבני אדם בלילה כביום:
איני והאמר רב יהודה אמר רב לעולם
ינהיג אדם את עצמו
רש'י: לפנות:
שחרית
רש'י: קודם היום:
וערבית
רש'י: משחשכה:
כדי שלא יהא צריך להתרחק
רש'י: אלמא אין מתרחקין בלילה:
ותו רבא ביממא הוה אזיל עד מיל ובליליא א''ל לשמעיה
פנו לי דוכתא
רש'י: מבני אדם:
ברחובה דמתא וכן אמר ליה רבי זירא לשמעיה חזי מאן דאיכא אחורי בית חבריא דבעינא למפני לא תימא במקום אלא אימא
כדרך שנפנה ביום
רש'י: לענין פרוע טפח וטפחיים כדאמרינן בפרקי קמאי (פ''ג ד' כג:) ומיושב כדאמרינן לעיל:
רב אשי אמר אפילו תימא במקום לא נצרכה אלא
לקרן זוית
רש'י: אם יש קרן זוית סמוך צריך להסתלק שם בלילה כביום ולא יפנה בגלוי:
גופא אמר רב יהודה אמר רב לעולם ינהיג אדם את עצמו שחרית וערבית כדי שלא יהא צריך להתרחק תניא נמי הכי בן עזאי אומר השכם וצא הערב וצא כדי שלא תתרחק
משמש
רש'י: בצרור או בקיסם לפתוח נקבים כדאמרינן במסכת שבת (ד' פב.) לשון אחר משמש המושב שלא יהא מלוכלך ולשון ראשון הגון דא''כ למה לי משום כשפים תיפוק לי כיון שישב כבר מלוכלכים בגדיו ומה יועיל משמושו:
ושב ואל תשב ותמשמש שכל היושב וממשמש אפי' עושין כשפים באספמיא באין עליו ואי אנשי ויתיב ואח''כ משמש מאי תקנתיה כי קאי לימא הכי
לא לי לא לי
רש'י: לא תוכלו לי:
לא תחים ולא תחתים
רש'י: הם שמות הכשפים העשויים ע''י תחתוניות:
לא הני ולא מהני
רש'י: לא כולן ולא מקצתן:
לא חרשי דחרשא ולא חרשי דחרשתא
רש'י: ולא מכשפות מכשף זכר ולא מכשפות מכשפה נקבה לשון אחר לא הני ולא מהני לא יצלח ולא יועיל עוד מכשפות: