תלמוד בבלי - ברכות-דף נט - א
כטרפא דטריף
רש'י: דבר שהוא חסר וסתמוהו מגופו שעשאוהו כנוס ומתחזי כמכה בקורנס טרפא דטריף מוכה בהכאות כמו ביצה טרופה. ל''א דמתחזיא כדטרפא מטרף נדבק יחד ועשאו סניפין כמין חיבור:
והאי דאזלא
רש'י: עיש אחר כימה:
בתרה
דאמרה לה הב לי בני
רש'י: שני כוכבים שלי:
שבשעה שהקב''ה בקש להביא מבול לעולם נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם וכשבקש לסתמה נטל שני כוכבים מעיש וסתמה
וליהדר
רש'י: לכימה אותן כוכבים עצמן שנטל הימנה:
לה אין הבור מתמלא מחוליתו אי נמי אין קטיגור נעשה סניגור וליברי לה תרי ככבי אחריני
{קהלת א-ט}
אין כל חדש תחת השמש א''ר נחמן עתיד הקב''ה להחזירן לה שנאמר
{איוב לח-לב}
ועיש על בניה תנחם: ועל הזועות: מאי זועות א''ר קטינא
גוהא
רש'י: בלשונם קורין רעידת הארץ גוהא:
רב קטינא הוה קאזיל באורחא כי מטא אפתחא דבי
אובא טמיא
רש'י: בעל אוב של עצמות שעושה כשוף בעצמות המת. טמיא עצמות ודומה לו במסכת כלים בית מלא טמיא ופי' רב האי מלא טמיא בית שהוא מלא עצמות והביא ראיה על זה מבראשית רבה דקתני אדרינוס שחיק טמיא דהיינו שחיק עצמות ואין לפרש אוב טמא שאין זה הלשון:
גנח גוהא
רש'י: ותגעש ותרעש כלומר נזדעזעת הארץ מאד מאד. גנח גוהא חדא מילתא היא וכן הלשון:
אמר מי ידע אובא טמיא האי גוהא מהו רמא ליה קלא קטינא קטינא אמאי לא ידענא בשעה שהקב''ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם מוריד שתי דמעות לים הגדול וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו והיינו גוהא א''ר קטינא אובא טמיא כדיב הוא ומיליה כדיבין אי הכי
גוהא גוהא מיבעי ליה
רש'י: שני פעמים היה לו להזדעזע כנגד שתי דמעות:
ולא היא גוהא גוהא עביד והאי דלא אודי ליה כי היכי דלא ליטעי כולי עלמא אבתריה ורב קטינא דידיה אמר
סופק כפיו
רש'י: ומאותו קול מזדעזעת הארץ שמצינו שכפיו סופק שנאמר גם אני אכה כפי אל כפי (יחזקאל כא):
שנאמר
{יחזקאל כא-כב}
וגם אני אכה כפי אל כפי והניחותי חמתי רבי נתן אומר
אנחה מתאנח
רש'י: ומאותה אנחה מרעיד הקרקע ומצינו שמתאנח שנאמר והניחותי חמתי בם (יחזקאל ה) כביכול כאדם שיש לו חימה ומתאנח ומתנחם דעתו ועושה לו נחת רוח:
שנאמר
{יחזקאל ה-יג}
והניחותי חמתי בם
והנחמתי
רש'י: אנחם על הרעה שעשיתי להן:
ורבנן אמרי בועט ברקיע שנאמר
{ירמיה כה-ל}
הידד כדורכים יענה
רש'י: שדורך ובועט ברקיע:
אל כל יושבי הארץ רב אחא בר יעקב אמר דוחק את רגליו תחת כסא הכבוד שנאמר
{ישעיה סו-א}
כה אמר ה' השמים כסאי
והארץ הדום רגלי
רש'י: כגון שדחה תחת כסא הכבוד ומגיע בעוטו עד לארץ שהיא הדום רגליו:
: ועל הרעמים: מאי רעמים אמר שמואל
ענני בגלגלא
רש'י: עננים מתחופפין ומתחככין ונשמע הקול לשון אחר העננים פוגעין בגלגל ומתגלגלות עם הגלגל בעל כרחם ואותו הקול היינו רעמים:
שנאמר
{תהילים עז-יט}
קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ ורבנן אמרי ענני דשפכי מיא להדדי שנאמר
{ירמיה י-יג}
לקול תתו המון מים בשמים רב אחא בר יעקב אמר
ברקא
רש'י: ברקים של אש:
תקיפא דבריק בעננא
ומתבר גזיזי דברזא
רש'י: ואותו הקול היינו רעמים: גזיזי גלציי''ש {גלצונ''ש: חתיכות קרח} חתיכות של ברד:
רב אשי אמר ענני
חלחולי מחלחלי
רש'י: ענני ומנשב זיקא עלייהו והיינו רעמים:
ואתי זיקא ומנשב אפומייהו ודמי כזיקא על פום דני ומסתברא כרב אחא בר יעקב דבריק ברקא ו
מנהמי ענני
רש'י: הומות העננים:
ואתי מטרא:
ועל הרוחות
תוס': (- אומר שכחו וגבורתו מלא עולם-) ירושלמי מתני' כשבאים בזעם אבל כשבאין בנחת אומר ברוך עושה בראשית:
: מאי רוחות אמר אביי
זעפא
רש'י: סופטורביי''ל {(סופת) נחשול} :
ואמר אביי גמירי דזעפא בליליא לא הוי והא קא חזינן דהוי ההוא דאתחולי ביממא ואמר אביי גמירי דזעפא תרתי שעי לא קאי לקיים מה שנאמר
{נחום א-ט}
לא תקום פעמים צרה והא קא חזינן דקאי דמפסיק ביני ביני: ועל הברקים אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם: מאי ברקים אמר רבא
ברקא
רש'י: אישלוזיר''א {אישלויד''א: ברק} לשון מבריק נהר:
ואמר רבא
ברקא יחידאה
רש'י: שלא הבריק אלא פעם אחד:
וברקא חיורא וברקא ירוקתא וענני דסלקן בקרן מערבית ואתיין מקרן דרומית ותרתי ענני
דסלקן חדא לאפי חברתה
רש'י: ששני עננים פוגעים זה את זה:
כולהו קשיין
רש'י: (-וברקא חיורא וברקא ירוקתא -) שאינם של ברכה:
למאי נפקא מינה למבעי רחמי והני מילי בליליא אבל בצפרא לית בהו מששא אמר רבי שמואל בר יצחק הני ענני דצפרא לית בהו מששא דכתיב
{הושע ו-ד}
וחסדכם כ
ענן בקר
רש'י: לא קבוע:
וגו' א''ל רב פפא לאביי הא אמרי אינשי
כד מפתח בבי מיטרא בר חמרא מוך שקיך וגני
רש'י: אם כשתפתח דלתיך בבקר ירד לך מטר לך אני אומר חמר ההולך ממקום למקום להביא תבואה מוך שקיך וגני כפול שקך תחתיך ותישן עליו ולא תלך אנה ואנה להביא תבואה לפי שיהיו החטים בזול בשביל הגשם:
לא קשיא
הא דקטר בעיבא
רש'י: נתקשרו השמים בעב עבה אז טוב כי ירד גשם רב:
הא דקטר בענני
רש'י: ענן קלוש הוא ענן בקר שאין בו ממש:
אמר ר' אלכסנדרי אמר ר' יהושע בן לוי לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב שנאמר
{קהלת ג-יד}
והאלהים עשה שייראו מלפניו וא''ר אלכסנדרי אמר ריב''ל הרואה את הקשת בענן
צריך שיפול על פניו
רש'י: לפי שהוא מראה כבוד ה':
שנאמר
{יחזקאל א-כח}
כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו' ואראה ואפול על פני לייטי עלה במערבא משום דמחזי כמאן דסגיד לקשתא אבל ברוכי ודאי מברך מאי מברך ברוך זוכר הברית במתניתא תנא ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר נאמן בבריתו וקיים במאמרו א''ר פפא
הלכך נימרינהו לתרוייהו
תוס': אומר ר''י דאין חותמין בברוך בברכה זו והיכי מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם נאמן בבריתו וקיים בשבועתו וזוכר הברית:
ברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו:
על ההרים
רש'י: לא מצי לברוכי מלא עולם שאינן במקום אחד אלא כל אחד ואחד במקומו:
ועל הגבעות: אטו כל הני דאמרן עד השתא לאו מעשה בראשית נינהו והכתיב
{תהילים קלה-ז}
ברקים למטר עשה אמר אביי
כרוך ותני
רש'י: בכולהו ברוך עושה בראשית וברוך שכחו מלא עולם כרוך ותני לכולהו בחדא בבא ועל כולם שתי ברכות הללו:
תוס' ד''ה: רבא אמר התם מברך תרתי ברוך שכחו מלא עולם ועושה מעשה בראשית: פי' אומר או האי או האי איזה שירצה וכן פירש רב אלפס:
רבא אמר התם מברך תרתי
תוס': (-הלכך נימרינהו לתרוייהו-) רוב ההודאות ואל ההודאות. לפיכך תקנו בישתבח אחר סיום הברכה ברוך אתה ה' אל מלך גדול בתשבחות אל ההודאות:
ברוך שכחו מלא עולם ועושה מעשה בראשית הכא עושה מעשה בראשית איכא שכחו מלא עולם ליכא אריב''ל הרואה רקיע בטהרתה
אומר ברוך עושה בראשית
רש'י: שכך היתה ברייתו ואחר כך כסוהו עננים:
אימתי אמר אביי כי אתא מטרא כולי ליליא ובצפרא אתא
אסתנא
רש'י: רוח צפונית: