תלמוד בבלי - ברכות-דף נח - בת''ר הרואה בתי ישראל בישובן אומר
ברוך מציב גבול אלמנה
רש'י: כגון בישוב בית שני:
בחורבנן אומר ברוך דיין האמת בתי עובדי כוכבים בישובן אומר
{משלי טו-כה}
בית גאים יסח ה' בחורבנן אומר
{תהילים צד-א}
אל נקמות ה' אל נקמות הופיע עולא ורב חסדא הוו קא אזלי באורחא כי מטו אפתחא דבי רב חנא בר חנילאי נגד רב חסדא ואתנח אמר ליה עולא
אמאי
רש'י: קא מתנחת:
קא מתנחת והאמר רב אנחה שוברת חצי גופו של אדם שנאמר
{יחזקאל כא-יא}
ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים וגו' ור' יוחנן אמר אף כל גופו של אדם שנאמר
{יחזקאל כא-יב}
והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה [כי באה] ונמס כל לב וגו' א''ל היכי לא אתנח ביתא דהוו בה שיתין אפייתא ביממא ושיתין אפייתא בליליא ואפיין לכל מאן דצריך ולא שקל ידא מן כיסא דסבר דילמא אתי עני בר טובים ואדמטו ליה לכיסא קא מכסיף ותו הוו פתיחין ליה ארבע בבי לארבע רוחתא דעלמא וכל דהוה עייל כפין נפיק כי שבע והוו שדו ליה חטי ושערי בשני בצורת אבראי דכל מאן דכסיפא מילתא למשקל ביממא אתי ושקיל בליליא השתא
נפל בתלא
רש'י: שנפל לו ונעשה תל:
ולא אתנח אמר ליה הכי אמר ר' יוחנן מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו שנאמר
{ישעיה ה-ט}
באזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדולים וטובים מאין. יושב ואמר ר' יוחנן עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לישובן שנאמר
{תהילים קכה-א}
שיר המעלות לדוד הבוטחים ביי' כהר ציון מה הר ציון עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לישובו אף בתיהן של צדיקים עתיד הקב''ה להחזירן לישובן חזייה דלא מיישב דעתיה א''ל
דיו לעבד שיהא כרבו
רש'י: שהרי בית המקדש חרב שהוא ביתו של הקב''ה:
ת''ר הרואה קברי ישראל אומר ברוך אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין ואסף אתכם בדין ועתיד להקימכם בדין מר בריה דרבינא מסיים בה משמיה דרב נחמן ויודע מספר כולכם והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם ברוך מחיה המתים קברי עובדי כוכבים אומר
{ירמיה נ-יב}
בושה אמכם וגו' אמר ריב''ל
הרואה את חבירו לאחר שלשים יום אומר ברוך שהחיינו
תוס': אומר ר''י דוקא חבירו החביב עליו אבל בענין אחר לא:
וקיימנו והגיענו לזמן הזה לאחר י''ב חדש אומר בתוך מחיה המתים אמר רב אין המת משתכח מן הלב אלא לאחר שנים עשר חדש שנאמר
{תהילים לא-יג}
נשכחתי כמת מלב הייתי
ככלי אובד
רש'י: וסתם כלי לאחר י''ב חדש משתכח מן הלב דיאוש בעלים לאחר י''ב חדש בפרק אלו מציאות (ד' כח.) מי שמצא כלי או שום מציאה חייב להכריז שלש רגלים ואם נמצא אחר הסוכות צריך להמתין ולהכריז בפסח ובעצרת ובחג דהיינו י''ב חדש ושוב אין צריך להכריז:
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע הוו קאזלי באורחא פגעו ביה ברב חנינא בריה דרב איקא אמרו ליה בהדי דחזינך בריכינן עלך תרתי ברוך
אשר חלק מחכמתו ליראיו ושהחיינו
רש'י: דלאחר שלשים יום הוה:
מחכמתו ליראיו. כרב חנינא דחכים טפי:
אמר להו אנא נמי כיון דחזתינכו חשבתינכו עלואי כשיתין רבוון בית ישראל וברכינא עלייכו תלתא הנך תרתי וברוך חכם הרזים אמרו ליה חכימת כולי האי יהבי ביה עינייהו ושכיב אמר ריב''ל הרואה את ה
בהקנים
רש'י: לינטייליו''ש {לינטילו''ש: עדשנים, שעורם מנומש בכעין עדשים} כעדשים:
אומר ברוך משנה הבריות מיתיבי ראה את ה
כושי
רש'י: שחור הרבה:
ואת ה
גיחור
רש'י: אדום הרבה רו''ש {אדמוני} בלעז:
ואת ה
לווקן
רש'י: לבן יותר מדאי:
ואת ה
קפח
רש'י: בטן גדול מתוך עוביו נראית קומתו מקופחת לשון אחר קפח ארוך הרבה ופרצופו שמוט ובולט דמכוער הוי:
ואת הננס ואת
הדרניקוס
רש'י: רודא''ש {וירואו''ש: מיובל, שערו מכוסה יבלות} לשון אחר פיו עקום:
אומר ברוך משנה את הבריות את
הקטע
רש'י: שנקטעו ידיו הכא הוא דקטע משמע דידים הוא משום דקתני תרתי קטע וחגר אבל היכא דקתני קטע לחוד משמע דרגלים כדתנן (שבת פ''ו ד' סה:) הקטע יוצא בקב שלו:
ואת הסומא ואת
פתויי הראש
רש'י: ששערו כנמטא כל שערו דבוק זה בזה פלטדי''ר {פילטרי''ר: לרפד -לדבק כפי שמדובקים נימי הלבד} בלעז:
ואת החגר ואת המוכה שחין ואת הבהקנים
אומר ברוך דיין אמת
רש'י: דומיא דקטע וקטע בתר דאתיליד הוא:
ל''ק הא ממעי אמו
הא בתר דאיתיליד
רש'י: לאחר שנולד נולדו בו:
דיקא נמי דקתני דומיא דקטע שמע מינה ת''ר הרואה פיל קוף ו
קפוף
רש'י: עוף שקורין וולטי''ר {וולטו''ר: עזניה} ויש לו לסתות ולחיים כאדם:
אומר ברוך משנה את הבריות
רש'י: דממעי אמן הוו:
ראה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו: על הזיקין: מאי זיקין אמר שמואל .
כוכבא דשביט
רש'י: כוכב היורד כחץ ברקיע ממקום למקום וארוך כשבט שהוא יורה ונראה כמו שפותח רקיע:
ואמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו
וגמירי דלא עבר כסלא
רש'י: שאינו מעביר מזל כסיל כשהוא שביט:
ואי עבר
כסלא
רש'י: כסיל:
חרב עלמא והא קא חזינן דעבר זיויה הוא דעבר ומתחזי כדעבר איהו
רב הונא
רש'י: מאי זיקין וילון הוא דמקרע ומתחזי רקיע דרך הקריעה כרומח:
ברי' דרב יהושע אמר
וילון הוא דמקרע דמגלגל ומחזי נהורא דרקיעא
תוס': לפי הענין משמע דבא רב הונא לתרץ דלא עבר כסלא ולא קאי אמתניתין לפרושי מאי זיקין דהא רב אשי דבתריה. קאי אשנויא דלא עבר כסלא ודלא כפירוש רש''י:
רב אשי אמר כוכבא הוא דעקר מהאי גיסא דכסלא וחזי ליה חבריה מהך גיסא ומיבעית ומחזי כמאן דעבר שמואל רמי כתיב
{איוב ט-ט}
עושה עש כסיל וכימה
רש'י: דקדמיה ליה כסיל לכימה:
וכתיב
{עמוס ה-ח}
עושה כימה וכסיל
הא כיצד
רש'י: מלמד ששניהן שוין:
אלמלא חמה של כסיל
רש'י: כסיל שולט בימות החמה להכי אקדמיה קרא כימה שולט בימות הגשמים ולהכי אקדמיה קרא:
לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה ואלמלא צינה של כימה לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל וגמירי אי לאו
עוקצא דעקרבא
רש'י: זנב העקרב:
דמנח ב
נהר דינור
רש'י: מתשת כחו של עקרב:
כל מאן דהוה טריקא ליה
עקרב
רש'י: היינו כימה וממזל טלה הוא:
א לא הוה חיי והיינו דקאמר ליה רחמנא לאיוב
{איוב לח-לא}
התקשר
מעדנות כימה
רש'י: קשרים של כימה:
או מושכות כסיל תפתח מאי כימה אמר שמואל
כמאה ככבי
רש'י: יש בין הכוכבים של כימה שהן כחה של כימה:
אמרי לה דמכנפי
רש'י: אותן שהן כחה של כימה ואמרי לה דמבדרן:
ואמרי לה דמבדרן מאי עש אמר רב יהודה יותא מאי
יותא אמרי לה
רש'י: דקיימא בזנב טלה ואמרי לה דקיימא בריש עגלא:
זנב טלה ואמרי לה
רישא דעגלא
רש'י: ראשו של עגל והיינו מזל שור והוא נמשך אחר מזל טלה ראש השור סמוך לזנב טלה שכן הסדר טלה שור תאומים:
ומסתברא כמאן דאמר זנב
רש'י: היינו כוכבים העשויין כזנב מדכתיב ועיש על בניה תנחם:
טלה דכתיב
{איוב לח-לב}
ועיש על בניה תנחם
אלמא חסרה
רש'י: והאי זנב מחזי כטרפא דטריף: