בשנה הששית . לגלות יכניה :

בשנה הששית . לגלות יהויכין : בששי . בחודש הששי : וזקני יהודה . אותם שגלו לבבל : ותפול . חנתה עלי שם כח חוזק הנבואה :

ותפול . ענין חניה :

ויהי בשנה הששית, הנה בשנה החמישית ברביעי בחמשה בחדש ראה המראה הראשונה, ואחר שבעה ימים צוה לו לשכב על צדו ת''ל יום, ומוכרח שאותה שנה מעוברת היתה, ואחר שכלו הת''ל יום ישב בביתו, כמ''ש (ג' כ''ו) ולשונך אדביק אל חכך וכו' ובדברי אותך אפתח את פיך וכו' :

ממראה מתניו וגו' . אסור להתבונן בפסוק זה :

והנה דמות . והנה לפני צורה כמראה אש וחוזר ומפרש ממראה מתניו ולמטה כעין אש : כעין החשמלה . הוא הזך והנקי מן האש אשר מעט ישיגנו הראות וירמז על הסבה הראשונה שאין להשיגו וגם חשמלה היא מלה מורכבת חש מלה ר''ל שתוק ובלום פיך מן המלול בו :

זהר . הארה וזריחה : כעין . כגוון :

ואראה, במראה הראשונה השיג תחלה מראה החיות ואח''כ את האופנים ואח''כ את הכסא ואח''כ את החשמל, ועתה השיג בהפך תחלה את החשמל, ואח''כ את הכסא (לקמן י' א') ואח''כ את האופנים (שם ט') ואח''כ את החיות (שם י''ד), וגם שעתה השיג פנימיות החשמל ותחלה לא השיג רק הבית אשר לה סביב כמש''ש פ' כ''ז והוא ע''פ מ''ש והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, שתחלה יעלו במעלות הסולם מלמטה למעלה מן המאוחר אל הקודם, ואח''ז ירדו בהשגתם מן הקודם אל המאוחר :

החשמלה, הה''א נוספת לפיכך המלה מלעיל :

בציצית ראשי . בשער ראשי פלוציי''ל בלע''ז : במראות אלהים . הראני כאלו נושא אותי ומביאני לירושלי' : שער הפנימית הפונה צפונה . שער העזרה שהיא פנימית להר הבית והיו לה שערים לכל רוחותיה : סמל הקנאה . צורת הקנאה מקנא ומקניט להקב''ה שנתנוה שם להקנאות להקב''ה להרגיזו וכן ת''י צלם דקנאתא דמרגזין :

וישלח . הדמות שראה הושיט תבנית יד ולקח אותי בשער הראש : ותשא . הרוח הרימו באויר והביאו לירושלים : במראות אלהים . ר''ל לא הביאו באמת רק נראה לו במראה הנבואה כאלו הביאו : שער הפנימית . הוא שער העזרה שהיא פנימית להר הבית : הפונה צפונה . כי ד' שערים היו לעזרה אחד לכל רוח : סמל הקנאה המקנה . פסל הקנאה ולתוספת ביאור אמר המקנה ר''ל המקניא ומכעיס למקום להיות במשכן ביתו :

תבנית . דמות כמו תבנית המשכן ( שמות כה ) : בציצית ראשי . ר''ל שער ראשי כי כל דבר היוצא מן הגוף קרוי ציץ וכן תנו ציץ למואב ( ירמיה מח ) : סמל . ענין צורה וכן תמונת כל סמל ( דברים ד ) : הקנאה המקנה . ענין כעס והקנטה כמו הם קנאוני בלא אל ( שם לב ) :

וישלח ראה במראה הנבואה שה' שלח תבנית יד ויביאהו במראה ירושלימה, אל פתח שער וכו' אשר שם מושב סמל הקנאה, לא מצאנו שהעמידו צלם בהיכל אחרי מנשה, שהוא לבדו העמיד סמל בבית ה', וחטא הזה היה שמור עדיין ולא נמחל כי לא עשו עליו תשובה שלמה, כמו שכתבתי (ירמיהו ט''ו, מ''ב כ''ג), והנה המינים היו אומרים שיש פועל טוב ופועל רע ויחסו צד צפון למושב פועל הרע, והביאו את הקרבנות לרצות כעסו וחמתו של סמל הקנאה, וה' צוה לשחוט את הקרבנות על ירך המזבח צפונה לפני ה' בעל הרחמים, וזובח לאלהים יחרם, וכמו שכתב בספרא (ויקרא פ''ב) שנאמר בכל מקום קרבן לה' שלא ליתן פתחון פה למינים, וכמ''ש בס' התורה והמצוה (שם ס' י''ד), ומנשה העמיד שם סמל הקנאה, והיו נמשכים עוד אחרי דעותיו ומכונים במחשבתם אל סמל הקנאה, אשר בצפון לרצותו בקרבנות הנקרבים, וא''ל ה' שסמל הקנאה הזה הוא מקנא את ה', שעל ידו מקנא ה' הפועל טוב לעשות בם שפטים, ונראה החשמל מתוך האש להורות כי באש ה' נשפט :

פתח שער הפנימית. שער החצר הפנימית, (וחסר המתואר כמו ומאכלו בריאה, כי חמודות אתה), והיא העזרה שהיא פנימית נגד הר הבית כמ''ש (מ''א ו') ויבן את החצר הפנימית : המקנה, כמו המקניא :

והנה שם . בבואי אל הפתח ההוא ראיתי שם כבוד ה' כמו המראה שראיתי בבקעה ושם נאמר ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ( לעיל ג ) :

שא נא עיניך דרך צפונה . להר הבית מחוץ לעזרה שהרי בפתח שער הצפוני של עזרה מבחוץ היה עומד ודרך צפונה לשער חוץ לעזרה הוא : מצפון לשער המזבח . בהר הבית מצפון לאותו שער העזרה הצפוני ואומר אני שהיה אותו שער מכוון כנגד המזבח : בבאה . כשאדם בא ליכנס לעזרה מוצאו שם , בביאה אלאנטריא''ה בלע''ז :

דרך צפונה . לרוח צפון : מצפון לשער המזבח . שער הצפוני קרוי שער המזבח לפי שהיה מכוון מול המזבח ומצפון השער חוצה לו בחלל הר הבית היה מושב סמל הקנאה הזה : בבאה . בבוא אדם ליכנס בעזרה מצאו בדרך כניסתו :

סמל הקנאה הזה בבאה שהיו מכוונים שיעמוד הסמל אצל הפתח, שלא יבא פנימה לקנא בם ולהאבידם כי היו הקרבנות אליו שיתרחק מאתם ולא יעשה רע :

בבאה, בכניסת השער מבחוץ :

לרחקה מעל מקדשי . כדי שאתרחק מעל מקדשי :

הרואה . הוא בה''א השאלה כי שאל אותו אם הוא רואה מה הם עושים : תועבות גדולות וגו' . ר''ל התועבות הגדולות אשר המה עושים פה מעמידת הסמל תוכן כוונתם הוא למען הרחיק אותי מעל מקדשי כי לא אשרה שכינתי במקום הסמל : ועוד וגו' . ומלבד זה חשוב לראות תועבות גדולות מזה :

הרואה אתה ר''ל שהתועבות שהם עושים פה, הם עושים כדי לרחקה מעל מקדשי כדי שיתרחק פועל הרע ולתכלית זה עבודתם פה להרחיק הקנאה, ובזה הם מרחיקים את ה' באמת, ועוד תשוב תראה תועבות גדולות שהם עושים לתכליות אחרות להריק עליהם הטוב והשפע מן המערכת לפי דעתם :

אל פתח החצר . הקריבני עד פתח אותו שער עצמו : חור אחד בקיר . חומת העזרה :

אל פתח . בחלל הפתח כי מתחלה הביאו אל הפתח מבחוץ ועתה הביאו בחלל הפתח : בקיר . באחד מכותלי העזרה היה בו חור :

חור . פתן ( ישעיה יא ) : בקיר . בכותל :

ויבא אותי אל פתח החצר הוא פתח הר הבית, וראה חור בקיר :

חתר נא בקיר . והרחב את החור : והנה פתח אחד . דרך החור ראיתי פתח לשכה אחת :

חתר נא בקיר . עתה חפור בקיר במקום החור להרחיב את החור : והנה פתח אחד . ר''ל מצאתי שם פתח אחד פתוחה ללשכה אחת :

חתר . ענין חפירה כמו חתר בחושך בתים ( איוב כד ) : נא . עתה :

ואחתור, נדמה לו שע''י חתירתו נעשה פתח :

בא . דרך הפתח וראה וכו' :

ויאמר אלי, מציין שדור הזה עשו במחשך מעשיהם ועבדו ע''ז בסתר, וה' גלה לו סתריהם כאילו חתר במחתרת ומצא הפתח לראות את מעשיהם, וע''ז המליץ לא במחתרת מצאתים (ירמיה ב') כי נדמה להם שהנביא חותר לדעת מצפוניהם :

שקץ . עשוין לשקוץ עכו''ם : מחוקה . חקוקין על הקיר :

כל תבנית . ר''ל כל מין תבנית רמש וכו' : וכל גלולי . וכל שאר הגלולים של בית ישראל אשר יעבדו להם : מחוקה . כל אחת מהן היתה חקוקה על הקיר מהלשכה ההיא בכל סביבה :

תבנית . דמות : רמש . כן יקראו בריות קטנות קצרי רגל שאין הלוכם ניכר וכן כל רמש אשר הוא חי ( בראשית ט ) : שקץ . הוא כמו שרץ : מחוקה . מל' חקיקה :

ואבוא נדמה לו שנכנס דרך הפתח ורראה שכ''א מהם היה לו חקוק על הקיר כל מיני ע''ז וכל מיני גלולים :

ויאזניהו בן שפן . חשוב היה ולמדין דורו הימנו לפיכך הקפיד עליו : ועתר ענן הקטרת . תמור קטור ענן הקטורת ולשון עתר מרבית וכן העתרתם עלי דבריכ' ( לקמן ל''ה ) וכן ונעתרות נשיקות שונא ( משלי כ''ד ) וכן חברו מנחם במחלוקת אחת שלשתן ופירוש ענין מרובה המה אך כל אחד לשון בני אדם :

ויאזניהו . הוא היה הראש על כולם : עומדים . היו עומדים לפני הצורות ההם וכל איש היה בידו המחתה שמקטיר בה ומרבית עשן הקטורת עולה למעלה :

מקטרתו . המחבת שמקטירין בו : ועתר . ענין רבוי כמו עתרת שלום ( ירמיה לג ) : ענן . עשן :

ושבעים איש שהם הסנהדרין, ויאזניה שהיה ראש הסנהדרין עומדים לפניהם לפני הגלולים ומקטירים לפניהם :

מקטרתו, עיין מ''ש התו''ה אחרי (סי' ל''א) בהבדל בין מחתה ובין מקטרת :

בחדרי משכיתו . משוכה ברצפת אבני שיש לשון ושכתי כפי ( שמות ל''ב ) :

הראית . אם ראית כאומר עוד יותר היית מתפלא אם היית רואה מה שהמה עושים בחשך ר''ל בהסתר במקום מוצנע כ''א בחדרי משכיתו כי על שהמה מעשים מגונים מאד מאד יסתירו עצמם מבני אדם בעת עשותם ומה' לא יראו כי אומרים אין ה' רואה מעשה הבריות כי עזב את הארץ ביד מערכת השמים ולא ישגיח בה :

משכיתו . מל' סכך ור''ל רצוף ברצפת אבנים וכן והחומה נשגבה במשכיתו ( משלי יח ) כי הדרך לעשות רצפת אבנים בחדר נסתר כי שמה יצפון האוצר :

הראית מה שכ''א עושה בביתו בסתר, בחשבם שה' עזב את הארץ בידי המערכה ואינו רואה ומשגיח, ולכן יעבדו גלולים להפיק רצון משרי המערכה וצבאות מערכת השמים :

בחדרי משכיתו, שם שכה בא על הבנת הלב וכח הדמיון דברים הגיונים בדרך הציור, והיו רגילים להגביל לזה ציורים גשמיים, אבן משכית, חדרי משכית, ר''ל מצויירים בתמונות מגבילות אל הרוחניות :

תועבות גדולות . ממה שראית :

אל פתח שער בית ה' . תוך חלל העזרה אל פתח ההיכל אשר בצפון דאמר מר שני פשפשין היו בבית החליפות אחד בצפון ואחד בדרום : מבכות את התמוז . דמות א' שמחממו' אותו מבפני' והיו עיניו של עופר' והם נתוכין מחום ההיסק ונראה כאלו בוכה ואומרת תקרובת הוא שואל : תמוז . לשון היסק כמו על די חזה למזיה ( דניאל ג' ) ואתונא אזה יתירה ( שם ) : מבכות את התמוז . פיישנ''ט פלורי''ר לא''ל קאלפי''ץ בלע''ז :

שער בית ה' . זה שער ההיכל וחוזר ומפרש אשר אל הצפונה ר''ל אל הפשפש הצפוני כי שני פשפשים היה לו להשער הגדול אחד בצפונו ואחד בדרומו : מבכות את התמוז . שם עכו''ם שהיו הנשים מסיקות אותו מבפנים ועיניו היו עשויות מעופרת והיו נתוכין מחום ההיסק והיה נראה להרואים כאלו בוכה ומוריד דמעות והיו אומרות שהוא שואל תקרובות :

מבכות . מל' בכיה : התמוז . כן שמו ע''ש ההיסק שעושים בו כמו למזא לאתונא ( דניאל ג ) :

פתח שער פירש''י בתאים הצפונים של העזרה, והנה וכו' מבכות את התמוז, פירש במורה שמצא בספרי הצאב''א שהיה איש מנביאי ע''ז שמו תמוז וקרא למלך אחד לעבוד לכוכבי לכת ולמזלות וצוה להרגו במיתה משונה, ובליל מותו התקבצו כל הצלמים מכל קצות הארץ אל היכל בבל לצלם הזהב שהוא צלם השמש וספדו על התמוז, והיה זה להם לחק לבכות בא' בתמוז על מות הנביא התמוז, וגם שהראה לו עבודת המלך שהיה ג''כ לשמש שחממו הצלם באש ותמוז לשון חימום בארמי ונותנים בניהם על הצלם והם בוכות לקול ילדיהן :

הראית . בה''א השאלה כי שאלו אם השגיח לראות : מאלה . אשר כבר ראית :

ויבא אתי אל חצר בית ה' הפנימית, שהוא פתח ההיכל, והנה אחריהם אל היכל ה', כי ה' צוה שיהיה פתח בהמ''ק במזרח וקדש הקדשים במערב להשתחוות לצד מערב לבטל דעות עובדי השמש המשתחוים למזרח, והם הפכו פניהם למזרח אל עבודת השמש ואחוריהם אל היכל ה', וזה התועבה היותר גדולה שעזבו את ה' לגמרי נזורו אחור. ומלת משתחויתם מורכב מהשתחויה והשחתה שמשחיתים דרכם קדמה כי עבודת השמש היה בו גם עבודת הפעור והזנות להשחית :

ויבא אותי אל חצר בית ה' הפנימי' . היא העזרה כי הר הבית נקרא החצר החצונה ועד עכשיו בתוכה היה עומד אלא שהוא נכנס בשע' הצפוני והראהו בבית החליפות את צורת התמוז וחזר והוליכו למזרח לפני ההיכל והמזבח : ופניהם קדמה וגו' . ממשמע שנאמר ופניהם קדמה יודע אני שאחוריה' אל ההיכל אלא מגיד שהיה אחוריהם מגולה שהיו פוערין עצמם ומתריזין כלפי מטה : משתחויתם . בשתי תיבות הוא משמש לשון השחתה ולשון השתחויה כן הוא בירושלמי משחיתי' ההיכל ומשתחוי' לחמה וכן ת''י ואינון מתחבלין וסגדין , ומנחם חברו לשון שחוח כמו שחי ונעבור' ( ישעי' נ''א ) :

אל חצר בית ה' הפנימית . ר''ל חצר הפנימית של בית ה' והוא עזרת כהנים : פתח היכל ה' . ר''ל מול פתח ההיכל בחלל העזרה בין האולם ובין המזבח : כעשרים . ר''ל עמדו כעשרים וחמשה איש : משתחויתם . היא מלה מורכבת מהשחתה ומהשתחויה ור''ל היו משחיתים ההיכל לבזותו כי פרעו אחוריהם למולו והתריזו והיו משתחוים לשמש :

משתחויתם, עיין בפירוש :

הנקל לבית יהודה . המעט להם וקל בעיניהם שאר עבירות שבידם : מעשות את התועבות . אם היו חדלים מעשות את כל התועבות אשר עשו בביתי פה : כי מלאו את הארץ חמס . ונקל בעיניהם אותו עון וישובו להכעיסני בתוך ביתי בתועבות האלה : והנם שולחים את הזמורה אל אפם . והנה שולחי' אל חוטמם את ריח רע של זמורה זו שהם מזמרים ברוח היוצא מפי טבעת כלומר בושתם זה אל פניהם ישוב , ומנחם פי' והנם שולחים את הזמורה אל אפם ענין דופי וקלון הוא לפירושו השוה ריח מקטרתם וכעס קרבנם וניחוחים למלאכת דופי נקבים ואחוריהם אל היכל ה' יורה על הענין :

הראית . בה''א השאלה : הנקל . ר''ל אשר נקל לבית יהודה המעשים שעשו מאז מבלי עשות את התועבות האלה אשר עשו פה כאומר וכי לא די להם במה שעשו מאז : וישובו להכעיסני . בתועבות האלה : והנם שולחים . והנה עתה הם שולחים אל אפם ריח הרע בזמר הרוח היוצא מפי הטבעת בעת יתריזו והוא תקון סופרים והראוי אל אפי :

הנקל . באה הה''א במקום אשר וכן ההלכוא אתו ( יהושע י ) : מעשות . במ''ם השלילה ור''ל מבלי עשות וכן מהמטיר עליו מטר ( ישעיה ה ) : הזמורה . מל' זמר : אפם . חוטמם :

ויאמר הנקל לבית יהודה, ר''ל גם חטא זה נקל לערכם כי הוסיפו לחטא גם בין אדם לחבירו במה שמלאו הארץ חמס וישובו להכעיסני ביתר עברות, והנם שלחים, חוץ מזה הם הורגים זה בזה באף ובחמה, כמו שיתבאר (בס' כ''א) שרוב ההרוגים ביניהם היה מה שהרגו זה את זה בימי המצור שהיה ביניהם שנאה ומלחמה, ואל אפם וכעסם הם שולחים את הזמורה, היינו החרב הזומרת וכורתת כל ענפי היער, ובסי' הבא יפרש הדבר איך זמרו וכרתו איש את אחיו :

הזמורה, מענין וחניתותיהם למזמרות, סכין קטן היה להם בתבנית מזמורה שכורתים בו ענבי הגפן, ובו היו הורגים ודוקרים זא''ז בצנעה : אל אפם, ר''ל אל כעסם וקצפם. ויל''פ מלת שלחים מענין דקירה, כמו וישלחו את כתונת הפסים, או מענין חרב, כמו ויעש שלח ומגנים (שהשלח הוא חרב העשוי גם לדקור בו) שהורגים ודוקרים בהזמורה. ונודע שבבית שני היה להם סכינים קצרים שהיו דוקרים בו זא''ז, והיא קרויה זמורה בלשון הנביא :

וגם אני וגו' . ר''ל כמו שהם עושים שלא כהוגן כן גם אני אעשה בחמה שלא כהוגן כי לא תחוס וכו' : וקראו באזני . בעת בוא עליהם משפט הגמול :

וגם אני אעשה בחמה, כמו שהם עושים באף ובחמה כן אעשה אני :

לא תחוס עיני ולא אחמול, עיין הבדלה למעלה (ז' ג') :