וישב אותי . המלאך הדובר בי השיב אותי אל דרך שער המקדש החיצון הוא ההיכל שהוא חיצון לבית קדש הקדשים ולתוספת ביאור אמר הפונה קדים ר''ל אל השער הפונה למזרח אל האולם לא אל השער הפונה אל המערב לבית קה''ק : והוא סגור . רבותינו ז''ל העמידו המקרא הזה בפשפש הדרומי ( מדות פ''ד ) כי שני פשפשין ר''ל שני פתחים קטנים היו לשער ההיכל מזה ומזה כאשר הוא בצורה :

וישב אתי, המלאך השיבו מן החצר הפנימי שהיה שם אל דרך שער החצר החיצונה הפונה קדים, הוא שער המזרחי שנכנס בו בראשונה, ומצאו עתה שהוא סגור ולא יכול לצאת ממנו :

סגור יהיה . רבותינו העמידו המקרא הזה בפשפש הדרומי שהיה לשער ההיכל פשפש פתח קטן כך שנינו במסכת מדות שני פשפשין היו לו לשער הגדול אחד בדרום ואחד בצפון שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם עליו מפורש ע''י יחזקאל השער הזה יהיה סגור : בא בו . לעתיד לבא :

בא בו . דרך השער ההוא : והיה סגור . לכן יהיה סגור הואיל ואין מי בא בו בעבור שהמקום ב''ה בא בו :

ויאמר אלי ה', הודיע לו שמעתה יהיה השער הזה סגור ולא יפתח לעולם, כי גם שער מזרח של החצר הפנימית יהיה סגור בחול, ויפתח בשבת ויו''ט, אבל שער המזרחי של חצר החיצונה לא יפתח בשום זמן, ואיש לא יבא בו אפי' עד חלל השער בין דרך התאים שמצד חוץ בין דרך האולם שמצד פנים, והטעם כי ה' אלהי ישראל בא בו לכן יהיה סגור, וזה בא להורות שהשכינה לא תצא עוד משם לעולם, ואחר שבא ונכנס למקדש דרך השער הזה נסגר השער שלא יצא משם עוד חוץ למקדש כי ישכון שם לעולם :

את הנשיא נשיא הוא וגו' . את הנשיא אני נותן רשות נשיא הוא וחשוב ואין דרכו לישב ולאכול עם שאר הכהנים בלשכות : הוא ישב בו . לאכל לחם . בתוך חללו : מדרך אולם השער יבוא . כשהוא נכנס לתוך החצר הפנימית כדי ליכנס לשער קטן זה לאכול בו דרך אולם השער העזרה שבמזרח יכנס לתוך העזרה ובו בדרך ישוב כשישוב יצא באותו הדרך שנכנס ולפי שהוא אומר למטה ( מ''ו ) בענין ובבא עם הארץ לפני ה' במועדים הבא דרך וגו' שצוה לעשות העזרה קפנדריא לפי שאותה ביאה לראיית פנים וצריך להראות יפה הוצרך לומר כאן בביאות של כל ימות השנה שלא יעשנה קפנדריא לפי שאין ביאה זו לראיית פנים כמו של רגלים וכן העיד עוד למטה בענין פעמים רבות , מצאתי . את הנשיא . כ''ג נשיא הוא ומחשיבותו יהא רשאי לאכול בשר ולחם קדשים באותו שער שפותחין לו בשעת אכילתו : מדרך אולם השער יבוא . דרך אולם שער מזרחי יכנס לעזרה ויבוא עד אותו פשפש לאכול בו לחמו : ומדרכו יצא . שאין זה ראוי לקפנדריא כשאר שערים וכל היום שלא בשעת אכילת הנשיא יהיה סגור , ( סא''א ) :

את הנשיא . ר''ל אבל את הנשיא הוא מלך המשיח הואיל והוא נשיא ואין כבודו לשבת במקום העם לאכול בקדשים עמהם לכן ישב בחלל השער ההוא לאכול בבשר הקדשים לפני היכל ה' : מדרך אולם השער יבוא . כאשר יבוא לאכול בחלל הפשפש ההוא יבוא אל החצר הפנימי מדרך אולם השער ר''ל שיבוא דרך אולם הנמשך מהשער ולחוץ אבל לא יבוא שמה דרך פתחי הלשכות התחתונות הפתוחות לחצר הפנימי שאין אולם לפניהם כ''א יבוא בפומבי דרך השער הגדול ומשם יבוא לחלל האולם לשבת בחלל הפשפש : ומדרכו יצא . מדרך השער שבא כן יצא דרך שם ואף שכשהוא הולך עם העם במועדים יוצא עמהם דרך נכח השער שבאו כמ''ש והנשיא בתוכם וכו' ( לקמן מו ) הנה בבואו לבדו חוזר הוא בדרך שבא :

לחם . כן יקרא גם הבשר כמו את קרבני לחמי ( במדבר כ''ח ) :

את הנשיא לבא הנשיא שהוא המלך המשיח מצד נשיאותו למעלה ראש, הוא ישב בו לאכל לחם לפני ה', כשיאכל זבחי שלמים ישב מאסקופת השער ולפנים, ובכ''ז יהיה השער סגור, רק יבא דרך שער הצפוני או הדרומי, ויכנס מדרך אולם השער שהוא בפנים, יבוא אל תוך האולם ושם יאכל השלמים, ומשם יצא דרך העזרה לחוץ דרך השערים הפתוחים :

את הנשיא. מלת את זרה, ויל''פ שהוא משורש אתא, רצה לומר ביאת הנשיא, שמזה בא גם שם תא, ושם שער האיתון (למעלה מ' ט''ו) :

ויביאני וגו' . כי מתחלה העמידו לפני פשפש הדרומי הסגור ועתה הסיעו משם והביאו בדרך שער הצפון שבמזרח הבית והוא הפשפש הצפוני :

ויביאני אז חזר אל צד הצפון, וה' הביאו דרך שער הצפון שנית אל פני הבית לעזרת ישראל. וארא והנה מלא כבוד ה' את בית ה'. וזה הראהו לבל יחשוב שמה שנסגר שער המזרחי הוא מפני שהשכינה יצאה משם ולא תשוב עוד, לכן הראהו שנשאר הכבוד בפנים :

שים לבך . להבין הדברים : וראה בעיניך . מדת כל דבר ודבר : לכל חוקות . מה שראוי להשתמש בכל חדר מחדריו : ולכל תורותיו . מקום עמידת הכהנים והעם : ושמת לבך . תשים לבך אל מבוא הבית להבין דרך ביאת הבית בכל הפתחים שיוצאין בהם מן המקדש והוא שלא לבוא בפשפש הדרומי אבל בפשפש הצפוני יכולין לבוא ודרך ביאה למלך המשיח וכן לכל העם כמ''ש ובבוא עם הארץ וכו' ( לקמן מו ) :

ויאמר אלי, שים לבך בסי' מ' אמר ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך כי שם הראהו צורת המקדש, וצריך תחלה לראות בעיניו, ועתה שהודיעהו החקים והתורות הקדים שישים לבו להבין, ואח''כ תראה בעיניך בחוש שכן הוא, ואח''כ באזניך שמע לקבל הדברים, ושמת לבך למבוא הבית הודיע לו שמה שהשער סגור יש בו עוד הוראה שיסגרו השער בל יניחו ליכנס לשם את הבלתי ראוים, כמ''ש במשנה דתמיד שראש המעמד היה מעמיד את הטמאים בשער המזרח, והראה לו שלעתיד יהיה השער סגור לפניהם לעולם וז''ש ושמת לבך מן מבוא הבית מזה תבין לכל מוצאי המקדש, מי שהיה צריך לצאת מן המקדש ושלא יבא שם לעולם, כמו שיבאר :

אל מרי . אל עם המרי וחוזר ומפרש אל בית ישראל : רב לכם . זמן רב היה לכם מה שעשיתם כל תועבותיכם אתם בית ישראל :

מרי . ענין מרד וסרוב :

ואמרת אל בית ישראל אשר הם בית מרי, כה אמר ה' רב לכם ר''ל שהוכיחם על מה שמניחים בני הנכר לעבוד עבודה, והלא כבר הוא חטא גדול מה שמניחים אותם ליכנס אל המקדש אף בלא עבודה, וכ''ש איך יוסיפו לחטא במה שמוסרים להם עבודה, וז''ש הלא רב לכם והוא גדול מכל תועבותיכם :

אל מרי. אל ענין המרי והמרידה :

בני נכר . שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים והן ערלי לב : וערלי בשר . כהן שמתו אחיו מחמת מילה :

בהביאכם . במה שבעוד הייתם בארצכם הבאתם כהנים בני נכר ר''ל שנתנכרו מעשיו וחוזר ומפרש שהיו ערלי לב ר''ל אטום מלדעת את ה' ומהם היו אשר לא מלו על שמתו אחיו מחמת מילה ופסולים הם לעבודה והם הביאו אותם להיות במקדשי לעבוד עבודה לחללו וחוזר ומפרש את ביתי : בהקריבכ' . במה אתם מקריבי' ע''י כהנים כאלה את לחמי הוא החלב והדם הנה בזה הפירו את בריתי להוסיף אל כל התועבות שיש בידכם הוא עבודת הכוכבים ור''ל לא די שעבדתם הכוכבים אלא שעוד תוסיפו לחלל עבודת מזבחי ע''י כהנים כאלה :

ערלי לב . ענין חתימה וכן ערלה אזנם ( ירמיה ו' ) :

בהביאכם, מה שאתם מביאים בני נכר ערלי לב שנתנכרו לאביהם שבשמים במה שהם ערלי לב לעבוד ע''ז, והם ג''כ ערלי בשר בלתי מולים, (ולדעת חז''ל שמתו אחיו מחמת מילה) להיות במקדשי, הלא זה חטא גדול מה שיהיו במקדשי לחללו את ביתי, שאף שלא יעבדו עבודה ולא יחללו את הקרבנות הלא יחללו קדושת הבית בשיהיו בתוכו, וא''כ איך תוסיפו חטא על פשע בהקריבכם ע''י בני נכר אלהי, את לחמי חלב ודם שהם יקריבו קרבנות, ויפרו את בריתי, והם לא שבו עדיין בתשובה ועודן מפירים את בריתי, וזה תוסיפו אל כל תועבותיכם הרבים שלכם :

לחללו את ביתי. כפל הכינוי עם עצם הפעול, כמו ותראהו את הילד :

ותשימון לשומרי משמרתי , במקדשי לכם . תשימון לכם לדעתכם במקדשי אנשים רוצחים שאינם ראויין להיות שומרי משמרתי :

ולא שמרתם . להמנות כהנים כשרים לעשות קדשי : ותשימון לשומרי . שמתם להיות שומרי משמרתי במקדשי אנשים שהיו לכם ר''ל שומרים לכם לפני עכו''ם :

ותשימון . ענין עשיה :

ולא שמרתם, והלא עליכם המצוה לשמור את המקדש והקדש בל יגע בם ערל וטמא ולא לבד שאתם לא שמרתם משמרת קדשי, תוסיפו פשע ותשימון את בני הנכר לשומרי משמרת במקדשי, שהם יהיו השומרים, לכם, ר''ל בעבורכם ובשליחותכם :

ותשימון. ר''ל ותשימון אותם, היינו בני נכר הנזכר :

בן נכר וגו' . ר''ל בין שלבו אטום מלדעת את ה' ובין מי שלא נמול על כי מתו אחיו מחמת מילה : לכל בן נכר . בזה יפרש לומר מה שאסרתי בן נכר אין הכונה על איש מגויי הארצות כי הכונה היא על כל מי שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים אשר הוא בתוך בני ישראל ועשה עבודתם לעכו''ם :

כה אמר ה', כל בן נכר, ר''ל שיהיה חילוק לעת''ל בין בני נכר שנתנכרו מעשיו והוא מישראל, ובן אם יהיו מהלוים, ובין יהיו מהכהנים, שיהיה דיניהם משונים, שבן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי כלל, ולא יוכל אף ליכנס למקדש, וזה יהיה רק לבן נכר אשר בתוך בני ישראל, לאפוקי בן נכר של הלוים והכהנים יהיה להם דין אחר, והוא.

כי אם הלוים אשר רחקו וגו' . כי אם כה תעשו להם הלוים אשר רחקו מעלי ( ונעשו כומרים ) ועכשיו חזרו בהם : ונשאו עונם . מגשת עוד אל מזבחי אל פקודות של שערי הבית , פקודות קומנדישא''ש בלע''ז שומרים ושוטרים יהיו :

כי אם הלוים וגו' . ר''ל כי אם בבוא אל המקדש הלוים אשר רחקו מעלי בדבר התעות של ישראל אשר תעו מעלי ללכת אחרי גלוליהם אז בעת בואם אל המקדש יסבלו גמול עוונם לבל עשות שמה עבודת המזבח :

הלוים . ר''ל הכהנים בני לוי : בתעות . מלשון תועה והושאל מהתועה מדרך הישר ללכת דרך אחר :

כי אם הלוים אשר רחקו מעלי המה יבואו אל המקדש, ויהיה להם עונש אחר שבעונש זה ישאו עונם והוא כי.

המה ישחטו את העולה . עבודה הכשרה בזרים ובעבדים ובנשים :

והיו במקדשי . ורק יהיו במקדשי משרתים בדבר המינוי על שערי הבית וגם יהיו משרתים את הבית בדבר הצריך בו : המה ישחטו וגו' . הואיל והשחיטה כשרה בזר יכולים גם המה לעשותה : לפניהם . לפני מביאי הקרבנות יעמדו לשרתם בדבר הקרבנות :

פקודות . ענין מינוי וגזברות כמו להיות פקידים בית ה' ( שם כ''ט ) :

יהיו במקדשי משרתים פקודות אל שערי הבית, שהגם שיהיו במקדש לא יקרבו לשום שירות וכ''ש לעבודה, רק ישרתו את הפקודות הממונים אל שומרי הבית, ור''ל שהם בעצמם לא יהיו שוערים רק ישרתו את השוערים המופקדים לשמור את הבית, וכן המה ישחטו את העולה ואת הזבח לעם, ששחיטה כשרה בזרים, ובזה המה יעמדו לפניהם היינו לפני העם, לשרתם בדברים שהם צורך מביאי הקרבן, כמו שחיטה והפשט ונתוח וכיוצא שנעשים ע''י זרים :

משרתים פקודות. ר''ל משרתים את הפקודות ר''ל את הממונים על השערים :

למכשול עון . כומרים לעכו''ם להמשיכם לכך :

יען . בעבור שעשו עבודת העם לפני הגלולים והכשילו את ישראל בעון עכו''ם : נשאתי ידי . הוא ענין שבועה בהרמ' הידים למעלה וכן אשר נשאתי את ידי ( שמו' ו ) : ונשאו עוונם . את זה יסבלו בעבו' עוונ' :

יען אשר ישרתו אותם, ר''ל וזה עונש מדה כנגד מדה כמו ששרתו את העם לפני גלוליהם, וע''י נכשלו בית ישראל לעבוד ע''ז, לכן ישאו עונם, כפי חטאתם :

לכהן לי . לשרת לי בדבר עבודת המזבח : ולגשת וגו' . ר''ל לא יגשו אל כל הקדשים נוסף על קדשי הקדשים כלומר לא לבד אסורים הם בעבודת קדשי הקדשים כי אסורים המה אף בעבודת קדשים קלים : ונשאו . יסבלו כלימה הראויה להם וגמול תועבותם אשר עשו :

לכהן . ענין שירות ועבודה :

ולא יגשו, וגם הכהנים שעבדו ע''ז לא יגשו לכהן לי ולעשות עבודת הכהונה, ובזה ונשאו כלימתם ותועבותיהם אשר עשו, ע''י הכלימה הזאת שיהיה בבית המקדש ולא יהיו ראוים לעבודה בזה ישאו תועבותיהם אשר עשו ויקבלו עונשם :

ונתתי אותם . רק אתן אותם להיות שומרי משמרת הבית על כל העבודה הצריך אל הבית ועל כל הדבר הנעשה בו זולת עבודת המזבח :

ונתתי אותם שמרי משמרת הבית, הם ימצאו בעזרת הכהנים, ויהיו פסולים לעבודה ולא ישמרו משמרת המזבח רק משמרת הבית, להדיח הרצפה להכין הכלים וכדומה, וכבר באר למעלה (סי' מ' מ''ה) שהיה להם לשכה לעמוד שם על הארון לנגן עם הלוים העומדים על הדוכן, וז''ש ולכל אשר יעשה בו :

והכהנים הלוים . משבט לוי : בני צדוק . לפי שהיה כ''ג ששימש ראשון במקדש בימי שלמה נקראו על שמו : בתעות . קנאינשר''ר בלע''ז :

והכהנים הלוים . אבל הכהנים מבני לוי מזרע צדוק ששימש בימי שלמה : אשר שמרו . ולא זזו מעבודת המקום בזמן שתעו בני ישראל :

והכהנים הלוים, אמנם הכהנים בני לוי אשר הם בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי ולא עבדו ע''ז, המה יקרבו אלי לשרתני בכל עניני הכהונה, ולהקריב חלבי האימורים לזרוק הדמים :

אל שלחני לשרתני . זהו סדור לחם הפנים שעל השלחן : ושמרו וכו' . בכל דבר העבודה :

המה, וגם המה יבואו אל מקדשי ויקרבו אל שולחן ה' לאכול בקדשים, כי מי שאינו עובד אינו אוכל בקדשים חוץ מבעל מום והם ישמרו את משמרתי לא משמרת הבית כהראשונים :

אל שערי החצר הפנימית . לפני ולפנים בי''ה : ולא יעלה עליהם צמר . תכלת שהיה במעיל ובאבנט לא ילבשנו בי''ה בעבודת פנים : וביתה . ולפנים :

והיה וכו' . ר''ל ביוה''כ כשיבואו הכהנים הגדולים אל שערי חצר הפנימי והוא ההיכל ולעומת קה''ק נקרא חצר ( לפי שהיה בהיכל שער גדול ושני פשפשין מזה ומזה כמ''ש למעלה לכן אמר שערי ) : בגדי פשתים . הם בגדי הלבן שכ''ג משתמש בהן ביוה''כ עבודת פנים : ולא יעלה עליהם צמר . כי בפנים לא יעשו עבודה בשמנה בגדים שיש בהן צמר : וביתה . ובפנים בחלל הבית בין בהיכל בין בבית ק''ק :

(יז-יח) והיה בבואם, בגדי פשתים ילבשו, שיהיו בגדיהם כולם מבד, בין הכתונת שעז''א בגדי פשתים ילבשו, בין המגבעות פארי פשתים יהיו, בין המכנסים וגם האבנט לא ימצא בו צמר המחמם ומזיע את הגוף ועז''א ולא יחגרו ביזע והנה לפי מה דקיי''ל להלכה שהאבנט של כהן הדיוט היה של כלאים והיה משונה מן האבנט של כ''ג ביוה''כ שהיה של בוץ, הודיעו שלעתיד יתעלו הכהנים בני צדוק להיות להם בקצת דברים חשיבות של הכ''ג, כי יהיו כממוצעים בין מדרגת הכ''ג ובין מדרגת הכ''ה, עד שבגדיהם יהיו של בוץ כבגדי כ''ג בעת שנכנס לפני ולפנים, ולמ''ד שהאבנט של כ''ה היה של בוץ, משמיענו בהפך שאף שבמקצת דברים יעלו למדרגת הכ''ג (כמ''ש בפסוק כ' כ''ב) זה דוקא להחמיר ע''ע בדבר, כמו תספורת בן אלעשה, ולקחת בתולה, לא לשנות את מצות הבגדים מבוץ לכלאים :

פארי . קאפייל''ש בלע''ז : לא יחגרו ביזע . שנינו בברייתא אין חוגרין במקום שמזיעין לא למעלה מאציליהם ולא למטה ממתניהם שהוא מקום זיעה אנלאשויי''רא בלע''ז ל''א אסרה התורה לכהנים מלבושי הצמר כי הצמר מזיע הגוף ומזיע את הבשר , ( סא''א ) :

פארי פשתים . מגבעות מפשתים יהיה על ראשם : לא יחגרו ביזע . לא יתגרו אבנטיהם במקום שהבשר נכפל ושוכב קצתו על קצתו כי שם רב הזיעה ומתלכלכין בגדי הכהונה :

פארי . כן יקראו המגבעות כמ''ש פארי המגבעות ( שמות ל''ט ) ויקראו כן ע''ש היופי וההדר שבהן : ביזע . מלשון זיעה :

יזע. היו''ד שורש, ומזה בזיעת אפך תאכל לחם, ר''ל דבר המזיע :

אל החצר החיצונה . לפי שהיה מדבר בהיכל לפני ולפנים וקראם חצר הפנימית ואצלם יש לו לקרות עזרת ישראל חצר החיצונה לכך הוצרך לכפול שתי פעמים לומר שעל עזרת נשים הוא אומר מקום שכל ישראל נכנסין : והניחו אותם בלשכות הקודש . כמו שאמר מרע''ה ( ויקרא ט''ז ) ופשט את בגדי הבד אשר לבש והניחם שם : ולא יקדשו את העם . ת''י ולא יתערבון עם עמא בלבושיהון כלומר לא יגעו אל העם בבגדיהם הקדושים שאין בגדי חול טהורין אצל בגדי הקודש :

ובצאתם . וכאשר יצאו הכהנים מהעזרה שלהם אל החצר החיצונה וחוזר ומפרש אל החצר וכו' ר''ל מה שאמרתי אל החצר החיצונה הכוונה היא אל העם כלומר אין הכוונה לעזרת נשים כ''א אל העם הוא עזרת אנשים אשר שם עמידת העם אבל למול עזרת כהנים נקראה בשם חצר החיצונה : את בגדיהם . בגדי כהונה : בלשכות הקדש . הם העומדים בתחתיות ההר וממעל : בגדים אחרים . בגדי חול : לא יקדשו וכו' . ר''ל למען לא יהא נראה שהעם קדושים כמוהם כ''א יבואו שמה בבגדי כהונה יהא נראה לכל שאין חשש אם יגעו בהן בני האם כאלו הם קדושים כמו הכהנים :

יפשטו . ענין הסרת המלבוש :

ובצאתם, בעת שיצאו מן החצר הפנימי אל החצר החיצונה, היינו אל לשכות העשרים שהיו בחצר החיצונה והיו מקודשות בקדושת עזרה, ומשם יצאו אל החצר החיצונה המיוחדת אל העם, היינו חוץ מלשכות העשרים למקום שלא נתקדש ושם עומדים העם. אז יפשטו את בגדיהם והניחו אותם בלשכת הקדש היינו בלשכת העשרים, ושם ילבשו בגדיהם אחרים וכמ''ש למעלה (מ''ב י''ד) ושם יניחו בגדיהם, וחזר הדבר עתה, לפרש שזה מפני חשיבותם שיעלו למדרגת הכ''ג אשר פשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקדש והניחם שם, רק הם יבדלו במה שא''צ גניזה רק ליבשום אח''כ שנית, וגם בכ''ג יש פלוגתא אם כשרים ליוה''כ אחר, ומפרש שמה שלא יוכלו לצאת אל העם עם בגדי הקדש, הוא כדי שלא יקדשו את העם בבגדיהם כי תתרבה קדושתם עד שלא יוכלו להתקרב בבגדים אל העם :

וראשם לא יגלחו . להעביר את כל השער : ופרע לא ישלחו . גידול שער לא ירבו : כסום יכסמו . ככוסמת הזו שסדורין בשבולת ראשו של זה לצד עיקרו של זה כך שמעתי משמו של רבי מנחם זצ''ל ויתכן לפרשו לשון מדת דבר השוה לא גזיזת ראש ולא גדול שער אלא במדה שוה אמולי''ר בלע''ז :

וראשם לא יגלחו . שער ראשם לא יגלחו בכל עת : ופרע לא ישלחו . לא יניחו גדול השער להתפשט יותר מדאי וארז''ל שיגלחו אחד לשלשים יום ( סנהדרין כב ) : כסום יכסמו . על כהנים גדולים יאמר שהם יגלחו באופן שיגיע ראש שער זה בצד עקרו של זה ככוסמת הזו הסדורה בשבולת ראשו של זה בצד עקרו של זה כן ארז''ל ( שם ) :

יגלחו . ענין קציצת השער : ופרע . כן יקרא גדול השער כמו את ראשו לא יפרע ( ויקרא כ''א ) : ישלחו . ענין התפשטות כמו תשלח קציריה ( תהלים פ' ) : כסום יכסמו . מלשון והחטה והכסמת ( שמות ט' ) והוא מין זרע :

וראשם גם בזה ינהגו סלסול בעצמם להתדמות אל הכ''ג שהיה מספר ראשו של זה בצד עקרו של זה, שזה נקרא בשם כסם כמו שפי' חז''ל בפ''ד דסנהדרין, וז''ש הגם שפרע לא ישלחו בכ''ז ראשם לא יגלחו בגלוח המורגל רק כסום יכסמו כתספורת בן אלעשה :

כסם יכסמו. מענין החטה והכוסמת, שהכוסמת גדלה ראשה של זו בצד עקרה של זו :

בבואם אל החצר הפנימית . אל ההיכל :

כל כהן . בין כהן גדול בין כהן הדיוט : אל החצר הפנימית . הוא ההיכל ולמול בית קה''ק נקרא חצר :

ויין לא ישתו כל כהן, אמנם על שתיית היין יזהרו כל כהן, אף הכהנים שלא יהיו ראוים לעבודה :

כי אם בתולות . יקחו . הכהנים הגדולים אבל יש מן הכהנים אשר יקחו את האלמנה כגון הדיוטין וזהו מכהן יקחו יש מן הכהן שמותרין באלמנה , מצאתי : אשר תהיה אלמנה . גמורה פרט לגרושה וחלוצה אע''פ שפנויה היא אסורה אף להדיוט :

ואלמנה וגו' . זהו בכהנים גדולים שאסורים גם באלמנה ואינם נושאים כ''א בתולות : אשר תהיה אלמנה . ר''ל שלא תהיה רק אלמנה אבל לא נחלצה אז מכהן יקחו ר''ל מקצת כהנים מותרים בהם והם ההדיוטים אבל כשהיא גם חלוצה אסורה גם להדיוטים ואף שהיא מדרבנן רמזה יחזקאל :

ואלמנה וגרושה, גם בזה יתעלו מן מדרגת כ''ה להחמיר ע''ע שלא יקחו אלמנה מזרע בית ישראל, שאם יקחו אשה בת ישראל יזהרו שתהיה בתולה לא אלמנה כמעלת הכ''ג, ורק אם האלמנה תהיה בת כהן, וגם בעלה הראשון היה כהן אז יקחוה כדי שלא להתדמות לכ''ג לגמרי :

ואת עמי יורו . הכהנים ילמדו את העם להבדיל בין קדש לחולין גם יודיעום ההבדל בין טמא לטהור :

יורו . מלשון הוראה ולמוד :

ואת עמי יורו, שהם יהיו ג''כ המורים בין בדיני הקדשים, בין בדיני טומאה וטהרה, והנה דיני קדשים מסורים רק לכהנים שעוסקים בהם ועז''א את עמי יורו, אבל דיני טומאה וטהרה ידעו גם ב''י, וכמו שהיה בימי חזקיהו שהיו כולם בקיאים בדיני טומאה וטהרה, רק שהם יודיעום אם נגעה איזה טומאה, וכמ''ש חז''ל דעת זה סדר טהרות :

ועל ריב . ועל דין ממון יעמדו העם לפניהם למשפט והם ישפטוהו במשפטי התורה לא לפי אומדן דעתם : ואת תורתי . התורות והחוקים הנהוגים בכל ימי מועדי ה' בדבר הקרבנות ישמרו הם לעשותם וכן יקדשו את השבתות בדבר הקרבנות הבאות חובה ליום :

ועל ריב, שהם יהיו בין הסנהדרין לדון דיני ממונות ונפשות, ובמשפטי ישפטוהו ר''ל עפ''י ד''ת, והנה כבר חשב ישועות חכמה ודעת, שהם נזיקין קדשים טהרות, ומוסיף שגם ואת תורתי את חקותי שהם הלכות של סדר זרעים ונשים, שיש בהם חקים כמו העריות וכלאים וכדו', ותורות, וכן בכל מועדי שהוא סדר מועד ישמרו, ואת שבתותי יקדשו, להזהיר על השבת הגם שהותר אצלם אצל עבודה :

ישפטוהו. את הריב :

לטמאה . לטמא את עצמו : אשר לא היתה לאיש . למשכב :

ואל מת אדם וכו' כי אם לאב ולאם, שהגם שיקבלו ע''ע זהירות יתירה ככהן גדול, בכ''ז יטמאו לקרובים כי טומאת קרובים מצוה, וכל החומרות הנ''ל אין בהם ביטול מצוה :

ואחרי טהרתו . אחר פרישתו מן המת כך שנויה במ''ק :

ואחרי טהרתו . ר''ל אחר פרישתו מן המת כן ארז''ל : שבעת ימים וגו' . ואח''ז הוא טהור : יספרו . ר''ל אחיו הכהנים יספרו לו שאם שכח הוא לא יניחוהו הם ליכנס למקדש עד אחר שבעת ימים ויטהר :

ואחרי טהרתו אמנם יעשו להם גדר אחר שאחר הטהרה מטומאת מת לא יכנסו תיכף למקדש רק ימתינו שבעה ימים.

יספרו לו. ר''ל אחיו הכהנים יזהרו ממנו ז' ימים :

וביום בואו . תחילה אל הקדש להתחנך לעבודה יקריב חטאתו זו עשירית האיפה שלו כך שנויה במ''ק שהכהן הדיוט טעון עשירית האיפה ביום חינוכו כענין שנאמר ( שם ו' ) זה קרבן אהרן ובניו וגו' וכמו שמפרש במסכת מנחות :

וביום בואו וגו' . ר''ל בתחלת ביאת הכהן להתחנך בעבודה : אל החצר הפנימית . היא עזרת כהנים אשר שם המזבח : יקריב חטאתו . זהו עשירית האיפה שהיו הכהנים מקריבים ביום החנוך וכמ''ש זה קרבן אהרן ובניו וכו' ביום המשח אותו עשירית האיפה סולת וכו' ( ויקרא ה' ) :

וביום בואו אל הקדש, הנה פירשוהו על מנחת חינוך שמקריב הכהן ביום שמתחנך לעבודה, ויפלא מה משמיענו בזה וזיל קרי בי רב הוא, ונראה שדבר זה נצרך גם בבית שני ששבו הרבה כהנים שעבדו עבודה בבית ראשון, ואז הביאו מנחת חינוך (כמ''ש עזרא ג') ורבים מהכהנים אשר ראו את הבית הראשון) ולמד להם שבשובם לעבודה בבית שני הוצרכו להביא מנחת חינוך מחדש, וכן יחזקאל אשר הובטח לקום בתחיה בבית הג' ועמו הכהנים שיעמדו אז בתחיה הגם שהקריבו מנחת חינוך בעודם עובדים בחייהם במקדש יצטרכו להביא מנחת חינוך מחדש :

והיתה להם . הכהונה לנחלה :

והיתה להם לנחלה . הכהונה תהיה להם לנחלה כי לא ינחלו חלק בארץ : אני נחלתם . ר''ל מותר קרבני יהיה נחלתם : ואחוזה . אחוזת נחלת קרקע שדות וכרמים לא תתנו להם וזהו למען יהיו פנוים לעסוק בעבודת המקדש ( ומה שלקחו תרומת הארץ כמ''ש תרומת הקודש לכהנים וכו' ( לקמן מ''ח ) זה היה לצורך בתים וחצרות ) : אני אחוזתם . ר''ל מותר קרבני יהיה אחוזתם וכפל הדבר במ''ש :

ואחוזה . ענין חלק ונחלה :

(כח-כט) והיתה להם לנחלה, מוסב למטה, והיתה להם לנחלה המנחה והחטאת והאשם, כד''ש (במדבר י''ח ט') זה יהיה לך מקדשי הקדשים כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם, ועז''א אני נחלתם ואחוזה לא תתנו להם שאף שהלוים יקחו חלק בארץ לע''ל, הכהנים לא יהיה להם אחוזה כמש''ש (פסוק כ') בארצם לא תנחל. וכל חרם כמש''ש (פסוק י''ד) כל חרם בישראל לך יהיה :

חרם . לשון קדש וכן כל לשון חרמה שהוא על הקדש :

המנחה . ר''ל שירי המנחה : וכל חרם . כל הקדשות :

חרם . ר''ל הקדש וכן כל חרם בישראל לך יהיה ( במדבר י''ח ) :

להניח . אפושי''ר בלע''ז כמו ( שמות ח' ) וינח בכל גבול מצרים :

וראשית . הראשית מכל הדברים כולם שנתבכרו בבשול והם הבכורים : וכל תרומת כל . כל התרומות כולם בין דגן בין תירוש ויצהר : מכל תרומותיכם . מכל הדברים שאתם חייבים להפריש מהם תרומה : וראשית עריסותיכם . חלק ראשון מעיסה עד שלא תאכלו ממנה ועל החלה יאמר : להניח ברכה . כאומר אל ירע לבבכם בתת כל אלה לכהנים כי זה יהיה סיבה להשרות ברכה בביתך ולא יחסר העושר כי עוד יוסיף :

בכורי . בשול התבואה יקרא בלשון בכור וכן ראשית בכורי אדמתך ( שמות כ''ג ) : עריסותיכם . ענין בצק ועיסה כמו מראשית עריסותיכם ( במדבר י''ט ) : להניח . מלשון הנחה :

וראשית כל, ראשית הגז ומתנות ותרומה ותרומת מעשר. ובכורי כל, ביכורים. וראשית עריסותיכם חלה, ועי''כ יונח ברכה אל ביתך כמ''ש איש אשר יתן לכהן לו יהיה :

כל נבלה וטרפה וגו' . לפי שהותרה להם מליקת חטאת העוף שהיא נבלה וטריפה הוצרך להזהירם על שאר נבלות וטריפות כך פירשו רבותינו :

לא יאכלו הכהנים . פירשו רז''ל לפי שהותרה להם מליקת חטאת העוף שהיא נבלה וטריפה הוצרך להזהירם על שאר נבלות וטרפות שלא נחשוב שה''ה הותר להם משל חולין :

כל נבלה, כבר פי' חז''ל מפני שהותרה מליקה לגבייהו צ''ל שלא יאכלו חולין אשר נמלקו, ואין זה חידוש בדברי יחזקאל, שכן גם בתורה אמר אצל הכהן נבלה וטריפה לא יאכל וכמש''ש הרמב''ם בספר המצות, ויל''פ שר''ל שלא יאכלו אף דבר שנראה כנבלה וטריפה שהיא מסוכנת יזהרו מזה לעתיד כמ''ש יחזקאל על נבלה וטריפה לא אכלתי (למעלה ה') שפי' חז''ל על מסוכנת :