בית קודם הבא סימניה

יחזקאל פרק-מ

יחזקאל פרק-מ

{א}
בְּעֶשְׂרִ֣ים וְחָמֵ֣שׁ שָׁנָ֣ה לְ֠גָלוּתֵנוּ בְּרֹ֨אשׁ הַשָּׁנָ֜ה בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֗דֶשׁ בְּאַרְבַּ֤ע עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר הֻכְּתָ֖ה הָעִ֑יר בְּעֶ֣צֶם ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה הָיְתָ֤ה עָלַי֙ יַד־יְהוָ֔ה וַיָּבֵ֥א אֹתִ֖י שָֽׁמָּה׃
בראש השנה בעשור לחודש . איזוהי שנה שראש השנה שלה בעשור לחדש הוי אומר זה יובל שחרב הבית בשנת ל' ושש ביובל שהתחיל בשמנה עשרה שנה לישעיהו ולסוף ארבע עשרה היה ראוי היובל להיות והיא שנת עשרים וחמש לגלות יכניה שגלה בעשרים ושש ביובל י''ד של יאשיהו מי''ח עד ל''א ויהויקים י''א : יד ה' . חוזק תוקפו להוליכני על כרחי : ויבא אותי שמה . אל העיר ההוכתה היא ירושלים אותה שנה הראהו בנין הבית לעתיד לבא :
לגלותינו . הוא גלות יהויכין כי אז גלה יחזקאל : בראש השנה בעשור לחודש . איזו היא שנה שראש השנה שלה היא בעשור לחדש זו היא שנת היובל שהתחלתה ביום הכפורים בעשור לחודש השביעי כי המרכבה ראה בשנת שלשים ליובל כמ''ש שם ואז היה בשנת החמישית לגלות יהויכין והמראה הזאת היתה בשנת כ''ה לגלות יהויכין וא''כ היתה בשנת היובל וכבר עברו י''ד שנה מעת שהוכתה העיר בימי צדקיה כי הוא מלך י''א שנה אחר גלות יהויכין : יד ה' . כח חוזק הנבואה להוליכני בעל כרחי : שמה . ר''ל אל העיר ההוכתה האמורה למעלה :
בעצם . ענין עצמות הדבר וגופו וכן לא נכחד עצמי ממך ( תהלים קלט ) :
בעשרים וחמש שנה לגלותנו הוא גלות יהויכין שגלה י''א שנה לפני החורבן, ולפ''ז עת נגלה אליו הנבואה הזאת היה ארבע עשרה שנה אחרי אשר הכתה העיר, ואז היה שנת היובל, (כי היובל הקודם היה בי''ז שנה ליאשיהו עת מצאו הספר בבית הה', שהיה ל''ו שנה קודם החורבן) לכן אמר בר''ה בעשור לחדש, שלא יצוייר שיהיה ר''ה בעשור לחדש רק בשנת היובל שאז ביוהכ''פ תוקעים בשופר והעבדים יוצאים לחירות, [הערה : דע שחשבון זה אינו עולה לר' יהודה שסובר בנדרים (דף ס''א) ששנת החמשים עולה למנין שבוע, ולדידיה חל היובל י''ז שנה קודם לכן, אך ר' יהודה לשטתו שלדידיה בל''ז אאל''פ שר''ה הוא בעשור לחדש, דהוא ס''ל בספרא (בהר פ''ב) ששנת היובל מתקדשת בתחלתה. וחשבון זה הוא לרבי יוסי בערכין (דף י''ח) ובסדר עולם, והוא לשטתו שס''ל שתקיעה מעכבת כמ''ש בספרא (שם משנה ד) ובר''ה (דף ט') ולדידיה לא היו עבדים נפטרים לבתיהם עד יום הכפורים כמ''ש בס' התו''ה (שם סי' י''ח), ולרבי יהודה צל''פ מ''ש בראש השנה היינו בתחלת השנה ולא בא הלשון בדוקא : ע''כ] היתה עלי יד ה', מבואר אצלי שיד ה' מורה על שיניע את הנביא אל ענינים נשגבים ומחזות עצומות, ויבא אותי שמה ר''ל אל העיר שהוכתה :

{ב}
בְּמַרְא֣וֹת אֱלֹהִ֔ים הֱבִיאַ֖נִי אֶל־אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְנִיחֵ֗נִי אֶל־הַ֤ר גָּבֹ֙הַּ֙ מְאֹ֔ד וְעָלָ֥יו כְּמִבְנֵה־עִ֖יר מִנֶּֽגֶב׃
במראות אלהים הביאני . לא הוליכני שם אלא הראני כאילו אני שם : אל הר גבוה מאוד . שכן הוא עתיד להיות גבוה שנא' ( ישעי' ב ) ונשא מגבעות : כמבנה עיר . כבנין עיר : מנגב . בדרומו של הר :
במראות אלהים . ר''ל לא הביאני באמת אלא נדמה לי במראה הנבואה כאלו הביאני אל ארץ ישראל ושם הניח אותי על הר גבוה מאד והוא הר הבית : ועליו . וסמוך אל ההר ההוא היה כבנין עיר והיא ירושלים והיתה מנגד ההר :
ויניחני . מל' הנחה : כמבנה . מל' בנין :
במראות אלהים הביאני מבאר שלא היה שם בפועל רק שכן ראה במראה וגם ר''ל ששם ראה את המראה הידועה שהוא מראות המרכבה (כמ''ש בס' מ''ג) ומראה המקדש מכוון לעומת המרכבה העליונה כמ''ש במק''א, ויניחני אל הר גבוה מאד, כמ''ש נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ועליו כמבנה עיר מנגב, הנה יתבאר (לקמן סי' מ''ה סי' מ''ח) כי העיר לעתיד תהיה בדרום המקדש רחוקה ממנו מ''ה מיל, לכן ראה כמבנה עיר כי העיר רחוקה מאד, ומכוונת נגדו מצד נגב ואינה עומדת במקום שעמדה בראשונה סמוך למקדש :

{ג}
וַיָּבֵ֨יא אוֹתִ֜י שָׁ֗מָּה וְהִנֵּה־אִישׁ֙ מַרְאֵ֙הוּ֙ כְּמַרְאֵ֣ה נְחֹ֔שֶׁת וּפְתִיל־פִּשְׁתִּ֥ים בְּיָד֖וֹ וּקְנֵ֣ה הַמִּדָּ֑ה וְה֥וּא עֹמֵ֖ד בַּשָּֽׁעַר׃
כמראה נחושת . כעין זיו החיות ונוצצים כעין נחשת קלל : ופתיל פשתים בידו . למדידת קרקע אין ( דבר ) יפה מחבל פשתים : וקנה המדה . למוד בו את עובי החומה ואורך ורוחב השערים :
ויביא וכו' . ר''ל וכאשר הביא אותי שמה ראיתי והנה איש הוא המלאך הדובר בי שהיה מראהו כמראה נחושת כדבר הזוהר ובהירות וכעין שנאמר בחיות ונוצצים כעין נחושת קלל ( לעיל א ) : ופתיל פשתים בידו . למדוד בו מדידת הבנין : וקנה המדה . גם היה בידו קנה המדה ( והוצרך גם לפתיל למדוד על ידו מדה מרובה כי בקנה יש טורח רב למדוד מדה מרובה כי יצטרך בכל פעם לרשום המקום שכלה מדת הקנה למען למדוד משם ולהלן ועם כי היה במראה הנבואה מ''מ הראהו באופן הנאות אל המוחש ולכן היה בידו פתיל ארוך ובו מדד מדה מרובה בפעם אחת ולאח''ז מדד הפתיל בקנה המדה לדעת כמה בו וגם מדה פחותה ממלא הקנה יקשה לשער ולצמצם עם הקנה ולא כן בפתיל כי אפשר לכפלו כרצונו לשער ולצמצם לפי מדת הקנה ) : והוא . המלאך הזה היה עומד בשער של חומת הר הבית :
ופתיל . חוט כפול ושזור כמו פתיל תכלת ( שמות לט ) והוא קו המדה : וקנה . מטה ומקל :
ויביא אותי שמה, בתחלה הביאו קרוב אל ההר כמ''ש ויניחני אל הר, מלת אל מורה שעדיין לא היה שם, (כי רצה שיראה משם את העיר שעמדה מרחוק), ועתה הביא אותו שמה במקום הקדש שבראש ההר. ופתיל פשתים בידו למדוד בו מדה מרובה מהקרקע, וקנה המדה למדוד את החומה ומדה מועטת, והוא עומד בשער שאז ראה ג''כ שיש שם שער והוא שער הר הבית המזרחי, והראהו בזה שבנין העתיד לא יהיה ע''י בני אדם רק ע''י עליונים בענין הפלאיי :

{ד}
וַיְדַבֵּ֨ר אֵלַ֜י הָאִ֗ישׁ בֶּן־אָדָ֡ם רְאֵ֣ה בְעֵינֶיךָ֩ וּבְאָזְנֶ֨יךָ שְּׁמָ֜ע וְשִׂ֣ים לִבְּךָ֗ לְכֹ֤ל אֲשֶׁר־אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתָ֔ךְ כִּ֛י לְמַ֥עַן הַרְאוֹתְכָ֖ה הֻבָ֣אתָה הֵ֑נָּה הַגֵּ֛ד אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃
לכל אשר אני מראח אותך . ענין הבנין : הובאתה הנה . מבבל :
ראה בעיניך . שעור המדה : ובאזניך שמע . מהו הדבר הנמדד : ושים לבך . להבין הדברים : למען הראותכה . למען הראות לך בנין בית העתיד הובאתה מבבל אל המקום הזה : הגד וגו' . כדי לנחמם ולחזק תקוותם :
ראה בעניך הדמות והצורות אשר יראה, ובאזניך שמע הדברים שיאמר לו, ושים לבך להבין הנמשל והסודות הצפונים במראה זאת, כי תכלית מה שהובאת הנה הוא למען הראותך ותכלית הראיה הוא שתגד לבית ישראל כדי לנחם אותם ולחזק ידים רפות :

{ה}
וְהִנֵּ֥ה חוֹמָ֛ה מִח֥וּץ לַבַּ֖יִת סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב וּבְיַ֨ד הָאִ֜ישׁ קְנֵ֣ה הַמִּדָּ֗ה שֵׁשׁ־אַמּ֤וֹת בָּֽאַמָּה֙ וָטֹ֔פַח וַיָּ֜מָד אֶת־רֹ֤חַב הַבִּנְיָן֙ קָנֶ֣ה אֶחָ֔ד וְקוֹמָ֖ה קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃
והנה חומה מחוץ לבית . בנין בית אחד הראני בצפון ההר והחומה מחוץ סביב סביב כך מפורש בסוף הספר שהעיר בדרום והבית בצפון : שש אמות באמה וטופח . שית אמין באמתא דהיא אמתא ופשך כן ת''י זו היא אמה בינונית בת ו' שהוא אמה וטופח באמה בת חמשה : רוחב הבנין . עובי החומה : וקומה קנה אחד . וזהו היא קומה חצונה שהיא סביב הר הבית והיא היתה נמוכה כמו ששנינו כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל מזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה כו' :
והנה חומה . והנה ראיתי חומה מחוץ לבית בכל סביבו והוא חומת הר הבית : שש אמות וגו' . ר''ל שהיה הקנה מחזיק שש אמות גדולות שכל אמה מהם היה במדת אמה של חול שהיא אמה בת חמשה טפחים ועוד טפח יותר וא''כ היה מדת הקנה שלשים וששה טפחים : הבנין . ר''ל בנין החומה ההיא : וקומה קנה אחד . למען יהיה נראה מבחוץ כל בנייני הבית ולא יעלימם החומה ההיא מעין הרואה לכן היתה נמוכה כי זה נוייה ויפייה :
וטופח . כן יקרא מדת ד' אצבעות אגוד יחד :
והנה חומה, היא חומת הר הבית שהיה חמש מאות קנים בכל צד כמ''ש לקמן (ס''ס מ''ב) והחומה היא מחוץ לבית כי בתוך חומת הר הבית נמצא הבהמ''ק, וביד האיש קנה המדה ר''ל וקנה המדה שהיה ביד האיש (כנ''ל ג') היה מחזיק שש אמות שכל אמה מחזקת אמה של חמשה טפחים ועוד טפח, דהיינו שש אמות של ששה טפחים, וימד את רחב הבנין דהיינו עובי החומה היה שש אמות, וכן קומת החומה, וממ''ש סביב סביב משמע שהיה נמוך מכל הצדדים. [הערה : שהגם שבבית שני רק הכותל המזרחי היה נמוך כדי שיוכל הכהן השורף את הפרה לראות משם את פתח ההיכל כמ''ש בפ''ב דמדות. כאן לא שייך האי טעמא ששם היה בעזרת נשים י''ב מעלות ובעזרת ישראל ט''ו מעלות, ובכאן לא היה בעזרת נשים רק שבע מעלות כמ''ש בצד צפון ודרום (פסוק כ''ב ופסוק כ''ו) ובעזרת ישראל היו שמונה מעלות (כמ''ש בפסוק ל''א ופסוק ל''ד ופסוק ל''ו) וחסר י''ב מעלות שהם שש אמות, וא''כ היה יכול לראות פתח ההיכל דרך השער, רק שהיה נמוך לנוי כדי שיראה את כל המקדש מבחוץ ולא תעלימהו החומה : ע''כ] :

{ו}
וַיָּב֗וֹא אֶל־שַׁ֙עַר֙ אֲשֶׁ֤ר פָּנָיו֙ דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֔ימָה וַיַּ֖עַל (במעלותו) [בְּמַֽעֲלוֹתָ֑יו] וַיָּ֣מָד ׀ אֶת־סַ֣ף הַשַּׁ֗עַר קָנֶ֤ה אֶחָד֙ רֹ֔חַב וְאֵת֙ סַ֣ף אֶחָ֔ד קָנֶ֥ה אֶחָ֖ד רֹֽחַב׃
ויבא אל שער אשר פניו דרך הקדימה . נכנס לתוך ההיקף ובא לו לשער עזרת נשים המזרחי היא נקראת חצר החיצונה בכל הענין הזה לפי שהוא לפני עזרת ישראל : ויעל במעלתו . ששפוע ההר הולך ועולה מן החיל התחתון עד עזרת נשים שתים עשרה מעלות כאותה ששנינו לפנים ממנו החיל י' אמות וי''ב מעלות היו שם : סף השער . היא מזוזת השער : קנה אחד רוחב . שש אמות ומכסה את כל עובי החומה שהיה קנה אחד כמו שאמר למעלה : ואת סף אחד . מזוזה השנית אחת מצפון ואחת מדרום :
ויבוא . המלאך נכנס בתוך היקף החומה ההיא ובא לו לעזרת נשים אל השער הפונה מזרחה והעזרה ההיא נקראת בענין חצר חיצונה שהיא חיצונה לעזרת ישראל : ויעל במעלותיו . עד שלא בא אל השער הלך במעלות כי ההר הזה היה הולך ועולה כלפי המערב והיו שם מעלות : קנה אחד רוחב . כמדת עובי החומה שהיתה בת קנה וכמדת חומת הר הבית : ואת סף אחד . ר''ל וכן מדד הסף האחד שממולו והיה קנה אחד רוחב :
במעלותיו . הם המדרגות שעולין דרך בם : סף . כן יקרא מזוזות הפתח וכן וירעשו הספים ( עמוס ט ) :
ויבא אל שער. משם בא אל שער אחד שהוא שער עזרת נשים שהוא לפני עזרת ישראל, (ונקרא בספר הזה בשם חצר החיצונה, נגד עזרת ישראל שנקראת חצר הפנימית), והחומה הזאת הקיפה מד' רוחות, אשר פניו דרך הקדימה ר''ל שבא בשער המזרחי. ויעל במעלותיו מפני שההר היה משופע ועשו אותו מישור חפרו מעלות אצל השער, ולא באר פה כמה מעלות היו, ומבנין בית שני א''א ללמוד שהיה משונה מבנין זה שכן גם במעלות עזרת ישראל היה משונה, וע''כ שסמך ע''מ שבאר בצד צפון ודרום שהיו שבע מעלות. [הערה : והנה בבנין בית שני היה שטח הר הבית חלוק במחיצה ונקרא סורג, ומזו המחיצה עד עזרת נשים היה עשר אמות ונקרא חיל (כמ''ש בפ''ב דמדות), שלשם אין נכרים וטמאי מתים נכנסים, ועתה היה במקומו התאים ואחריהם היו הששים אלים (שיתבאר בפסוק י''ד) שעמדו כנגד כל הכותל, והחזיקו י''ב אמות רחוק מן הכותל : ע''כ] : וימד את סף השער החומה הזאת היה עוביה י''ג אמות והיה בה שני ספים א' לצד החיצון ואחד לצד פנים, כ''א החזיק שש אמות ואמה אחת היה באמצע בין סף לסף, ועז''א שמדד סף אחד שהוא החיצון היה קנה אחד רחב, ואת סף אחד הוא הפנימי היה קנה אחד רחב, ומסתמא היה כן גם בצד השני של השער כיון שעובי החומה היה שוה בשניהם :
סף השער, מדובר בשלש לשונות, סף, מזוזה, איל, והיינו שכל רוחב השער בין בצדדים בין למטה באסקופה קרוי סף. מקום שעשוי לחזק שם את הדלת קרוי מזוזה, כמשי''ת לקמן (מ''ג ח') וכן פה היתה המזוזה בתוך, רחבם אמה, וחולקת את הסף לשני ספים כ''א רחבו שש אמות, ואם הסף מצופה בתמונת עגול וציור מיוחד קרוי איל, וכן היה בפתח אולם והיכל וקה''ק לקמן פסוק מ''ה ובסי' מ''א פ''א ופ''ג :

{ז}
וְהַתָּ֗א קָנֶ֨ה אֶחָ֥ד אֹ֙רֶךְ֙ וְקָנֶ֤ה אֶחָד֙ רֹ֔חַב וּבֵ֥ין הַתָּאִ֖ים חָמֵ֣שׁ אַמּ֑וֹת וְסַ֣ף הַ֠שַּׁעַר מֵאֵ֨צֶל אוּלָ֥ם הַשַּׁ֛עַר מֵֽהַבַּ֖יִת קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃
והתא . הוא יציע שקורין אפנדי''ן בלע''ז והיה שלשה מימין השער ושלשה מן השמאל כמו שאמור בענין והתאים סמוכין לכותל המזרחי של עזרת נשים מבחוץ כלפי הר הבית ומהיכן אני למד שהם מבחוץ ממה שכתוב אחר כל הענין ויבאני אל החצר החיצונה מכאן אני למד שכל האמור למעלה היה חוצה לה שעדיין לא נכנס לתוכו : והתא קנה אחד ארך וגו' . חללו של כל אחד ואחד שש אמות מרובע : ובין התאים חמש אמות . כתלים המפסיקים בין התאים עוביים ה' אמות וכן תרגם יונתן ובין תאוויא כתלא ה' אמין וכן שנינו במסכת מדות כותל התא חמש : וסף השער מאצל אולם השער וגו' . שלפנים מן השער היה עשוי אולם מחובר לשער כמו שמפורש בענין בולט לתוך עזרת נשים עשר אמות ובראשו דלתות ומזוזות וזהו שאמר וסף השער שהוא אצל אולם השער : מהבית . כלומר לצד פנים : קנה אחד . רחבו לכסות עובי חומות האולם אחד מימין ואחד משמאל שעובי החומה של אולם לימין ולשמאל קנה אחד כמו שמפרש והולך :
והתא . כל תא היה קנה אחד אורך וכו' ומספר התאים היו שלשה מימין השער ושלשה משמאלו כמפורש בענין והיו נשענים לכותל העזרה ופניו כלפי הר הבית : ובין התאים . כותלים המפסיקים בין תא לתא היו בני חמשה אמות וכן הכתלים החיצונים מזה ומזה וכן הכתלים שלפניהם אבל מאחריהם היה להם כותל העזרה לכותל : וסף השער מאצל אולם השער . כי לפנים מהשער היה בנין אולם כמפורש בענין וכתליו היו נמשכין כלפי פנים מצדי השער מזה ומזה ולהן מזוזות בראשן הפנימי ולכן אמר כ''א ממזוזות השער שאצל האולם לצד פנים היתה בת קנה אחד וכמדת כותלי האולם :
והתא . ענין חדר מה וכן אל תא הרצים ( מ''א יד ) ויקרא כן על כי הוא בגבול גוף הבנין והוא מל' תתאו לכם ( במדבר לד ) שהוא ענין גבול : אולם . ענין בית שער ועשויה כעין כפה ממעל : מהבית . מבפנים :
והתא, ראה שבשני צדדי השער מבחוץ היו בנינים ששייכים אל השער ונקראים תאים, (מלשון אתא על שהם משמשים להבא אל השער לעמוד שם קודם שיכנס), והיו שלש מכל צד ופתחיהם אל השער, ובצד הפנימי היה אולם שהוא בית שער ששייך ג''כ אל השער, וראה שמדד את חלל התא שאצל השער והיה חללו בין בארך בין ברוחב קנה אחד, שהוא שש אמות מרובע, ובין התאים היינו הכותלים המפסיקים בין תא לתא היה רחבם של כ''א חמש אמות, (וה''ה הכותל מזרחי של התאים שלצד חוץ, ועי' בפסוק י''ב), וסף השער, אחר שמדד את התא שאצל השער ואת הכותל שבינו לבין התא שבצדו, נכנס לצד הפנימי של השער למדוד את האולם, ומדד בו ג' מדידות, {{{א}}} מדד עובי הכותל של אולם מצד זה ומצד זה, שהכותל של האולם היה בצד השער ובצד אחד היה נסמך אל כותל החצר, רק בצד השני של פנים היה לו סף, ומדד את סף השער מאצל עולם השער, ר''ל הסף של האולם וקורא אותו בשם סף השער כי גם האולם היה שייך אל השער, מהבית כי הצד של צד חוץ היה נסמך אל הכותל ולא היה לו סף. והיה קנה אחד, ומזה ידע שכותלי האולם כ''א רחבו שש אמות :
והתא. כבר הבתאר אצלינו (מ''א ס''ו) ההבדל בין יציע, תא, צלע, ותראה בכאן שהבנינים שהיו אצל השער מבחוץ נקרא בשם תאים, כי היו מזומנים אל הבא ונכנס, מלשון אתא בקר, ושייכים אל השער שנקרא ג''כ בשם שער האיתון מלשון אתא, והבנינים שהיו מחוברים בצדדים שלא אצל השערים נקראו צלעות בסי' מ''א :

{ח}
וַיָּ֜מָד אֶת־אֻלָ֥ם הַשַּׁ֛עַר מֵהַבַּ֖יִת קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃
וימד את אולם השער מהבית . לפנים מן השער : קנה אחד . עובי חומות הימין והשמאל שהאולם נכון עליהם :
מהבית . ר''ל העומד בפנים בחלל העזרה : קנה אחד . על עובי החומה יאמר :
וימד, (מדידה שניה) מדד את אולם השער היינו אורך כותל האולם ממערב למזרח, והתחיל מדידה זאת מהבית, כי באשר עמד אצל סף האולם שלצד פנים מדד משם ממערב למזרח, והיה קנה אחד, נמצא שהאולם נמשך לפנים שש אמות :

{ט}
וַיָּ֜מָד אֶת־אֻלָ֤ם הַשַּׁ֙עַר֙ שְׁמֹנֶ֣ה אַמּ֔וֹת (ואילו) [וְאֵילָ֖יו] שְׁתַּ֣יִם אַמּ֑וֹת וְאֻלָ֥ם הַשַּׁ֖עַר מֵהַבָּֽיִת׃
וימד את אולם השער שמונה אמות . משך בליטתו לתוך עזרת נשים : ואיליו . אשישלטינ''ץ כל אילים האמורים בענין הם כמין אילנות עגולין עשויין מאבני גזית ועומדין בפתח אחד מימין ואחד משמאל במקום ספים במקום מזוזות וכן ת''י ( ישעיה ו ) וינועו אמות הסיפי' אילנות ספיא וקרוין אילים על שם עגולין כאלה וכאלון : ואיליו שתים אמות . עובי עגולן ועומדין בסוף חלל האולם דבוקים זה לכותל ימין וזה לכותל שמאל נמצא בליטת האולם ואילים שלו י' אמות לתוך העזרה לפנים מן השער : ואולם השער מהבית . לפי שאולמי שער עזרת ישראל היו בולטים ומשוכים לצד החוץ כמו שמפורש בענין פי' באולמי שערי עזרת נשים שהם היו משוכין לצד פנים ושערי עזרת נשים מכוונים כנגד שערי עזרת ישראל נמצא אולם כנגד אולם ודבר נוי הוא זה :
וימד וגו' . משך בליטתו לפנים : ואיליו . המזוזות שעמדו בראשי הכתלים נמשך בליטתן לפנים שתי אמות הרי בין הכל עשר אמות ( אבל רוחב המזוזות היה קנה אחד לכסות עובי הכותל ועם כי היו עגולים כלפי שקראום איליו מ''מ לא היו במרחק שוה ) : ואולם השער מהבית . לפי שאולם הוא בית שער ודרכו להיות מחוץ לשער וכמו שהיו אולמי חצר הפנימי לכן אמר הנה האולם הזה היה מבפנים לא כדרך האולמות ונעשה כן למען יהיה האולם הזה מול אולם חצר הפנימי וזהו דבר נוי ופאר ( וכתלי האולם היו משוכין מחלל השער אמה וחצי מזה ומזה כמפורש בענין ) :
ואילו . כן יקראו המזתות על כי היו עגולים כאילן אלה :
וימד, (מדידה שלישית) מדד את אולם השער מצפון לדרום, והיה שמונה אמות ואיליו שתים אמות, ר''ל כי רוחב חלל האולם מצפון לדרום היה עשר אמות כרוחב חלל השער רק בצד פתחו עמדו שני אילים אחד מצד זה ואחד מצד זה והיה כ''א אמה על אמה עגול, והיה עמידתם בתוך פתח האולם בפנים וסתמו את הפתח אמה מכל צד, עד שלא נשאר שם מחלל האולם רק שמונה אמות, ועם שתי אמות של שני האילים היה פתחו עשר אמות כמדת חלל השער, כי שני כותלי האולם היו שוים עם השער בצד פנימי שלהם, ורוחב חללו כרוחב חלל השער, ואולם השער מהבית באשר הדרך הוא שהאולם יעמוד חוץ לשער בצד חוץ כמו שהאולם של עזרת ישראל היה לצד חוץ, הודיע שאולם של שער החצר החיצונה היה מהבית היינו בפנים, והיה כן לנוי כדי שיהיה אולם כנגד אולם :

{י}
וְתָאֵ֨י הַשַּׁ֜עַר דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֗ים שְׁלֹשָׁ֤ה מִפֹּה֙ וּשְׁלֹשָׁ֣ה מִפֹּ֔ה מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לִשְׁלָשְׁתָּ֑ם וּמִדָּ֥ה אַחַ֛ת לָאֵילִ֖ם מִפֹּ֥ה וּמִפּֽוֹ׃
ותאי השער . הזה אשר דרך הקדים שבכותל מזרחי של עזרת נשים ג' היו מפה וג' היו מפה ג' לדרום וג' לצפון סמוכין לכותל עזרת נשים ופניהם להר הבית ומדת חללו וכותל המפסיק בין כל אחד פי' למעלה : ומדה אחת לאילים . העשויין לספי האולם מבפנים : מפה . ומפה . מימין ומשמאל מדתן שתים אמות :
ותאי השער . מספר תאי השער העומדים בפאת המזרח היו שלשה מהשער מזה ושלשה מזה : לשלשתם . לשלש התאים שמזה ומזה : לאלים . למזוזות התאים שעמדו בפתחיהם מזה ומזה :
מפה . מכאן וכן עד פה תבוא ( איוב לח ) :
ותאי השער דרך הקדים היינו תאי השער המזרחי, היו שלשה מפה ושלשה מפה, ר''ל שלשה מצד צפוני של השער מדרום לצפון ושלשה מצד הדרומי של השער מצפון לדרום, (ואחר שכבר מדד התא שאצל השער וראה שחללו שש על שש אמות ועובי הכותל המפסיק בין תא לתא חמש אמות, הלך למדוד את האולם שהוא ג''כ אצל השער בפנים, ואח''ז יצא לחוץ ומדד שלשה התאים, וראה כי) מדה אחת לשלשתן, שכולם היו כמדת התא הראשון שכבר מדד כנז' (בפסוק ז'), ומדה אחת לאילים מפה ומפה, שכמו שהיו שני אילים בפתח האולם כ''א אמה על אמה כן היו שני אילים בפתח התאים, איל אחד מכל צד, והיה ג''כ מדתם אמה על אמה בעיגול :

{יא}
וַיָּ֛מָד אֶת־רֹ֥חַב פֶּֽתַח־הַשַּׁ֖עַר עֶ֣שֶׂר אַמּ֑וֹת אֹ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר שְׁל֥וֹשׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמּֽוֹת׃
רחב פתח השער . רוחב חלל הפתח וכן שנינו כל הפתחים רחבן י' אמות : אורך השער . הוא חלל אולם השער מן הצפון לדרום : שלש עשרה אמות . י' כנגד חלל הפתח ואמה וחצי לכאן ואמה וחצי לכאן ואל תתמה שאצל הפתח קורהו רוחב ואצל חלל האולם קורהו אורך שהפתח גובהו הוא ארכו והרחב מסף אל סף והאולם לפי שמשך בליטת חללו מן המזרח למערב פחות ממדת חללו מן הצפון לדרום שזו שמונה אמות וזו י''ג קורא את המדה היתירה אורך והרי עדות לדבר במשכנא ( דמלכים א' ) והאולם על פני היכל הבית כ' אמה ארכו על פני רוחב הבית נמצא מן הצפון לדרום קרוי להיכל רוחב ולאולם קרוי אורך לפי שההיכל מדתו מן המזרח למערב יתירה על מצפון לדרום ובאולם חלוף למדת שהמידה היתירה קרוי אורך :
את רוחב . הוא רוחב חלל פתח השער ממזוזה למזוזה : אורך השער . הוא החלל שבין כותלי אולם השער ( ואין לתמוה על שקורא לחלל הפתח בלשון רוחב ולחלל האולם קורא בלשון אורך כי כלפי שקורא בענין לגובה השער בל' אורך ראוי א''כ לקרוא מהסף להסף בלשון רוחב אבל האולם הלא משך הבליטה לפנים היה עשרה אמות ובין הכתלים היו י''ג אמות והיתירה במדה ראוי לקרות בל' אורך ) שלש עשרה אמות . עשר מול חלל השער ואמה ומחצה משוכה לכל צד מחלל השער ולהלן :
וימד, עתה מדד את השער בעצמו והיה רוחב פתח השער מצפון לדרום עשר אמות, ואורך השער ממזרח למערב היה שלש עשרה אמות, שכבר בארנו שרוחב קיר החצר היה שלש עשרה אמות (כי נחלק לשני ספים כל סף שש אמות ואמה אחת באמצע כנ''ל (פסוק ו') והיה ארכו י''ג אמה :

{יב}
וּגְב֞וּל לִפְנֵ֤י הַתָּאוֹת֙ אַמָּ֣ה אֶחָ֔ת וְאַמָּה־אַחַ֥ת גְּב֖וּל מִפֹּ֑ה וְהַתָּ֕א שֵׁשׁ־אַמּ֣וֹת מִפּ֔וֹ וְשֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפּֽוֹ׃
וגבול לפני התאות אמה אחת וגו' . התאות שמכאן ומכאן לשער היו משוכין מן כנגד חלל האול' שלפנים אמה לצפון ואמה לדרו' שכבר פי' שהוא מבית משוך מכנגד חלל השער אמה ומחצה לצפון וכן לדרום ועכשיו מפרש שהתאים שבחוץ משוכים לצפון אמה אחת יותר מן האולם וכן לדרום אמה אחת נמצאו משוכין מחלל רחב הפתח ב' אמות ומחצה לכאן וב' אמות ומחצה לכאן וזהו ל' וגבול אשומיי''ל בלע''ז מקום פנוי וכותל התא עובי ה' נמצא עובי כותל הצפוני ( צ''ל הדרומי צ''ה ) של התא הצפוני ועובי כותל הצפוני של אולם כלים זה כנגד זה שכותל אולם עוביו שש וכותל התא חמש והוא נמשך אמה אחת לתוך כנגד עובי כותל האולם וכן לדרום :
וגבול . לפני התחלת התאים היה מקום פנוי אמה אחת יתירה ממה שהיה פנוי בצד פנים ממולו כי כתלי האולם היו נמשכות מחלל השער ולהלן אמה ומחצה והתאים נמשכו בצד חוץ ממולו ועוד אמה יתירה א''כ היה הגבול שתי אמות ומחצה : ואמה וגו' . ר''ל וכן אמה אחת גבול בעבר השני : והתא . ר''ל חלל התא היה מרוחק ששה אמות מהתחלת גבול האמה היתירה על הגבול הפנימי שממולו כי האמה של הגבול וחמש של עובי כותל התא הרי ששה ( ויתכן שבא לומר בזה שגם כותלי חיצונים מזה ומזה מהתאות היו בני חמשה אמות כי למעלה לא פירש כ''א בין התאות ) : ושש וגו' . ר''ל וכן היה מרוחק שש אמות בהעבר השני :
וגבול . ר''ל מקום פנוי מבלי בנין :
וגבול לפני התאות אמה אחת, מפני שהתאים נסמכו בצד מערב אצל קיר החצר, שקיר החצר הוא קיר המערבי של התא, ובצד של השער נסמכו אל השער, הודיע שלא נסמכו ממש רק היה אמה אחת גבול לפניהם, שבין בצד המערבי היה קיר החצר בולט אמה אחת, שכנגד התאים היה רוחב הקיר אמה אחת יתירה (שהיה שייך אל התאים) כל משך התא באורך ובגובה, וזה היה הגבול בין התא וקיר החצר, וכן בצד השער היה עובי כותל התא אמה אחת יתירה שכותלי התאים היו חמש אמות ובצד השער היה רחבו עד גובה הפתח שש אמות שבאמה היתירה הזאת עמדו שני האילים של פתח התא שהיה עובי כ''א אמה אחת, וזה היה הגבול לפני התא אל השער, והנה יתבאר (בפסוק שאח''ז) שהיה להתאים פתחים משני צדיהם, שבתאים הצפונים היה פתח פתוח לצד דרום אל השער ופתח פתוח לצד צפון אל החוץ וגם בפתח זה היה גבול אמה לפני הפתח, שכותל התא השלישי שבצד חוץ ששם הפתח הפתוח לחוץ היה ג''כ שש אמות עד משקוף הפתח כי אמה אחת היה גבול לפני התא מגביל בינו ובין החוץ, ושם עמדו גם כן שני אילים השייכים אל הפתח, וזה נכלל במ''ש ואמר אחת גבול מפה, ר''ל מצד האחר הפתוח לחוץ, והתא שש אמות מפה, ר''ל ובזה היה כותל החיצוני של תא החיצון שש אמות, בין התא של צד השער שהיה כותלו החיצוני שש אמות, ובין התא השלישי של צד החוץ שהיה ג''כ כותלו החיצוני שש אמות, וז''ש ושש אמות מפה, (כי א''א לפרש על חלל התא שהיה שש אמות שזה כבר נאמר (בפסוק ו') ולכן אמר והתא בלשון יחיד כי זה לא היה לכל התאים רק לתא החיצון, אבל שני כותלים המפסיקים בין תא לתא לא היו רק חמש אמות כמ''ש (בפסוק ו') ובין התאים חמש אמות :
והתא שש אמות. תא זה ר''ל כניסת השער, והוא מלשון אתא, שעקר שם תא ע''ש הביאה, כנ''ל, ונופל היטב עקר השם גם על מקום שבאים שם אל התא :

{יג}
וַיָּ֣מָד אֶת־הַשַּׁ֗עַר מִגַּ֤ג הַתָּא֙ לְגַגּ֔וֹ רֹ֕חַב עֶשְׂרִ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אַמּ֑וֹת פֶּ֖תַח נֶ֥גֶד פָּֽתַח׃
וימד את השער מגג התא לגגו . מגג התא שבצפון השער לגג התא שבדרום השער : עשרים וחמש אמות . עובי כותל התא חמש וכן עובי כותל התא שמצד שני הרי עשר ושתי אמות ומחצה שתהא ( כצ''ל צ''ה ) משוך מחלל הפתח לכאן וכן לכאן הרי ט''ו וחלל הפתח עשר אמות הרי כ''ה וכולן מדת רוחב השער הן כנגד י''ג אמות של חלל האולם מבפנים ושני כתלים קנה מכאן וקנה מכאן הרי כ''ה : פתח נגד פתח . פתח התא שאצל השער בדרום מכוון כנגד פתח התא שאצל השער בצפון שלא היה לכל ששת התאים האלה פתח בכותל שבצד החוץ אלא שלשני התאים הסמוכין לשער היו להם פתחים פונים אל שער אויר שבין שניהם וכן הוא אומר למטה ואל אליהמה לפנימה לשער למדנו שפתחיהם פונים לשער :
מגג התא לגגו . ר''ל מגג התא שבעבר הזה לגג התא שממולו בעבר השני : רוחב עשרים וחמש אמות . כי הגג הוא מה שעל החלל בין הכתלים וא''כ צא וחשוב הכותל חמשה וגבול אמה ועוד אמה ומחצה ממול גבול הפנימי וכן מעבר השני הרי ט''ו אמה ועשר מחלל פתח השער הרי כ''ה אמות והיה עשוי כעין תקרה מגג לגג והיה נראה כעין שער וכאשר הוא בהציור : פתח נגד פתח . ר''ל פתח השער הזה היה מול פתח שער הפונה לפנים שהיה עשר בחללה :
וימד את השער הנה שלשה התאים שבכל צד הם שייכים אל השער (כמ''ש למעלה שנקרא תא מלשון ביאה שעשוי לביאת השער), ולכן מדד עתה את השער מגג התא לגגו ר''ל לגג השער, והיה רחבו עשרים וחמש אמות, כי רוחב השער ממערב למזרח היה שלש עשרה אמות (כנ''ל פסוק י''א) וגבול לפני התא אמה אחת שאמה זאת היתה לחוץ מן השער כי היה שייך אל התא (כנ''ל פסוק הקודם) ולא היה רק עד גובה התא, ושש אמות חלל התא, וחמש אמות רוחב כותל המזרחי של התא סך הכל כ''ה אמות, פתח כנגד פתח ר''ל שכל הפתחים של התאים היו זה כנגד זה שהיו פתחים בין תא לתא, ובתא הדרומי של תאים הצפונים היה פתח פתוח אל השער ובתא הצפוני היה פתח פתוח אל החוץ, עד שהיה יכול ליכנס אל התאים מכל צד, וכן היה בתאים הדרומים פתחים בשתי הצדדים ופתחים בין תא לתא, ובזה היו פתחי התאים הדרומים מכוונים נגד פתחי התאים הצפונים ששניהם היו פתוחים לצד השער זה כנגד זה, וכ''ז נכלל במ''ש פתח נגד פתח :

{יד}
וַיַּ֥עַשׂ אֶת־אֵילִ֖ים שִׁשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְאֶל־אֵיל֙ הֶֽחָצֵ֔ר הַשַּׁ֖עַר סָבִ֥יב ׀ סָבִֽיב׃
ויעש את אילים ששים אמה . גובהן של אילים של ספי האולם גבוהים ששים אמה : ואל איל החצר השער סביב . וכן לכל אילי החצר שבכל אולמי שערים סביב סביב שאף בצפון ובדרום היו לה שערים עשויין כתבנית השער הזה כמו שמפורש בענין :
את אילים . הם מזוזות השערים והיה גבהן ס' אמה : ואל איל . ר''ל וכמדה ההיא היה אל כל המזוזות החצר בעברי השער מזה ומזה : סביב סביב . כי גם ברוח הצפוני והדרומי היו שערים כמפורש בענין :
ויעש את אילים ששים אמה, הנה התאים נמשכו בכותל מצד השער ארבעים אמה מכל צד, (כמו שיתבאר בפסוק שאח''ז) ואח''כ היה הכותל פנוי, ועשה שם אילים שנמשכו ממקום כלות התאים עד ששים אמה והם עמדו בשוה עם התאים והיה בינם ובין כותל החצר י''ב אמה והיה זה לנוי אל הבית, וגם יל''פ שעשה אלים ששים וכ''א החזיק אמה, ובזה היו דומים לאילי פתח האולם ופתחי התאים שהיו ג''כ אמה (כמ''ש (בפסוק י') ומדה אחת לאילים מפה ומפה), ופי' ויעש אילים ששים של אמה, וי''ל שהיה הפסק בין איל לאיל ג''כ אמה, ולפ''ז החזיקו ברוחב הכותל קי''ט אמות ומן פתח שער חצר החיצונה עד הכותל הצפוני וכן הדרומי היה קי''ח אמה, שהם מ''ה אמה שנגד חלל החצר הפנימי, י''ג אמה נגד עובי הכותל של הפנימי, ומאה אמה שחלל חצר החיצונה עודף על חצר הפנימי, והאילים מתחילים ממקום כלות התאים, שהיו ארבעים אמה מן השער נמצא שהאיל האחרון עמד נגד התחלת עובי כותל הצפוני והדרומי של החצר החיצונה, והיה במקום הסורג שהיה בבית שני כנ''ל (פסוק ו'), שלכן העמידו אילים נגד כל משך הכותל עד עובי החומה ואחר שהאילים האלה לא היו רק בצד מזרח לבד שינה הלשון ואמר ויעש אילים, שאם היה אומר סתם שהיו אילים ששים היה משמע שהיה כן גם בצד צפון ודרום שהיו דומים בכל דבר אל המזרח רק האילים לבד לא היו בצפון ודרום, ואל איל החצר השער סביב סביב, הנה ציר השער היה קבוע בין שני ספי השער שכבר בארנו (פסוק ו') שהיה להשער שני ספים כ''א רחב שש אמות ואמה אחת היה ביניהם ששם היה ציר השער, ולא ידענו להיכן היה השער נפתח אם לצד חוץ או לצד פנים, באר פה שהיה נפתח אל צד החצר לצד פנים, שהיה סובב על צירו אל איל החצר, שהאיל של החצר היה קבוע בפתח האולם ששם עמדו בצד פנים איל מצד זה ואיל מצד זה כנוס אמה בחלל האולם (כנ''ל פסוק ט') וכשנפתח השער היה מגיע עד אמה שלפני האיל האחד של החצר, כי רוחב השער היה עשר אמות וכשנפתח היה מחזיק שש אמות של סף הפנימי של השער וארבע אמות בחלל האולם, ולא נשאר עד איל האולם רק ריוח אמה, כי משך האולם לפנים לא היה רק שש אמות (כנ''ל פסוק ח') והודיע זה כדי שלא נטעה שנפתח לצד חוץ, וא''כ הגיע עד חצי הפתח של התא, כי התא היה פתוח באמצע אל צד השער, ומאמצעית הפתח עד גבול התא שלש אמות, וגבול התא אמה, ושש אמות רוחב הסף החיצון של השער, סה''כ עשר אמות, וזה לא יתכן לסתום חצי הפתח והחלון של התא, לכן הודיע שהיה השער סובב אל איל החצר שהוא האולם ששם מקומו הנכון :

{טו}
וְעַ֗ל פְּנֵי֙ הַשַּׁ֣עַר (היאתון) [הָֽאִית֔וֹן] עַל־לִפְנֵ֕י אֻלָ֥ם הַשַּׁ֖עַר הַפְּנִימִ֑י חֲמִשִּׁ֖ים אַמָּֽה׃
ועל פני השער האיתון . גובהו של השער הזה והוא קרוי שער האיתון לפי שהוא משמש כניסה ויציאה לכל באי העזרה : איתון . תרגום של ביאה : על לפני אולם השער הפנימי . עם גובהו של אולם השער שהוא לפנים מן השער נ' אמה , ומגובה שאר השערים שבענין שהם נ' אמה אני למד שעל פני האמור כאן הוא גובה ( כלומר משער החיצון גובהו נ' אמה על פני כל האולם ששער הפנימי של אולם שאף בסופו של אולם הוא שער כמו שמפורש כבר בפסוק ז' סא''א ) :
ועל פני . ר''ל גבהו של שער האיתון הוא השער המזרחי האמור בענין ויקרא כן לפי שהנכנסים להשתחוות באים דרך בו שהוא מכוון מול פתח ההיכל ובית קה''ק : על לפני . עם גובה אולם השער הנמשך לפנים : חמשים אמה . ר''ל זה כזה היו בגובה חמשים אמה וא''כ בלטו המזוזות עשר אמות למעלה מחלל השער :
ועל פני . הוא ענין גובה ע''ש שפני האדם הוא בגובה הגוף : האיתון . ענין ביאה כמו אתא בוקר ( ישעיה כ''א ) : על . כמו עם : לפני . ענין גובה :
ועל פני השער האיתון וכו' חמשים אמה, כבר התבאר (בפסוק י''ג) ששלשה התאים שבכל צד הם שייכים אל השער, ולכן אמר שם שמדד את השער מגג התא לגגו של השער והיה רחבו עשרים וחמש אמות, שזה שייך לרוחב כניסת השער שהשער עם רוחב התא ממערב למזרח קרוי רוחב והיה כ''ה אמה, ועתה מדד מן השער לאורך התאים שזה ארך פני השער (ר''ל השייך אל השער) והיו חמשים אמה, שרוחב השער מדרום לצפון עשר אמות ומן השער עד כלות ההתאים ארבעים אמות, כיצד שני קירות החיצונים של התאים שבצד השער ושבצד החוץ כנגדו היה כ''א שש אמות (כי היו חמש אמות עם אמה של גבול לפני התאות (כמ''ש בפי''ב) ושני קירות המפסיקות בין שלשה התאים כ''א חמש אמות (כמ''ש בפסוק ז') ושלשה חללי התאים כ''א ו' אמות (כמ''ש בפ' הנ''ל) ס''ה ארבעים אמה, ועם רוחב השער הם חמשים אמה, ולפ''ז מדד תחלה בצד הדרומי של השער מראש השער, עד כלות התא הדרומי רוחב כ''ה אמות ממערב למזרח, ומשם חזר למדוד מדרום לצפון עד כלות אורך התאים והיו חמשים אמה, וכן כשמדד בצד הצפוני של השער עד כלות התא הצפוני רוחב כ''ה, חזר למדוד משם באורך מצפון לדרום עד כלות התאים הדרומים והיו ג''כ חמשים אמה, וזה שאמר בכל הענין שהיה כל שער ארכו חמשים אמה ורחבו עשרים וחמש (כמ''ש בפסוק כ''א כ''ה כ''ט ל''ג ל''ו), ולכן קראו בשם שער האיתון, שכן נקרא עם התאים שאצלו (ששם תא מלשון אתא וביאה), ר''ל מקום שאתים ובאים בשער היינו הצד הפונה לחוץ ששם נכנסים אל השער, כי התאים היו מבחוץ, ומ''ש על לפני השער הפנימי ר''ל שפני השער האיתון מבחוץ היה מקביל נגד מה שהיה לפני השער בפנים, כי יתבאר (בפסוק י''ז) שאצל האולם שבפנים היה רצפה אל כתף השער ועל הרצפה היו שלשים לשכות, ובפסוק י''ח באר שהרצפה היתה אל כתף השערים לעומת אורך השערים, ומכאן ידענו שאורך השערים נמשך בחוץ עד כלות התאים שהם מ' אמה מן השער, מבואר שלעומת אורך השערים עמדה הרצפה והלשכות שעליה בפנים, ובמקום שכלו התאים מבחוץ כלתה הרצפה שנגדם מבפנים, והיה משך הרצפה ל''ד אמה (כמו שיתבאר בפסוק י''ח) שהוא מ' אמה מן השער, וז''ש פה שמה שהיה על פני שער האיתון מבחוץ, היה מקביל על לפני אולם השער הפנימי, ר''ל נגד מה שהיו בפנים לפני אולם השער שעמדו ג''כ בנינים מקבילים בפנים נגד התאים שבחוץ והיו חמשים אמה שהם ל''ד אמה של משך הרצפה שש אמות של עובי כותל האולם ועשר אמות של רוחב השער, ויען שהרצפה עמדה לפני האולם בצד פנים אמר לפני אולם השער הפנימי, (וגם שבא להוציא האולם החיצון ר''ל אולם של החצר הפנימי שהוא היה מבחוץ (כמו שיתבאר בפסוק ל''א), ששם לא היה רצפה לפניו), ובא אגב ללמדנו שגם בצד הפנימי נמשכה הרצפה עד כלות התאים שהם חמשים אמה מהתחלת רוחב חלל השער, ואחר נ' אמה מהתחלת רוחב חלל השער כלו בנין התאים מבחוץ ובנין הרצפה והלשכות שעליו כנגדם בפנים :
האיתון. מענין ביאה. ונקרא כן בצירוף התאים שנחשבו עם השער (כנ''ל פ''ז) :

{טז}
וְחַלֹּנ֣וֹת אֲטֻמ֣וֹת אֶֽל־הַתָּאִ֡ים וְאֶל֩ אֵלֵיהֵ֨מָה לִפְנִ֤ימָה לַשַּׁ֙עַר֙ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֔יב וְכֵ֖ן לָאֵֽלַמּ֑וֹת וְחַלּוֹנ֞וֹת סָבִ֤יב ׀ סָבִיב֙ לִפְנִ֔ימָה וְאֶל־אַ֖יִל תִּמֹרִֽים׃
וחלונות אטומות אל התאים . התאים האלה לא היו להם פתחים אל החוץ אלא זה פתוח לזה וכן מצינו במסכת מדות בתאים שסביבות ההיכל ג' פתחים לכל א' וא' א' לתא מן הימין וא' לתא מן השמאל וא' לתא שעל גביו ולתאים שבחצר שלא היו אלא ג' תאים זה אצל זה ולא היו להם תאים על גביהם היו לאמצעי ב' פתחים א' לתא מן הימין וא' לתא מן השמאל ולחיצון של צד השער היו ב' פתחים א' פתוח לאמצעי ואחד לצד השער וכן לתא החיצון של כתף השני מזה ומזה לשער כמו שכתוב למעל' פתח נגד פתח והיו להם חלונות שקופים אטומים פתוחי' לצד החיצון וסתומים לצד פנים כלומר קצרים לצד פנים ורחבים לצד החוץ אל המזרח , ומנחם פתר שקופים לשון השקפה כמו ( שיר ו' ) מי זאת הנשקפה ( תהלים קב ) כי השקיף ממרום קדשו וכן ( שמות י''ב ) אל המשקוף גם כן פתר לשון השקפה : ואל אליהמה לפנימה לשער . ואל כתפות פתחיהם של שני תאים הסמוכים לשער מזה ומזה שהיה פתחן אל תוך אויר השער פתח התא הצפוני מצפון לשער ופתח התא הדרומי מדרום לשער וכתפות הפתחים שמזה ומזה לפתח התא הם האילים והיו בהם חלונות פתוחים לאויר הפסק רוחב השער שהיה מפסיק בין התאים ואותו אויר קורא לפנימה לשער שמי שנכנס לבין אויר בליטת התאים שמכאן ומכאן נראה שהוא נכנס לשער : וכן לאילמות . וכן היו חלונות לאילמות של כל שער ושער : וחלונות סביב סביב לפנימה . בחומה לצד העזרה מבפנים : ואל איל תמורים . ת''י כותרתא כותרות בראש האיל היה עשוי כמין כותרות דומה לדקל כי במשכנא דשלמה הן מתורגמות צורת דקלין פומיל''ש בלע''ז :
וחלונות אטומות . בהתאים היו חלונות סתומות ר''ל לא היו פתוחות מבלי סתימה כלל אלא היו סתומות במחיצה בהירה וזכה לבוא האורה דרך בה : ואל אליהמה . החלונות ההם היו במזוזותיה הפונות לפנימה לשער כי תא הקיצונה שאצל השער מזה ומזה היו פתחיהן זה מול זה ופנו אל חלל השער החיצון שהיה מכ''ה אמות כמפורש למעלה ובמזוזות הפתחים ההם היו החלונות אולם ביתר התאים יתכן שלא היו חלונות במזוזותיהן כי לא היה שם רב האורה : סביב סביב . ר''ל כן היה לתאי הקצונים של כל שער ושער : וכן לאלמות . גם לכל האולמות היו חלונות אטומות : וחלונות . עוד היו חלונות בכל התאים אשר מסביב והם יפנו לפנים לחלל ע''כ כי כותל ע''כ היה להם לכותל מאחוריהם ובכותל ההיא היו חלונות כי העזרות לא היו מקורות והיה האור רב בהן : ואל איל . בכל מזוזה היה כותרת ממעל בצורת אילני תמר :
אטומות . ענין סתימה כמו אוטם אזנו ( שם לג ) : אל התאים . ר''ל בהתאים אל במקום בי''ת וכן ואל הארון ( שמות כה ) : אליהמה . הם המזוזות : לאלמות . מל' אולם : ואל איל . והאיל הוא המזתה :
וחלונות אטומות שהיו חלונות עשויים להביא את האור והיו אטומות בזכוכית, אל התאים ר''ל בכותל מזרחי של התאים להביא האור מצד חוץ אל התאים, ואל אליהמה ר''ל בצד הפתחים ששם היו עומדים ב' אילים, וכבר בארתי (בפס' י''ג) שהתאים היה להם פתח משני צדדיהם זה כנגד זה, עד שהיו פתחים מתא לתא, וכן בתא שכנגד השער היה לו פתח אל השער שעמדו בו שני אילים וכן בתא החיצון שלצד חוץ היה לו ג''כ פתח אל החוץ ועמדו בו שני אילים (כמ''ש בפסוק י') הודיע פה שבשני הצדדים של החוץ היו חלונות לחוץ, {{{א}}} אל אליהמה היינו בפתח של צד חוץ בתא השלישי, שעמדו בו אילים, וכן לפנימה לשער, ר''ל בתא הראשון שעמד אצל ופתחו באילים אל צד השער שמשם נכנס לפנים אל השער היה בו גם כן חלונות, עד שהיו החלונות סביב סביב מג' רוחות של התאים, מזרח דרום וצפון, וכן לאלמות וכן היו חלונות אל האולם של השער והיו פתוחים אל החצר (והיו אלה החלונות באמה שאצל איל הפתח פתוחים אל הרצפה שבצדו, כי אם היו למטה מזה יסתמו על ידי השער שהיה פתוח על האמה הזאת כמ''ש למעלה (פסוק י''ד) במ''ש ואל איל החצר השער סביב סביב) וכן היו חלונות סביב לפנימה בחומה של החצר היו חלונות פתוחים לפנים אל החצר בכל כותל החצר למעלה מן התאים להביא את האור אל החצר, ואל איל ותמרים לכל איל ואיל (בין לאילי החצר בין לאילי התאים), וששים האילים שעמדו אחרי התאים בצד מזרח היו על גביהם כצורת דקל תמר לנוי :

{יז}
וַיְבִיאֵ֗נִי אֶל־הֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְהִנֵּ֤ה לְשָׁכוֹת֙ וְרִֽצְפָ֔ה עָשׂ֥וּי לֶחָצֵ֖ר סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב שְׁלֹשִׁ֥ים לְשָׁכ֖וֹת אֶל־הָרִֽצְפָֽה׃
ורצפה . פלנקי''ץ בלע''ז , רצפה אומר אני שהוא עלייה סביב כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונ' והקיפוה גזוזטרא ועל אותה העלייה היו הלשכות קנברא''ש בלע''ז וממה שאמור בענין והרצפה אל כתף השערים ותחתיהם כנגד גובה השערים אנו למדין שהרצפה הזאת עלייה היא :
אל החצר . מתחילה עמדו בשער ועתה הביאו בחלל החצר : והנה לשכות . ר''ל ראיתי והנה שם לשכות : ורצפה . עליה מרוצפת באבנים עשויה בגובה על עמודים עומדת בחצר סביב בארבעת רוחותיה והיתה נשענת אל הכותל ועל הרצפה ההיא עמדו הלשכות והיו שלשים במספר :
לשכות . חדרים כמו ויביאם לשכתה ( ש''א ט ) : ורצפה . ענין הצעת אבנים למדרך הרגל וכן על רצפת בהט ושש ( אסתר א ) :
ויביאני אל החצר החיצונה, כי עד עתה עמד בתוך השער וחוצה לו לצד החוץ, עתה הביא אותו אל החצר של ע''נ לפנים, והנה לשכות ראה שבצד כותל האולם יש לשכות ורצפה עשוי לחצר סביב סביב, ראה שאצל כותל החצר מבפנים יש מרצפת אבנים שגבוה מיתר קרקע החצר, וראה כי יש שלשים לשכות אל הרצפה שעלח הרצפה עומדים לשכות והיו שלשים במספרם, ולא באר כמה לשכות היו בכל צד, ואא''ל שהיו שלשים מכל צד שכבר בארנו (בפט''ו) שמשך הלשכות בכל צד היו רק ל''ד אמה, ואיך יעמדו שם ל' לשכות וכותליהם, וממ''ש ורצפה עשוי סביב סביב מבואר שראה אז גם הרצפה שבצד צפון ושבצד דרום, שכן מורה מלת סביב, ולפ''ז מבואר שבין כולם היו שלשים לשכות, עשרה בצד מזרח חמשה מצד זה של השער חמשה מצד זה, וכן בצד צפון ודרום, עשרה בכ''א, ס''ה שלושים, והנה לקמן (סי' מ''ב פסוק ו') יתבאר שהלשכות היו משולשות, תחתיים ושניים ושלישים, כי כן היו הלשכות שעל הרצפה שנגד קיר ההיכל כמו שית' שם בראיות, א''כ כשנחשוב גם הלשכות שבגובה היו ל' במזרח ול' בצפון ול' בדרום וכשנחשוב רק הלשכות התחתונות, היו ל' בצירוף כל הג' רוחות, וע''ז אמר סתם ל' לשכות לכלול שני החשבונות :
רצפה. היא מרצפת אבנים על הקרקע, לא עלייה כדעת המפרשים :

{יח}
וְהָרִֽצְפָה֙ אֶל־כֶּ֣תֶף הַשְּׁעָרִ֔ים לְעֻמַּ֖ת אֹ֣רֶךְ הַשְּׁעָרִ֑ים הָרִֽצְפָ֖ה הַתַּחְתּוֹנָֽה׃
והרצפה אל כתף השערים . גובה שער החצר היה מפסיק העלייה שלא היתה מסבבת כל החצר והיא לכתפות השער מזה ומזה כנגד גובה השערים : הרצפה התחתונה . נשתנית תיבה זו מכל תחתונה שבמקרא שבכל מקום הטעם בנו''ן וזה בתי''ו למדנו שאין תחתונה זו רצפה שתחת אחרת אלא רצפה אחת היא ותחתיתה של רצפה היה לעומת גובה השער וה''א של תחתונה כה''א של ביתה וכה''א של עזרתה ושל חלאתה שהן יתירות :
והרצפה אל כתף השערים . הרצפה עמדה בכתף השערים כי ממעל להשערים לא היתה הרצפה וא''כ עמדה בכתף השערים מזה ומזה : לעומת אורך השערים הרצפה התחתונה . ר''ל תחתיות הרצפה ההיא היתה מול כלות גובה השערים ובלטה למעלה ממול גובה השערים והלשכות עליה ( ועם כי מלת אורך יונח על דבר שטחיי ולא על דבר העומד ברום עכ''ז אמר לשון אורך לפי שכשמדד גבהו ע''י הפתיל ובקנה המדה וכמפורש למעלה היה אז הפתיל מושכב בשטחית הארץ ונופל בו לשון אורך ) :
כתף . צד ועבר : לעומת . נגד :
והרצפה אל כתף השערים, הרצפה היתה סמוכה אל כתף השערים שמזה ומזה ר''ל אצל כותל האולם שהיה עביה שש אמות וארכה ג''כ שש (כנ''ל פסוק ז' ח') התחילה הרצפה ונמשכה שש אמות לפנים החצר למערב (ומשמע שרק הרצפה היה רחבה שש אמות כרוחב כתף השער, אבל הלשכות שעליה היו רחבם רק ד' אמות ושתי אמות היתה הרצפה פנויה לפני הלשכות, ובזה יצוייר חלון בכותל האולם שאצל הרצפה, שהיה באותה אמה שלפני איל האולם, שכנגדו לא סתמו הלשכון עדיין, וכמ''ש בפ' ט''ז במ''ש וכן לאלמות), ואורך הרצפה היתה לעמת ארך השערים, שכבר התבאר (בפסוק ט''ו) שהמשך שבצד החיצון ממקום התחלת השער עד סוף התאים מדרום לצפון נקרא בשם אורך השערים, ולנגד השטח הזה עמדה הרצפה בפנים, עד שאורך הרצפה היה ל''ד אמות, כי ארבעים אמה ממקום התחלת השער כלו התאים (כנ''ל פט''ו) ולנגד זה בפנים היה כותל האולם עוביה שש ול''ד אמות של הרצפה נמצא היה אורך הרצפה בפנים מכוון לעומת אורך השער בחוץ, וכלו במקום אחד זה בפנים וזה בחוץ, (ועמ''ש בפסוק ט''ו), הרצפה התחתונה, ר''ל מפני שיתבאר (בסי' מ''ב בפסוק ג') שגם בקיר אשר לחצר החיצונה נגד האולם וההיכל, היה ג''כ רצפה ולשכות כמו שהיה בקירות החצר החיצונה שנגד עזרת ישראל, והרצפה שהיה שם בצד דרום ובצד צפון נקראת הרצפה העליונה (כי המקדש עמד בהר, ולמערבו עמד בראש ההר ולמזרחו עמד במורד ההר) ולבל נטעה כמו שכולל בדבריו פה הרצפה שעמדה סביב סביב החצר שנגד עז''י במזרח וצפון ודרום, כן נכנס בחשבון זה הרצפה העליונה שהיתה בקיר הצפוני והדרומי שנגד האולם וההיכל, לכן באר שמדבר פה מן הרצפה התחתונה כי הרצפה העליונה לא היתה אל כתף השערים כי לא בא שם חשבון זה כלל. ואינו מדבר פה רק מן הרצפה התחתונה של החצר שבצד מזרח כמ''ש (בס' מ''ג פ''ט) ומתחת הלשכות, הרי ששם נקרא תחת ותחתון על שהיה בתחתית ההר עי''ש :
התחתונים. כי היה רצפה עליונה במעלה ההר נגד הבנין והעזרה, וגם מה שדייקו ממה שהטעם למעלה שהה''א נוספת, אין ראייה כי חצר בא גם בלשון זכר, החצר הפנימי, ויכוין לומר הרצפה של החצר התחתון :

{יט}
וַיָּ֣מָד רֹ֡חַב מִלִּפְנֵי֩ הַשַּׁ֨עַר הַתַּחְתּ֜וֹנָה לִפְנֵ֨י הֶחָצֵ֧ר הַפְּנִימִ֛י מִח֖וּץ מֵאָ֣ה אַמָּ֑ה הַקָּדִ֖ים וְהַצָּפֽוֹן׃
וימד רוחב . חלל עזרת נשים : מלפני השער התחתונה . זה השער המפורש למעלה : לפני החצר הפנימי . עד עזרת ישראל : הקדים והצפון . לשתי רוחותיה חללה מאה אמה :
וימד רוחב . מדד רוחב החלל אשר מלפנים להשער התחתונה היא שער ע''נ שהיא בהר מתחת מול שער עזרת אנשים היא החצר הפנימי : לפני החצר הפנימי . ר''ל והוא החלל שלפני החצר הפנימי מחוצה לה : מאה אמה . ר''ל מדד אותה מאה אמה והוא חלל ע''נ : הקדים והצפון . ר''ל כן היה מדת חלל ע''נ בפאת המזרח וכן היה מדתו בפאת הצפון וכן בפאת הדרום כמפורש בענין ולקצר לא זכרו ( כי ע''נ תהיה אז מסבבת את כל בנייני המקדש ועזרת אנשים והלשכות מכל ארבעת הרוחות ) :
וימד רחב עתה בא למדוד רוחב החלל של עזרת נשים ממזרח למערב, וכ''ז שעמד לפני הלשכות לא היה יכול למדוד כי בצד הפנימי של חצר החיצונה עמדו שם הלשכות ובצד החיצון של חצר הפנימי עמדו שם התאים, ששניהם נמשכו עד ארבעים אמה מן השער, וכל משך זה נקרא בשם, לפני השער, (כמ''ש (בפסוק ט''ו) ועל פני השער האיתון, על לפני אולם השער), וכשבא אחר משך ארבעים אמה ששם כלו הלשכות מצד זה והתאים מצד זה מדד מקיר הפנימי, של חצר החיצונה אל קיר החיצון של חצר הפנימי וז''ש וימד רחב מלפני השער התחתונה, (התחתונה היא חצר החיצונה שהיא בתחתחית ההר נגד חצר הפנימית שעלו אליו במעלות), והמדידה היה מלפני השער, היינו אחר ארבעים אמה במקום שכלו הלשכות שעמוד לפני שער התחתונה משם מדד אל לפני החצר הפנימי היינו במקום שכלו התאים שבחצר הפנימי מבחוץ ששם הקיר פנוי משני הצדדים, והיה מקיר לקיר מאה אמה, הקדים והצפון, שאחר שמדד כן בצד מזרח הלך ומדד בצד צפון שאצלו ג''כ מקיר לקיר ומצא כן, (וע' בפסוק כ''ג) :

{כ}
וְהַשַּׁ֗עַר אֲשֶׁ֤ר פָּנָיו֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן לֶחָצֵ֖ר הַחִֽיצוֹנָ֑ה מָדַ֥ד אָרְכּ֖וֹ וְרָחְבּֽוֹ׃
מדד ארכו ורחבו . כמדת שער הקדים כך מפורש בענין :
דרך הצפון . בפאת צפון של חצר החיצונה : מדד ארכו ורחבו . ר''ל מדדו במדת שער המזרחי :
והשער אשר פניו דרך הצפון, אחר שכבר עמד בצד הצפוני ומדד מקיר לקיר כנ''ל, הלך שם עד השער הצפוני של חצר החיצונה ומדד ארכו ורחבו :

{כא}
(ותאו) [וְתָאָ֗יו] שְׁלוֹשָׁ֤ה מִפּוֹ֙ וּשְׁלֹשָׁ֣ה מִפּ֔וֹ (ואילו) [וְאֵילָ֤יו] (ואלמו) [וְאֵֽלַמָּיו֙] הָיָ֔ה כְּמִדַּ֖ת הַשַּׁ֣עַר הָרִאשׁ֑וֹן חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים בָּאַמָּֽה׃
חמשים אמה ארכו . גובהו : ורוחב חמש ועשרים . מגג התא לגגו :
ותאיו . תאי השער הזה שהיו שלשה מהעבר מזה ושלשה מזה ומזוזות השער והאולם הנמשך לפנים כותל מהעבר מזה וכותל מהעבר מזה הכל היה כמדת השער המזרחי הנמדד ראשון : ארכו . ר''ל גובה השער : חמש ועשרים . כן היה מדת רוחב שער החיצון כמ''ש למעלה :
ותאיו וכן מדד מדת התאים שהיו שלשה מכל צד. וכן איליו שהם האילים שבפתחי התאים (כנ''ל פסוק י'). ואלמיו הוא אולים השער, הכל היה כמדת השער הראשון, והיה חמשים אמה ארכו חלל השער עד סוף התאים מדרום לצפון (כנ''ל פסוק ט''ו), וחמש ועשרים רחבו מן התא במזרח עד סוף משך השער אצל האולם ממזרח למערב (כנ''ל פי''ג) :

{כב}
(וחלונו) [וְחַלּוֹנָ֤יו] (ואלמו) [וְאֵֽלַמָּיו֙] (ותמרו) [וְתִ֣מֹרָ֔יו] כְּמִדַּ֣ת הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּבְמַעֲל֥וֹת שֶׁ֙בַע֙ יַֽעֲלוּ־ב֔וֹ (ואילמו) [וְאֵֽילַמָּ֖יו] לִפְנֵיהֶֽם׃
ואילמיו לפניהם . ואולם השער לפני המעלות קודם שיכנס לאולם היה עולה במעלות :
וחלוניו וגו' . חלוני תאי השער וכותלי האולם והכותרות אשר בהמזוזות ממעל שהיו בצורת אילני תמר הכל היו כמדת של השער המזרחי : ובמעלות וגו' . כי ההר היה הולך ועולה ועלו בו במעלות ועד השער הזה ה''ה שבע מעלות : ואילמיו לפניהם . כותלי האולם היו לפנים מהמעלות ועולין במעלות עד לא יבואו אל האולם :
וחלונו (כנ''ל פסוק ט''ז) ואילמו הם אילי האולם (כנ''ל פסוק ט'), ותמריו שהיו על האילים (כנ''ל פסוק ט''ז), הכל היה כמדת השער אשר פניו דרך הקדים. ובמעלות שבע יעלו לשער הזה שהיו בגובה ההר, ואילמו לפניהם שלפני המעלות עמדו שני אילים אחד מפה ואחד מפה לנוי, וכן מבואר לקמן (פסוק כ''ו) בפירוש שקאי על שני האילים והתמורים שעליהם שהיו לפני המעלות, והנה לא הזכיר מנין המעלות ולא את אילי המעלות בשער המזרחי כי שם נכנס תיכף למדוד סף השער ולא פנה עדיין אל מנין המעלות ומה שאצלם, ובבואו לשער הצפון והדרום שם לבו גם לזאת, וידענו ממילא שה''ה שכן היה בשער המזרח אחר שהיו דומים בכל עניניהם :
אילמיו. כמו איליו וכן בפסוק כ''ו :

{כג}
וְשַׁ֙עַר֙ לֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י נֶ֣גֶד הַשַּׁ֔עַר לַצָּפ֖וֹן וְלַקָּדִ֑ים וַיָּ֧מָד מִשַּׁ֛עַר אֶל־שַׁ֖עַר מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃
ושער לחצר הפנימי . לעזרת ישראל : נגד השער . החיצונ' מכוונין : וימד משער . התחתון עד העליון מאה אמה הוא רחב חלל עזרת נשים :
ושער לחצר הפנימי . השער של חצר הפנימי היה מול השער מחצר החיצונה : לצפון ולקדים . כן היה בפאת צפון וכן של מזרח ( והנה שער המזרחי מעא''נ עמד באמצע כותל המזרחי וכן שער ע''נ והיו זה מול זה אבל שער הצפוני של עזרת נשים ע''כ לא עמד באמצעית כתלו כמו שער הצפוני של עא''נ שאם גם הוא עמד באמצע לא היו א''כ זה מול זה וכן שער הדרומי מע''נ האמור בענין לא עמד גם הוא באמצעית כתלו וכמ''ש בקונטרס בנין הבית ) : משער אל שער . משער ע''נ לשער עזרת אנשים מדד מאה אמה :
ושער לחצר הפנימי נגד השער, עתה נשא עיניו אל החצר הפנימי וראה כי מכוון נגד שער החצר החיצון עומד כנגדו שער החצר הפנימי, זה כנגד זה לצפון ולקדים, שאחר שהשקיף כן בצד צפון חזר שנית אל צד המזרח וראה ששם יש ג''כ שער לפנימי נגד השער של החיצונה, וימד משער אל שער מאה אמה, כי תחלה לא מדד משער אל שער רק מקיר אל קיר ארבעים אמה רחוק מן השער (כנ''ל פסוק י''ט) ועתה מדד שנית משער אל שער, והיו ג''כ מאה אמה, ובזה ידע שהשערים מכוונים זה כנגד זה, שאם לא היו מכוונים היו קו המדה יותר ממאה אמה כפי נטיית שער אחד משער שכנגדו, והטעם שלא השקיף על זה תיכף בהיותו במזרח, ששם ראה ששער של החצר החיצונה עמד באמצע, וה''ה שער הפנימי, אבל בצד צפון, לא יכול לדעת זאת, אם מצד השער הפנימי שהגם שבפנים היה באמצע החלל, בחוץ לא היה באמצע כי בצד מזרח היה קיר החצר הפנימי עודף על האמצע של החלל, שבצד מערב לא היה לו קיר ביחוד, ואם מצד החצר החיצונה שלא יכול עתה לראות הכותל עד סוף המערב, עד שהגיע לשם מן ההיכל (כמו שיתבאר בסי' מ''ב), ולא ידע אם השער באמצע, ולכן מדד משער לשער וכשמצא שהוא מאה אמה ידע שהשערים מכוונים בצפון כמו בצד קדים וז''ש לצפון ולקדים :

{כד}
וַיּוֹלִכֵ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם וְהִנֵּה־שַׁ֖עַר דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֑וֹם וּמָדַ֤ד (אילו) [אֵילָיו֙] (ואילמו) [וְאֵ֣ילַמָּ֔יו] כַּמִּדּ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃
ויוליכני דרך הדרום . לחצר החיצונה :
דרך הדרום . ברוח הדרומי בהעזרה ההיא : כמדות האלה . של שער המזרחי והצפוני :
ויוליכני דרך הדרום עתה הלך בחצר החיצונה מן המזרח אל הדרום, וראה שגם שם יש שער, ומדד אליו ואילמיו ולא זכר שמדד התאים, שנכלל במ''ש שהיו חמשים אורך ורוחב חמש ועשרים, שמזה ידעינן שרוחב התאים וארכם כמדת התאים הראשונים, כי מדה זו היא ע''י התאים (כנ''ל פסוק כ''א) :

{כה}
וְחַלּוֹנִ֨ים ל֤וֹ (ולאילמו) [וּלְאֵֽילַמָּיו֙] סָבִ֣יב ׀ סָבִ֔יב כְּהַחֲלֹּנ֖וֹת הָאֵ֑לֶּה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃
כהחלונות האלה . דרש רבי תנחומא ה''א זו יתירה לשון כהה חלונות כהות רחבות מבחוץ וקצרות מבפנים לומר לא לאורה אני צריך שכל חלונות העשויות להכניס אורה קצרות מבחוץ ומרחיבות מבפני' :
וחלונים לו . ר''ל החלונות שהיו לכל תא מתאי השער ההוא ולכותלי האולם מסביב היו כמו החלונות של שער המזרחי והצפוני : אורך . ר''ל גובה השער : ורוחב . של השער החיצון :

{כו}
וּמַעֲל֤וֹת שִׁבְעָה֙ (עלותו) [עֹֽלוֹתָ֔יו] (ואלמו) [וְאֵֽלַמָּ֖יו] לִפְנֵיהֶ֑ם וְתִמֹרִ֣ים ל֗וֹ אֶחָ֥ד מִפּ֛וֹ וְאֶחָ֥ד מִפּ֖וֹ אֶל־(אילו) [אֵילָֽיו]:
עולותיו . כמו מעלותיו : אל איליו . על ראש האיל היה דקל מצוייר :
ומעלות . מספר המעלות שעלו בהם אל השער הזה היו שבעה : ואילמיו . כתלי האולם היו לפנים מהמעלות : ותמורים לו . לכ''א היה כותרת בצורת אילן תמר אחד מהעבר מזה ואחד מהעבר מזה וחזר ומפרש הכותרות היו בהמזוזות ממעל :
עולותיו . מעלותיו :
ומעלות שבעה עלותיו העליה לשם היא ע''י שבעה מעלות, ואלימיו לפניהם אילים של המעלות היו לפניו, והיה אל אילי המעלות תמורים לנוי :
ומעלות שבעה עלותיו. מספר שבעה בלשון זכר קאי על שם עולותיו, ר''ל לשבעה עלותיו היו מעלות, שכל אמה שעלו בגובה היה שם מעלה שרחבה חצי אמה :

{כז}
וְשַׁ֛עַר לֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖י דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֑וֹם וַיָּ֨מָד מִשַּׁ֧עַר אֶל־הַשַּׁ֛עַר דֶּ֥רֶךְ הַדָּר֖וֹם מֵאָ֥ה אַמּֽוֹת׃
דרך הדרום . ברוח הדרום : משער אל השער . ר''ל משער חצר הפנימי אל שער חצר החיצונה ברוח דרום :
ושער ראה שגם בצד הדרומי יש שער לחצר הפנימי נגד שער החיצונה. וימד משער אל שער בכאן מדד תיכף משער אל שער, וידע שמרחקו מאה אמה וגם ידע מזה שהשערים מכוונים, ולא הוצרך לשתי מדידות שבארתי (בפסוק י''ט ובפסוק כ''ג) :

{כח}
וַיְבִיאֵ֛נִי אֶל־חָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖י בְּשַׁ֣עַר הַדָּר֑וֹם וַיָּ֙מָד֙ אֶת־הַשַּׁ֣עַר הַדָּר֔וֹם כַּמִּדּ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃
וימד את השער הדרום . של חצר הפנימי :
כמדות האלה . כמדות השערים הנזכרים :
ויביאני אל חצר הפנימי נכנס בצד הדרום אל חצר הפנימי שהוא עזרת ישראל, וימד את השער הדרום כמדות האלה ר''ל שגם שם היה רוחב פתח השער עשר אמות אורך השער י''ג אמות (כנ''ל פי''א) כי גם כותל עזרת ישראל היה רחבו י''ג אמה :
השער הדרום. בא הסמיכות עם הידיעה וענינו השער הדרומי :

{כט}
(ותאו) [וְתָאָ֞יו] (ואילו) [וְאֵילָ֤יו] (ואלמו) [וְאֵֽלַמָּיו֙] כַּמִּדּ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֛וֹ (ולאלמו) [וּלְאֵלַמָּ֖יו] סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֕חַב עֶשְׂרִ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אַמּֽוֹת׃
ותאיו וגו' . גם לשער חצר הפנימי היו תאים ואלים ואולם והיו כמדות של השערים מע''נ : לו . לכ''א מתאי השער : ולאלמיו . לכותלי האולם מסביב : אורך . ר''ל גובה השער : ורוחב . של השער החיצון :
ותאו וגם שם היו תאים ואולם השער ואילי' התאים והאולם חמשים אמה ארך מפורש למעלה פסוק כ''א :

{ל}
וְאֵֽלַמּ֖וֹת סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב אֹ֗רֶךְ חָמֵ֤שׁ וְעֶשְׂרִים֙ אַמָּ֔ה וְרֹ֖חַב חָמֵ֥שׁ אַמּֽוֹת׃
ואלמות . ארבו''ץ בלע''ז : סביב סביב . הכותל היה עשוי אולמים אולמים נכנסי' בעוביו ואלמות הללו היו בפנים ( ס''א למעלה מהתאים כי התאים היו מבפני' בחצר הפנימי שהרי אולם השער היה בולט אל החיצונה כמו שאמור בענין וא''א שהיו התאים והאולם פונים למקום אחד להיות פתחי התאים נפתחים לתוך האולם שהרי השוה העניין כל מדות השערים החיצונים והפנימים ולא חלק ביניהם אלא בליטת האולמות ) ( כי התאים היו מבחוץ וששה תאים וכותליהם וט''ו אמות של רוחב השער עולים לשמוני' ואחת ( לתשעים ואחת כצ''ל צ''ה ) אמה וכל החצר הפנימי אינו אלא מאה על מאה כמו שמפורש בענין סא''א ) :
ואלמות סביב סביב . בחלל עא''נ בכל שלשת הרוחות במזרח בצפון ובדרום היו אולמות נשענות אל הקיר ופתוחות לפנים : אורך . הוא הנמשך עם הקיר : ורוחב . הוא הנמשך כלפי אויר החצר :
ואלמות סביב סביב האולמות היו בפנים של עזרת ישראל והיה ארכם בכל צד חמש ועשרים אמה ורחבם חמש אמות, ופרש''י שהאולמות האלה היו נכנסים בעוביה של כותל, ומהלשון משמע שהיו משוכים לתוך החצר כיתר בנינים שנזכר בענין :

{לא}
וְאֵלַמָּ֗ו אֶל־חָצֵר֙ הַחִ֣צוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֖ים אֶל־(אילו) [אֵילָ֑יו] וּמַעֲל֥וֹת שְׁמוֹנֶ֖ה (מעלו) [מַעֲלָֽיו]:
ואילמיו אל חצר החיצונה . אולמו של שער הפנימי לא היה לצד פנים כמו שהיו אולמות של שער החיצונה אלא מבחוץ היה בולט :
ואילמיו . כותלי אולם השער ההוא היו נמשכין כלפי החוץ וכדרך אולם והיה א''כ בולט מול אולם שער ע''נ והוא דבר נוי ( ואולמי שערי עא''נ היו בנויות להלן מתאי השער וכמ''ש בקונ' בנין הבית ) : אל אליו . בהמזוזות ממעל היו כותרות בצורות אילן תמר : ומעלות שמונה מעליו . בשמונה מעלות עלו מע''נ אל השער ההוא :
ואילמיו אל חצר החיצונה, בזה נשתנה החצר הפנימי מן החצר החיצונה, שהאולם של החיצונה עמד בפנים של השער והאולם של חצר הפנימי עמד לחוץ, והיה לפני התאים, שאחר כלות י''ב אמה של רוחב התא וכותלו וגבול אמה שלו התחיל האולם ונסמך אל כותל התא המזרחי מבחוץ ונמשך שש אמות לחוץ, [הערה : יש פי' אחד ברש''י שא''א שיהיו התאים ואולם פונים למקום אחד ושיהיו פתחי התאים נפתחים לתוך האולם שהרי השוה הענין כל מדות השערים החיצונים והפנימים ולא חלק ביניהם, ולשטה זו צריך לומר שהתאים היו בפנים והאולמות היו אצל האולם שהיה מבחוץ, אולם לדעת רש''י והמפרשים היה זה דבר בלתי אפשר שהרי כותל החצר הפנימי מן השער עד הקיר היה מ''ה אמה, ולשטתם נמשכו התאים מן השער עד משך ארבעים אמות ומחצה (שהתא היה רחוק מן השער ב' אמות ומחצה ומשך התאים ל''ח אמה לשטתם), ולא נשאר עד הכותל רק ארבע אמות ומחצה, והלא משך התא ברחבו היו י''א אמות ואיך עמדו התאים הדרומים והצפונים אצל התאים המזרחים יחד? וגם לפי שטתי שהיה משך התאים רק ארבעים אמה ונסתיים חלל התא האחרון שלצד הכותל י''א אמה רחוק מן הכותל ושם נפגשו כותלי התאים הצפונים עם כותלי המזרחים, והיה יכול לבנות הכותל האחרון של התא בפנים בכל צד, אבל הלא לדעתי נמשך התא ברוחב י''ב אמות כנ''ל, וג''כ לא היה אפשר. ועדו איך יתכן שיעמדו התאים בפנים, דהא המזבח היה באמצע העזרה, ובצד דרומו היה הכבש ל' אמות, א''כ היה אוכל בצד דרום מ''ו אמה, ואיך עמדו שם התאים שרחבם לתוך החצר י''א אמה לרש''י וי''ב אמה לפי שטתי. דהא כל החלל מחצי הפתח ולדרום לא יהיה רק חמשים אמה, ולא יצוייר זה רק למ''ד דכולה מזבח בצפון קאי, ולכן פירשתי כדעת הרד''ק שהתאים עם האולם שניהם עמדו בחוץ, והאולמות היו בפנים, והגם שהשוה כל מדות השערים החיצונים והפנימים, הרי בזה חלק ביניהם בפי' במ''ש ואולמיו אל החצר החיצונה, ומבואר שרק באולמיו היה חילוק אבל התאים עמדו כמו תאים של ע''נ שהיו בחוץ, אמנם האולמות שהיו בפנים א''א שהיו סמוך אל השער דהא היו בולטים חמש אמות אל העזרה לפי פירושי ואיך עמד שם הכבש בצד דרומו, דהא למ''ד חציו של מזבח בדרום קאי לא נשאר רק ארבע אמות מן הכבש אל הכותל? אך בל''ז נראה שהאילמות נשלמו ארבעים אמה רחוק מן השער, כדי שיכלו האולמות בפנים במקום שכלו התאים בחוץ, ולקיים גם בחצר הפנימי מ''ש בבפסוק ט''ו ועל פני שער האיתון על לפני שער הפנימי חמשים אמה עי' מה שפירשתי שם, והיה בין האולמות הדרומים ובן קיר החצר המזרחי חמש מאות, והיו יכולים לעמוד האולמות המזרחיים שנדבקו אצלם, ונוגעות קיר בקיר כי היה רחבם חמש אמות, ובצד השני נשאר עד השאר ט''ו אמות : ע''כ] : ותמרים אל איליו, שאל האילם של התאים והאולם ואל אילי המעלות היו תמורים, ושמונה אל השער הזה עלו בשמונה מעלות :

{לב}
וַיְבִיאֵ֛נִי אֶל־הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖י דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וַיָּ֣מָד אֶת־הַשַּׁ֔עַר כַּמִּדּ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃
דרך הקדים . ברוח מזרחי : כמדות האלה . כמדות השערים הנזכרי' :
ויביאני אל החצר הפנימי, כי כבר יצא מן החצר למדוד את התאים ואת אולם השער וחזר לשם דרך השער המזרחי, וימד את השער, בכאן מדד תחלה מבחוץ ואח''כ נכנס לפנים ומדד שם, וע''כ אמר.

{לג}
(ותאו) [וְתָאָ֞יו] (ואלו) [וְאֵלָ֤יו] (ואלמו) [וְאֵֽלַמָּיו֙] כַּמִּדּ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֛וֹ (ולאלמו) [וּלְאֵלַמָּ֖יו] סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב אֹ֚רֶךְ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֔ה וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃
לו . לכ''א מתאי השער : ולאלמיו . לכותלי האולם מסביב :

{לד}
(ואלמו) [וְאֵלַמָּ֗יו] לֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֥ים אֶל־(אלו) [אֵלָ֖יו] מִפּ֣וֹ וּמִפּ֑וֹ וּשְׁמֹנֶ֥ה מַעֲל֖וֹת (מעלו) [מַעֲלָֽיו]:
מפו ומפו . בהעבר מזה ובהעבר מזה :

{לה}
וַיְבִיאֵ֖נִי אֶל־שַׁ֣עַר הַצָּפ֑וֹן וּמָדַ֖ד כַּמִּדּ֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃
אל שער הצפון . של החצר הפנימי :
ויביאני אל שער הצפון ולא אמר ויביאני אל החצר הפנימי כי עתה לא יצא מן החצר הפנימי רק בא ממזרח לצפון בפנים ומדד תחלה מבפנים ואח''כ יצא לחוץ :

{לו}
(תאו) [תָּאָיו֙] (אלו) [אֵלָ֣יו] (ואלמו) [וְאֵֽלַמָּ֔יו] וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֖וֹ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב אֹ֚רֶךְ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֔ה וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃
אורך חמשים אמה . גבהו חמשים אמה :
תאיו וגו' . מוסב אל המקרא שלפניו לומר כמדות האלה הנזכרים מדד את תאיו וכו' של השער ההוא :

{לז}
(ואילו) [וְאֵילָ֗יו] לֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֥ים אֶל־(אילו) [אֵילָ֖יו] מִפּ֣וֹ וּמִפּ֑וֹ וּשְׁמֹנֶ֥ה מַעֲל֖וֹת (מעלו) [מַעֲלָֽיו]:
ואיליו לחצר החיצונה . אשישפיאר''קאש בלע''ז ואולם השער קרוי אילים כאן :
ואיליו . מזוזות האולם פנוי לאויר חצר החיצונה ואל המקום שיפנו המזוזות יפנו כתלי האולם וזכר המזוזות ולא האולם והיא היא :

{לח}
וְלִשְׁכָּ֣ה וּפִתְחָ֔הּ בְּאֵילִ֖ים הַשְּׁעָרִ֑ים שָׁ֖ם יָדִ֥יחוּ אֶת־הָעֹלָֽה׃
ולשכה . היתה אצל שער הצפוני בעזרת ישראל : ופתחה . של לשכה אל אילי השער לצד השער : באילים השערים . יש בפרשה פסוקים קורין לכתפו' השער אילי' מיינשלי''ש בלע''ז : שם ידיחו את העולה . העולה הנשחטת בצפון : ידיחו את העולה . ירחצו את הקרביים :
ולשכה . ר''ל בחלל עא''נ מול שער הצפוני עמדה לשכה אחת ופתחה היה מול מזוזות השערים ולפי שהיו שני שערים אחד פנימי ואחד חיצוני וכמ''ש למעלה בע''נ לכן אמר השערים : שם . בהלשכה ההיא היו מדיחים קרבי העולה הנשחטות בצפון והיא היתה בית המטבחיים :
ידיחו . ענין רחיצה ושטיפה במים :
ולשכה ופתחה באילים השערים הנה לקמן (סי' מ''ב פסוק א') יתבאר כי עשרים אמה חוץ לקיר של החצר הפנימי נתקדשו בקדושת העזרה ולפ''ז במשך שכנגד התאים (שהחזיקו י''ב אמה חוץ לקיר החצר) היו שמונה אמות חוץ לתאים קדושים עם תוך התאים, ואצל האולם שהיה חוץ מן התאים ונמשך מן הקיר י''ח אמות נשארו עוד שתי אמות חוץ לאולם שהיה קדש כקדושת עזרה, וכבר כתבנו (בפסוק כ''ב) שלפני מעלות השערים עמדו שני אלים א' מכל צד, והמעלות היו לפני האולם (כמ''ש (בפסוק כ''ב) ואילמיו לפניהם), ומעלות שער החצר הפנימי היו שמונה (כמ''ש בפסוק ל''ז), וידוע שרום מעלה חצי אמה ושלחה (היינו מקום הנחת הרגל) חצי אמה (כמ''ש בפ''ב דמדות). וא''כ היה רוחב המקום של המעלות ד' אמות, נשאר בין האיל שבצד המעלה התחתונה ובין כותל האולם ג' אמות ששתי אמות מהם היו קדש, ולאותן שתי אמות נפתחה פתח הלשכה כדי שתהיה קדושה כקדושת עזרה כדין לשכות הפתוחות לקדש, ואא''ל שהלשכה עמדה נגד פתח האולם שזה א''א שסתמו פתח האולם בלשכה, וע''כ שעמדה מן הצד ופתחה היה פתוח באותן שתי אמות שבצד המעלות שהיו קדושים, והיה איל המעלות בצד זה של הפתח ואיל האולם בצד זה של הפתח, וז''ש ופתחה באילים השערים, ר''ל בין שני אילים שנמצאו בשערים, ונראה שלשכה זו עמדה בצד מזרח של האולם כי לצד מערבו היה הגדרת הגינה (שיתבאר ענינה (בסי' מ''ב פסוק ז') שהיה ארכה חמשים ולא היה אפשר שתעמוד שם לשכה, רק בצד מזרחו של שער הצפון היה פנוי, ושם עמדה הלשכה בצד האולם ופתחה נפתחה באותן שתי אמות המקודשים שבמזרח האולם לצד אילי השער והיו עולים במעלות שהיו בפתח הלשכה אל מעלות האולם, ושם היו מדיחים את העולה :
באילים השערים. היה ראוי לכתוב באילי השערים בסמיכות ?, אך שאז היה משמע שהיה פתח הלשכה בין שני אילים של השער דהיינו אל חלל השער, ובאמת היה הלשכה בדרום והפתח נכנס בין איל אחד של השער ואיל אחד שלפני המעלות, ע''כ כתוב בלא סמיכות, כי אינם אילי השער רק אילים שעומדים סמוך לשער :

{לט}
וּבְאֻלָ֣ם הַשַּׁ֗עַר שְׁנַ֤יִם שֻׁלְחָנוֹת֙ מִפּ֔וֹ וּשְׁנַ֥יִם שֻׁלְחָנ֖וֹת מִפֹּ֑ה לִשְׁח֤וֹט אֲלֵיהֶם֙ הָעוֹלָ֔ה וְהַחַטָּ֖את וְהָאָשָֽׁם׃
ובאולם השער . הצפוני : שנים שולחנות . במזרחו ושתים במערבו ואע''פ שהן היו משוכין אל תוך החצר החיצונה קדושתן כלפנים :
ובאולם השער . בחלל האולם הנמשך מהשער ההוא עמדו שנים שולחנות בהעבר מזה ושנים מהעבר מזה ר''ל שנים במזרחו ושנים במערבו : לשחוט אליהם . לשחוט אצלם בסמוך להם העולה וכו' שהם ק''ק הטעונין שחיטה בצפון ( ועם כי היה משוך לחלל ע''נ מ''מ קדושתו כלפנים כי יהיה מקודש בקדושת העזרה ) :
אליהם . אצלם בסמוך להם :
ובאלם השער, שארכו ממזרח למערב היה עשר אמות ורחבו מצפון לדרום שש, עמדו שתים שולחנות במזרחו ושתים במערבו לשחוט אליהם העלה, שהשחיטה צריכה להיות על ירך המזבח צפונה, והאולם היה מקודש בקדושת העזרה ודינו כצפון :
אליהם. כמו עליהם :

{מ}
וְאֶל־הַכָּתֵ֣ף מִח֗וּצָה לָעוֹלֶה֙ לְפֶ֙תַח֙ הַשַּׁ֣עַר הַצָּפ֔וֹנָה שְׁנַ֖יִם שֻׁלְחָנ֑וֹת וְאֶל־הַכָּתֵ֣ף הָאַחֶ֗רֶת אֲשֶׁר֙ לְאֻלָ֣ם הַשַּׁ֔עַר שְׁנַ֖יִם שֻׁלְחָנֽוֹת׃
ואל הכתף מחוצה . ואל עבר פתח האולם מחוצה לחלל האולם לתוך חללו של פתח של ( סא''א של צד ) עזרת ישראל : לעולה לפתח השער הצפונה . כשנכנס לתוך השער ועולה במעלות פתח העזרה : שנים . שולחנות . לכתף הפתח למזרח ( וכן ) למערב : ואל הכתף האחרת . אשר לפתח האולם שנים שולחנות :
ואל הכתף . בהעבר האחת מהאולם חוצה לו כשעולין במעלות לפתח שער הצפוני ר''ל שער הפנימי שהיה רוחב עשר אמות והמעלות ההם היו בין התאים ושם עמדו שנים שולחנות : ואל הכתף וגו' . וכן בהעבר האחרת של אולם השער עמדו שנים שולחנות :
ואל הכתף, ר''ל בתא שהיה לפנים מן האולם. וחוץ לפתח השער, היינו חוץ לי''ג אמות של אורך השער עצמו, ששם היה התא שמשם עולים לפתח השער והוא מחוץ לפתח, עמדו ג''כ בכל כתף היינו בכל צד שנים שלחנות, ומפני שפתח התא היה שם אל השער לא יכול להעמיד השלחנות רק בצדדי הפתח א' מצד זה של פתח התא וא' מצד השני, וכן אצל פתח התא השני לכן אמר אל הכתף ר''ל בכתף פתח התא :

{מא}
אַרְבָּעָ֨ה שֻׁלְחָנ֜וֹת מִפֹּ֗ה וְאַרְבָּעָ֧ה שֻׁלְחָנ֛וֹת מִפֹּ֖ה לְכֶ֣תֶף הַשָּׁ֑עַר שְׁמוֹנָ֥ה שֻׁלְחָנ֖וֹת אֲלֵיהֶ֥ם יִשְׁחָֽטוּ׃
מפה . מהעבר הזה ב' בחלל האולם וב' בחלל שבין התאים : לכתף השער . לכל כתף מכתפי השער : שמונה . ר''ל בין כולם היו שמונה ואצלם בסמוך להם ישחטו הקרבנות ששחיטתן בצפון :
ארבעה שלחנות לכתף השער, ר''ל ובצדדי השער עצמו שהיה ארכו י''ג אמות, עמדו ארבעה שלחנות מצד זה וארבעה שלחנות מצד השני, ס''ה שמונה שלחנות, אליהם ישחטו מוסב גם על הפסוק הקודם, שבין על הד' שלחנות שבתא ובין על השמונה שלחנות שבפתח השער עצמו היו שוחטים נמצא היו שם ט''ז שולחנות לשחיטה, ארבעה באולם וארבעה בים התאים שבשני צדדי השער, ושמונה בפתח השער :

{מב}
וְאַרְבָּעָה֩ שֻׁלְחָנ֨וֹת לָעוֹלָ֜ה אַבְנֵ֣י גָזִ֗ית אֹרֶךְ֩ אַמָּ֨ה אַחַ֤ת וָחֵ֙צִי֙ וְרֹ֨חַב אַמָּ֤ה אַחַת֙ וָחֵ֔צִי וְגֹ֖בַהּ אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת אֲלֵיהֶ֗ם וְיַנִּ֤יחוּ אֶת־הַכֵּלִים֙ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחֲט֧וּ אֶת־הָעוֹלָ֛ה בָּ֖ם וְהַזָּֽבַח׃
אליהם ויניחו את הכלים . עליהם מניחין הסכינין והמזרקות שמקבלין בהן את הדם שיהיו מוכנים לשוחטים שם קדשי קדשים בצפון :
לעולה . להניח עליהם בשר העולה וה''ה בשר שאר הקרבנות וזכר עולה לפי שהיא ראשונה ותמידית והיתה כליל להקרבה : אבני גזית . השולחנות היו מאבני גזית וזהו על כי האבן מקרר ושומר הבשר מן הסרחון : אליהם ויניחו . גם עליהם יניחו את הכלים אשר ישחטו עמהם הם הסכינים : אשר וכו' . והזבח . הוא הפוך אשר ישחטו בם את העולה והזבח רצה לומר שאר מיני זבחים ומוסב הוא על הכלים לומר עליהם יניחו הסכינים המיוחדים גם לשחיטת שאר מיני זבח אבל לא בא לומר שישחטו שם שאר מיני זבח :
גזית . מל' גזיזה ור''ל מסותתות ביושר : ויניחו . הוי''ו יתירה :
וארבעה שלחנות לעולה, בדרך שעולה מן פתח השער אל החצר הפנימי עמדו עוד ארבעה שולחנות שעליהם יניחו הסכינים והמזרקות שמקבלים הם את הדם :
ויניחו. הוי''ו מיותר, ור''ל שמלת אליהם מוסב למעלה, ור''ל ארבעה שולחנות אבני גזית הם נוספות אליהם, ר''ל להשולחנות הראשונות העשוים לשחיטה, והם שייכים אליהם, ויניחו בהם את כלי השחיטה :

{מג}
וְהַֽשְׁפַתַּ֗יִם טֹ֧פַח אֶחָ֛ד מוּכָנִ֥ים בַּבַּ֖יִת סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב וְאֶל־הַשֻּׁלְחָנ֖וֹת בְּשַׂ֥ר הַקָּרְבָֽן׃
והשפתים טופח אחד . אונקליות של ברזל קבועין בעמודי ננסין שבבית המטבחים בצפון לתלות ולהפשיט בהם את הקדשים הוא ששנינו בפסחים אונקליות של ברזל היו קבועין בעמודים ובכתלים שבהם תולין ומפשיטין וכן ת''י ועונקלין נפקין פשך חד : מוכנים בבית . קבועים בתוך חלל העזרה בבית לגיו :
והשפתים טופח אחד . כעין ווין מברזל היו קבועים ברביעיות של ארז הקבועין בעמודים נמוכין ובלטו טפח אחד מן הרביעיות שעל העמודים ובהן יהיו תולין הקרבנות להפשיט עורן והם עמדו בבית המטבחים היא הלשכה שפתחה באילים השערים הנזכרת למעלה : מוכנים בבית . העמודים עם רביעיות היו קבועי' בהלשכה ההיא בפנים בכל ארבעת הרוחות : ואל השלחנות . הם ארבעת השלחנות מאבני הגזית שעמדו בהלשכה ההיא עליהם יהיו מניחים בשר הקרבן :
והשפתים . ת''י ענקלין והם ווין על רביעית הארז שעל העמודים כפופים ראשיהם למעלה שתולין בהם הקרבנות ומפשיטין אותן : מוכנים . מל' הכנה וקביעות : בבית . מבפנים :
והשפתים טפח אחד, פי' אונקלאות של ברזל קבועים ויוצאים טפח מאחורי עמודים נמוכים לתלות ולהפשיט בהם את הקדשים (כמ''ש בפ''ה דפסחים ובפ''ג דמדות), והם היו מוכנים בית סביב סביב, קבועים בעמודים שעמדו סביב השלחנות כי ביניהם היו שלחנות (כדתנן פ''ג דמדות שלחנות של שיש בין העמודים, שהשיש מקרר ושומר הבשר שלא יסריח), וז''ש ואל השלחנות (שהיו שם) היו נותנים בשר הקרבן, והם שלחנות אחרים חוץ מהנזכר למעלה :
השפתים, שרשו שפת, מענין עריכת כמו שפות הסיר, אונקלאות של ברזל ערוכים על עמודים והם זוגיים לתלות בם ולהפשיט, ומ''ש סביב היינו להשולחנות שיזכיר :

{מד}
וּמִחוּצָה֩ לַשַּׁ֨עַר הַפְּנִימִ֜י לִֽשְׁכ֣וֹת שָׁרִ֗ים בֶּחָצֵ֤ר הַפְּנִימִי֙ אֲשֶׁ֗ר אֶל־כֶּ֙תֶף֙ שַׁ֣עַר הַצָּפ֔וֹן וּפְנֵיהֶ֖ם דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֑וֹם אֶחָ֗ד אֶל־כֶּ֙תֶף֙ שַׁ֣עַר הַקָּדִ֔ים פְּנֵ֖י דֶּ֥רֶךְ הַצָּפֹֽן׃
ומחוצה לשער הפנימי . ומחוץ לחלל אולם השער לתוך אויר חצר הפנימי כמו שמפורש במקרא בסופו : לשכות שרים . לשכות לוים משוררים : ופניהם דרך הדרום . פתחם לצד דרום : אחד אל כתף שער הקדים . לשכה אחת אל כתף שער הקדים : פני דרך הצפון . ופתחה לצד צפון :
ומחוצה לשער הפנימי . מחוץ לחלל השער של חצר הפנימי ( או על השער הפנימי יאמר שהיא בת עשר אמות ) שם היו לשכות המשוררים וחוזר ומפרש שעמדו בחלל חצר הפנימי לא מחוץ חלל השער כלפי החוץ בע''נ : אשר אל כתף . ר''ל אשר עמדו בכתף שער הצפון מזה ומזה : ופניהם . פתחיהם פנו כלפי הדרום : אחד . לשכה אחת עמדה בכתף שער הקדים ופתחה פנה כלפי הצפון :
שרים . מלשון שיר ור''ל משוררים : ופניהם . ר''ל פתחיהם שהוא פני הבית :
ומחוצה לשער הפנימי, ר''ל בפנים העזרה מצד השער ולחוץ מצד הפונה למזרח היו לשכות משוררים, ולבל נטעה שמ''ש מחוצה לשער היינו חוץ ממש, דהיינו בחצה החיצונה, מבאר שהיו בחצר הפנימי, והיו אל כתף שער הצפון בצד המזרחי של שער הצפון עמדו ממערב ולמזרח, אחוריהם אל קיר הצפון של החצר, ופניהם דהיינו פתחיהם היו לדרום, והנה נגד השער הצפוני וכן בצד השער לצד מערב עמדו השלחנות שנזכר בפסוק מ''ב, והשפתים עם השלחנות השייכים להם שהיו להפשיט ולהניח בשר הקרבן שנזכרו בפסוק הקודם, ולא היה אפשר להעמיד שם לשכות, וכבר התבאר למעלה (בהערה לפסוק ל' ל''א) שבקירות חצר הפנימי מבפנים עמדו אולמות שהיו ארכם כ''ה אמה ורחבם חמש, בכל צד, ושם הוכחתי שהאולמות היו רחוקים מן השער בכל צד ט''ו אמות, ובודאי הלשכות האלה עמדו באותן ט''ו אמה שהיו פנויים ולא היה שם אולמות, ועמדו אצל האולמות עד השער, והמזבח היה ל''ב אמה על ל''ב אמה מכוון באמצע העזרה והיה המזבח מכוון נגד השער י' אמה וחוצה לו מכל צד י''א אמה ובאותו משך עמדו הלשכות בצד המזרחי של שער הצפון ופתחם לדרום נגד המזבח, אמנם כנגדו בשער הדרום עמד הכבש שהיה בדרום המזבח במשך שלשים אמה והגיע עד ד' אמות מן הכותל (כנ''ל בהערה שם) ולא היה אפשר להעמיד שם לשכות, והעמידו לשכה אחת בכתף של שער הקדים באותן ט''ו אמות שבין השער ובין האולמות, והיה אחורי הלשכה לדרום, ופניו דהיינו פתחה היה לצד צפון (ולא באר אם היה קרוב אל קיר המזרחי, או רחוק ממנה וקרוב אל המזבח, וית' פ' מ''ו) :

{מה}
וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָ֑י זֹ֣ה הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר פָּנֶ֙יהָ֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם לַכֹּ֣הֲנִ֔ים שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַבָּֽיִת׃
לכהנים . משרתי הבית כמדומה הם הלוים המשוררים :
וידבר אלי . המלאך הדובר בי : זה הלשכה . ר''ל קבוצות הלשכות אשר פתח כ''א כלפי הדרום היא לצורך משרתי המקום ב''ה השומרים משמרת הבית בדבר המוטל עליהם והוא עבודת השיר שהוא מוטל על הלוים :
לכהנים . משרתי ה' יקראו כהנים ואם אינם מבני אהרן :
וידבר אלי, הנה בסי' מ''ד באר שלעתיד לא יכשרו לעבודה רק הכהנים בני צדוק שלא תעו מעל ה', אבל יתר הכהנים שתעו בע''ז לא יהיו עובדים על המזבח רק יהיו שומרי משמרת הבית, ופה הראה ה' להנביא שכהנים אלה שיופסלו לעבודה ויהיו שומרי משמרת הבית, להם יהיה הלשכה אשר פניה דרך הדרום שהיא לשכת שרים, ומשמע שיהיו משוררים במקדש, וזה קשה מאד, דהא הכהנים מוזהרים שלא יעשו עבודת הלוים, ולדעת הראב''ד (סוף פ''ג מהל' כלי המקדש) הוא במיתה, ולדעת הרמב''ם שם עכ''פ הוא באזהרה. ? אמנם י''ל דזה רק בכהן המוכשר לעבודה אבל אחר שכהנים אלה ידחו מדין כהנים יהיה ענינם כלוים דהא עכ''פ הם מבני לוי, וכן ראיתי למהר''י עייאיש בס' לחם יהודה שכתב עמ''ש הרמב''ם (פ''ה מה' כה''מ דין ט''ו) וכשיגדל הכהן ויעשה איש הרי הוא כשר לעבודה ואינו נכנס לעזרה לעבוד אלא בשעה שהלוים אומרים שירה, דקמ''ל דאע''ג שהוא גדול אינו עובד מתחלה עבודה בין כהן בין לוי עד שיתחיל לומר שירה עם הלוים בתורת סניף, ואע''ג דכהן לאו בר עבודת שירה הוא דכהן בעבודת לוי הוא באזהרה, היינו אחר שנתעסק כבר בעבודתו הראויה לו דאז אינו יכול להעתיק עצמו לעבודה של זולתו, אבל בתחלה רשאי לעבוד מלאכת השיר דכהנים נמי היו לוים ושבט לוי אקרי, עכ''ד. ואם לא נקבל סברתו זאת, י''ל שיהיו משוררים בכלי, שלזה הוכשרו גם ישראל מיוחסין (כמ''ש הרמב''ם שם פ''ג ה''ג) והנה בפ''ב דמדות אמר ראב''י מעלה היתה וגבוהה אמה והדוכן נתון עליה, ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה, נמצא עזרת הכהנים גבוה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה, ומבואר שם שהדוכן היה עומד בסוף עזרת ישראל, שהיה י''א אמה מן המזרח, לאורך העזרה מצפון לדרום, וזה היה בבית שני שבו לא היה משער המזרחי עד האולם רק ע''ו אמה ובאמצע היה המזבח ל''ב אמה, נשאר מן המזבח למזרח כ''ב אמה, ונתחלקו י''א אמה לדריסת רגלי הכהנים וי''א אמה לעזרת ישראל, אבל בבית השלישי שיבנה ב''ב שיהיה משער המזרחי עד האולם מאה אמה, ישאר מן המזבח עד הכותל המזרחי ל''ד אמה, (וכן מן המזבח אל האולם), א''כ הדוכן שיהיה בסוף עזרת ישראל, יהיה רחוק מן הדוכן אל המזבח י''ז אמה, שעליו עמדו הלוים המשוררים על ג' מעלות בכל האורך שמדרום לצפון, ופניהם היה למערב נגד המזבח, ובזה תמצא חדת הלשכה הזאת שעמדה אצל הקיר השער הצפוני ונמשכה לצד מזרח ט''ו אמה עד האולמות, נמצא כלתה סמוך שתי אמות אל הדוכן, ומבואר בערכין (פ''ב משנה ו') ראב''י אומר אין עולים למנין ואין עומדים על הדוכן אלא בארץ היו עומדים וראשיהם מבין רגלי הלוים, ולפרש''י קאי על הלוים הקטנים שהיו מסייעים בשיר, ולהרמב''ם בפי' המשנה קאי על המנגנים בכלי שיר, שלא היו עומדים על הדוכן, ולכן הכהנים שומר משמרת הבית שיהיו פסולים לעבודה, ולא עמדו ג''כ על הדוכן עם הלוים לשורר, יעמדו בלשכת שרים על הארץ סמוך אל הדוכן לשורר בפה או בכלי שיר, ופניהם לצד דרום שהוא ג''כ נגד המזבח, ומצד שבכ''ז היו כהנים, עמדה לשכה שלהם בעזרת כהנים, ועי' במ''ל פ''ו מה' ביאת המקדש ה''א וסוף פ''ט ואכמ''ל בזה :

{מו}
וְהַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר פָּנֶ֙יהָ֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן לַכֹּ֣הֲנִ֔ים שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ הֵ֣מָּה בְנֵֽי־צָד֗וֹק הַקְּרֵבִ֧ים מִבְּנֵֽי־לֵוִ֛י אֶל־יְהוָ֖ה לְשָׁרְתֽוֹ׃
שומרי משמרת המזבח . להקריב עליו קרבנות : המה בני צדוק . כי הם יכהנו לעתיד כמ''ש והכהנים הלוים בני צדוק וכו' המה יקרבו אלי וכו' ( לק' מד ) : הקרבים . אשר יקרבו אל ה' מתוך בני לוי לשרתו ר''ל הנבחרי' לה' משאר הכהני' בני לוי וכמ''ש שם :
והלשכה אשר פניה דרך הצפון היתה לכהנים מבני צדוק שהם יעסקו בעבודה לכן עמדה לשכה שלהם בצד דרום ששם היה הכבש שעולים בו למזבח לעבוד עבודה, וכבר בארתי שהיתה נגד ט''ו אמה של צד השער המזרחי מדרום השער שאין שם אולמות, ובכל זה נראה שהיתה קרובה אל המזבח בעזרת כהנים, וע''כ לא היה שם מקום רק ללשכה אחת :

{מז}
וַיָּ֨מָד אֶת־הֶחָצֵ֜ר אֹ֣רֶךְ ׀ מֵאָ֣ה אַמָּ֗ה וְרֹ֛חַב מֵאָ֥ה אַמָּ֖ה מְרֻבָּ֑עַת וְהַמִּזְבֵּ֖חַ לִפְנֵ֥י הַבָּֽיִת׃
וימד את החצר . חלל עזרת ישראל לפני האולם וההיכל :
את החצר . את חלל חצר הפנימי : והמזבח לפני הבית . המזבח עמד בחלל החצר ההיא לפני הבית מכוון מול ההיכל וכתליו וכמ''ש בקונ' בנין הבית :
מרובעת . מלשון רבוע : הבית . כן יקרא ההיכל כי היה מקורה כעין בית ולא כן החצירות :
וימד את החצר, החצר הפנימי שהיא עזרת ישראל היתה בחללה מאה על מאה מרובעת, והמזבח לפני הבית היינו לפני אולם ההיכל, ופשטות הלשון מורה כדברי ר' יהודה שאמר שהמזבח ממוצע באמצע העזרה עשר אמות כנגד פתחו של היכל י''א אמה לצפון וי''א אמה לדרום נמצא המזבח מכוון כנגד היכל וכותליו, ולמ''ד שהיו בצפון או בדרום, הלשון לאו דוקא ומ''מ נראה דלכ''ע היה באמצע בין מזרח למערב, כמו שהיה בבית שני ששם היה רוחב העזרה רק ע''ו אמה, ועמד המזבח באמצע והיה כ''ב אמה ממנו למזרח וכ''ב אמה בין האולם ולמזבח ובבנין זה יהיה ל''ד אמה מן המזבח לאולם ול''ד אמה ממנו ולמזרח, י''ז אמה עזרת כהנים וי''ז אמה עזרת ישראל (כנ''ל פסוק מ''ה), והגם שחסר בבית זה דריסת רגלי ישראל וכהנים לארכם ששם היו קל''ה אמה, לעומת זה היה ברחבם עודף שש אמה במשך מאה לכ''א ויהיה המקום מרווח יותר ממה שהיה בבית שני, דוק ותשכח :

{מח}
וַיְבִאֵנִי֮ אֶל־אֻלָ֣ם הַבַּיִת֒ וַיָּ֙מָד֙ אֵ֣ל אֻלָ֔ם חָמֵ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפֹּ֔ה וְחָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפֹּ֑ה וְרֹ֣חַב הַשַּׁ֔עַר שָׁלֹ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפּ֔וֹ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפּֽוֹ׃
אל אולם הבית . אולם ההיכל : וימד אל אולם . כמו איל אולם עובי כתפות הפתח ( הרואה את המזרח סא''א ) מדד מן המזרח למערב , ( ואנ''י הכות''ב מצאת''י בפירושי''ם אחרי''ם כ''מו שהעתק''תי ורוחב השער שלשה אמות מפה וגו' הוא עובי האיל הצפוני לתוך חלל הפתח למערב וכן עובי האיל הדרומי לתוך חלל האולם למערב ואף ע''פ שכך שנינו כותל אולם חמש ואולם אחת עשרה שלעתיד לבא אינו אלא שלש אלא שבאולם בית שני וכו' סא''א ) : חמש אמות . ואף של בית שני היה כן שכן שנינו כותל אולם חמש ואולם אחת עשרה אלא שבאולם בית שני לא היו כתפות לפתח לצפון ולדרום שהיה רוחב הפתח עשרים אמה כרוחב האולם וכאן כתוב ורוחב השער ג' אמות מפה וג' אמות מפה ואינ''י יוד''ע לצד''ד פירוש''ו אלא לרוחב כתפות הפתח ג' אמות סותמין חלל הפתח מכאן וג' אמות מכאן :
אל אולם הבית . הוא האולם שלפני ההיכל : וימד אל אולם . מדד מזוזות האולם ה' אמות וזה היה בעובי ולא היה כן הרוחב כי המזוזה עם הכותל שבצד הפתח לא היה כ''א ג' אמות כמ''ש בענין ועם כי היו עגולו' לא היו במרחק שוה וכמו מזוזו' אולמי השערי' ( ויתכן שעובי הכותל היתה כמדת המזוזה וכמו כתלי החצירות ) : מפה . מהעבר מזה : ורחב השער . ר''ל רחב השער היה באופן שנשאר כותל שלש אמות מהעבר מזה ושלש אמות מהעבר מזה וא''כ היה רחבו י''ד אמות :
ויביאני אל אולם הבית, אולם ההיכל, וימד אל אולם היינו ספי השער היו חמש אמות כי עובי כותל האולם היה חמש אמות, ורוחב השער שלש אמות מפה, השער נקרא הדלת הסותם את פתח השער, אבל באולם שלא היה שם שער, ופתחו היה רחב ארבע עשרה אמות, שלעומת שבבית שני היה האולם פרוץ במלואו (כמ''ש התוס' פרק כל הצלמים במ''ש שלא יעשה אכסדרה תבנית אולם) ובכאן היה סתום ג' אמות מכל צד, קורא לג' אמות אלה בשם שער שע''י ג' אמות אלה נקרא בשם שער :

{מט}
אֹ֣רֶךְ הָאֻלָ֞ם עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה וְרֹ֙חַב֙ עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה אַמָּ֔ה וּבַֽמַּעֲל֔וֹת אֲשֶׁ֥ר יַעֲל֖וּ אֵלָ֑יו וְעַמֻּדִים֙ אֶל־הָ֣אֵילִ֔ים אֶחָ֥ד מִפֹּ֖ה וְאֶחָ֥ד מִפֹּֽה׃
אורך האולם עשרים אמה . כנגד רחב ההיכל : ורוחב עשתי עשרה . מן המזרח למערב : ובמעלות אשר יעלו אליו . ובמעלות היה הדרך אשר בהם יעלו אליו כמו ששנינו בין האולם ולמזבח כ''ב אמה וי''ב מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה : ועמודים אל האילים . תחת יכין ובועז שהיו במקדש ראשון :
אורך האולם . מצפון לדרום : עשרים אמה . כמדת רוחב ההיכל : ורחב . ממערב למזרח : ובמעלות אשר יעלו אליו . ר''ל ובמעלות היה הדרך אשר בהם יעלו אליו מן החצר הפנימי : ועמודים אל האילים . בחלל האולם סמוך אל המזוזות עמדו שני עמודים אחד מהעבר מזה ואחד מהעבר מזה והם היו במקום עמודי יכין ובועז שהיו במקדש ראשון :
אורך האולם מצפון לדרום עשרים אמה כרוחב ההיכל, ורוחב ממזרח למערב עשתי עשרה אמה, ובמעלות אשר יעלו אליו ר''ל במעלות שיעלו שם היו איליו, שאילים עמדו לפני המעלות א' מפה וא' מפה כמו שבארנו למעלה (פסוק כ''ז) שהיו אילים לפני המעלות (ובבית שני היו שם שתים עשרה מעלות כמבואר במס' מדות), ועמודים אל האילים ונוסף אל האילים עמדו עמודים (שהם היו עבים כי האילים לא היו רק אמה על אמה) בצדי האילם א' מפה וא' מפה כנגד שני העמודים יכין ובועז שעשה שלמה במקדש ראשון :
אשר יעלו אליו. מלת אליו מענין אילים, ר''ל האילים שלו הם אצל המעלות :

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור