ויהי דבר ה' (כפי הנראה נבואה זו והיא השלמת הנבואה שהיתה בשנה העשירית שאז נבא לו כל חורבנות של מצרים והסמיך וכתב הנבואה של שנת הכ''ז להודיע סוף מפלתם, וחזר וסדר יתר הנבואה שדבר בעשירית. דהא אח''כ סדר הנבואות שבשנת י''א וי''ב) חזר וסדר איכות מפלתם בפרטות יותר ובסגנון אחר, כי נבואה הנשנית והנשלשת מחוייבת לבא בהכרח :

הה . כמו אהה הה ליום העתיד לבא על אותן העכו''ם :

הלילו . עשו יללה ואמרו אהה על היום ההוא הוא יום הפורעניות :

הילילו . מלשון יללה : הה . הוא כמו אהה והוא לשון צעקת יללה :

הילילו הה ליום, היינו הגם שכבר עברו חורבנות על מצרים העיקר היום האחרון שבו תחרב לגמרי :

עת גוים . עידן תבר עממיא :

וקרוב יום לה' . ר''ל היום הקרוב הוא לה' מעמו תבא הפורעניות ולא במקרה : יום ענן . ר''ל יום חושך כאלו נתקדרו השמים בעבים :

כי קרוב יום שתחרב תכף אחר חורבן הבית, אבל קרוב יום לה', היום השני שהוא בכ''ז לנבוכדנצר הגם שאינו קרוב, הוא קרוב לה'. היום הראשון שאמר כי קרוב יום יהיה יום ענן, והיום השני שאמר וקרוב יום לה' יהיה עת גוים, כי אז יפלו כל הגוים שהיו בברית עם מצרים, ומפרש. {{{א}}} נגד יום ענן.

והיתה חלחלה בכוש . ל' רעד כשישמעו מפלת מצרים יחרדו לנפשם פן יעלה מלך בבל עליהם :

ובאה חרב . של מלך בבל : והיתה וגו' . ר''ל בעת יפיל חלל רב במצרים תהיה חלחלה בכוש על כי יראו כי נכון הוא גם לבוא עליהם : ולקחו המונה . מוסב למעלה לומר בכוש תהיה חלחלה בעת יפול חלל במצרים ויקחו את המון עמה בשבי ויסודות חומותיה יהיו נהרסים :

חלחלה . רתת ורעדה :

ובאה חרב במצרים שתתפשט בכל מצרים, ונגד עת גוים, {{{ב}}} והיתה חלחלה בכוש שגם כוש תחרד, ולקחו המון של מצרים, וגם יהרסו יסדותיה שהם האומות העוזרים לה שהם יסודות מלכותה וגבורתה, ומפרש מי הם יסודותיה.

וכל הערב . ת''י וכל סומכוותא כל העורבים ערובת מצרים גרנסי''אה בלע''ז : ארץ הברית . כורתי ברית למצרים לעזור לה :

וכל הערב . תערובות העובדי כוכבים אשר בתוכן : ובני וגו' . בני הארצות שהיה להם כריתת ברית עמהם : אתם . כלם יפלו בחרב עם מצרים ודומה להם :

הערב . מל' תערובות :

כוש ופוט ולוד וכו' כולם מבני חם ומצרים (כמ''ש ובני חם כוש ומצרים ופוט ומצרים ילד את לודים) שכולם יפלו בחרב עם מצרים, (וזה נגד עת גוים) :

סומכי מצרים . העובדי כוכבים שהיו למצרים לעזרה מול האויב : וירד וגו' . ממשלה חזקה תרד לארץ בשפל המצב : ממגדל סונה . הוא התחלת גבול מצרים :

גאון . ענין רוממות וממשלה : עוזה . ענין חוזק :

כה אמר ה'. הנה גבורת מצרים היא, {{{א}}} ע''י עמים רבים עוזביה, {{{ב}}} ע''י רוב ההמון שגרו בתוך מצרים, {{{ג}}} ע''י היאורים, {{{ד}}} האמינו שבא כולם מן האלילים והמלך שלהם בראשם, באר שכל אלה יאבדו, ונפלו סמכי מצרים ויתחיל המפלה תכף ממגדל סונה שהוא בקצה האחד, ומאז.

ונשמו . יהיו שממה בתוך שאר ארצות נשמות ודומה להן :

נחרבות . מלשון חרבה :

ונשמו בתוך ארצות נשמות שכל הארצות שבצד ההוא של מגדל סונה ישמו, ובזה.

בתתי אש . חמתי כאש :

וידעו . אז ידעו כולם שאני ה' נאמן לשלם גמול בעת אתן אש חמתי במצרים וכל עוזריה ישברו :

וידעו כי אני ה', שע''י האש שאתן במצרים ישברו כל עוזריהם, שהם סומכי מצרים, ובאר שמה שנפלו סומכי מצרים יהיה לג' תכליות. {{{א}}} כדי שלא יהיה למצרים סומך ומחזיק, ועז''א ונפלו סומכי מצרים, {{{ב}}} כדי שיהיה גם הארץ שסביביו נשמה שזה יגדיל השממון בענין שיתקיים מה שנבא שלא יעבר בה רגל אדם ובהמה, {{{ג}}} כדי שידעו כי אני ה' :

מלאכים מלפני . גדודי גייסות הולכים בשליחותי בשיירות רבות להחריד את כוש היושבת בטח : בצים . כמו וצים מיד כתים ( במדבר כד ) וכן תרגמו יונתן בלגיונין :

יצאו וגו' . גדודי גייסות יצאו בצים בשליחותי להחריד את כוש היושבת בטח ותהיה אז חלחלה בהם כיום שנלכדה מצרים שהיתה אז חלחלה בכוש כמ''ש למעלה : כי הנה באה . כאומר אם היתה בהם חלחלה כשמעם מפלת מצרים איך לא ימלאו עתה חלחלה כי הגם עתה באה הפורעניות אל עצמם :

מלאכים . שלוחים : בצים . בספינות כמו וצי אדיר ( ישעיה לג ) : להחריד . מל' חרדה :

ביום ההוא ולא לבד שישברו עוזריה שהיו אתה במלחמה, ולא לבד שישברו האומות שבצד מגדל סונה, כי תיכף ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני שיהיה זה ע''י השגחתי, להחריד את כוש שהיה בצד האחר (כמ''ש ממגדל סונה ועד גבול כוש) ויחריד אותם בתוך מדינתם שהיו בטוחים, {{{א}}} מצד שהאויב רחוק מהם, {{{ב}}} מצד שהוא דרך ים (כמ''ש היו ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש), להחריד את כוש שהיה בטח ובהם יהיה חלחלה כיום מצרים, כי הנה החלחלה באה בארצם, לא שמועה למרחוק ועל העתיד :

בצים. הם אניות גדולות, אניות מלחמה, כמו וצי אדיר לא יעברנו (ישעיה ל''ג) : חלחלה. מצייר החלחלה בעצם מופשט שהיתה ובאה :

והשבתי . אבטל המון עם מצרים ביד נ''נ כי הוא יאבדם בחרב :

והשבתי . ענין בטול :

כה אמר ה' עתה באר איך יכרית המון מצרים ורוב העם שבה שזה יהיה ע''י ה' ביד נבוכדנצר, כי לעומת מ''ש בכוש שיהיה ע''י מלאכים ורק להחריד את כוש, ורק חלחלה יהיה בהם כי לא ישחית כל ארץ כוש, אבל המון מצרים ישבית ביד נבוכדנצר בעצמו, וכן יביא עמו עריצי גוים לשחת הארץ לא להחריד לבד :

הוא ועמו אתו . ר''ל פרעה ועמו אשר אתו ישבתו ביד נ''נ : עריצי גוים . עמים חזקים יהיו מובאים ביד נבוכדנאצר לשחת ארץ מצרים ועל הכשדים יאמר : והריקו . ישלפו חרבותם מתערם על מצרים :

עריצי . ענין חוזק כמו כגבור עריץ ( ירמיה כ ) : והריקו . מל' ריק ר''ל ישלפו וירוקנו מתערה : חרבותם . מל' חרב :

הוא ועמו אתו שהם עריצי גוים, גבורים עזים וקשים הם מובאים ע''י השגחתי (שזה גדר הפועל שלא נזכר שם פועלו) על תכלית לשחת הארץ בדרך השחתה, ויריקו חרבותם מתערה וימלאו את הארץ חלל :

ונתתי יאורים . ארץ היאורים היא מצרים : ומכרתי . כתרגומו ואימסר :

יאורים . מרבית היאורים תתיבש ר''ל אנשיה יגלו ממנה ולא יבוא להם עוד טובה מן היאורים וכאלו נתייבשו : ומכרתי . אמסור הארץ ביד הכשדים שהמה אנשים רעים ואכזרים : והשימותי וגו' . את הארץ ואנשיה הממלאים אותה אעשה שממה ע''י אנשים זרים ונכרים : אני ה' דברתי . ובידי לקיים דברי :

חרבה . מל' חורב ויבש : ומכרתי . ענין מסירה וכן וימכרם ביד אויביהם ( שופטים ב ) : והשימותי . מלשון שממון :

(עתה באר מן היאורים) שיתן אותם חרבה כי ימכור את הארץ ביד רעים והם לא ישמרו לתקן את היאורים, שהם החפירות שהיו מן היאור הגדול שבאמצע הארץ להוביל המים לכל חלקי המדינה ויהיה חרבה כי הארץ תמכר להם, וזרים ישומו את הארץ במקום שיש עדיין ישוב, וזה יהיה ע''י גזירת ה' :

חרבה. מענין יובש :

והאבדתי וגו' . לא יתעסקו שמה באלילים : ונשיא וכו' . ר''ל ונשיא אשבות מארץ מצרים : לא יהיה עוד . ר''ל עד זמן מרובה לא יהיה עד תשלום ארבעים שנה כמ''ש למעלה : ונתתי יראה . תמיד יהיה שם פחד ורעדה משאר העמים :

(עתה באר מן האלילים) שעיקר עבודתם היה בנוף (מעמפוס) ישבית אותם משם, וכן לא יהיה נשיא מארץ מצרים שהוא היה ראש האלילים, נתתי יראה ע''י כן יפול יראה בלבם וחרד ופחד מפני תנופת יד ה' אשר הוא מניף על כל :

ועשיתי שפטים בנא . אלכסנדריא :

בנא . היא אלכסנדריא כת''י :

והשמתי (עתה באר סדר חרבונם זה אח''ז) תחלה ישומם פתרוס שהוא במצרים העליונה, ויתן אש בצען וגם יעשה שפטים בנא אלכסנדריא בחלק התחתונה של מצרים :

מעוז מצרים . שהוא חוזק מצרים שהיא עיר בצורה וחזקה : את המון נא . את המון עם נא כי היתה בת רבת עם :

מעוז . ענין חוזק :

והנה המון נא והעם ילכו לעוז ולמצוא מחסה במבצר סין הסמוך להם, ועי''כ ישפך חמה על סין, ושם יכרית המון נא שחסו שם :

להבקע . חומתה תבקע : צרי יומם . צרים יבאו עליה יום יום :

חול תחול סין . עיר סין תרעד ברעדה : תהיה להבקע . ר''ל תהיה נוחה ומוכנת להבקע חומתה עם כי היא עיר בצורה : צרי יומם . הצרים יבואו עליה באור היום לכבשה ולא בלילה כגנבים :

חול תחיל . מלשון חלחלה ורעד : להבקע . מל' בקיעה ופתיחה :

ואחרי שישובו להקשות ערפם ע''י מבצר סין וע''י שגם נא היה מבצר והים סבב אותה (כמ''ש התיטבי מנא אמון היושבת ביאורים מים לה סביב אשר חיל ימים חומתה) ואז יתן אש במצרים, עד שתחיל סין כיולדה בעת תחיל על המשבר להוציא הולד ויבקע הקרום ויפתח ויצא הנולד, שזה משל להבקעת המצור וז''ש ונא תהיה להבקע מן החיל הזה תבקע בטן היולדה, ונף צרי יומם הם ישנאו את היום כי יאהבו את הלילה שאז ימצאו סתר באופל מן האויב, ואז.

חול תחיל. המליץ יצייר הבקעת העיר כחבלי יולדה ובקעית הרחם להפתח, (ירמיה ד' ל''א, י''ג כ''א, כ''ב כ''ג, ל' ו', נ' י''ד) ובכ''מ : צרי יומם. שונאים את היום, כמו המה היו במרדי אור (איוב כ''ד) :

והנה בשבי תלכנה . שתיהן המדינות און ופיבסת :

והנה . נשי החללים תלכנה בשבי :

בחרב יפלו בחורי און ופיבסת והנשים בשבי תלכנה :

והנה, הערים עצמם, (שהעיר לשון נקבה) ר''ל יושביהם :

חשך היום . ימנע האור : ענן יכסנה . צרה תבוא עליה ותכסנה ותחשך כיום כסוי הענן : ובנותיה . וכפרנהא :

חשך היום . מי שבא עליו צרה נדמה לו כאלו נמנע ממנו מאור היום וכן יום חושך ואפלה ( יואל ב ) : בשברי שם . בעת אשבור שם מוטות מצרים ר''ל מוטות העול שהכבידו על העובדי כוכבים : ונשבת בה . בתחפנחס יבוטל ממשלת חזקה : היא . העיר תחפנחס הענין יכסה אותה כי מאד יחשך לה : ובנותיה . בנות העיר בשבי תלכנה :

חשך . ענין מניעה כמו ולא חשכת ( בראשית כב ) : מוטות . ר''ל בדי העול :

עד שתגיע המלחמה לתחפנחס, ששם היה בית פרעה, ושם טמן ירמיהו אבנים במלט במלבן אשר בפתח בית פרעה כמ''ש (בירמיהו מ''ג שם), לכן אמר כי שם חשך היום, ממשיל שמן התחלת המלחמה התחיל היום לערוב עד הגיע לתחפנחס ששם חשך היום לגמרי, (ותפס לשון זה כי אז שבר מצבות בית שמש כמ''ש (בירמיה שם)) כי שם שבר מוטות מצרים שהיו מטילין עול ומוטות על שכניהם, ונשבת גאון עוזה שהיא גאון פרעה, עד שהיא ענן יכסנה כי יהרוג כולם ובנותיה בשבי תלכנה, ואז.

חשך. בשי''ן שמאלית, כי החשך ישוב ויאיר, אמר שנפסק היום לגמרי : מטות. הענין עשה לך מוסרות ומוטות :

כי אני ה' . הנאמן לשלם גמול :

יעשה שפטים בכל מצרים, שיגלו כולם וידעו את ה' :

באחת עשרה שנה . לגלות יהויכין ומלכות צדקיה והיא שנת החורבן : בראשון . בחדש הראשון :

את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי . כבר פעם אחרת שנתתי חילו ביד נבוכדנצר בשנה הרביעית ליהויקים כמה שנאמר בספר ( ירמיה מו ) למצרים על חיל פרעה נכה מלך מצרים אשר היה בכרכמיש על נהר פרת אשר הכה נבוכדנצר וגומר : והנה לא חובשה . מאותו היום והלאה כמה שנאמ' בספר ( מ''ב כד ) בסופו ולא יסף עוד מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנהר פרת עד נחל מצרים ובסגנון זה נתנבא ירמי' גם הוא על אותה המכה בלשון רפואה אין לה שנאמר ( ירמיה מו ) עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרבית רפואות תעלה אין לך : לא חובשה . ל' קשירה שקושרין עצם הנשבר : לשום חתול . מעשה בגדים ורטייה כמו ( לעיל טז ) והחתל לא חתלת : לתפוש בחרב . שיהא לו עוד כח להלחם :

את זרוע וגו' . הנה כבר שברתי את אחת מהזרועות של פרעה ר''ל כבר מסרתיו פעם ביד נ''נ בשנת ד' ליהויקים כמ''ש בירמיהו ובמ''ב ולקח אז חלק גדול מארצו : והנה לא חובשה . עדיין לא קשר תחבושת על השבר לתת רפואות אל השבר לשום כריכה ולקשרה היטב לחזק אותה למען תוכל לאחוז בחרב להלחם עוד ר''ל לא חזרו מצרים אל כבודם ולא לקחו מהם נקם ועדיין ארצם בידם :

חובשה . ענין קשירת מטלית על השבר וכן ולנשברת לא חבשה ( לקמן לד ) : חתול . ענין כריכת המטלית וכן והחתל לא חתלת ( לעיל טו ) : לחבשה . לקשרה :

את זרוע פרעה, אומר כי בימי יהויכין ויהויקים שברתי זרוע אחת של פרעה, כי בימי יהויכין לקח ממנו עד נהר פרת, שהוא זרוע אחת מארצו, והגם שפרעה רצה לחבש את השבר ולהתחזק שמה, לא חובש היטב, כי היד הנשברת כשרוצים לחבשה היטב, צריך לשום רפואות במקום השבר להוציא הדם הנצרר והנגלד, ואח''כ לשים חיתול מדברים רכים, ואח''כ לחבש ולכרוך היטב על החיתול בחזקה, אבל אם חובשים השבר בלא רפואה וחיתול לא תתחזק היד עוד למלאכה, וז''ש הנה לא חבשה לתת רפאות ר''ל לא חובשה באופן הצריך שישים תחלה רפואות ואח''כ חיתול כדי לחבשה לחזקה שישאר לה חוזק וכח לתפוס בחרב, ור''ל שמה שרצה להתחזק שם על נהר פרת בימי יהויקים היה חיבוש בלתי טוב כי נשארה ידו רפויה וחסר כח לעמוד במלחמה :

חבשה. חתול. החיבוש הוא הקשירה בחזקה (עי' ישעיה א' ו), והחיתול היא כריכה סביב בדברים רכים, והחתל לא חתלת (למעלה ט''ז) :

ושברתי את זרועותיו . אשבור את השנית ותהיינה שתיהן שבורות כלומר כבר לקח מלך בבל מצד הא' עוד אמסור לו יתר המלכות כולו :

הנני . הנה אני אלחם עם פרעה : ושברתי . אני אשבור את שתי זרועותיו את החזקה שלא נשברה מאז וגם את הנשברת אשבר עוד לבל יהיה לה רפואה כלל ובזה אפיל את החרב מידו כי לא יוכל מעתה להחזיקה באחת מן הזרועות ר''ל נ''נ יקח גם הארץ הנשארת לו ומה שכבר לקח יחזיק בו לעצמו ולא תצא מתחת ידו ולא יוכל עוד לעמוד נגדו במלחמה :

לכן כה אמר ה' הנני אל פרעה, ושברתי את זרעתיו, ע''יכ נשברו שתי הזרועות בין הנשברת שנשברה שנית בימי יהויקים וצדקיה שנלחם עמו על נהר פרת בצאתו מארצו, ובין הזרוע החזקה שהיא ארץ מצרים עצמה ששם היה עדיין בתוקף ועוז, ועי''כ יהיה הסוף שאפילו החרב מידו והפצותי את מצרים וכו' :

והפצותי, התבאר למעלה (י''ב ט''ו) :

וחזקתי . לשון חוזק :

ונתתי וגו' . ר''ל אני אתן בידו הכח לאבד את מצרים : ונאק . פרעה יאנח לפני נ''נ נאקות חלל כדרך שהחללים נואקים בצאת נפשם :

ונאק . ענין אנחה כמו יאנק חלל ( ירמיה נא ) :

ומפרש שזה יהיה בשני מלחמות שילחם עמו בארצו (כמ''ש למעלה במ''ש כי קרוב יום וקרוב יום לה') בפעם הראשון אחזק זרועות מלך בבל, וישבר שני זרועות פרעה ונאק נאקת חלל שיפלו מעמו חללים רבים :

(כד-כה) וחזקתי, והחזקתי. חזק בבנין הכבד מורה על נתינת גבורה ואומץ, והחזיק בהפעיל משתתף עם תופש אוחז. ר''ל שלא יניחוהו עד יבא עליהם שנית :

והחזקתי . ל' אחיזה שאוחז בידו לסמיכה שלא תפול וסופו יוכיח וזרועות פרעה תפולנה שאינו אוחז בהן :

תפולנה . בחוזק השבירה : כי אני ה' . הנאמן לשלם גמול : בתתי . בעת אתן חרבי וכו' וינטה אותה אל ארץ מצרים להכות בה :

ובפעם השני והחזקתי זרועות מלך בבל ואז וזרועות פרעה תפלנה, לא כשובר שנשארה הזרוע ויכול לחבשה, רק שתפולנה מן היד ואין תקוה, ואז ידעו כי אני ה' במה שאתן חרבי בידו, ונטה אותה על ארץ מצרים בכלל הארץ, ואז והפיצותי את מצרים וכו' שאז יהיה גמר כליונם :

כי אני ה' . הנאמן לשלם גמול :