הודע . פיישבויי''ר בלע''ז :

הודע . ר''ל אמור להם תועבותיהם להתווכח עמהם :

הודע את ירושלים, ימשיל את ענין ה' עם ישראל כמי שמצא אסופי ילדה נעזבת מאבותיה אשר השליכוה בגועל נפשה למדבר שממה, ונדיב אחד עבר שם וחמל על הילדה ושם עיניו עליה לטובה עד שגדלה, ואז נשא אותה לאשה והטיב לה בכל מיני טובות, והיא שכחה את כל תגמולוהי עליה וזנתה תחתיו להכעיסו, כמ''ש ימצאהו בארץ מדבר וכו' יצרנהו כאישון עינו וכו' ירכיבהו על במתי ארץ וכו' וישמן ישורון ויבעט וכו' :

מכורותיך . כמו מגורותיך ומנחם חברו לשון תולדה וכן פי' כלי חמס מכורותיהם ( בראשית מ''ט ) איש מאת מכרו ( מלכים ב' י''ב ) לבד ממכריו ( דברים יח ) כולם לשון תולדות : אביך : ואמך . אברהם ושרה משם נטלו גדולתם ובני חת נתנו לה קבר :

מכורותיך ומולדותיך . ארץ מגורך ומקום תולדתך המה מארץ הכנעני ר''ל ברוע מעשיך אתה ניכרת שארץ מגורך ומקום תולדתך המה מארץ הכנעני כי מעשיך דומים למעשיהם כאלו מהם למדת : אביך האמורי . וכאלו אביך היה מאנשי האמורי וכאלו אמך היתה מבנות חת כי מעשיך מורים כאלו כן הוא :

מכורותיך . מגורותיך כי גיכ''ק מתחלף וכן כלי חמס מכרותיהם ( בראשי' מט ) :

מכרתיך, מצייר ענינה במצרים כאילו הושלכה הילדה הזאת מארץ נכריה, שמקום ומגורת אבותיה היה מארץ הכנעני, וגם אביה ואמה לא היו מעם אחד, כי אביה היה אמורי ואמה היתה מבנות חת, שע''י שהיו מעמים שונים לא חסו על הילד הנולד להם, וצייר שאביה היה אמורי שהאמוריים היו רעים יותר מיתר עמים, ושאמה היתה חתית, שבנות חת היו רעים יותר מנשי האמוריים במדותיהם, כמ''ש קצתי בחיי מפני בנות חת, והנמשל שאז לא הובררו עדיין לגוי מיוחד רק דבוקים בתועבת אביהם ואמם שמהם נולדו, שלמדו דרכי האמוריים עד שהאמורי היה אביהם ומוריהם, והיה בם תכונת הארץ שנולדו שם שהיא ארץ חת, כי חברון ששם גרו אברהם ויצחק היתה לבני חת, והמליצה תצייר את העם הכללי כאב לאנשים הפרטיים של האומה, כי האנשים ילמדו דרכי העם אשר יצאו מהם, ואת הארץ ששם יולד האיש תצייר כאם, כי ממנה יונק מזונו, ותכונת הולד ידמה לתכונת האדמה ופירותיה ואוירה, שמן שדיה חפר אוכל, שע''ז כפל מכרתיך ומולדתיך נגד האב והאם, שהם העם ששם נולדו ומקום מכורתם ששם גרו, ור''ל שעדיין לא הובדלו מטומאת הכנענים ומעשיהם :

מכרתיך. כמו מגורותיך חילוף גימ''ל בכ''ף, רק מגורה דרך עראי ומכירה היא בקביעות, כמו שנראה לקמן (כ''א ל''ח, כ''ט י''ד) :

ביום הולדת אותך . פושניא''ה בלע''ז כשבחרתי בך במצרים היית בלי שום תיקון ולפי שדימה הדבר ללידה הזכיר כאן תיקוני הולד : שרך . כמו שררך : למשעי . לצחצוח צחיח הסלע תרגומו שעיעות כיפא אפלצמנ''ט בלע''ז ומנחם חבר למשעי לשון שעשועים : לא המלחת . מכאן שמולחין את הולד כדי שיתקש' בשרו : והחתל . לשון כריכה בבגדים וכן ( איוב ל''ח ) וערפל חתולתו הוא שמלפפין את הוולד :

ומולדתיך וגו' . כאומר הלא אין מהראוי לבגוד בי כי אני הטבתי עמך כי מולדותיך ר''ל התולדה שלך ולתוספת ביאור אמר ביום הולדת אותך הנה אז לא נכרת שרך כדרך הנהוג לכרות המעי היוצא מן הטבור ולא רחצו אותך במים להחליק את הבשר ולא מלחו את בשרך כי הדרך הוא למלוח את בשר הגוף להקשותו ולאמצו : והחתל לא חתלת . לא כרכו אותך בבגדים ליישר האיברים וכדרך שעושים בתקון הולד ( המשיל את ישראל בהיותם במצרים והגאולה מהם לילדה שנולדה בשדה מקום שלא מצאה מי יחמול עליה לעשות לה תקון דת הילדים בעת הוולדם וכמו שיצאה מבטן המלאה מוגעלת בדם הלידה כן הושלכה ע''פ השדה ועבר עליה אדם נכבד וראה אותה בענין רע וחמל עליה לשלא תמות ואמר לה בהבטחה שתחיי עם שאת מוגעלת בדם ותהיה עוד לרבבה כי תולדי בנים ובנות ובהיותה ע''פ השדה גדלה עד שהגיע לפרקה להיות ראויה לנשואין ועבר עליה שוב האדם הנכבד הזה וראה כי כן הוא לקחה לו לאשה ושטף ממנה לכלוך הדם והלבישה וקשטה א''כ החומל הזה עשה עמה תכלית ההטבה והחסד וכן עשה המקום עם ישראל כי אחרי מות יוסף ואחיו היו עם בני ישראל כילד שאין בו כח לפרנס עצמו ולא מצאו חונן וחומל והושלכו ע''פ השדה לעבוד עבודתם ובא הקב''ה וחמל עליהם והבטיח' על הגאולה והפרם והרבם ובבוא הזמן הוציאם ממצרים וקרבם לפני הר סיני ונתן להם התורה כאלו לקחם לו לאשה בכתובה וקדושין והביאם לארץ הקדושה ועשה א''כ עמהם חסד הרבה ) :

שרך . הוא הטבור כמו שררך אגן הסהר ( ש''ה ז ) : למשעי . ענין החלקה כי חלקת צואריו ( בראשית כז ) תרגם אונקלוס שעיעות צוארוהי : והחתל . ענין כריכה כריכה בבגדים וכן וערפל חתולתו ( איוב לח ) :

ומולדותיך, עתה צייר איך נולדה, שעז''א ומולדותיך, ומה נעשה עמה ביום לדתה, שעז''א ביום הולדת אותך לא כרת שרך, המנהג לעשות להנולד ארבעה תקונים {{{א}}} שכורתים הטבור, שעד עתה ענק מזונותיו דרך הטבור והיה במדרגות הצומח שיונק מזונו דרך שרשו, וכשנולד כורתים הטבור וקושרים אותו כי מעתה יקח המזון דרך פיו, וכשלא נכרת טבורו הוא עדין במדרגתו הראשונה, והנמשל שהאומה כאשר תולד להיות גוי מיוחד צריך שתתפרד מן האומה שבאה משם והיתה דבוקה שם בשרשה, אבל את לא כרך שרך, כי עדן דבוקה בשורש מעשה הכנענים. {{{ב}}} אח''כ רוחצים אותו במים להסיר הדמים והגיעול, ובנמשל של האומה, שחכמי לב ירחצו מדותיהם הנשחתות ע''י מי החכמה והדעת שיקבעו ביניהם נמוסים טובים ומשפטים ישרים, ואת במים לא רחצת. {{{ג}}} אחר כך מולחים אותו לחזק הבשר, {{{ד}}} וחותלים אותו לישר האיברים, כי במעי אמו היה הבשר ספוגיי, והאיברים כפופים ראשו בין ברכיו. ובנמשל האומה, שישתדלו לחזק האישים הפרטיים בגבורה ואומץ הלב, ולישר את הכלל לשום עליהם ראשים שופטים ושוטרים, עד שיהיה כגוף נצב הקומה אמיץ וחזק ואיבריו מיושרים, וכ''ז לא נעשה לך :

הולדת אותך. מקור מההפעל. כמו יום הולדת את פרעה, ושם בא הדגש תמורת הנח, ופה בא דגש עם הנח שלא כמשפט : שרך, הוא הטבור, כמו שררך אגן הסהר : למשעי. לנקות הבשר, ובלשון משנה שעטנז שוע טוי ונוז :

לחומלה . לחוס : בגועל . אנבורישמנ''ט בלע''ז :

לא חסה עליך עין . שום עין אדם לא חסה עליך לעשות לך אחת מאלה התקונים שעושים לולד ביום הולדו : לחומלה עליך . להיות חומל עליך להתעסק עמך וכפל הדבר במ''ש לתוספת ביאור : בגועל נפשך וגו' . ר''ל ביום שנולדת הושלכת ע''פ השדה כמו שהיה גופך מוגעל ומלוכלך בדם הלידה :

חסה . מל' חס וחמלה : בגועל . ענין מאוס ותיעוב כמו וגעלה נפשי אתכם ( ויקרא כו ) : נפשך . ר''ל גופך וכן וריקה נפשו ( ישעיה כט ) :

לא חסה עליך עין, יש הבדל בין חוס ובין חמל, שהחס הוא מפני צרכו אל הדבר, והחומל רוצה בקיום הדבר מצד עצמו כי הוא טוב בעיניו, ר''ל שלא חסה עליה עין אביה מצד צרכו להקים לו זרע, ולא אחר מצד החמלה שלא תשחת. עד כאן פירש איכות ההולדה שעז''א ומולדותיך, עתה יפרש מ''ש ביום הולדת אותך, כי תיכף ביום הולדת הושלכת אל פני השדה בגעל נפשך, ובנמשל שהושלכה מארצה לשדה ארץ מצרים ושם עבדו בם בפרך בכל עבודה בשדה :

לא חסה עליך עין לחמלה עליך. החס הוא מפני צרכו אל הדבר, כמו ועינכם אל תחוס על כליכם, אתה חסת על הקיקיון, והחומל הוא מצד טוב הדבר בעצמו, כמו כי חמל העם על מיטב הצאן והבקר ולא אבו החרימם :

מתבוססת . נרפסת כמו יבוס קמינו : בדמיך חיי . אף בנווליך זה לא תמותי וששינה לומר שני פעמים לפי שבדם פסח ודם מילה נגאלו ל' אחר מתבוססת שוייליא''ה בלע''ז :

מתבוססת בדמיך . מתגלגלת ורמוסה בטנוף דם שיצא עמך בעת הלידה : בדמיך חיי . ר''ל אף שאתה מוגעל בדם לידה עכ''ז תחיי ולא תמות בעבור הגעול והלכלוך וכפל הדבר לחזק הענין ור''ל בעוד עבדו ישראל במצרים את כל עבודתם בשדה מעונים בפרך היה משפיע נבואתו על אהרן והבטיחם הגאולה כמ''ש ואודע להם בארץ מצרים וכו' ( לקמן כ' ) :

מתבוססת . ענין גלגול ורמיסה כמו כפגר מובס ( שם וז ) : חיי . כמו תחיי :

ואעבר עליך, אז עבר הנדיב העליון וראה אותה מתבוססת בדמיה שעל ידי ההשלכה נפצעה בפצעים ויצאו ממנה דמי המכה חוץ מדמי הלידה, והיא מלוכלכת בשני מיני דמים, והאיש בעל החסד עבר בכל פעם והשגיח אליה מידי עברו והיה אומר לה שתחיה בדם הפצעים ולא תמות, והנמשל שה' השגיח עליהם בעת גלותם והגם שפרעה הרג ילדיהם והכה ופצוע בם, השגיח ה' עליהם שיחיו ולא יסופו :

מתבוססת, כמו מאלהים היתה תבוסת אחזיהו (דה''ב כ''ב ז'), ובדברי חז''ל דם תבוסה :

רבבה כצמח . כמו שנא' ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ( שמות א' ) : בעדי . לשון מכלול ומנחם פי' בעדי עדיים לשון עד כמו בטחו בה' עדי עד אנגוק''א אשיגל''א בלע''ז אבל דונש פתר אותו לשון עדי ומשקל עדי עדים הוא מן י' שמות ארי אריים צבי צביים גדי גדיים : נכונו . פורינ''ט אפייטיאש בלע''ז : ושערך צמח . סימני נערות : ואת ערום ועריה . מן המצות :

רבבה . החומל הזה הבטיחם שתהיה לרבבה להרבות בנים ובנות כצמח השדה ר''ל המקום הפרם והרבם במצרים כמ''ש ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ( שמות א' ) : ותרבי . בהיותך ע''פ השדה היית מגודלת ומאומנת ותגדלי בקומה ובאת לזמן הראוי להתקשט בקשוטים יפים הם ימי הנערות : שדים נכונו . השדים שלך היו גדולים כל צרכן ושער במקום בית הערוה היה מצמיח והם סימני נערות : ואת ערום ועריה . ועוד היית ערומה מבלי כסות כעת שנולדה ר''ל שהיו מרובים באוכלוסין וגדולים בכח ובא זמן הגאולה אבל היו ערומים מבלי זכות ומע''ט :

רבבה . ר''ל הרבה רבבות ורבוא הוא עשרת אלפים : ותרבי . ענין גדול ואמון כמו רבתה גוריה ( לקמן יט ) : בעדי עדיים . ענין קשוט כמו ותעד נזמה ( הושע ב ) ור''ל בהטוב והיפה שבעדיים ודוגמתו מלך מלכים ( לקמן כו ) : נכונו . מל' הכנה ר''ל מתוקן כל צרכן בענין הגדול : ערום . הוא המחוסר המלבוש : ועריה . מגולה כמו מקורה הערה ( ויקרא כ ) :

רבבה, ובמשל הזה שמצא אותה בשדה מדמה אותה שתהיה רבבה כצמח השדה, וכן היה שרבתה בריבוי וגדלה עד שהגיע עת הפרח שאז יבואו הצמחים בעדיים, פרחים יפים וציצים מקושטים אשר יקשטו זרעם בם, ומה היו העדיים, מפרש שדים נכנו ושערך צמח שזה זמן הפרח אצל האשה וצבי עדיה, רק שהיתה ערום ועריה ר''ל ערותה מגולה ובנמשל שה' השגיח שיפרו וירבו כמ''ש כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרץ, עד שהגיע עת התור וזמן הגאולה והיו שדים נכונו שהם משה ואהרן כמ''ש חז''ל שהם השדים המוכנים להניק דבש וחלב, רק שהם היו עדין ערומים שלא היה בידם תורה ומצות וזכיות שהם הבגדים המליציים בגדי הנפש :

ותבאי בעדי עדיים. כמו בא בימים, ותבואי עד שנותיך, בעת וזמן שראוי לעדות עדים, ועדי מקור : ערום ועריה. עריה הוא גלוי בית הערוה, שהוא יותר מערום שיבא גם על המכוסה קצת, כמו כאשר הלך עבדי ישעיה ערום ויחף :

דודים . אמיטיא''ש בלע''ז : ואפרוש כנפי . כנף בגדי : ואשבע לך . לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם ( שם ו ) ואין לכן אלא שבועה כמו שנאמר ( שמואל א ו ) לכן נשבעתי לבית עלי : ואבא בברית אותך . הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם :

ואעבור . ואז עברתי עליך וראיתי שכבר את בעת הראוי להראות לך אהבה וידידות ר''ל לקחת אותך לאשה : ואפרוש . ופרשתי עליך כנף בגדי לחסות בצילי והוא ענין נשואין וכן ופרשת כנפיך ( רות ג' ) : ואכסה ערותך . לבל תהיה ערומה בגלוי ערוה : ואשבע לך . שלא אבגוד בך : ואבוא . כרתי עמך ברית על זאת : ותהיי לי . ר''ל והנה כן היה כי היית לי לאשה ר''ל בעת בוא זמן הגאולה לקחתיך ממצריך לחסות בצילי ועשיתי עמך נפלאות כאלו היית ראויה להם ונתתי לך התורה ונשבעתי לך וכרתי עמך ברית להיות לי לעם וכן היית עמי :

דודים . ענין אהבה וחיבה : כנפי . הוא שולי הבגד :

ואעבר עליך, אז עבר הדוד שנית, וראה שהגיע עתה עת דדים, שראה שהגיע עת הגאולה ויפרש כנפיו עליה, והמליצה כמו ופרשת כנפיך על אמתך היינו שיחד אותם לשמו כמ''ש בני בכורי ישראל, ואכסה ערותך ע''י מצות מילה שנתן להם, ואשבע לך ואבוא בברית אתך, כמ''ש ואזכור את בריתי, ותהיי לי, כמו שכתוב ולקחתי אתכם לי לעם :

ואסוכך . לשון משיחה וכל הענין אינו אלא לשון משל ויונתן פי' את כולה ואין להוסיף על התרגום וכן פירשה מכורותיך ומולדותיך וגומר תותבותכון וילדותכון מארעא כנענאי תמן איתגליתי אל אברהם אבוכון בין בתריא ואודעתיה דאתון נחתין למצרים ובדרע מרומם אנא פריק יתכון ובזכות אבהתכון אנא מתריך ית אמוראי ומשיצי ית חתאי : ומולדותיך ביום הולדת אותך וגו' . ואף כד נחתו אבהתכון למצרים תותבון בארעא דלא דילהון משעבדין ומענן להון הות כנישתא דישראל דמיא לולדא דרטיש על אפי ברא דלא איתפסק שוריה ובמיא לא אישתטיף לאיתנקהא ובמלח לא איתמלח ובאיסורין לא איתאסא : לא חסה עליך עין וגו' . לא חסת עליכון עינא דפרעה רשיעא למעבד לכון טבא חדא לאנחא לכון משעבודכון לרחמא עליכון וגזר עליכון גזירת גמירא למרמי ית דכוריכון בנהרא לאבדא יתכון בעידן דהויתון במצרים . ואעבר עליך וגו' . ועל דוכרן קים אבהתכון קדמי איתגליתי למפרקכון ארי גלי קדמי ארי אתון מענן בשיעבודיכון ואמרית לכון בדמא דמהולת' אחוס עליכון ואמרית לכון בדם פסחא אפרוק יתכון . רבבה כצמח השדה נתתיך . ריבבת כצמחי חקלא יהבתיכון וסגיתון ותקיפתון והויתון לזרעין ולשבטין ובעובדי אבהתכון תקניא עידן פורקן כנישתכון מטא ארי אתון משעבדין ומענן . ואעבור עליך ואראך . ואיתגליתי על משה באסנא וארי גלי קדמי ארי מטא זמן פורקנכון ואגנית במימרי עליכון ואעדיתי חוביכון וקיימית במימרי למפרק יתכון כמה דקיימית לאבהתכון אמר ה' אלהים למהויכון עם משמש קדמי . וארחצך במים . ופריקית יתכון משעבוד מצראי ואעדיתי תקוף מרוותא מנכון ודברית יתכון בחירותא :

וארחצך . עד לא לקחתיך לאשה רחצתי אותך במים להסר ממך הגעול והלכלוך ושטפתי ממך דם הלידה וסכתי אותך בשמן ר''ל עד לא קבלת התורה צויתי אותך להתקדש ולכבס השמלות כמ''ש וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם ( שמות י''ט ) :

ואשטוף . ענין הדחה ורחיצת הטנוף : ואסוכך . מלשון סיכה ומשיחה :

וארחצך במים, נגד מ''ש במים לא רחצת רחצתי אותך ואשטף דמיך, ונגד מ''ש והמלח לא המלחת, ואסכך בשמן לעדן הבשר, ונגד מ''ש והחתל לא חתלת אמר ואלבישך רקמה, ובנמשל שהעביר מהם דעות הכוזבות ע''י רחיצה במי ים סוף שאז ויאמינו בה', ואח''כ סך אותם בשמן משחת קדש, כמ''ש שם שם לו חק ומשפט, ואח''כ הלבישם רקמה במעמד המובחר שנתן להם תורה ומצות והחליפו שמלותם ויהיו לו ממלכת כהנים וגוי קדוש :

ואלבישך רקמה . ואלבישית יתכון לבושי ציורין מחמדת סנאיכון : ואנעלך תחש . איקאלצייטוי''י טיישו''ן בלע''ז ויהיבית מסן דיקר ברגליכון : ואחבשך בשש . איפוציינישטוי בלע''ז וקדשת מנכון כהניא למהוי משמשין קדמי במצנפן דבוץ : ואכסך משי . שווייא''ה בלע''ז וית כהנא רבא בלבושי צבעונים ומ''א ואכסך משי אלו שבעת ענני כבוד דכתיב לא ימיש עמוד הענן יומם ( שמות יג ) :

ואלבישך . לבשתי אותך בגדי רקמה ושמתי ברגליך נעלים מעור תחש וחגרתי אותך באזור משש וכסיתי אותך במלבושי משי :

רקמה . מעשה רוקם בחלוף הגוונים : ואנעלך . מל' נעל : תחש . שם בריה כמו ועורות תחשים ( שמות כה ) : ואחבשך . ענין חגורת האזור כמו ויחבש את חמורו ( בראשי' כב ) ור''ל קשר אזורו : בשש . הוא פשתים :

ואלבשך רקמה נגד ד' בגדי כהונה, הלבוש התחתון שהוא הכתונת היה רקמה ונגד המכנסים באיש והם הנעלים באשה אנעלך תחש, ונגד האבנט אחבשך בשש, ונגד המצנפת באיש אכסך משי, כיסוי העוטה הראש והגוף :

ואלבשך ואכסך, כשבאו ביחד, יהיה הכיסוי על הלבוש, כמו וכסה חמס על לבושו, וכולל גם כיסוי הראש, ותכס בצעיף :

ואעדך עדי . איפאריטו''י בלע''ז ותקנית יתכון תיקון פתגמי אורייתא כתיבין על תרין לוחי אבניא : ואתנה . על ידי משה : צמידים . חברתי' דבור כנגד חברו חמשה כנגד חמשה :

ואעדך עדי . קשטתי אותך בקשוטים ונתתי על ידיך צמידי הזרוע ורביד נתתי על גרונך :

צמידים . הם הנתונים על הזרוע וכן ושני צמידים על ידיה ( שם כד ) : ורביד . ענק לתכשיט וכן וישם רביד הזהב ( שם מא ) : גרונך . צוארך וכן קרא בגרון ( ישעיה נח ) :

ואעדך עדי על המלבושים, שהם התרי''ג מצות שנתן להם, על המצות התליוית בפעולות הידים, אמר נתתי צמידים על ידיך, ועל מצות התלויות בקול ודבור, אמר רביד על גרונך :

ורביד על גרונך, יש הבדל בין גרון ובין צואר, שצואר היא חיצונית הצואר, והגרון הוא הגרגרת מבפנים, קרא בגרון, וגרונך מצמאה והיל''ל כמ''ש (בראשית מ''א) רביד הזהב על צוארו, מזה מבואר שלפי המליצה מדבר מן הגרון הפנימי המוציא קול, וכן (משלי א' ט') וענקים לגרגרותיך. תכשיטי הקול והדבור בחכמה :

ואתן נזם על אפיך . ויהבית ארון קיימי ביניכון : ועגילים על אזניך . לשון נזם וענן יקרי מטל עלויכון על שם שהיו מוקפין בעגול : ועטרת תפארת בראשך . ומלאך שליח מן קדמי מדבר ברישיכון שנאמר ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם ( מיכה ב ) :

ועגילים . הם נזמי האוזן : בראשך . נתתי על ראשך ר''ל אז נתתי לך מצות וחוקים טובים ומשפטים ישרים :

נזם . שם העדי הנתון על החוטם : ועגילים . כן יקראו נזמי האוזן על שהם עגולים במראיהם :

ואתן על המצות התלויות בעינים וחוש הריח, אמר נזם על אפך, שחוש הריח מציין הראיה הרוחניית כמ''ש והריחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט, ועל מצות התלויות בשמיעת האזן, אמר ועגילים על אזניך :

ותעדי זהב וכסף . ויהבי' משכני ביניכון מתקן בדהב וכסף ויריעת בוץ וצבעונין וציורין ומנא דטב כסולתא וכדבש וכמשח אוכלית יתכון ועתרתון ותקפתון לחדא ואצלחתון ושלטתון בכל מלכוות' : סלת ודבש ושמן אכלת . המן שהיה משתנה לכל הטעמים לסלת ודבש ושמן אכלת , ומ''א י''ג דברים יש כאן וכנגדן אמר להם הקב''ה להביא י''ג דברים המנויין בתרומת המשכן ואף על פי כן הוא פורע להם כנגדם לע''ל י''ג דברים וברא ה' על מכון הר ציון וגו' וסוכה תהיה לצל יומם מחורב מזרם וממטר וגו' ( ישעיה ד ) : ותיפי . לשון יופי :

ותעדי . קשטת עצמך עם העדי שנתתי לך ומלבושך היה שש ומשי ורקמה ואכלת סולת ודבש ושמן ונעשית יפה עד מאד והיית מצלחת עד הגעת למלכות ר''ל מתחלה קיימת המצות והמשפטים ואני נתתי לך ארץ זבת חלב ודבש ומאד נתגדלת להעמיד מלכים אדירים :

ותעדי, ואחר כך עדית מעצמך זהב וכסף כאשה המושלת בבית (והנמשל על התקנות שעשו הזקנים והנביאים) עד כי ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה בימי דוד ושלמה :

כי כליל הוא . לשון מכלול ד''א כי כליל הוא כי שלם היה ד''א כי כליל קרונ''א בלע''ז כמו נזר דמתרגמינן כלילא :

ויצא לך . בין העכו''ם נתפרסם שמך במרבית יפיך : כי כליל הוא . ר''ל היופי שבך היה כל היופי שאפשר להיות : בהדרי . בסבת ההוד וההדר אשר שמתי עליך במרבית העדי ורוב התענוגים ר''ל נתפרסם שמך במרבית הצלחתך שהיה בך בשעור מרובה בסבת ההדר ששמתי עליך לתת בך כח לעשות חיל :

כליל . מל' כל וכן כליל תקטר ( ויקרא ו ) :

ויצא לך שם בגוים כמ''ש ויצא שם דוד בכל הארצות, וכל העמים מביאים מנחה לשלמה, ובאמת היופי לא היה מצד עצמך רק ע''י הדרי אשר שמתי עליך, ר''ל שהיתה השגחיית על ידי הופעת כבוד ה' עליהם :

ותזני על שמך . בטחת על שם היופי שיצא לך : ותשפכי את תזנותיך . הראית יופיך לכל עובר עד נשפכה עליהם תאוות זנותך לפתות אותך לזנות עמם : לו יהי . ומשנתאוו לך אתה הפקרת להם עצמך ולכל אשר שאל זנותך לו היה , וי''ת ולא כשר ליך למעבד כן כאלו היה כתיב לא יהי וכל משל הזה על עגל המדבר ועל שאר עכו''ם שעבדו שבטו של דן במדבר כמו שכתוב כל הנחשלים אחריך ( דברים כה ) ומצינו בפסיקתא זה שבטו של דן שהענן פולטו שהיו כולם עובדי עכו''ם :

ותבטחי ביפיך . ר''ל חשבת שלא אמאסך כי בטחת ברוב יפיך ובעבור זה זנית על בטחון שם היופי שיצא לך שאין מהדרך להיות נמאס יופי כזה : ותשפכי . גלית תאות זנותיך כדבר הנשפך הגלוי לעין כל : על כל עובר . על כל מי שעב' עליך היה לו תאות זנותיך כי לכולם חשקת ר''ל בטחת במרבית הצלחתך ופרסום שמך וחשבת שלא תסור ממך ולכן עבדת עכו''ם בגלוי ולכל מין עכו''ם שראית :

ותבטחי, אולם את בטחת ביפיך כאילו היופי היא טבעיית לך מצד עצמך לא ממני, ותזני על שמך, ר''ל תחלה לא זנית עדיין בעצמך רק זנית על שמך כמ''ש רחב בשמה זנתה, ותשפכי את תזנותיך על כל עובר שכל העובר וראה אותך בוערת בו אש התשוקה לזנות, באופן שתזנותיך לו יהי, שהגם שלא זנית עמו נשארה תזנותיך לו, הינו שחשק בך והתאוה והחשק נהיה אצלו ונקבעה בלבו :

ותשפכי את תזנותיך. יש הבדל בין זנות ותזנות, שתזנות היא שמעוררת העוגבים להתאוות לה, ולפעמים יחזור התזנות אליה שמזנה עמה, ופה אמר לו יהי כי לא תזנה עמו רק ישאר התאוה אצלו :

במות טלואות . מכוסות בבגדים מנומרין של מיני צבעונין פלטריא''ש בלע''ז : לא באות . לא היתה ראויה זאת לבא , נו''ן אבני''ר אינו''ן אייטר''א בלע''ז :

ותקחי מבגדיך . מן הבגדים שעשיתי לך מהם לקחת ועשית לך מקומות גבוהות במקום פרסום ומהבגדים ההם עשית עליהם מכסאות מנומרות חלופי הגוונים ועליהם זנית ר''ל העמידו העכו''ם במקום פרסום וציפום בכסף וזהב אשר נתתי להם ושם עבדו לו : לא באות ולא יהיה . מעשים כאלה לא באו עדיין בעולם ולא יהיו נעשים עוד דוגמתן :

במות . מקומות גבוהות כמו במתי ארץ ( דברים לב ) : טלואות . ענין חלוף הגוונים כמו ונעלות בלות ומטולאות ( יהושע ט ) :

ותקחי, אח''כ לקחת מבגדיך וקרעת אותם לטלאים וחתיכות, ותעשי מן הטלאים במות, ר''ל כרים וכסתות גבוהות לזנות עליהם בצנעה, לא באות ולא יהיה, ר''ל הגם שהבגדים האלה לא יבואו עוד ולא יהיה לך אחרים תחתיהם בכל זאת קרעת אותם לזנות עליהם :

טלאות. כמו נעלות בלות ומטולאות (יהושע ט' ה') לא באות ולא יהיה. לא יבואו בבגדים האלה אליך הגם שיהיה במציאות ומוסיף שלא יהיה עוד במציאות כלל כי לא ירד ה' עוד על הר סיני להשמיע תורתו ומצותיו לבני אדם עוד הפעם :

צלמי זכר . לפי שדימה אות' לנקבה זונה דימה את הגלולים לזכר הנואף עמה :

כלי תפארתך . כלי הקשוט : ותעשי לך . מהם עשית דמות צלמי זכר וזנית עמהם כדרך זונה מופלגת בתכלית הזנות וההפקר ר''ל מהכסף והזהב אשר הרביתי להם עשו צלמי עכו''ם להשתחוות להם :

ותקחי כלי תפארתך, מן כלי הזהב והכסף עשתה צלמי זכר שעמהם זנתה, צייר שעוד לא זנתה עם איש, רק עם צלם הנעשה כתבנית איש, ושלא זנתה עדיין בגלוי רק בצנעה על הכרים שעשתה מן הבגדים (לא על גב ורמה ברחובות כמו שיאמר אח''ז) ועם אנשים לא זנתה עדיין רק ששפכה תזנותה עליהם להכניס בהם רוח תאוה, וכ''ז משל על הע''ז שעבדו מימי רחבעם עד ימי אחז שעדיין לא עבדו ע''ז בפרהסיא רק בצנעה, ולא עבדו לע''ז לשם אלהות רק היתה אצלם כעין טלמסאות להמשיך על ידם השפע מלמעלה שזה ימליץ שזנתה עם צלמי זכר שאינו זנות ממש רק נראה כזנות, וצייר שעשה הצלמים מן בגדי תפארתה, ר''ל עם עשותה אז מצות ה' ושומרת התורה שהם בגדי תפארתה עבדו העבודות האלה ג''כ בחשבם שה' ירצה בם ושיהיה כעין אמצעי בינם לבין ה', אבל בזה השחיתה בגדי תפארתה, כמ''ש לא באות ולא יהיה, והגם שהיא לא זנתה ממש כי היו רק צלמי זכר, בכל זאת כבר זנתה על שמה, כי יצא השם שהיא עובדת ע''ז ככל גויי הארצות, ושפכה תזנותה על כל עובר ללמוד ממעשיה :

ותזני בם. לא מצאנו פעל זנה שאחריו ב' ?, וע''כ פירוש שתזני על ידי כמו ויזנו במעלליהם, כי לא יזנו עם הצלם רק על ידו :

ותכסים . בהם כסות הזונים עמך : ושמני וקטרתי . השמן והקטרת שנתתי לך נתת לפני הזונים :

וקטרתי . הוא מיני בושם מעורבבים ונותנים על האש להריח :

ותקחי את בגדי רקמתך, מצייר שאחר שעשתה מן כל בגדיה במות טלואות, לא נשארו לה רק בגדי רקמתה שאמר ואלבישך רקמה שהוא הכתונת כנ''ל, לקחה אח''כ גם הכתונת שהוא הבגד המכסה את בשרה וכסתה בו את הצלמים, וגם נתנה לפניהם את השמן והקטורת של ה' :

ולחמי אשר נתתי לך וגו' . יום שעשו את העגל ירד להם המן ונתנו ממנו לפני העגל ואעפ''כ ויהי ביום מחר ולא פסק ואף כן מפורש בספר עזרא ( נחמיה ט ) אף כי עשו להם עגל מסכה וגו' ואתה ברחמיך הרבי' לא עזבת' וגו' ומנך לא מנעת מפיהם כדי הוא למנוע מהם ולא מנעת אף כאן ויהי נאם ה' אלהים היה הלחם ולא פסק מלירד ליום מחר כך דרש רבי תנחומא :

האכלתיך . אשר נתתי לך למאכל : ונתתיהו . אתה נתת את כל אחד מהם לפני הזונים להיות להם לריח טוב ולנחת רוח ר''ל מה שנתתי לך הבאת לקרבן לפני העכו''ם : ויהי . ר''ל כן היה באמת לא תוכלי להכחישו כי אני היודע ועד :

ניחוח . מל' נחת רוח :

ולחמי, וגם הלחם שנתתי לך לאכלה וגם הסלת ושמן ודבש אשר האכלתיך הוכרחתי לתת לפניהם לריח ניחח, ומפרש איך נתן אותו ה' לפניהם, כי ויהי אחר שהלחם היה ולא נשבת, שעדיין נתתי לך הלחם ויהי ולא נבטל. הרי כאילו אני נותנו לפני הע''ז שאתה מקריב אותו לפניהם, (ונגד מ''ש אצל הבגדים לא באות ולא יהיה שהבגדים לא יהיו אחרים תחתם אמר שהלחם היה גם אח''ז), וכ''ז ממליץ מה שעשו עד ימי אחז שלא נתפקרו עדיין לגמרי ובכל זה כבר עבדו ע''ז בימי רחבעם ובימי אביה שאשתו אם אסא עשתה מפלצת לאשרה שהוא צלם זכר לזנות עמו, שעז''א ותעשי צלמי זכר ותזני בם, ובימי עתליה שכתוב כי עתליה המרשעת בניה פרצו את בית האלהים וגם כל קדשי בית ה' עשו לבעלים, שעז''א ושמני וקטרתי נתת לפניהם וכן אמציה שהקטיר לאלהי שעיר ובכ''ז היה כ''ז בצנעה ועבודת בית ה' היה עדיין על מכונו :

אשר ילדת לי . היו לו חמשה בנים ד' מהם לעבוד עכו''ם ואחד מוקצה לבית הספר ובא להקרי' אחד מבניו למולך מקרי' לו את זה שהקצה ללמוד תורה במדרש רבי תנחומא , ואני אומ' אשר ילדת לי אלו הבכורו' וכן הוא אומר בספר הזה ( לקמן כ' ) ואטמא אותם במתנותם בהעבי' כל פטר רחם :

ילדת לי . ילדת ממני : להם לאכול . להזונים להיות להם למאכל : המעט . וכי מעט בעיניך ממה שהלכת אחר הזנות עד שגם עשית את זאת :

ותקחי, עתה יספר מה שעשו בימי אחז שעבד ע''ז בפרהסיא והעביר את בניו באש למולך, ועז''א ותקחי את בניך, ר''ל תחלה לא לקחת את בני רק את בניך ואת בנותיך ר''ל הבנים שהיו שלך באמת לא שלי, רק אשר ילדת לי, שאת יחסת אותם לי על שגדלו בביתי, המעט מתזנותיך ר''ל לקחת בניך המעט שילדת לי מתזנותיך שילדת לי בזנות, והם היו מעט ולא הספיקו, ולכן הוספת עוד.

ותקחי את בניך. מגביל נגד מ''ש ותשחטי את בני, ושעורו ותקחי את בניך אשר ילדת לי מתזנותיך. ותזבחום להם לאכול, המעט ותזבחי את בני :

ותתנים . נתת אותם להם במה שהיית מוליך אותם להם למאכל רצה לומר בניך המיוחדים לי ללמוד בבית הספר אותם שחטת לעכו''ם :

בהעביר . מל' העברה והולכה :

ותשחטי את בני שהיו שלי שנולדו ממני, ותתנים לכומרים בהעביר אותם להם לע''ז, כי הדין הוא שאינו חייב עד שימסרנו לכומרים ויקח אותו מידם ויעביר בעצמו (עמ''ש בס' תו''ה קדושים סי' צ') ועז''א ותתנים לכומרים בהעביר, שאח''כ העברת אותם בעצמך שכן דרך עבודתה :

ותתנים. כמו ומזרעך לא תתן להעביר למולך :

את ימי נעוריך . את חסדי אשר עשיתי עמך במצרים :

ואת כל וגו' . עם כל התועבות והזנות שעשית לא זכרת בעת ההיא הטובה שעשיתי עמך בימי נעוריך כשהיית ערומה מבלי לבוש והיית מתגלגלת ורמוסה בטנוף הדם שיצא עמך בעת הלידה ר''ל לא זכרת הטובה שעשיתי עמך בהוציאך ממצרים מעבודת פרך :

ואת כל תועבתיך, ע''י כל תועבותיך באת לידי מדה זו שלא זכרת כלל מעמדך הקודם בהיותך עירם ועריה, שאם היית זוכר מעמדך במצרים ואת הנסים שעשיתי עמם היית ירא מעונשי השם, שיחזיר אותך לעבדות כמו שהיית במצרים, אבל ע''י זנותך שכחת את ה' לגמרי ותלית הכל במקרה, והראיה כי הלא.

ואת כל. כמו ועם כל :

אוי אוי לך . וי ליך על דחבת ווי ליך על דלא תבת :

ויהי . ר''ל ומה א''כ יהיה אחר כל רעתך מהו הגמול שתקבל הנה אוי אוי יהיה לך רבת פעמים לפי מרבית הרעה :

ויהי אחרי כל רעתך אוי אוי לך שאחז נלקה במכות שונות ואם היה זוכר שיש אלהים שופט ומשגיח הי''ל לשוב בתשובה והוא הוסיף למעול כמ''ש (בדה''ב כ''ח) ובעת הצר לו ויוסף למעול בה' הוא המלך אחז, שכל שהוסיף ה' להכותו הוסיף במעלו, ואחר שראה שאוי אוי לו אז.

ותבני לך גב . גובה כעין בימוס ומזבח , ותבני לשון בנין :

ותבני . כי הנה בנית לך מקום גבוה להיות נראה לכל הזונים לבוא שמה : רמה . בנין רם עשית בכל רחוב להיות מקום מוכן לזנות בכל מקום :

גב . מל' גובה : רמה . מל' רם וגובה :

ותבני לך גב, הוסיף לעזוב את ה' לגמרי ולעבוד ע''ז בפרהסיא, והיית דומה כזונה הקדשה בעינים עלי דרך מופקרת לכל עד שתבנה לה גב מקום לשכב עליו, ועשית ג''כ רמה מקום שמיוחד למשכב היה מקום רם, שיראהו הכל וידעו שכאן מקום זנות וזה עשית תחלה בכל רחוב לזנות עם אנשי העיר, ואח''כ.

גב. מקום בולט שי''ל שטח למעלה, כמו לגבי שומר גביכם, ורמה הוא מקום רם דוקא :

ותפשקי את רגליך . לפי שדימה אותה לזונה דבר בלשון תשמיש שיש פיסוק הרגלים איאקיישמ''ש בלע''ז :

אל כל ראש דרך . בכל ראש דרך מהדרכים בנית בנין רם ונשא לזנות למען יהיה נמצא לכל עובר ושב : ותתעבי . את היית מתעב וממאס יפייך להראות לכל מי שירצה ולא היית מסתיר אותה כדרך שמסתירים דבר נחמד ויקר : ותפשקי . הרחבת רגליך זה מזה לכל עובר להיות מוכן לו לזנות ומאד הרבית בזנות ר''ל עשית מזבחות לעכו''ם בכל מקום ובפרסום רב ואת בעצמך תעבת הצלחתך כי ע''י מעשיך תהיה נלקחת ממך כי כל העכו''ם שראית עבדת :

אל כל . בכל ובא מלת אל במקום בי''ת וכן ואל הארון ( שמות כה ) ור''ל ובהארון : ותתעבי . מל' תעוב ומיאוס : ותפשקי . ענין פתיחה והרחבה כמו פושק שפתיו ( משלי יג ) :

את כל ראש דרך בנית רמתך. שיראוהו גם האורחים עוברי דרך לזנות גם עם הזרים העוברים ושבים, והיא מליצה על שבנו במות ומסכות על ההרים הרמים ועל הדרכים ועבדו אלילים שונים, ותתעבי את יפיך, היית כקדשה שמרוב הניאוף נתעב יפיה ובלו פניה ואז תכסה פניה ותפשקי רגליך לכל עובר ר''ל שכבר סר מעליך הדרך האלהים והיית כגוים הבזוים נכנעים לכל, וגם ותרבי את תזנותיך להתמיד בעבודת נכר :

ותפשקי. הרחבת הרגלים דרך גנאי, וכן פושק שפתיו (משלי י''ג) :

גדלי בשר . בעלי אבר תשמיש :

ותזני . זנית עם בני מצרים הקרובים לארצך על כי המה גדלי בשר גדלי אברי המשגל וכן נאמר בהם אשר בשר חמורים בשרם ( לקמן כג ) כי כן דרך אשה זונה התאוות להבעל לגדלי בשר ר''ל עבדתם פסילי מצרים : להכעיסני . ר''ל מרבה היית בזנות עד שא''א שתהיה הכל לתאבון כ''א הכוונה היתה להכעיסני ויאמר כן על כל העכו''ם :

אל בני מצרים . את בני מצרים : שכניך . מלשון שכן : בשר . כן יקרא אבר התשמיש וכן רר בשרו ( ויקרא טו ) :

ותזני, אז הוספת לזנות אל בני מצרים גדלי בשר כינוי לאבר התשמיש, וגם הרבית את תזנותיך להכעיסני שהתחילו לעבוד ע''ז להכעיס את ה', וזה ספור מה שהלכו אז למצרים לעזרה וכ''ז היה בימי אחז כמ''ש (ישעיה סי' ל' וסי' ל''א) :

גדלי בשר. כינוי לבשר הערוה, כמו רר בשרו את זובו. ואמר אשר בשר חמורים בשרם :

חוקך . מזונותיך בימי שפוט השופטי' : ואתנך בנפש שנאותיך . בימי שמשון : הנכלמות מדרכך זמה . תרגם יונתן דאילו שלחית לוותהון נביי איתכנעו , ולא היו הולכים בדרך זמתך :

נטיתי ידי . להכות בך : ואגרע . חסרתי ממך חוק המזון שקבעתי לך ומסרתי אותך ברצון שונאיך לעשות בך רצונם והשונאים היו בנות פלשתים אשר המה נכלמות ומתביישו' מדרכך דרך זמה כי כן דרך נשים צנועות שהנה מתביישות כשרואות הפלגת הפקר הזונות וכאומר והנה בנות פלשתים הנם טובות וכשרות ממך ר''ל חסרתי מישראל רוב הטובה שהשפעתי להם מאז ומסרתיך ביד פלשתים הטובים ממך במעשיהם :

ואגרע . מל' גרעון וחסרון : הקיך . ר''ל מזון קבוע וכן ואכלו את חוקם ( בראשית מז ) : בנפש . ענין רצון כמו אם יש את נפשכם ( שם כג ) : הנכלמות . מל' כלימה ובושה : זמה . ענינו גנות ורשע כמו כי זמה עשו ( הושע י ) :

והנה נטיתי ידי עליך כי אז הכהו מכה אחר מכה כמ''ש בדה''ב (סימן כ''ח), ולבסוף פשטו פלשתים בערי השפלה והנגב ליהודה וישבו שם, וז''ש ואגרע חקך, שלקח מהם ערים בא''י, ואתנך בנפש שנאתיך בנות פלשתים שהם היו תמיד שונאים לישראל, והם הנכלמות מדרכך זימה, שהם לא הרעו מעשיהם כ''כ כמו ישראל :

חקך. דבר הקצוב לך, כמו כי חק לכהנים מאת פרעה : ואתנך בנפש. ברצון, כמו אל תתנני בנפש צרי :

מבלתי שבעתך . מתוך שלא שבעת בתועבות מצרים : ותזנים . לשון זנות אהאנשאר''ה אאל''ש בלע''ז :

ותזני . עכ''ז לא לקחת מוסר וזנית את בני אשור על כי לא היית שבעה מזנות בני מצרים : ותזנים . ועמהם זנית וגם בהם לא שבעת :

ותזני אל בני אשור שאז שלח אחז אל מלכי אשור לעזור לו, ותזנים וגם לא שבעת, כמ''ש ויבא עליו תגלת פלנסר מלך אשור ויצר לו ולא חזקו :

ותזני אל, ותזנים, זנה אל, הי הסרסרנות והעיגוב לזנות, ותזנים הוא הזנות ממש שזה נקשר עם מלת את :

אל ארץ כנען כשדימה . כשדים לא מארץ כנען הם וכך פירושו הוספת צלמי כשדים על של כנענים שהיו סמוכים ליך וזנית להם כבר ויונתן תרגם ותרבי תזנותיך כשדימ' ונדמי' לכנעני' השטופים בעכו''ם ואסגית ית טעוותך לאתחבר' לעמא דכנען למהך בנימוסי כשדאי ולי נראה כנען כמו סוחר כמו כנען בידו מאזני מרמה ( הושע יב ) שכן קורא ארץ כשדים ארץ סוחרים כמו שנאמר ( לקמן יז ) ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רכלים שמו :

ותרבי . והרבית לזנות עם אנשי ארץ סוחרים וחוזר ומפרש שהמה הכשדים שהיו אנשיה סוחרים וכן נאמר בהם ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רוכלים שמו ( לקמן יז ) : וגם בזאת . אף בזנות הזא לא שבעת וחשקת עוד לזנונים אחרי ר''ל אף שמסרתיך ביד פלשתים לא עזבת דרכך ועבדת לפסילי אשור וכשדים וחשקת עוד לפסילי יתר העמים :

כנען . ענינו תגר וסוחר כמו כנען בידו מאזני מרמה ( שם יב ) :

ותרבי את תזנותך אל ארץ כנען כשדימה, זה נמשך עד ימי מנשה, שאז התמידו ג''כ בכל המעשים האלה ואז התחילו לזנות אל בני בבל, ור''ל זנותך אל ארץ כנען הרבית לארץ כשדים לעשות עמהם כתועבות הכנעני, וגם בזאת לא שבעת כי לכדו את מנשה בחוחים ויביאוהו בבלה :

אל ארץ כנען כשדימה. יל''פ שקורא כשדים ארץ כנען ע''ש המסחר הגדול שהיה שם, וכן לקמן (י''ז ד') ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רוכלים שמו :

מה אמולה . מקולקלת וכן היהודי' האומללי' ( נחמיה ג ) וכן כי אומלל אני ( תהלים ו ) : לבתך . כמו לבך : שלטת . שיצרה שליט עליה :

מה אמולה לבתך . מה מאד נגזרה לבתך ונפרדה ממני במה שתעשי את כל אלה שהמה תעשה אשה זונה המושלת בביתה שאז עושה זנותה בפרסום רב על כי לא ימצא מי ימחה בידה :

מה . המלה ההיא באה להפלגת הדבר וכן מה רב טובך ( תהלים לא ) : אמולה . גזורה וכרותה כמו כי אומלל אני ( שם ו ) : לבתך . מל' לב : שלטת . מושלת וגברתנית :

מה אמלה לבתך, ר''ל כי הזונה בפרהסיא ובהפקר לכל עד שתעשה לה גב ורמה בכל רחוב ועלי דרך לזנות עם כל אדם, הלא תעשה זאת בעבור אתנן שתקבל מהזונים, והמנאפת בצנעה תחת רשות בעלה ואינה מופקרת לכל רק תיחד לה איש אחד שתזנה עמו, היא תקח נדה ומתנה מאהובה, (כי זה ההבדל בין אתנן שתקח הזונה בעד שכיבה פעם אחת, ובין נדה שתקח המזומנת לזנות בקביעות עם איש אחד) עז''א ראו איך לבך אמולה וחלושה מאד, כי הלא בעשותך את כל אלה לזנות בפרהסיא, הלא זאת היא מעשה אשה זונה שלטת, זאת תעשה אשה המופקרת לזנות ואשר אין בעלה שולט עליה כלל, רק היא שלטת בעצמה ואין אדם מושל עליה, ומפרש כי הלא עשית מעשה הזונה.

מה אמולה לבתך. בא הלב בלשון נקבה לגנאי וי''ל שקורא הלב לבת, ע''ש לבת אש התאוה הבוער בו. ואמר איך אמולה ואומללה הלהבה הזאת אשר בלבך :

בבנותיך גבך . כמו בבנותך לשון בנין : לקלס אתנן . לדבר ולהתהלל באתנן יפה שנותנין לה וכן כל לשון קלס לשון דבור פארלי''ץ בלע''ז : אתנן . הוא לשון שכירות לויאי''ץ בלע''ז :

בבנותיך . במה שתבני לך מקום גבוה בראש כל דרך מהדרכים למען יהיה נמצא לכל עובר ושב מקום ניכר לזנות עמך ובנין רם עשית לך בכל רחוב להיות מקום מוכן לזנות בכל מקום : ולא היית . כזונה . ר''ל לא היית כשאר הזונות המלעגת על מיעוט האתנן למען ירבו לה וכאלו אין חמדתה על הזנות כ''א על שכר האתנן כי אתה לא שאלת אתנן כי חמדתך על הזנות לבד ר''ל הנה מהראוי הוא שהאלהים הנעבד ישפיע טובה לעובדיו ואתה הנה על חנם עבדת להם :

לקלס . ענין לעג כמו וקלסה לכל הארצות ( לקמן כב ) : אתנן . כן יקרא מתן הזונה כמו לא תביא אתנן זונה ( דברים כג ) :

בבנותיך גבך בראש כל דרך, שהלא זאת לא תעשה רק זונה שלטת שאין לה יראה מבעלה, ושכוונתה בשביל אתנן, שאז תפקיר עצמה לכל ותפרסם זנותה כדי שירבו הבאים אליה וירבו אתנניה, וא''כ למה לא היית כזונה לקלס אתנן? מוסיף עוד לאמר, הלא גם.

(לא-לג) לקלס. הוא המאמר שעושים לצחוק ולגנאי כמ''ש (ירמיה כ' ח'), ר''ל שהיא צוחקת על האתנן שהוא מעט ומבקשת אתנן יותר גדול : זונה מנאפת. מנפאת תקרא ע''ש פעולת הניאוף, ובשם זונה תקרא מצד ההפקר והיציאה מרשות בעלה, (כמ''ש באילת השחר כלל תקכ''ח), וכשבאו נרדפים תקרא מנאפת אם היא בצנעה ותחת רשות בעלה. וזונה, אם היא בפרהסיא וביציאה מרשות בעלה : אתנן, נדה. האתנן שרשו נתן, המתן שיתנו להזונה בעת הבעילה. והנדה והנדן, היא מה שיתנו להאשה המיוחדת למשכב :

האשה המנאפ' . את האשה המנאפת : תחת אישה וגו' . בהיות' תחת בעלה נותנת עיניה באחרים :

האשה המנאפת . ר''ל אתה היא המנאפת בעצם אשר תנאף מאהבת הניאוף ויותר מזה שגם בהיותך יושבת תחת הבעל ואינך חסירה מתשמיש עכ''ז תקח את זרים לזנות עמהם :

האשה המנאפת האשה שאינה זונה מופקרת לצאת מתחת רשות בעלה בפרהסיא, רק שהיא מנאפת לתאותה, באופן שתחת אישה תקח את זרים שהיא עדיין תחת רשות אישה, ותקח זרים למשכב דודים בצנעה הלא גם היא הגם שלא תבקש אתנן, הלא.

נדה . מוהר : בתזנותיך . מרוב זנות שהיה ביך עשית כן :

לכל זונות . הדרך הוא אשר נותנין אתנן לזונות ואתה נתת אתנן משלך לכל האוהבים אותך : ותשחדי . נתת להם שוחד לבוא אליך מסביב לזנות עמך : בתזנותיך . בעבור מרבית חשק הזנות שיש בך :

נדה . על מתן הזונה יאמר וקרוב הוא ללשון נדוניא המוזכר בדרז''ל : ותשחדי . מל' שוחד :

לכל זנות יתנו נדה, גם לזונה כזאת הלא יתנו לה נדן קבוע אחר שהיא מתיחדת לאיש אחד בקביעות, ואיך היית את בהפך כי את נתת את נדניך לכל מאהביך, וחוץ ממה שנתת להם נדן קבוע בעבור שיאהבו אותך, ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב, ובמה שחדת אותם! בתזנותיך, מה שקשטת עצמך ועשית תחבולות שיתאוו אליך, באופן שאת רדפת אחריהם לא הם אחריך :

לא זונה . לא נזנה לכל זונה כזנותך :

ויהי בך . הדרך שבך הוא בהפך משאר נשים זונות וזהו בעבור מרבית חשק הזנות שיש בך : ואחריך . בזמן שיבוא אחריך לא יהיה זנות בזה האופן : ובתתך . עתה יפרש במה הוא ההפך ואמר במה שתתן אתנן להזונים ולא נתן לך אתנן מהם ובזה תהיה בהפך משאר הזונות ר''ל מהראוי הוא שהאלהים הנעבד ישפיע טובה לעובדיו ואתה היית בהפך כי אתה מקריב להם קרבנות ומייפם בכסף וזהב משלך :

ויהי בך הפך מן הנשים ומצד זה היה בך דבר הפוך מיתר הנשים בשני דברים, {{{א}}} בתזנותיך ואחריך לא זונה, שדרך העולם שיזנה האיש אחרי האשה ר''ל שירדוף אחריה ויפתה אותה, ואת היית בהפך שאת שפכת תזנותיך ותאותך עליהם והם לא זנו אחריך לבקש אותך למשכב, {{{ב}}} בתתך אתנן ואתנן לא נתנו לך. וחוץ ממה שהיה בך הפך מן הנשים ותהי להפך, את מצד עצמך (גם בזולת ההשקף על יתר הנשים) היית להפך, כי הוא דבר שהוא הפך הטבע, שהאיש ירדוף אחרי האשה לא בהפך :

ואחריך לא זונה. הנו''ן דגושה והזיי''ן במלאפום, ואינו שם רק מבנין פועל, אין זונה אחריך, שאף שתשפך תזנותך עליו לא יקבל הפעולה להיות זונה אחריך, שע''ז בא הבנין שלא נזכר שם פועלו מהכבד :

לכן . הואיל וכן עשית מאהבת הזנות לכן את הקרויה זונה אמיתית שמעי דבר ה' :

לכן זונה, כבר פי' הרי''ע שר''ל כי הזונה בשביל אתנן שעקר כוונתה היא הממון לא תקרא בשם זונה בעצם וראשונה רק בשם נבלה חומדת ממון, אחר שעקר מגמתה היא האתנן לא הזנות, אבל את שאת נותנת אתנן, א''כ עקר מגמתך הוא הזנות בעצמו את זונה באמת :

השפך נחושתך . הוא לשון שולים שקורין פונ''ץ בלע''ז וכן הרבה בסדר טהרות נחושתו של תנור , השפך נחושתך מרוב תאות זנות היה מקורך זב : ועל כל גלולי תועבותיך . ויען כל גלולי תועבותיך : וכדמי בניך . ובעון דמי בניך אעשה לך הרעה הזאת המפורשת בענין הנני מקבץ וגו' :

יען השפך נחושתך . בעבור שתחתיתך היא ערות אשה שהיא בתחתית הנה אותה גלית לכל כדבר הנשפך שהוא המגולה ונראה : ותגלה ערותך . כפל הדבר במ''ש לתוספת ביאור : בתזנותיך . בעבור חשקת הזנות שהיה בך על מאהביך : ועל כל . ובעבור כל התועבות המאוסים שעשית : וכדמי . ר''ל בעבור הגמול הראוי להיות כשעור עון דמי בניך אשר שחטת להם למאכל :

נחושתך . ענינו תחתית הדבר וכן וחרה נחושתה ( לקמן כד ) ובמשנה למטה מנחושתו של תנור ( כלים פ''ח ) : גלולי . המאוסים כגלל של רעי :

יען השפך נחושתך היינו שנשפך הארס וחמת נחש שלך, או מענין נחושים וכשופים, ותגלה ערותך ע''י הזנות, ומפרש (נגד ותגלה ערותך) בתזנותיך וכו', כי היה לה שני מיני זנות, {{{א}}} על מאהביך, שהם האוהבים הקבועים שזנתה עמהם בקביעות {{{ב}}} על כל גלולי תועבותיך הם אלה שזנית עמהם בדרך הפקרות עם כל עובר בענין מגואל ומתועב, כמ''ש אל כל ראש דרך בנית רמתך ותפשקי את רגליך לכל עובר, (ונגד מ''ש יען השפך נחושתך מפרש) בדמי בניך אשר נתת להם. ששפכת הארס וכח נחש ונחושים וכשופים כדמי בניך ששפכת בריבוי שכפי רוב הדמים ששפכת נשפך נחושתך בריבוי :

נחושתך. מענין נחש וניחוש : מאהביך. מורה תמיד על אוהבים הקבועים לזנות :

ערבת . מאלא''ש בלע''ז :

אשר ערבת עליהם . אשר נעמת עליהם וקבלו הנאה ממך : על כל . עם כל אשר שנאת : וגליתי ערותך . זהו הבזיון שעושים לזונות להעמידה ערומה בגלוי ערוה לפני כל ור''ל אקבץ עליך כל העובדי כוכבים האוהבים והשונאי' והם יחריבו ארצך :

ערבת . ענין נעימות ומתיקות כמו ושנתי ערבה לי ( ירמיה לא ) : על כל . עם כל וכן ויבאו האנשים על הנשים ( שמות לה ) :

לכן הנני מקבץ, {{{א}}} את כל מאהביך היינו האוהבים הקבועים שלך שזנו עמך תמיד, אשר ערבת עליהם שהיית יושב ומצפה להם בכל ערב וערב (כענין ועין נואף שמרה נשף), {{{ב}}} ואת כל אשר אהבת גם יתר האנשים שאהבת לפרקים, על כל אשר שנאת עם השונאים שלך, וגליתי ר''ל שאגלה להם מומים וניול שבך, עד שכולם יראו את ערותך ומומים שלך ותמאס בעיניהם :

ערבת. כמו נעימות ומתיקות כמו ושנתי ערבה לי (ירמיה לא) : על כל, עם כל וכן ויבואו האנשים על הנשים (שמות לה) :

ונתתיך דם חמה וקנאה . ואסגירך להורגי בחימה וקנאה וכעס :

משפטי וגו' . תקבל גמול עון הנאוף ועון הדם של הבנים ששחטת להם למאכל : ונתתיך . אתן בך שפיכת דם בחמה וקנאה :

וקנאה . ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל ( דברים לב ) :

ושפטתיך משפטי נאפות ושפכתי דם נגד (מ''ש פסוק ל''ו) בתזנותיך ובדמי בניך, ונתתיך דם חמה על שפיכת הדם, וקנאה על הניאוף כי קנאה חמת גבר :

דם חמה וקנאה. עיין למעלה (ה' י''ג), ותרגומו ואמסרינך לקטול ברגז ובחמה :

והרסו גבך . בנייני גובהי נימוסיך : רמותיך . לשון במות :

בידם . ביד הבאים עליך : והרסו . הם יהרסו הבניינים הגבוהים שעשית להיות מוכן לזנות : ונתצו . כפל הדבר במ''ש : עירום ועריה . ערומה ובגלוי ערוה כאשר היתה מאז כשלקחה ר''ל האויב יהרוס בתי הבמות ויקח ממך כל חמדת העושר :

ונתצו . ענין שבירה וכתיתה : והפשיטו . ענין הסרת המלבוש : ועריה . מגולה ערוה :

ונתתי אתך בידם, ר''ל אני אשפוט אותך, היינו שאפסוק את הדין, ואז אתן אותך בידם שהם יעשו לך העונש כפי המשפט שחרצתי, והרסו גבך היא הגב והרמה שהכינות לזנות שם, והנמשל על חורבן הערים והבתים והמבצרים, והפשיטו אותך בגדיך, והנמשל על שישללו ויבוזו כל כלי חמדתך וכל אשר לך עד שתשאר עירום ועריה :

והרסו גבך ונתצו רמותיך. נתץ הוא יותר מן הריסה. שנותץ גם החלקים, כמ''ש בס' התו''ה שמיני (סי' קל''ט), הוסיף שכפי הוספת החטא שהרמה היא יותר מן גב, כן יוסיף הנתוץ על ההירוס :

ובתקוך . אין לו דמיון וי''ת ויבזעוניך איטרופ''ר נרונטו''י בלע''ז :

והעלו . הבאים יעלו עליך קהל רב וירגמו אותך באבן ויבקעו גופך עם החרב :

קהל . קבוץ עם : ורגמו . ענין השלכת אבנים : ובתקוך . ענין בקיעה כי תרגומו הוא ויבזעינך וכן ויבקעו המים ( שמות יד ) ת''א ואתבזעו מיא : בחרבותם . מל' חרב :

והעלו עליך קהל, אח''כ ידונו אותך משפט מות וימיתו אותך בקהל עם, וחושב כי ימיתו אותה בכל ארבע מיתות שנמסרו לב''ד שהם סקילה שריפה הרג וחנק, ורגמו אותך באבן היא מיתת סקילה ובתקוך בחרבותם היא מיתת סייף :

ובתקוך. ענינו בקיעת הגוף בחרב :

והשבתיך מזונה . מהיות עוד זונה :

שפטים . משפט פורעניות : לעיני נשים רבות . למען יהיה לך לכלימה : והשבתיך . אסיר אותך מהיות עוד זונה כי לא יפנה עוד מי אליך : לא תתני . כאומר אם תהיה מאוסה בעיני הכל תחדל מלתת אתנן הואיל ולא יועיל ר''ל בהיותך גולה ומטולטל לא תלך עוד אחר עכו''ם ולא תקריב להם קרבנות :

והשבתיך . ענין בטול והסר כמו שבת נוגש ( ישעיה יד ) :

ושרפו בתיך באש היא שריפה, ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות הוא המשפט הכולל לכל אשת איש שזנתה שהיא מיתת חנק, והשבתיך מזונה שלא ירצה איש עוד לזנות אתך, וגם לא יזנו אתך בעבור האתנן כי אתנן לא תתני עוד, והנמשל שמאז יבוטל עבודת אלילים שאחר החורבן בטל יצרא דע''ז :

מזונה. מהיות זונה. כמו ונכחידם מגוי. הנה דמשק מוסר מעיר :

והניהותי . וכאשר אשלם הגמול תנוח חמתי אשר היתה בך ותסור כעסי ממך ואשקוט מן הכעס :

והניחותי . מלשון מנוחה ויאמר כן על השקטת הכעס וכן והנחותי חמתי ( לקמן כא ) : קנאתי . כעסי : ושקטתי . ענין מנוחה :

והנחתי חמתי בך, החמה שהיה לי על העבר תנוח ע''י העונש שתקבלו, וסרה קנאתי ממך, מה שהיה לי קנאה על ע''ז שעבדת תסור כי יבטל יצרא דע''ז, ועי''ז ושקטתי ולא אכעס עוד כי לא יחטאו עוד :

חמתי ולא אכעס. הבדל בין כעס ובין חמה ויתר נרדפיו. שהאף והקצף והחמה יוצאים לפעול על זולתו שהוא כועס עליו, אבל הכעס מורה התעוררות הכעס ורגשו בלב לבד, כמו כל ימיו מכאובים וכעס ענינו, וכעסתה צרתה גם כעס, וכשיבואו בהפעיל, הקצפתם את ה', היינו גרמתם שיקצף עליכם להרע לכם, הכעסתם, גרמתם שיתעורר כעסו בעצמו. ושקט, הוא הפך הכעס, שהנפש שוקטת מזעף הכעס ועז''א ושקטתי ולא אכעוס עוד :

הא . כמו הנה : ולא עשית . את הזימה . אף על פי שאני נתתי דרכך בראשך לא עשית עצה לתת לב על תועבותיך לשוב מהם , כל זימה שבמקרא לשון עצה הוא יש לטובה ויש לרעה :

ימי נעוריך . הטובה שעשיתי עמך בימי נעוריך : ותרגזי לי . הכעסת אותי בכל אלה הדברים : וגם אני . כמו שעשית אתם אעשה כן גם אני והנה גמול דרכך נתתי בראשך : ולא עשית . אמר דרך תימה וכי לא עשית את הזמה ההיא נוסך על כל שאר התועבות שעשית :

ותרגזי . ענין כעס : הוא . הוא כמו הנה וכן הא לכם זרע ( בראשית מו ) : הזמה . ענין גנות ורשע :

יען באר שהעונשים האלה אשר היו בחמה שפוכה היו על שלא זכרו טובות ה' שעשה עמהם בימי נעורים אשר בעבור זה התחייבו לשמור מצותיו ותורותיו, ותרגזי לי בכל אלה התועבות שהזכיר למעלה, וגם אני הא דרכך בראש נתתי שהעונשים שוזכרו מגיע לה כפי דין תורה, כי הרגיזה בכל אלה שעשו עבירות שהיו חייבי עליהם ארבע מיתות ב''ד (שחשב בפסוק מ' ומ''א), כי מה שעבדו ע''ז ועבודת המולך מגיע ע''ז עונש סקילה, ועל זנות א''א מגיע עונש חנק, ועל רציחת הבנים מגיע עונש סייף, וכן אחר שנדונו כעיר הנדחת הדין הוא שממונה אבד ואנשיה בסייף, אולם מיתת שריפה לא ימצא בבת ישראל שזנתה, רק על הבא על אשה ועל בתה, שזה נקרא זימה, כמ''ש זימה היא באש ישרפו אותו ואתהן (וכמ''ש הטעם לזה בחבורי התו''ה שם), עז''א ולא עשית את הזמה על כל תועבתיך, הלא גם את הזימה עשית, ומגיע לך גם עונש שריפה, ובאר הדבר איך עשתה את הזימה שהיא תועבת אשה ובתה, כי :

ותרגזי לי. הרוגז מובדל מן הכעס, שהוא הפך מנוחת הנפש, שהנפש תתרגז ותצא ממנוחתה בעבור איזה דבר, אם ע''י פחד, אם ע''י ריב, אם ע''י יתר דברים הסוערים בנפש, וכן יצייר כשיעשה האדם דברים מתועבים נגד האלהות (כמו ובטוחות למרגיזי אל) כאילו ירגז ה' ממקומו להענישו : דרכך בראש נתתי, כמו לתת דרכו בראשו (מ''א ח' ל''ב) ר''ל כפי תגמולו הראוי לו : הא, כמו הנה, כמו הא לכם זרע : הזמה. שם זימה מורה על השתקעות המחשבה בזנות, ולא נמצא בתורה רק על מחלל בתו להזנותה ועל ערות אשה ובתה. ושניהם אחד כי המוציא בתו לזנות, מורה השתקעות הזימה מאב לבתו, וערות אשה ובתה היא מן האם אל הבת, שראוי שהאב והאם ישמרו תולדותם מהשחית, וכן אמר ואיש ואביו ילכו אל הנערה, שזה מורה העזות וההשחתה בתכלית, וזה מיוחד בשם זימה :

כל המושל . לשון משל וחידה הוא : כאמה בתה . ה''א של כאמה אינה מפיק ה''א לפי שאינה משמשת כלום אלא כאם כן בת :

כל המושל . כל הממשיל משלים יאמר עליך בדרך משל כמעשה האם כן המה מעשה בתה ר''ל כמעשה אנשי כנען שנגרשו מן הארץ כן מעשה ישראל שנשארו במקומה :

המושל . מל' משל ומליצה :

הנה כל המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה, ר''ל מי שירצה לעשות משל מן עונש השריפה שבא לך בעבור זימה שהיא ערות אשה ובתה, ימצא הנמשל על כלל האומה שהאם והבת זנו כאחד וכאמה בתה שתיהן זנו. וזימה היא ובאש ישרפו :

בת אמך . אומה של כנען אשר ירשתם את ארצם : גועלת אישה ובניה . אשר הרבו תועבותם עד כי געלה והקיאה הארץ את יושביה האבות והבנים יחד : ואחות אחותך . סדום הסמוכה לארץ ישראל : אמכן חתית וגו' . ת''י הלא אמכון שרה ביני חתאי הוות ולא עבדת כעובדיהון ואבוכון אברהם ביני אמוראי ולא הליך בעיצתהון :

בת אמך את . במעשיך את ניכרת שאת בת אמך אשר הקיאה את אישה ובניה הם מלכם ויתר העם ר''ל דומה אתה במעשיך לאנשי הכנעני אשר בעונם גלו מן הארץ כמ''ש ותקיא הארץ את יושביה ( ויקרא יח ) : ואחות אחותך את . במעשיך את נכרת שאת אחות אחותיך והיא סדום ובנותיה אשר בעוונם הקיאו אנשיהן ובניהן כי ספו תמו : אמכן חתית . בתועבותיך נראה כאלו אמכן היתה מבנות חת וכאלו אביכן היה מאנשי האמורי :

גועלת . ענין הקאה והפלטה אל החוץ וכן שורו עבר ולא יגעיל ( איוב כא ) :

בת אמך את, ר''ל שאת דומה לאמך, געלת אישה ובניה כמו אמך, וכן את דומה לאחותך, עד שמצד זה את אחותה, שגם היא עשתה כן, ומפרש אמך חתית כי נולדת בארץ חת שהיא האם המליציית :

על שמאולך . לפי שנחלת יהודה בגבול דרומי של ארץ ישראל היה נמצאו כל שאר השבטים על שמאלם :

ואחותך . והנה אחותך שומרון הגדולה ממך ברבוי שבטים ואוכלוסין היא יושבת בשמאלך בפאת הצפון ואחותך סדום הקטנה ממך במספר האוכלוסין היא יושבת בימינך בפאת הדרום וא''כ אתה באמצעיתן סדום לימין ושומרון לשמאל :

ובנותיה . הם הכפרים הסמוכים לה :

ואחותך הגדולה שמרון, שהיא יושבת משמאל ליהודה, כמ''ש יהודה יעמוד על גבולו מנגב ונחלת יוסף היה מצפון ליהודה, ואחותך מימינך סדום, שערי הככר היו בדרום א''י :

ולא בדרכיהן הלכת . והלואי בדרכיהן הלכת ולא התעבת יותר מהם וכן ולא יותן נא לעבדיך ( מלכים ב ה ) וכן ולא אם עודני חי דיהונתן ( שמואל א' י''א ) אפליי''אוט בלע''ז : כמעט קט . היו תועבותיך לפני אילו לא התעבת מהן אבל את ותשחיתי מהן וכן ת''י , ויש פותרין ולא בדרכיהם הלכת כמשמעו כמעט קט היו תועבותיהם בעיניך ותשחיתי מהן , קט פיקו''ט בלע''ז :

ולא וגו' . רצה לומר לא למדת מהן ולא הלכת בדרכיהן ולא עשית רק כשיעור תועבותיהן אשר היו בשיעור מעט וקטן למולך אבל השחת יותר מהן בכל הדרכים והעניינים :

קט . הוא מלשון קוטן ונפלה הנו''ן ועם שאמר כמעט אמר קט למעט יותר :

ולא בדרכיהן הלכת, הדרכים הם דרכי הנפש שמהם צומחות הפעולות, ואומר הגם שלא הלכת בדרכיהן, כי בדרכי הנפש נבדלו בני יהודה מסדום ושבט אפרים, כי בני יהודה האמינו בה' והתמיד ביניהם המקדש ועבודת האל, ואפרים וסדום כחשו לאל ממעל ופקרו בעקרי האמונה, בכ''ז כתועבותיהן עשית, המעשים והתועבות שעשית היו דומים לתועבת סדום ושומרון, כי גם את עבדת ע''ז, הגם שכונתך היה שיהיו כעין טלמסאות וסגולות להוריד השפע ממעל, והאמנת בה' וביכלתו ובעבודת המקדש ג''כ שהוא דרך נבדל מדרך שומרון וסדום, הלא המעשים היו דומים, מוסיף לאמר כמעט קט ותשחתי מהן בכל דרכיך, שנוכל לומר מצד זה שגם בהדרכים היה דרכך משחת יותר מדרך סדום ושומרון, כי דרכך שהיה לשתף שם שמים ודבר אחר, ולעבוד את האל במקדשו ולשתף עמו פסל הסמל לריע לו ולעזר בהנהגה, דרך זה היא אמונה נפסדת ודרך גרוע יותר מדרך סדום ושומרון שהיו אומרים עזב ה' את הארץ לגמרי וכחשו בו לגמרי ולא העמידו לו צרה לשתף עמו אלילים אלמים ביחד (כמ''ש חז''ל על כי קצר המצע מהשתרע) :

בדרכיהן, וכתועבותיהן. כבר התבאר למעלה (סי' ז' וסי' י''ד), שהדרכים מציינים דרכי הנפש שהם שורש אל הפעולות היוצאים מהם :

אם עשתה וגו' . כ''כ מהתועבות :

חי אני נאום ה' אם עשתה סדם, ר''ל כי סדום לא היו ראוים לעונש על ע''ז, כי המה לא קבלו דת אלהי ולא היה בידם עקרי האמונה, וכמ''ש אשר חלק ה' לכל העמים, כי הם היו תחת מערכת השמים ואין ראוים לעונש על ע''ז ועל מצות שבין אדם למקום, רק :

הנה זה וגו' . ר''ל זה לבד היה עון סדום ולא השחיתו יותר : גאון וגו' . ר''ל התגאה בעבור השובע והשלום שהיה לה ולא החזיקה יד עני לתת מחסורו :

גאון . מל' גאוה : ושלות השקט . כפל הדבר במ''ש לרוב השלוה : החזיקה . ענין אחוזה ועל הצדקה יאמר :

הנה זה היה עון סדם אחותך העון שעליהם היו ראוים לעונש היה על מצות שבין אדם לחברו, מה שיד עני ואביון לא החזיקה וזה היה עון סדום שהעון הוא מה שמעוה במזיד בעצת שכלו, כי לא עשו זה מפני הדוחק כי היה להם גאון שבעת לחם, ולא מפני שלא היה להם שלום שאז יאצרו אוצרות בר ולחם ליום קרב ומלחמה וימי מצור, כי שלות השקט היה לה, ובכ''ז יד עני ואביון לא החזיקה מפני שהיו להם נימוסים רעים ומשפטים בל יחיו בהם, שהיה הנימוס אצלם שלא להטיב עם דל וחסר לחם :

ושלות השקט. שלו, הוא השלום הפנימי (שזה הבדלו מן שלום), ולפעמים תהיה השלום ע''י בטחון בגברותם, גוי שלו יושב לבטח (ירמיה מ''ט ל''א) אבל שלותם היה ע''י שקט, שלא היה מי שיפריעם כלל, וכן ושוקטת ושלוה (דה''א ד' מ') :

ותגבהינה . היא ובנותיה כמו שמפורש באיוב ארץ ממנה יצא לחם וכל הענין עד שאמרו נשכח תורת רגל מארצינו שאין באים אלא לחסר : ואסיר אתהן כאשר ראיתי . דרכן כענין שנאמר בסדום ארדה נא ואראה וגו' ( בראשית י''ח ) :

ותגבהינה . בעבור רוב הגאוה לא חששה במצותי ועשתה הדברים התעובים לפני והוא הניאוף המגונה : ואסיר . ובעבור אלה לבד הסרתי אתהן מן העולם כמו שהיה נראה לי מה הוא הגמול הראוי להן :

ותגבהינה . מל' גבהות וגאוה :

ותגבהינה ומפני גבהות לבם עשו תועבה לפני, ועי''כ ואסיר אתהן כאשר ראיתי, בעת ראיתי מעשיהם כמ''ש ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו, שהוא ע''מ ששלח מלאכיו לראות, ואז עשו תועבה לפני מה שרצו לבא עליהם במש''ז שקרוי תועבה, אז הסירותי אותם והפכתי משורש ערים :

כאשר ראיתי. רעתם, כמ''ש ארדה נא ואראה :

ותצדקי את אחותך . קודם שהתעבת יותר מהן היו נדונים לחובה וכיון שהרשעת יותר מהן עשית אותן כצדקניות ונתת להן פתחון פה לומר יש שהכעיסוך יותר ממני :

מהנה . משומרון : ותצדקי . במרבית התועבות שעשית הצדקת את שומרון כי למול מעשיך נחשבת היא לצדקת :

ושמרון, הגם שהם קבלו דת ותורה אלהית כמו יהודה והיו ראוים לעונש על ע''ז, בכ''ז לא הגיעו מעשיהם למעשה יהודה מפני ג' טעמים, {{{א}}} כי כחצי חטאתיך לא חטאה, כי הם לא חטאו רק בע''ז ובמצות שבין אדם למקום לא בגזל ועושק ורציחה ועברות שבין אדם לחברו, וכשתמנה חטאי ירושלים שחשב לקמן (סי' כ''ב) שמנה שם מצות שבין אדם לחברו ושבין אדם למקום, תראה שרוב החטאים הנמנים שם, כמו למען שפך דם, אב ואם הקלו בך וכו', לא היו בשומורון, {{{ב}}} ותרבי את תועבותיך מהנה כי חטאי אחז ומנשה היו מרובים בכמות ובאיכות מחטאי מלכי יהודה, {{{ג}}} ותצדקי את אחותיך בכל תועבותיך כי כבר יחשבו הם צדיקים נגדך, באשר בך היה המקדש והשכינה והסנהדרין ונסים מתמידים, מה שלא היה להם, שלא היו להם נביאים רבים מוכיחים אותם, ומקומות המקודשים ששם ילמדו ליראה את ה' :

אשר פללת . אשר שפטת להם קודם שהרשעת מהן היית אומרת עליהן ראויות הן לפורענות :

גם את שאי . כמו שסבלה שומרון כלימת השבי והגלות כן סבלי גם את הכלימה אשר שפטת על שומרון כי בהיות שומרון בשלוותה שפטה ירושלים אותה לגמול כלימה מרובה לכן אמר שהכלימה ההיא בעצמה סבלי את על כי בחטאתיך אשר התעבת יותר משומרון תהיה היא נחשבת לצדקת יותר ממך וכאומר ואם להן שפטת כלימה מרובה א''כ כ''ש שראוי לך כלימה מרובה : וגם את בושי . ר''ל הלא תבושי ותכלמי בכל מה שראוי לך גם בעבור אשר הצדקת במעשיך את אחיותך כי הלא באמת הרשיעו גם הנה ועכ''ז נחשבת למולך לצדקת :

שאי . מל' משא וסבל : פללת . ענין משפט כמו ופללו אלהים ( ש''א ב ) : התעבת . מל' תעוב :

גם את שאי כלמתך, יאמר כי ירושלים תכלם ותבוש עתה בשלש ענינים, וזה יתבאר ע''פ משל, שופט אחד משופטי ארץ הובאו לפניו שני אנשים מדלת העם שמצאו עונם שהיה להם מאזני מרמה ואבן ואבן, ויחרץ משפטם ליסרם ולגרשם מן העיר בחרפה, אח''ז נודע כי השופט עצמו גנב וגזל ועשק עשק, וכבא המשפט לפני המלך צוה תחלה לעשות אל השופט את העונש שחרץ על שני האנשים אשר עונם היה קל מעונו. אח''ז חשב המלך למחול על עון השופט, ויצו עליו שישפוט שנית משפט שני האנשים, ואחר שעתה היה השופט מוכרח לזכותם היה לו מזה בושה וכלימה רבה, שמוכרח לשנות את המשפט אשר חרץ, מפני שהוא פשע ואשם, אח''ז צוה המלך להחזיר את שני האנשים שיצאו עתה זכאי בדינם אל העיר, ועמהם יחזירו ג''כ את השופט, וזה היה לו לחרפה שלישית, שהם קדמו להצטדק להשיב שבותם, ואגבם הושב הוא ג''כ והם יותר צדיקים ממנו, בשלשה השקפות אלה גלה עתה כלימות יהודה וחרפתה, כי תחלה שפטה היא את שומרון וסדום לחוטאים וראוים לעונש, ואחר שנודע כי היא חטאה יותר מהם, עז''א גם את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך, א''כ המשפט שפללת לאחותך תשאי את, כי בחטאתיך אשר התעבת מהן תצדקנה ממך, והרי לך בושה וכלימה רבה, זאת שנית אחר שיחשוב ה' להשיב שבותך יעביר לפניך משפט שומרון וסדום ותצטרך להצדיק אותן, ומזה יהיה לך בושה שנית וז''ש וגם את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך, היינו מה שאת בעצמך תפלל עליהם עתה שהם צדיקים במשפט, וזאת שלישית שכאשר ארצה להשיב שבותך אשיב תחלה שביתהן, וז''ש :

אשר פיללתי. מענין משפט, כמו ונתן בפלילים : בושי ושאי כלמתך. הבושה היא בעצמו, והכלימה היא מאחרים :

את שבות סדום . ארפא את הארץ מגפרית ומלח ואושיב בה יושבים : בתוכהנה . כמו בתוכן :

ושבתי . אולם אשוב לארצם את השבויים מאנשיהן : את שבות . את בני השבי : ושבות שביתיך . בני השבי של השבויים עמך : בתוכהנה . אחר שתגלה ותלקה כמותן חשוב בתוכן ר''ל בעת שישובו הן וזה יהיה בימי המשיח אבל לא תקדם להן כי לא טובה אתה מהן :

ושבתי . מל' השבה : שביתהן . מל' שביה : בתוכהנה . בתוכן :

ושבתי את שביתהן את שבות סדום וכו', שהם יהיו העיקר בהשבה כי הם צדיקים ממך, ועל ידם אשיב שבות שביתך בתוכהנה, שאת תהיה טפל להם ונגרר אחריהן, וכדי בזיון וקצף, ועתה מפרש שלשה הכלימות שתשיג :

ושבתי. היא השבת המדרגה, ושבית מענין השבה כמ''ש בירמיה (כ''ט י''ד, ל' ג') :

בנחמך אותן . כשהרשעת מהן ונתת להן פתחון פה ד''א בנחמך אותן כשתבא עליך הרעה ינוחמו הנה לומר לא לבדנו לקינו :

למען . ר''ל כל הימים הללו תשבי בגולה למען תשאי הכלימה הראויה לך ותכלמי מכל אשר עשית במה שהיית מנחמת אותן להיות להן פתחון פה לומר הלא למולה אנו צדיקות :

{{{א}}} למען תשאי כלמתך הכלימה שלך על מעשיך הרעים, {{{ב}}} ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אותן, שבעת שתצטרך לנחם אותך ולהצדיק אותן במשפט בזה תכלם מכל אשר עשית, כי זה מסובב ע''י מעשיך הרעים ממעשיהם שעי''כ תצטרך לנחם אותם :

ואחותיך . ר''ל ובזמן שתשוב סדום ושומרון לקדמותן להיות מיושבות באנשים כשהיו אז תשובי גם את ולא קודם לכן הואיל ולא טובה את מהן :

לקדמותן . מל' קודם :

ואחותיך סדום תשבנה לקדמתן, {{{ג}}} יהיה לך כלימה ע''י שסדום ושומרון תשובנה ביחד עמך והם יהיו העקר בהשבה ואת טפל להם, ותשוב על ידיהן :

ולא היתה סדום אחותך וגו' . בתמיה : לשמועה בפיך . להוכיח רבים ולומר הזהרו שלא תהפכו כסדום כאילו היתה לך שמועה חדשה : ביום גאוניך . כשהיית בגדולתך :

ולא היתה וגו' . ר''ל וכי לא זכרת בפיך בעת ממשלתך את השמועה ששמעת מהפיכת סדום וכאומר ומדוע א''כ התעבת מהן :

גאוניך . ענין גבהות וממשל רב וכן גאון יעקב ( תהלים מז ) :

(נו-נז) ולוא היתה, מפרש מ''ש (בפסוק נ''ב) שאי כלמתך אשר פללת לאחותך, מתי פללו ושפטו הם כלימה על סדום, עז''א וכי ביום גאוניך בטרם תגלה רעתך לא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך, וכי לא היית תמיד מבזה את סדום, ובכל אלה וקללה היית אומר מי שפרע מאנשי סדום יפרע מפלוני, עד שנשמע תמיד בפיך כלימת סדום, כמו עת חרפת בנות ארם וכו' כמו שאח''כ בעת נגלה רעתך יחרפו אותך בנות ארם ובנות פלשתים, שהיית דומה כסדום במעשיך ובענשך. כמ''ש וראו את מכות הארץ וכו' כמהפכת אלהים את סדום ואת עמורה. ור''ל סדום היתה ביום גאוניך לשמועה בפיך כמו שאתה לשמועה בפי בנות ארם ופלשתים, אחר שנתגלה שעשית כמעשה סדום, ונגזר עליך עונש כמו על סדום :

כמו עת חרפת בנות ארם . כמו שנגלית בעת מסרתי אתכם ביד מלכי ארם שבאו על אחז בעת ההיא החל ה' להשליח ביהודה את גדודי ארם וגו' ( מלכים ב' ט''ו ) ובדברי הימים ( ב' יא ) ויתנהו ה' ביד מלכי ארם וגו' ופלשתים פשטו בערי הנגב והשפלה וגו' : השאטות . לשון בזיון ולא קרי' אל''ף ויבז מתרגמי' ושט :

בטרם וגו' . מוסב למעלה לומר יום גאוניך היה עד לא נתגלה רעתך לעשות בפרהסיא עוד היית מחזיק בדבר ה' לעין הרואים והיית מייסר אנשים בגמול עונש סדום : סמו עת . ר''ל עד לא נתגלה כמו שנתגלה בעת שחרפוך ארם ופלשתים בקחת אותך בגולה בימי אחז כמ''ש ויתנהו ה' אלהיו ביד מלך ארם ויכו בו וישבו ממנו וגו' ( דה''ב כ''ח ) ונאמר ופלשתים פשטו בערי השפלה וכו' ( שם ) כי אז הרעו לעשות בגלוי יותר מבראשונה כמ''ש ( במ''ב ובד''ה ב ) : השאטות . המבזות אותך מסביב לקחת הערים ולהגלות האנשים :

בנות ארם . ערי ארם : השאטות . ענין בזיון כמו בשאט בנפש ( לקמן כה ) והוא מל' ארמי כי ויבז עשו ( בראשית כה ) ת''א ושט עשו :

נשאתים . נשאת אותם ולשון נקבה היא בכמה מקומות בספר זה :

את זמתך . את גמול הזמה שעשית וגמול התועבות הנה תשא ותסבול :

את זמתך, ר''ל ובזה נתכפר עונך כי את זמתך ותועבותיך כבר נשאתים וקבלת עונש עליהם בשלמות :

ועשיתי אותך וגו' . עשיתי לך רעה כגמולך אשר עשית : אשר בזית אלה וגו' . אותה שקבלת עליך בחורב לעברך בברית ה' אלהיך וגו' ( דברים כ''ט ) אך לא אפיר אני את הברית מלזוכרו כי אין אני כמותך :

ועשיתי אותך . אעשה עמך גמול רעה כפי המון אשר עשית אשר בזית האלה שנשבעת בחורב על קבלת התורה להפר הברית שכרתי אז עמך :

אלה . ענין שבועה כמו אלה וכחש ( הושע ד ) :

כי כה אמר ה', יאמר כי הברית הראשון שכרת עמהם בהוציאו אותם מא''מ שהיה על תנאי שישמרו חקיו ועדותיו ינצורו, הנה בטלוהו הם ע''י שעברו על ברית ה', וכן יבטל ה' את הברית הזה ג''כ מצדו, כי מתנת א''י ובהמ''ק והמלכות הכל היה תלוי בברית הזה וע''י עונותיהם בטל הברית הקודם, וז''ש ועשיתי אותך כאשר עשית אשר בזית אלה ועי''כ גרמת להפר ברית :

וזכרתי אני את בריתי . אשר היה עמך בימי נעוריך :

וזכרתי . ר''ל אבל לא לעולם אקצוף כי אזכור את הברית אשר כרתי עמך בימי נעוריך במעמד הד סיני להיות לך לאלהים לעזור ולהושיע : והקימותי . אקיים לך את הברית להיות לנצח :

וזכרתי אבל בכ''ז אזכור שכרתי אתך ברית בימי נעוריך שהוא בעת שהוצאתי אותך מא''מ, וכן הברית שכרתי עם האבות, ומעשה ה' אי אפשר שיבוטל לגמרי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם, וכל מדה טובה שיצאה מפי הקב''ה אפי' על תנאי אינו חוזר בו, ולכן והקימותי לך ברית עולם, יקים להם ברית חדשה אשר לא יהיה תלוי בתנאי והוא יתקיים לעולם, וזה כמ''ש בירמיהו (סי' ל''א) וכרתי את ב''י ברית חדשה לא כברית אשר כרתי את אבותם אשר המה הפרו את בריתי כי זאת הברית וכו' ונתתי תורתי בקרבם וכו' כי כולם ידעו אותי וכו'. ר''ל שע''י רוב הגליות והצרות שהיה להם, וע''י הנפלאות הגדולות שאעשה עמהם יתחקה תורת ה' על לוח לבם, בענין שלא ישלוט היצר בלבם ולא יהיה להם עוד שום ספק בהשגחת ה' ודבוקו עמהם תמיד עד שלא יהיה מציאות לחטא כלל :

וזכרת . בהטיבי לך את דרכיך הרעי' ונכלמת מלפני על שגמלת לי רעה ואני גומלך טובה : בקחתך את אחותיך . כשתכבשי לירש את מקומות אשר סביבותיך הקטנות והגדולות : לבנות . לפרוורים לך משועבדים לך כמו סדום ובנותיה וכפרנהא : ולא מבריתך . ולא משמרך את הברית אשר כרתי אתך אלא בחסדי וברחמי שאני שומר את בריתי , ומדרש אגדה דרבי תנחומא ולא מבריתך לא מפטרמוני''א שליך לא נתתיה לאברהם אביך בין הבתרים וזה הלשון קרוב ללע''ז שכן קורין עתה לקרבות פטרא''מוניא בלע''ז וכן קורין כל דבר שיש לו לאדם מנחלת אבותיו :

וזכרת . וכאשר תזכור את דרכיך תכלמי וזה יהיה בעת שתקח תחת ממשלתך העכו''ם הגדולות ממך לצרף אל הקטנות ממך להיות אלו כאלו משועבדים אז תכלמי בראותך שאתה גמלתני הרע ואני גמלתיך הטוב : ונתתי . אני אתן אתהן לך לבנות להיות נטפלות אליך להיות נקראות בנות ירושלים אבל אין זה בגמול משמרך את בריתי כי באמת לא שמרת בריתי אבל בחסד אעשה מה שאעשה :

לבנות . ר''ל לכפרים הנכנעות אל העיירות :

וזכרת את דרכיך ונכלמת, ר''ל שעם זה אעשה דבר אחד שעל ידו תזכרו תמיד מעשיכם הקודמים להכלם עליהם, וזה כפי המשל שהזכרתי תחלה, שאחר שהושב השופט על כנו, רצה המלך שיהיו חטאתו תמיד נגד עיניו, וצוה ששני האנשים שהושבו עמו אל העיר יהיו תמיד אצלו והוא מחויב להחזיקם כבניו, ובם יזכור תמיד שחטא כמוהם, ושהושב על כנו על ידם ויכלם תמיד מחטאו, וכן אעשה סימן לך בקחתך את אחותיך הגדולות וכו' ונתתי אתהן לך לבנות ששומרון וסדום יהיו לך לבנות ועל ידם תזכור שחטאת כמוהן. עתה מפרש דבריו, נגד מ''ש והקימותי לך ברית עולם אומר ולא מבריתך ר''ל שהברית הזה לא יהיה מבריתך, דהיינו מצדך כברית הקודם שנעשה הברית בין שניהם, הם כרתו ברית בל יסורו מן התורה ועפ''ז כרת עמהם ברית להקים אותם לו לעם, עתה יהיה הברית לא מצדך ומבריתך, רק.

והקימותי . אקים בריתי אשר אתך ואז תדע שאני ה' הנאמן בהבטחה :

והקימותי אני את בריתי אתך שיהיה הברית רק מצדי, ע''י מה שתדע כי אני ה', עי''ז יהיה ברית חדשה קיים לעד כמ''ש (ירמיה שם) כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם, ונגד מ''ש ונתתי אתהן לך לבנות מפרש שזה יהיה :

למען תזכרי . דרכך בהטיבי לך : ובושת . להרים פניך אלי : בכפרי לך . בסלחי לך , את אשר עשית תבושי ותדעי כי לא מגמולך הטוב הטיבותי לך :

למען תזכרי . כשאקים בריתי אתך תזכרי שאתה לא קיימת הברית ויהיה לך מזה בושת וכלימה ומפני הכלימה ההיא לא יהיה לך עוד פתחון פה להתרעם על הצרו' שעברו עליך כי תכלמי להתרע' הואיל ואקיים הברית עם שאת לא קיימת : בכפרי לך . בעת אכפר לך על כל אשר עשית מן הרעות אז תראה שאני מקיים הברית ואז תבושי ותכלמי :

למען תזכרי ובשת בכפרי לך, שתבושי ע''י הכפרה, כי עי''ז תראה שנתכפר לך על ידי סדום ושומרון, שהם קדמו בכפרה כי הי' חטאתהן קלים לערכך, ועי''ז תבושי ממעשיך הקודמים ולא תחטאי עוד :

ובשת כלמתך. הבדל בפסוק נ''ב :