ויאמר אלי בן אדם וגו' . בן אדם קורא ליחזקאל מתוך שראה המרכבה הולך בין עלייה ומשתמש בה כמלאכים לומר אין כאן ילוד אשה אלא זה ( וכ''ז הנויגים אי''ש אח''ד לר' והנ''אהו ) ול''נ שלא קראו בן אדם אלא בשביל שלא תהא דעתו רחבה עליו מתוך . שהיה גס לבו במראה המרכבה ובמלאכת עליונים סא''א :

בן אדם . קראו בן אדם כדי שלא יתגאה ויחשוב עצמו כאחד מן המלאכים לפי שראה המראה הגדולה הזאת : עמוד . לפי שנפל על פניו אמר לו עמוד על רגליך :

אותך . כמו אתך והתי''ו בדג''ש ור''ל עמך :

את מדבר אלי . את המתדבר עמי וכבוד הוא לכתוב מדבר כלפי מעלה שהאומר מדבר בשו''א נשמע כאדם המדבר לחבירו פונה אליו פנים אל פנים והאומר מדבר ( בחיר''ק ) משמעו שהשכינה מדבר בפני עצמו בכבודו ושלוחיו ישמעו בורפאלי''ן בלע''ז :

רוח . ר''ל רוח התעוררות ומחזק מן החולשה אשר באתה בעבור המראה שראה : כאשר . בעת אשר דבר אלי : ותעמידני . הרוח הזה החזיק אותי והעמיד אותי על רגלי : את מדבר אלי . רצה לומר את הדבר שהיה מדבר אלי :

ותבא בי רוח שאחר שנבטלו חושיו וכחותיו בנפלו על פניו כתיב ואשמע קול מדבר, ר''ל שלא שמע רק הקול ולא הבין הדברים. לכן חזק אותו ברוח והעמידהו על רגליו, ואז ואשמע את המתדבר אלי והבין דבריו :

מדבר, כמו מתדבר :

אל גוים המורדים . שני שבטים קרויין שני גוים :

שולח . עתה אני שולח אותך : אל גוים . הם יהודה ובנימין שהם שני שבטים וכ''א קרוי עם לעצמו : המה ואבותם . ר''ל המה עם אבותם כמו שאבותם פשעו בי כן פשעו בי גם המה עד עצם היום הזה :

עצם היום . גוף היום וכן בעצם היום הזה ( בראשית ז ) :

שולח אני אותך אל כל בני ישראל ר''ל ישראל אין דרכם למרוד בה' אבל אם מרדו אינם קרובי תשובה וקשה להשיבם, והגוים דרכם למרוד בה' אבל הם קרובי תשובה ע''י הנביא ומעשה נינוה יוכיח, א''ל שהם י''ל שני חסרונות שהם בני ישראל ולא יקבלו דברי הנביא, ובמעשיהם הם גויים המורדים, ולא מעתה רק אבותם פשעו, והם מרדו שהמרד גדול מן הפשע וזה נמשך עד עצם היום הזה :

מרדו פשעו, הפשע ימצא גם בפ''ע, והמרידה הוא רק העבד המורד במלכו, ואצל ה' המרידה היא מי שפורק לגמרי עול מלכות שמים, והוא גדול מן הפושע :

והבנים . לפי שאמר אבותם פשעו בי ואלו בניה' קשי פנים :

והבנים . ואלה הבנים אשר הם קשי פנים וחזקי לב מה שלא כן היו אבותיהם אליהם אני שולח אותך : ואמרת וגו' . כאומר ולכן לא תאמר להם דבר מה בשמך כי בודאי לא ישמעו אליך רק בכל פעם תאמר להם בשמי כה אמר ה' :

קשי פנים . הוא הפוך מן בושת הפנים כי זהו פניו רכות וממהר להלבין בשביל בושה קטנה ולא כן קשה הפנים :

והבנים י''ל עוד חסרון, שהם קשי פנים להכחיש דברי הנביא מה שיוכיחם מצד השכל וחזקי לב לבל ייראו אם יתרה בם בעונשי ה' ופורענות, בכ''ז אני שולח אותך אליהם, ואמרת אליהם כה אמר ה' שעקר תכלית השליחות הוא שתאמר להם שאתה נביא ה' למען ידעו שה' שולח אליהם נביא ומשגיח בענינם, לבל יאמרו כי הנם ככל העכו''ם בלתי מושגחים מה', ובזה תפיק התכלית, כי.

והמה . שמא ישמעו שמא יחדלו מלשמוע : כי ידעתי כי בית מרי . הם אנשי קנתורין אלא שאני חפץ שידעו לעת פורענותם כי נביא היה בתוכם שהוכיחם ולא שמעו :

והמה . כאומר אתה אמור בשמי בין ישמעו המה את הדבר בין שיחדלו לשמוע כי בית מרי המה וקרוב הדבר שלא ישמעו גם אם תאמר בשמי : וידעו . ר''ל ועכ''ז יבוא תועלת כי בבוא הפורעניות ידעו כי נביא היה בתוכם והזהירם ולא שמעו ולא יהרהרו אחר מדת הדין :

מרי . ענין מרד כמו ממרים הייתם ( דברים ט ) :

והמה בין אם ישמעו ובין אם יחדלו מלשמוע ע''י שבית מרי המה עכ''פ ידעו כי נביא היה בתוכם :

סרבי' . לשון מרדות כלומר סרבנים ודונש פתר אותו לשון קוצים ועשרים שמות להם : וסלונים . לשון קוצים וכן סלון ממאיר וקוץ מכאיב ( לקמן כח ) : ואל עקרבים אתה יושב . העם אשר אתה מוכיח ילאוך ויקניטוך כאלו אתה יושב על עקרבים העוקצין אותך מכל צדדיך : עקרבים . אגלינטייר''ש בלע''ז ל''א עקרבים ממש וכן תרגם יונתן ובגו עמא דעובדיהון דמן לעקרבין את יתיב :

ומדבריהם . מה שיגזמו לעשות עמך רעה : כי סרבים וגו' . ר''ל אשר נמצאו עמך אנשים סרבנים מכאיבים בדברי קנתור כקוצים : ואל עקרבים . עם בני אדם מכאיבים כקוצים אתה יושב והוא כפל ענין במ''ש : מדבריהם . עכ''ז אל תירא מדבריהם : כי בית מרי המה . ר''ל המה בית מרי לבד אבל לא ירשיעו לעשות עמך רעה :

סרבים . מל' סרוב ומיאון : וסלונים . מין קוצים כמו סלון ממאיר ( לקמן כח ) : עקרבים . הם מין קוצים כמו ואני בעקרבים ( דה''ב י ) : תחת . ענין שבר ופחד כמו אל תחת ( ירמיה א ) :

ואתה בן אדם (ציוי ב') באשר הנבואות שישלח על ידו אל העם יהיו דברים קשים צוה בל ירא מהם שיעשו לו רע, ואף מדבריהם אף שידברו לעשות לך רע בכ''ז לא תירא כי הגם כי סרבים וסלונים אותך שיסרבו לשמוע ויקיצו לך כסילון מכאיב, ואף אם אל עקרבים אתה יושב שירצו לעקצך עקיצת עקרב, בכ''ז מדבריהם אל תירא שידברו להרוג אותך, ואף מפניהם אל תחת ולא תשפל בעיניך נגדם, כי בית מרי המה ולא יוכלו לך, וע''כ.

סרבים תרגום של מאן סריב : וסלונים, מענין סילון ממאיר : אל תירא אל תחת, החתת הוא הפך האומץ לב שיושפל בעיני עצמו (ירמיה כ''ג ד', ל' י') :

אם ישמעו . בין שישמעו בין שיחדלו מלשמעם כי בית מרי המה וקרוב הדבר שיחדלו מלשמוע :

ודברת את דברי אליהם לא תדלג דבר מדברי מחמת יראה, בין אם ישמעו ובין אם יחדלו מצד כי מרי המה לא תחשוב שמוטב שלא לומר דבר שאינו נשמע ושיהיו שוגגין ולא מזידין, כי בל''ז הם מרי ומזידין :

אל תהי מרי . מלילך בשליחותי : פצה . פתח וכן פצו עלינו פיהם ( איכה ג ) : פצה פיך ואכול . משל הוא הטה אזניך ושמע ויערב לך כאילו אתה אוכל מאכל לרעבון : את אשר אני נותן אליך . מה היא הנתינה היא מגילת הספר :

אל תהי מרי . אל תהי מורד בדבר השליחות למאן ללכת להיות דומה כבית המרי : פצה פיך . פתח פיך ואכול וכו' היא המגלה הנתונה לו ר''ל למוד הדברים וזכור אותם למען יהיו שגורים בפיך :

פצה . פתח כמו פציתי פי ( שופטים יא ) :

ואתה בן אדם (ציוי ג') שמע את אשר אני מדבר אליך, שהוא עצמו ישמע לדבר ה' ולא ילמד ממעשי העם, ולא ימרה כבית המרי פצה פיך ואכל המליצה שישובו דברי ה' להיות אצלו קנין עצמי דבוק בנפשו כמו שישוב המזון להיות גוף עצם הניזון :

מרי כבית המרי, הראשון תואר כמו פתי, והשני שם :

והנה וגו' . . . ש דברים משמשין ל' זכר ולשון נקיבה כמו השמש יצא על הארץ ( בראשית יט ) וזרחה לכם יראי שמי שמש וגו' ( מלאכי ג ) אל המחנ' האחת והכהו ( בראשי' לב ) :

והנה וגו' . בהיד השלוחה היה מגלה כתובה :

שלוחה . ענין הושטה כמו ידה ליתד תשלחנה ( שם ה ) : מגלת . מל' גליון ואגרת ויקרא כן ע''ש שגוללין אותו : ספר . ענין כתיבה ע''ש שיש בו ספורי דברים :

ואראה והנה יד שלוחה אלי ראה שהנבואה השלוחה אליו נצטיירה כדמות מגלת ספר שהוא ספר העשוי בגלילה :

פנים ואחור . מה דהוה מן שרויא ומה דעתיד למהוי בסופא : קינים . פורענות של צדיקים בעולם הזה : והגה . מתן שכרן שירננו עליו לעתיד לבא : והי . נהי של רשעים לעולם הבא :

ויפרוש . היד ההוא פרשה המגלה לפני והיתה כתובה משני עבריה מה שהוא נגד פני האדם הקורא ומה שהוא אחורי המגלה מעבר השני : וכתוב אליה . והיה כתוב עליה קינים והגה והי והם ענין נהי ומספד האמורי' על רעות ישראל וצרותיו בעת החורבן :

קינים . מל' קינה : והגה . ענין המיה כעין יללה וכן אהגה כיונה ( ישעיה לח ) : והי . הוא ענין מספד ונהי :

ויפרש אותה לפני, מפני שהיתה נגללת פרש אותה, ר''ל, {{{א}}} שהגיע הנבואה אליו באופן שישיג אותה וידעה, לא כמ''ש ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אותו אל יודע ספר וכו', {{{ב}}} ראה שהיא כתובה פנים ואחור רצה לומר שיש בה נגלה ונסתר, {{{ג}}} שכתוב אליה קינים והגה והי שה' הכין שפטים לממרים מצותיו ולא ישמעו אל דבריו :

הגה, צפצוף בקול יללה :