ירמיהו-ירמיה פרק-מה{א}
הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־בָּר֖וּךְ בֶּֽן־נֵֽרִיָּ֑ה בְּכָתְבוֹ֩ אֶת־הַדְּבָרִ֨ים הָאֵ֤לֶּה עַל־סֵ֙פֶר֙ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֔הוּ בַּשָּׁנָה֙ הָֽרְבִעִ֔ית לִיהוֹיָקִ֧ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֛הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃
בכתבו וכו' . בעת שכתב מגילת איכה ומה שאמר את הדברים האלה ר''ל שהזכיר בה המאורעות הרעות אשר ייעד על יהודה וישראל אשר כן באו וזהו מ''ש למעלה קח לך מגילת ספר וכו' ( לעיל לו ) : על ספר . אמר ספר ע''ש סופו כי אחר שיכתב נעשה ספר : ר''ל ירמיה אמר הדברים מפיו וברוך היה כותב על ספר :
בכתבו את הדברים האלה על ספר למעלה (סי' ל''ו ב') ספר שה' צוה לירמיה לכתוב על ספר את הדברים אשר דבר אליו על ישראל ועל כל הגוים, וגם לחז''ל שהדברים שעל ישראל הם מגלות קינות, הדברים שעל הגוים הם הנבואות המסודרות פה מן סי' מ''ו עד סי' נ''ב שהיו מסודרות לפני ירמיה בספר מיוחד כמ''ש למעלה (כ''ה י''ג) והביאותי וכו' את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיה על כל הגוים, שכוון לנבואות דפה, וע''כ טרם שסדר הספר הזה יודיע מ''ש לו ה' אל ברוך הכותב :
{ב}
כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עָלֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃
{ג}
אָמַ֙רְתָּ֙ אֽוֹי־נָ֣א לִ֔י כִּֽי־יָסַ֧ף יְהוָ֛ה יָג֖וֹן עַל־מַכְאֹבִ֑י יָגַ֙עְתִּי֙ בְּאַנְחָתִ֔י וּמְנוּחָ֖ה לֹ֥א מָצָֽאתִי׃
ומנוחה לא מצאתי . לא שרתה עלי שכינה להנבא כמו ותנח עליהם הרוח ( במדבר י''א ) מה נשתניתי מתלמידי הנביאים יהושע שימש את משה נחה עליו רוח הקודש אלישע שימש את אליהו נחה עליו רוח הקודש אני מה נשתניתי :
כי יסף ה' . ה' הוסיף לי יגון על המכאוב שמאז כי מאז ששמעתי ממך נבואת הפורעניות הוכאב לבי ועתה בכותבי המגלה כאלו כבר נעשתה נתוסף בי יגון : יגעתי באנחתי . ואני עיף ויגע במה שאני מתאנח תמיד ודואג על ביאת הפורעניות : ומנוחה לא מצאתי . כאומר הנה מה שאני כותב לך המגלה ולא אחר הוא על כי מה שאני משמש אותך תדיר ולומד ממך ומדוע אם כן לא שרתה עלי הנבואה ולמה נשתניתי משאר תלמידי הנביאים ורק את הרע קבלתי ולא את הטוב :
יסף . מלשון הוספה : ומנוחה . עניינו נבואה ע''ש המקרא ותנח עליהם הרוח ( במדבר יא ) :
אמרת, ברוך היה מכין א''ע לנבואה ולא נחה עליו הרוח, ובעת כתב הנבואות על ספר היה לו צער כפול. באשר היה משרת את ירמיה רק לכתיבה, ולא חל עליו איזה הארה נבואיית כפי הראוי לאיש הרוח בעמדו לפני הנביא בעת יחול הנבואה עליו, ובשגם בהיותו כלי מסייע בהעלות דברי אלהים על ספר הלא יתנבא גם הוא, כמו שהיה בבני הנביאים ומעשה דשאול יוכיח, ועז''א יסף ה' יגון על מכאובי. כי ראה שכ''ש שלא יזכה לזה בעת אחרת, והנה יגעתי באנחתי על רוב ההכנות שעשה למצוא דבר אלהים, ובכ''ז מנוחה לא מצאתי שתנח עלי רוח הקודש :
{ד}
כֹּ֣ה ׀ תֹּאמַ֣ר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֤ה אֲשֶׁר־בָּנִ֙יתִי֙ אֲנִ֣י הֹרֵ֔ס וְאֵ֥ת אֲשֶׁר־נָטַ֖עְתִּי אֲנִ֣י נֹתֵ֑שׁ וְאֶת־כָּל־הָאָ֖רֶץ הִֽיא׃
ואת כל הארץ . היא הנדונת בנתישה והריסה זו :
אשר בניתי . ר''ל ישראל שעשיתים כבנין יפה הנה עתה אהרסם ואאבדם : ואת אשר נטעתי וכו' . כפל הדבר במ''ש : ואת כל הארץ היא . ר''ל כל מקומות א''י תהיינה הרוסות ונתושות :
הורס . ענין שבירה ונתיצה : נותש . ענין עקירה :
כה אמר ה' אמר לו ה' תשובה על מחשבתו, הנה אשר בניתי אני הורס ר''ל שהנבואה שתחול על הנביאים שלא בתורת שליחות רק להשלים את הנביאים בשפע קודש ובשכל טוב, זה לא יהיה רק בעת שהשכינה שרויה בישראל, לא בעת צרה שה' הורס הכל ומסלק שכינתו מן הקדש והמקדש ומן הארץ, ואיך.
{ה}
וְאַתָּ֛ה תְּבַקֶּשׁ־לְךָ֥ גְדֹל֖וֹת אַל־תְּבַקֵּ֑שׁ כִּ֡י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא רָעָ֤ה עַל־כָּל־בָּשָׂר֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְנָתַתִּ֨י לְךָ֤ אֶֽת־נַפְשְׁךָ֙ לְשָׁלָ֔ל עַ֥ל כָּל־הַמְּקֹמ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר תֵּֽלֶךְ־שָֽׁם׃
תבקש לך גדולות . נבואות כמו ספרה נא לי את כל הגדולות וגו' ( מלכים ב ח ) קרא אלי ואגידה לך גדולות וגו' ( לעיל לג ) אמר לו הקב''ה אם אין כרם אין סייג ואם אין צאן אין רועה איני נגלה על הנביאים אלא בזכותם של ישראל כך שנויה במכילתא בתחלתה :
ואתה תבקש . ואיך אתה מבקש עתה דברי גדולות היא הנבואה שתשרה עליך מחדש : אל תבקש . כי הואיל וישראל גולים אין מקום שתשרה הנבואה מחדש : כי הנני . ר''ל אבל שכרך יהיה עם כי הנני מביא רעה וכו' : את נפשך . אתן לך לשלל כי תציל נפשך כאלו שללת אותה לעצמך : על כל המקומות . בכל המקומות שתהיה הולך בגולה יהיה לך נפשך לשלל ולא תמות :
גדולות . דברי גדולות ר''ל נבואה : על כל בשר . על כל אדם : לשלל . ענין בזה :
אתה תבקש לך גדולות להשלים אותך השלמה גדולה ע''י הנבואה, וזאת תבקש לך לצרכך לא להיות שליח אל הכלל שכבר נשלם השליחות ע''י ירמיה, אל תבקש יותר ממה שאתן לך שתדבק בך השגחתי להצילך מן הרעה הכוללת שתבא, ואתה תוכל ללכת בכל המקומות ותהיה מושגח מה' ובצל כנפיו תחסה :