שמעו . אתה ושאר הנביאים שמעו ר''ל תנו לב להבין את דברי הברית הזאת כלומר הברית הידוע המוזכר בתורה והם הברכות והקללות שבערבות מואב אשר כרת עליהם ברית כמ''ש שם אלה דברי הברית וכו' ( דברים כח ) : ודברתם . אתם הנביאים תדברו דברי הברית אל אנשי יהודה ואל יושבי ירושלים :

שמעו . ענין הבנה : איש יהודה . אנשי יהודה וכן איש ישראל ראו ( ש''א יג ) : ועל יושבי ירושלים . ואל יושבי ירושלים :

שמעו את דברי הברית הוא כלל דברי התורה שכרת עליו ברית כמ''ש לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו, שמעו תחלה תזכירם שישמעו מעצמם מאהבה, ודברתם אתה וכל השומעים מאהבה ידברו ליתר העם ויפחידום בפחד העונש לבלתי שומע :

ועל ישבי. כמו ואל. וכן וילך אלקנה על ביתו.

אשר לא ישמע . אשר לא ירצה לשמוע :

ארור . ענין קללה :

ואמרת, תודיע העונש, כי ארור האיש שהוא ארור מעצמו, כי בעזבו דברי הברית יעזוב ה' אותו :

מכור הברזל . ר''ל נצרפתם שם בצרוף הצרות כמו שצורפין זהב בכור ברזל : לאמר שמעו וכו' . ר''ל אשר תכלית הברית ההוא כולו לאמר שמעו בקולי ועשיתם את המצות ככל אשר וכו' : והייתם לי לעם . ולא אחליפכם באומה אחרת :

מכור . הוא הכלי שצורפין בו הזהב כמו וכור לזהב ( משלי יז ) :

אשר, יבאר ארבעה טעמים על חיוב שמירת הברית, {{{א}}} אשר צויתי את אבותיכם הבנים מחויבים לשמור מצות שקבלו אבותם עליהם ועל זרעם אחריהם, {{{ב}}} שהיה הצוי ביום הוציאי אותם מארץ מצרים ומצד זה נתחייבו לשמור פקודתי כי כשהוצאתים מבית עבדים הם עבדים לי וע''מ זה הוצאתים, {{{ג}}} שתליתי בזה התנאי שעל ידי שתשמעו בקולי והייתם לי לעם ומבואר שבעוזבם הברית לא עמי אתם ואיני אלהיכם :

מכור הברזל. חזק כברזל, ששם נצרפו סיגיהם כהתוך כסף בתוך כור :

אמן ה' . שיהא ארור :

למען הקים . ר''ל וזהו לתועלתם למען הקים וכו' : זבת . מתוך רבוי חלב ודבש זב ויורד בארץ : כיום הזה . שהנכם כיום בארץ זבת חלב ודבש : ואען . אמר ירמיה עניתי ואמרתי אתה ה' כן יאומן הדבר שיהיה ארור האיש אשר לא ישמע וכו' :

הקים . מל' קיום : זבת . ענין נטיפה כמו זב עמקך ( לקמן מט ) :

{{{ד}}} למען הקים את השבועה וכו' לתת להם ארץ זבת חלב ודבש ששבועת הארץ היה בתנאי אם ישמרו את דברי הברית, ואם לא תשמרו תגלו מן הארץ בהכרח. ואען ואומר אמן ה', הנביא ענה אמן כמקבל ע''ע לקיים את דברי הברית, ור''ל שאף שאם ישראל יעזבו בריתך אנכי אקיימהו. וא''כ לא נתבטלה השבועה להיות לנו לאלהים ולתת לנו את הארץ כל עוד שנמצא אחד מבני אבותיהם שאינו מפיר את הברית ומקיימו :

את כל הדברים . אשר אני אומר אליך : ועשיתם אותם . עשו המצות אשר בעבורם כרתי הברית :

ובחוצות . בשוקים :

ויאמר ה' עתה עשאהו שליח לקרוא זאת בחוצות ירושלים בפרהסיא כקורא ומזהיר על העונש המיועד :

העד העדותי . ל' התראה :

כי העד העדתי . מאז התרתי על זה באבותיכם ביום העלותים ממצרים ומשם והלאה עד היום הזה : השכם והעד . אני משכים ומתרה על ידי הנביאים לאמר שמעו בקולי :

העד העדותי . ענין התראה כי ע''פ רוב מתרין בעדים לבל יכחשו : השכם . מל' השכמה ור''ל בזריזות :

כי העד, כי כבר העדתי באבותיכם והתראה זאת היתה תיכף ביום העלותי ונמשכה עד היום הזה, ולא תאמר שהיה לפרקים רק השכם והעד, ובכ''ז.

ואביא עליהם את כל דברי הברית . האלות האמורות בברית על הדברים אשר צויתי לעשות ולא עשו :

ולא שמעו . והם אינם שומעים : וילכו איש . כ''א הולך במה שלבם הרע מראה אותם ומתאוה לה : ואביא . ולכן אביא עליהם את כל דברי הברית הזאת והם הקללות הנזכרות בברית : אשר צויתי לעשות . יען אשר צויתי אותם לעשות מצותי והם לא עשו :

בשרירות . במראית :

ולא שמעו לא קבלו הדברים, וגם לא הטו את אזנם, ואביא עליהם וכו' בא להודיע ההבדל בין מרי הראשונים ובין מרי הדור הזה והבדל ענשם, כי הדור שלפניו היה מרים שבטלו את התורה בשב ואל תעשה, ר''ל שלא רצו לשמוע אל דברי התורה ולא רצו לקיים מצותיה, והיה ענשם על שאני צויתי לעשות והם לא עשו, ולא קיימו מצות התורה, ובזה גרוע עון הדור של ירמיה כמו שיבאר :

ולא הטו את אזנם. הסדר תמיד, הטה אזנך ושמע, הט אזנך לי שמע אמרתי. ולכן בשלילה בא להפך :

נמצא קשר . נמצא אגודת מרד באנשי יהודה כו' :

קשר . ענינו אגודת מרד כמו ותקרא קשר קשר ( מ''ב יא ) : באיש . כמו באנשי :

ויאמר ה' אלי, הראה לו ה' כי הדור הזה גרוע יותר, כי נמצא בם קשר, שהם לא לבד כי.

שבו . חזרו על עונות אבותם וכו' כי אחזו בדרך הזה : והמה . ועוד הוסיפו המה ללכת אחרי אלהים אחרים : הפרו . א''כ כולם יחד הפרו את הברית כמות בית ישראל כן בית יהודה :

מאנו . מל' מיאון : הפרו . בטלו :

שבו על עונות אבותם הראשונים אשר מאנו לשמוע את דברי, הם מוסיפים עליהם שהראשונים חטאו רק בשב ואל תעשה, והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם, שזה בקום ועשה, ושחוץ מה שלא חגו חגי ה' ולא נתנו מעשרותיו הם עושים חגים לע''א ונותנים תרומות ומעשרות לכהני האליל, ובזה הפרו את בריתי שלא לבד שלא קיימוהו עוד הפרוהו ובטלוהו לגמרי אחר שבחרו להם אלהים אחרים :

אשר לא יוכלו . בכח הזרוע : וזעקו אלי . להושיע למו :

לכן, הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה, ר''ל כי ה' מקדים תמיד רפואה למכה, כי תכלית המכה אינה למען הכות רק להשיבם בתשובה ובשובם ירפא להם, וזה רק במי שחוטא מצד התאוה, לא כן הם יביא עליהם מכה שאין לה רפואה, מפני שהם עשו קשר ובחרו אלהים אחרים שהם לא ישובו בתשובה, כי אם יביא עליהם יסורין יתלו שזה בא מפני שלא עבדו את הע''א, כמ''ש שאם יזעקו אלי ולא אשמע אליהם יתלו שהעבודת אלילים הענישה אותם על שלא עבדוה כראוי וילכו לזעוק אל הע''א :

ערי יהודה . מערי יהודה :

ערי יהודה . אנשי ערי יהודה : והושע . אבל לא יוכלו להושיע להם בעת בוא עליהם הרעה :

והלכו ערי יהודה כל עיר ועיר שביהודה תלך לזעוק אל הע''א שלה, וישבי ירושלם כל שכונה ושכונה מירושלים בפ''ע ילכו לזעוק אל הע''א המיוחדת להם, ועז''א וזעקו אל האלהים אשר המה מקטרים להם, ואז יראו כי לא יושיעו להם הגם שזעקו לכולם :

מספר . כחשבון מספר הערים כן מספר אליליהם : ומספר . כמספר שוקי ירושלים כמספר הזה עשיתם מזבחות לבושת היא עכו''ם אשר היא לבושת לעובדיה על כי צועקים אליה ואינם נענים :

כי מספר, מבאר הטעם מדוע ילכו כל ערי יהודה, כי כל עיר יש לו ע''א אחרת, ומספר חוצות זה טעם למה ילכו יושבי ירושלים. מזבחות לבושת, היה להם שני מיני ע''א, הבעל היה בדמות זכר והבושת היה דמות נקבה, והיה בשתה וערותה מגולה שכן היה עבודתה :

רנה ותפלה . בבעו ובצלו :

ואתה . לירמיה אמר שאל יתפלל בעדם : כי איננו וכו' . ר''ל אף אם הם עצמם היו קוראים ומתפללים אלי בעבור הרעה הבאה להסירם מעליהם ומבלי תשובה וחרטה על העונות אינני שומע להם וכש''כ שהם אינם מתפללים לפני ואיך א''כ אשמע לך מה שאתה מתפלל עליהם :

בעד . בעבור : תשא . ענין הרמת קול : רנה . היא ענין תפלה :

ואתה, ה' אומר לירמיה תפלתם לא אקבל, ואתה שתפלתך מקובלת לפני אצוך אל תתפלל בעד הדור, ואל תשא בעדם, כש''ץ המתפלל ונושא רנה ותפלה עם הציבור והם עונים אחריו, אחר שאינני שומע בעת קראם אלי איני רוצה שאתה תמליץ בעדם :

מה לידידי בביתי . מה לעם סגולתי לבא עוד בביתי : עשותה המזמתה . לעשות היא מזמת עצת חטאים שלה : הרבים . שבהם : ובשר קודש יעברו מעליך . אף המילה בטלו מבשרם שעל ידה היו מקודשים לי : כי רעתכי אז תעלוזי . כשאתם עוברים עבירה אתם שמחים :

מה לידידי בביתי . ישראל שהיו מקדם עם סגולתי מה להם לבוא בבה''מ לעשות שמה המזמות הרבים מאד : ובשר קדש . ר''ל הקרבנות שאתה מקריב שמה יעברו ממך כי אינני חפץ בהם : כי רעתכי . בעת תעשי הרעות אז תשמחי ולא תדאג עליהם ומה לי א''כ בהקרבנות ולמה תבואו בבה''מ :

לידידי . אהובי : המזמתה . ענין מעשה רע כמו זמה היא ( ויקרא יח ) : רעתכי . מלשון רעה : תעלוזי . ענין שמחה כמו יעלזו חסידים ( תהלים קמט ) :

מה לידידי בביתי, ה' אמר אל ירמיה אל תתפלל בעד העם הזה ומה אתה עושה בביתי למה באת להתפלל בעדם, ולהקריב בעדם קרבנות כי ירמיה היה כהן עובד עבודה. עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך הלא הכנסיה תעשה מזימה הרבה ותועבות גדולות ואיך תתפלל בעדם. ומסב פניו אל הכנסיה, וכי בשר קדש יעברו מעליך! וכי במה שתביא בשר קדש שהוא הקרבנות עי''כ יעברו המזימות והתועבות מעליך. ? וכי בזאת תנקה מן המזימה, הלא אין אתה חוזר בתשובה בעת הבאת בשר קדש, כי רעתכי אז תעלזי, לא תשמחי על הקרבן שתביא, רק על הרעה שתעשי, ואחר הקרבן תשמחי שנית לעשות הרעה בשמחה :

המזמתה. הוא שם המין מזימת רבים, ובא התי''ו לחזק, כמו עזרתה, ישועתה, וכן בשר קדש, שם המין על הזבחים והקדשים. ויל''פ שרצה לומר עשותה המזמתה הרבים (ועשותה) בשר קודש, אני מצוה יעברו מעליך ר''ל שלא ימצאו בך לא המזימתה ולא הקרבנות. כי (יעברו) רעתכי, בזה תעבור הרעה, אז תעלזי כעבור הרעה. ומלת עשותה, וכן מלת יעברו, נמשך לשתים :

לקול המולה . ל' שאון עם רב שיבוא עליהם : ורעו דליותיו . ורצצו את ענפיו :

זית רענן . אל מול המקדש אמר הנה מאז קרא ה' שמך זית רענן שהוא אילן מפואר : יפה . בך נמצא היופי של פרי בעל תואר מהודר : לקול המולה . אבל עתה לעת בוא קול המייה גדולה של חיל הכשדים הבאים למלחמה אז המקום ב''ה בעצמו זית שעלהו רענן ולח בקיץ ובחורף , יפה תאר , פרי תאר , והנמשל של זית רענן שהעלים השומרים את הפרי שהוא העושר וההצלחה רענן תמיד ומלא ברבת ה' , ויפה תואר משל אל גבורת העם ורבוים וחזקם , ופרי תואר משל אל מעשיהם הטובים ותורתם שהוא הפרי הנרצה . לקול המולה גדולה , אח''כ נשמע קול רעש גדול שגזרו עליך גזר דין בגזרת עירין פתגמא ועי''כ הצית אש בעליה , שעלי הזית שהם שמנים הציתו בהן אש , והוא משל ששללו עשרם ואוצרותיהם , ורעו ושברו דליותיו שהם ענפי הזית יהיה המצית והמבעיר אש עליה וישברו ענפיו ולפי שהמשילו לזית אמר בלשון הנופל באילן :

רענן . רטוב ומלוחלח כמו דשנים ורעננים יהיו ( שם צב ) : תואר . מהודר : המולה . ענין המייה ושאון וכן קול המולה ( יחזקאל א ) : הצית . מל' הצתה והבערה : ורעו . ענין שבירה כמו ירעוך קדקד ( לעיל ב ) : דליותיו . ענפים גדולים כמו לפנות דליותיו אליו ( יחזקאל וז ) :

זית רענן, בעת נטע ה' אותך, אז קרא שמך שאתה זית רענן יפה פרי תאר, שהוא ג' מעלות, הגבוהים שאמר עליו יפה תואר, ששברו את העם עצמו והוליכום לגולה :

יפה פרי תאר, יפה תואר. פרי תואר. המולה, משורש מלל ודבור, ובא על מלולים רבים, קול המולה כקול מחנה (יחזקאל א'). עליה, חסר ב' השימוש בעליה. ורעו, פעל יוצא, העלים הם שברו הדליות :

הנוטע אותך . הבונה הבית והשכין בה שכינתו הוא גזר הרעה ולא באה בכח הזרוע של הכשדים ( ועל כי המשילו לזית אמר לשון נטיעה הנופל באילן ) : רעת . היא הבעל : עשו להם . עשו לעצמם למען הכעיסני לקטר לבעל :

בגלל . בעבור כמו בגלל הדבר הזה ( דברים טו ) :

וה' צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה, והרעה הזאת שגזרו עליך בקול המולה גדולה, דבר עליך ה' צבאות, הוא גזר להצית בך אש, ולא מצד שנשתנה מחשבתו עליך בעת הצית אש מבעת שנטע אותך, כי מה שדבר עליך רעה היה מצד שנטע אותך, כי תכלית הנטיעה היה שתעשה פרי קדש הלולים ואתה עשית פרי מות ומשכלת, וז''ש בגלל רעת בית ישראל, כמו שיעקור בעל הגן נטיעה אשר נטע אם יראה כי יעש באושים. אשר עשו להם, ר''ל תחלה עשו הרעה להם להנאתם, ואח''כ עשו להכעיסני, ואח''כ עשו לקטר לבעל, שאח''ז דבקו בבעל והאמינו בו :

וה' הודיעני . כך אמר הנביא הקדוש ברוך הוא הודיעני את פורענותם :

וה' הודיעני . ה' הודיע לי הרעה הבאה ולכן ידעתיה : אז . כשהודיע לי הרעה אז גלה לי מעשיהם אשר לא טובים ובגמול תבוא הרעה :

מעלליהם . מעשיהם :

וה' הודיעני, שעורו וה' דבר עליך רעה וה' הודיעני, שבעת דבר עליך רעה הוא ג''כ הודיעני את הגזרה ואדעה, ואז ג''כ הראיתני מעלליהם, וראיתי שראוים הם לגזרה זאת כפי מדת מעלליהם הרעים, וגם אז הראני מה שרוצים לעשות לי, שאז ראיתי.

הודיעני, נסתר. הראיתני, נוכח, מסב פניו אל ה' אתה הראיתני שאני ככבש אלוף, ולכן ה' צבאות אראה נקמתך מהם :

ואני ככבש אלוף . אשר יובל לטבוח : יובל . לפי שאני מודיעם הרעה הם אומרים להרגני , ככבש אלוף דונש ויהודה בן קוריש פתרוהו ככבש ופר אשר יובל לטבח ואלוף כמו שגר אלפיך ( דברים כח ) ואע''פ שלא נאמר אלוף יש לנו כיוצא בו שמש ירח עמד זבולה ( חבקוק ג ) כסוס עגור כן אצפצף ( ישעיה לח ) ומנחם פתר ככבש אלוף כבש גדול ( ע' בתהלים נ''ח בפרש''י ) ויונתן מסייעו שתירגם כאימר בחיר : נשחיתה עץ בלחמו . נרמי סמא דמותא במכליה :

ואני . ר''ל לא מדעתי אני הולך לנבאות עליהם הרעה כי יד ה' היתה חזקה עלי ללכת אליהם ולנבאות ואני ככבש ואלוף אשר כל אחד מהם יובא לטבוח שלא מרצונו כי אין חפצי לנבאות עליהם רעה : ולא ידעתי . ולא אדע מה פשעי בזה אשר המה חשבו עלי מחשבות רעות ואומרים נשחית מאכלו בעץ הממית ר''ל נשים סם המות במאכלו ובזה נכרית אותו מארץ חיים כי ימות ואין לו ולא יזכר עוד שמו :

אלוף . כמו ואלוף ותחסר הוי''ו והוא הפר כמו שגר אלפיך ( שם ו ) : יובל . יובא כמו יובל שי ( ישעיה יח ) : לטבוח . לשחוט : עץ בלחמו . כמו בעץ לחמו ועץ ר''ל מין עץ שהוא סם המות ועליו נאמר ויורהו ה' עץ ( שמות טו ) והיה נס בתוך נס כמ''ש רז''ל : בלחמי . כל מין מאכל קרוי בשם לחם :

שאני ככבש אלוף, שתחת שאני השתדלתי להתפלל בעדם רצו הם להרגני, והייתי דומה לכבש המלומד ללכת אחרי בעליו שבעת יובל לטבוח הולך מעצמו בלא דעת כי רגיל ללכת אחרי בעליו ואינו נזהר ממנו, כן לא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות להרגני, ורצו להרגני באופן שלא יודע כלל שנהרגתי על ידם, כי אמרו נשחיתה עץ בלחמו ניתן בלחמו עץ משחית ר''ל סם המות, ובזה נכריתנו מארץ חיים ושמו לא יזכר עוד, כי הנביא הנהרג ע''י חרב, שמו נזכר בכל דור שנהרג על קידוש השם אבל הוא יומת באופן שלא יודע לאיש :

אלוף. מלומד כמו מלפני מבהמות ארץ :

אראה נקמתך מהם . את אנשי ענתות היה מקלל :

וה' צבאות . אבל אתה ה' צבאות הלא אתה שופט צדק ובוחן לדעת מחשבות כליות ולב ותדע שאין שמחה בלבי בהנבאות להם הרעה : אראה . לכן אראה הנקמה שתקח מידם : כי אליך . לבד אליך אני מגלה את הריב שיש לי עמהם אבל הוכחתים על זה להודיעם שאני יודע מחשבתם :

בוחן . מל' בחינה ונסיון : כליות . בהם מקום העצה : גליתי . מל גלוי :

וה' צבאות שאתה שופט צדק ובוחן כליות ולב, ר''ל א''א שיצא מאתך דין מעוקל מצד הטיית הדין עצמו כי אתה שופט צדק, ולא מצד שלא תדע אמתת הדבר ע''י שהיה זה רק במחשבתם, כי אתה בוחן כליות, אבקש מאתך אראה נקמתך מהם, איני מבקש נקמתי רק נקמתך, כי אליך גליתי את ריבי, כי ריבי היה אליך ובעבורך, וכן מה שרצו להרגני בריבי היה בעבור שנבאתי בשמך וא''כ בזה תנקום מהם את נקמתך :

המבקשים . אשר הם מבקשים לקחת את נפשך : לאמר . אשר אומרים לך לא תנבא בשם ה' ואז לא תמות בידינו : פוקד . אזכור עליהם עוונם להשיב גמול :

לכן כה אמר ה' על אנשי ענתות המבקשים את נפשך ולא בעבור שיש להם דו''ד עמך רק בעבור שאמרו לא תנבא בשם ה' :

הבחורים . ההולכים במלחמה : בניהם . הקטנים :

פוקד . ענין זכרון :

לכן הנני פוקד עליהם כי הוא ריב ה', הבחורים היוצאים להלחם בניהם שישארו בעיר ימותו ברעב המצור :

אל אנשי ענתות . כמו על אנשי ענתות :

שנת פקודתם . השנה אשר אזכור עליהם עוונם להשיב גמול :

ושארית . ענין שיור :

ושארית לא תהיה, להזקנים כי אביא עליהם רעה מיוחדת בעת החורבן :