השמים כסאי . איני צריך לבית המקדש שלכם : איזה בית . אשר הוא כדאי לשכינתי :

השמים כסאי . עתה שב להוכיחם ואמר הלא השמים הוא מקום המכון לשבתי והארץ היא הדום רגלי ואחז במשל מבן אדם היושב על הכסא ורגליו יורדות לנוח על השרפרף : אי זה בית . מהו הבית אשר תוכלו לבנות לי שיהיה הגון לי לפי רוב גדולתי : ואי זה מקום מנוחתי . כפל הדבר במ''ש :

הדום . ענין שרפרף הכסא הנתון תחת רגלי האדם כשהוא יושב וכן והשתחוו להדום רגליו ( תהלים צט ) :

כה אמר ה', באמצע דבריו על ירושלים אשר תבנה ותכונן לעתיד, משיב פניו לעומת בני דורו, אשר חשבו כי המקדש מכפר על עונותיהם, וכי הורשה להם לעשות כל התועבות בלבד שירצוהו בקרבן, ושמן הנמנע כלל שיוחרב המקדש אשר בו יקריבו לפניו חלב ודם. משיב להם, דעו. כי המקדש כולו ואף כי הקרבנות שמקריבים בו לה' הם נגד שכל האדם, מצד שלשה טעמים {{{א}}} כי מתנאי רוחניותו שלא יתקומם במקום ולא יוגבל בגבול. ואף כי שנאמר ששוכן בבית בנו לו בני האדם, ועז''א הנה השמים כסאי והארץ הדום רגלי, דמהו כמלך היושב על כסא שופט ומנהיג ומצוה, כך מניע השמים ומשפיע משם ברכתו עד סוף ההשתלשלות שהוא הארץ ששם תכלית מסובביו, וא''כ איזה בית אשר תבנו לי כענין שאמר שלמה הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית אשר בניתי. {{{ב}}} שישכן ה' בבית מורה שהוא מתנענע וחסר לו מנוחה וזה לא יצוייר בחק האלהית, ועז''א ואיזה מקום מנוחתי :

מקום מנוחתי. אינו סמוך, ור''ל איזה מקום, איזה מנוחתי, כי לא יתקומם במקום, וגם לא ינוח כי לא ינוע :

ואת כל אלה . השמים והארץ ידי עשתה זאת אשר צימצמתי שכינתי בתוככם בהיותכם נשמעים לי לפי שכן דרכי להביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי אבל עתה אין לי חפץ בכם שהרי שוחט השור הכה את בעליו וגזלו ממנו לפיכך זובח השה דומה לפני כעורף את הכלב והמעלה את המנחה הרי הוא לפני כדם חזיר והמזכיר לבונה מקטיר לבונה כמו אזכרתה ( ויקרא ה ) והיתה ללחם לאזכרה ( שם כד ) :

ואת כל אלה . אף השמים והארץ אינם קדומים כמוני כי ידי עשתה אותם : ויהיו כל אלה . ואח''ז היו כל אלה אבל אינם קדומים כמוני : ואל זה אביט . ועם שאני רם על רמים עכ''ז אביט ואשגיח בשפלים אל העני ואל מי שרוחו נשברת בעבור הצער והיגון ואל החרד על דברי לעשותם וכאומר אבל לא על המקריבים קרבנות ולבם רחוק ממני :

ונכה . ענין שבור וכתות כמו ונכאה לבב ( תהלים קט ) : וחרד . ענין מהירות רב וכן ויחרדו זקני העיר לקראתו ( ש''א טו ) :

ואת, {{{ג}}} שיבנו לו בית לשבתו מורה שחסר לו דבר עד שיבקש מיציר כפיו ימלאו חסרונו ואיך יצוייר זה אצל ה' הלא ואת כל אלה ידי עשתה ועי''כ ויהיו כל אלה, בין ראשית המעשה אנכי עשיתים, בין שיתקיימו סוגיהם ומיניהם הוא רק על ידי, שעל ידי הם היו ומתקיימים, נאם ה' ר''ל כל זאת אמר ה'. ואל זה אביט אל עני ונכה רוח מי שהוא עני בחיצוניותו ונכה רוח בפנימיותו שרוחו נשברה ובכ''ז הוא חרד על דברי לשמוע בקולי, זה היה תכלית המקדש והקרבנות שנחת רוח הוא לפני שאמרתי ונעשה רצוני, לא הקרבן עצמו הוא המבוקש רק מלאות רצוני וההכנעה שמראה האדם לפני במה ששומע אל דברי :

מברך און . מברך אותי בתשורת אונס מברך און מתשיר אונס זהו פירושו ולשון ברכה נופל בתשורה שהיא להקבלת פנים כמו קח נא את ברכתי ( בראשית לג ) עשו אתי ברכה וצאו אלי : גם המה בחרו בדרכיהם . הם חפצים בדרכים הללו הרעים וגם אני אבחר ואחפוץ בתעלוליה' וא''ת מהו גם כן דרך לשון עברי לומר שני גמין זה אצל זה כמו גם בחור גם בתולה ( דברים לב ) גם לי גם לך ( מלכים א ב ) גם אהבה גם שנאה ( קהלת ט ) ל' ולא ימותו גם הם גם אתם ( במדבר יח ) אף כאן גם הם בחרו וגם אני אבחר :

שוחט השור . ר''ל כי קרבנות הרשעים אינם מקובלים לפני והשוחט את השור הרי הוא כאילו מכה איש כי דם יחשב ולא לרצון : עורף כלב . נמאס בעיני כאילו ערף את הכלב : דם חזיר . נתעב בעיני כאילו זרק דם חזיר : מזכיר לבונה . המקטיר לבונה הוא מביא תשורה דבר שאינו הגון וראוי : גם המה בחרו . רצה לומר הואיל והמה גם בחרו בדרכיהם ולא הלכו בהם כדרך קרי והזדמן ונפשם חפצה לעשות לשקוצים הנראה להם ולא בלא דעת ובלא לב יעשוה :

עורף . ר''ל כורת עוף והוא אחורי הצואר כמו ואם לא תפדה וערפתו ( שמות יג ) . מזכיר . כן נקרא הקטרת הלבונה כמ''ש והיתה ללחם לאזכרה ( ויקרא כ''ד ) : מברך . הוא ענין תשורה הבאה להקבלת פנים וכן קח נא את ברכתי ( בראשית לג ) : און . ענין דבר שאינו ראוי והגון : ובשקוציהם . מלשון שקץ ותעוב :

שוחט, אמנם אתם שאתם מביאים קרבנות ועודכם ברשעכם ואינכם שבים לפני, דעו כי בין מי שהוא שוחט השור לקרבן, או מי שהוא מכה איש לרצוח נפש, בין מי שהוא זובח השה לקרבן ובין מי שהוא ערף כלב. וכן בין מי שהוא מעלה מנחה לקרבן או כנגדו מי שהוא מעלה דם חזיר לע''ז, או מי שהוא מזכיר את ה' ע''י לבונה שמביא, או מי שמברך און את הע''ז דעו כי שני אלה הקצוות שוים בעיני, כי גם אלה הראשונים שהם שוחט השור, זובח השה, מעלה מנחה, מזכיר לבונה, הם בחרו בדרכיהם, הדרכים שהם חושבים לעבוד אותי בהם, אינם עושים מצד מצותי רק מצד בחירתם, כי אנכי איני רוצה בקרבנות כאלה בלא תשובה והכנעה לפני, וכן הצד השני שהם מכה איש עורף כלב וכו' בשקוציהם נפשם חפצה (וכבר באר החוקר שלא יתכן לאמר שהאדם בוחר ברע רק שחפץ בו, כי הבחירה הוא בעזרת השכל, ולכן אמר בחרו בדרכיהם הטובים ובשקוציהם נפשם חפצה לא בחירה).

בחרו, חפצה. בחירה מצד השכל, וחפץ מצד הרצון לבד :

בתעלוליהם . להיות עולל בם לשון כי התעללת בי ( שם כ ) : ומגורותם . מה שהם יראים : יען קראתי . שמעו שמוע ושובו אלי : ואין עונה . לאמר שמעתי :

לכן גם אני אבחר . לכן גם אני אבחר להתעולל בהם בהבאת הרעות ולא אעזבם אל המקרה כ''א אבחר בהבאת הרעות : ומגורותם . מהדבר אשר הם יראים זה בעצמו אביא עליהם : יען . בעבור כי קראתי אליהם ע''י הנביאים להזהירם ליישר דרכם ואין מי משיב לומר איישר דרכי מעתה : דברתי וכו' . כפל הדבר במ''ש : הרע בעיני . הדבר הרע בעיני : ובאשר . בהדבר אשר לא חפצתי אני בחרו הם :

בתעלוליהם . ענין לעג והתול כמו כי התעללת בי ( במדבר כב ) : ומגורתם . ענין פחד כמו ויגר מואב ( שם ) :

גם, כמו שהם בחרו לעצמם מצות אשר לא בחרתי אנכי, כאילו הם באים רק להתלוצץ וכן גם אני אבחר בתעלוליהם להתלוצץ עליהם. ונגד בשקוציהם נפשם חפצה מגורתם אביא להם, מדה כנגד מדה, יען קראתי ולא שמעו וגם דברתי וכו' ויעשו הרע בעיני במצוות ל''ת ובאשר לא חפצתי בחרו במ''ע שבדו לעצמם :

החרדים אל דברו . הצדיקים הממהרים בחרדה להתקרב אל דבריו : אמרו אחיכם . פושעי ישראל הנזכרים למעלה , ד''א אמרו אחיכם מנדיכם , אשר אמרו לכם סורו טמא ( איכה ד ) : שנאיכם מנדיכם . האומרים קרב אליך אל תגש בי ( לעיל סה ) . למען שמי יכבד ה' . בגדולתנו הקב''ה מתכבד שאנו קרובים לו יותר מכם : ונראה בשמחתכם והם יבושו . הנביא אומר אבל לא כן הוא כדבריהם כי בשמחתכם נראה והם יבושו למה כי קול שאון שלהם בא לפני הקב''ה ממה שעשו בעירו וקול יוצא מהיכלו ומקטרג על מחריביו ואחרי כן קול ה' משלם גמול לאויביו :

שמעו וכו' . אתם הצדיקים החרדים אל דבר ה' לעשותם שמעו דבר ה' : אמרו וכו' . פושעי ישראל : אחיכם . השונאים אתכם המנדים להרחיק אתכם כמ''ש האומרים קרב אליך וכו' ( לעיל סה ) הנה הם אמרו למען שמי יכבד ה' ר''ל בעבור פירסום שמי בא כבוד לה' כי אנו קרובים אליו ומתכבד הוא עמנו : ונראה . אבל לא כן הוא כדבריהם כי בעינינו נראה בשמחתכם והרשעים ההם יבושו על כי הלכו אחר ההבל :

החרדים . הממהרים : מנדיכם . מל' הנדה והנעה :

שמעו דבר ה' הצדיקים החרדים אל דבר ה', באמת, לא בהבאת קרבנות להתפאר במו כמו הצבועים, הנה אלה הצבועים שמתדמים שהם אחיכם במצות והם באמת שנאיכם ומנדים אתכם, כי בלבם ישימו ארבם על יראי ה' האמתיים, אלה אומרים לכם לאמר רק למען שמי יכבד ה' ע''י הקרבנות שמביא לכבוד ולשם בפרסום עי''ז יכבד ה', משיב להם הנביא ונראה ר''ל האמת יתראה בעת שמחתכם, שאז הם יבשו, ויראו כי לא ירצה ה' בחונף רק בעבודת הלב באמת :

ונראה. נפעל הזה במקום עתיד, האמת יתראה, בעת שמחתכם והם יבושו. בעת שאתם תשמחו והם יבושו, אז יתראה האמת :

קול שאון מעיר . אז יצא קול שאון מעיר ציון וחוזר ומפרש שיצא הקול מן היכל ה' העומד בציון ולתוספת ביאור אמר שזהו קול ה' היוצא לאיים על עכו''ם לשלם גמול לאויביו הם גוג ומגוג כמ''ש ויצא ה' ונלחם בגוים ( זכריה יד ) :

שאון . ענין המייה :

קול, מצייר כי שומע קול שאון מן העיר שהוא מהמון העיר אשר בירושלים, שנית מצייר ששומע קול שאון מן ההיכל והמקדש, שלישית מצייר ששומע קול ה' שמשלם גמול לאויביו זה דרך כלל, עתה יתחיל לבאר שלשה הקולות האלה בפרטות :

בטרם תחיל . ציון חיל היולדת ילדה את בניה כלומר יתקבצו בניה לתוכה אשר הית' שוממה מהם ושכולה והרי הוא כאילו ילדתן עכשיו בלא חבלי יולדה כי כל העכו''ם יביאום לתוכה : והמליטה זכר . כל יציאת דבר בלוע קרוי המלטה והמליטה אישקמוציי''ר בלעז :

בטרם תחיל . על ציון יאמר בטרים תחיל חיל היולדה תלד ר''ל יתקבצו בניה לתוכה כאלו ילדה אותם עכשיו מבלי חיל וחבלי לידה : בטרם יבוא וכו' . כפל הדבר במ''ש . והמליטה זכר . ילדה זכר ולפי שתרבה השמחה בלידת זכר מלידת נקבה אמר והמליטה זכר לפי גודל השמחה :

תחיל . היא כאב הלידה וכן לא חלתי ולא ילדתי ( לעיל כג ) : חבל . צירים ומכאובי לידה כמו חבלי לידה ( הושע יג ) : והמליטה . כן נקרא לידת הולד כמו ותמלט ובקעה ( לעיל לד ) . ( ח ) היוחל . חלה . הם מלשון חיל :

בטרם, (מפרש מ''ש קול שאון מעיר) בטרם, נבא כי זמן רב לפני ביאת הגואל יתקבצו אנשים מועטים מבני הגולה ויקבעו דירתם בירושלים, ואחר שנים רבות שישבו שמה יבואו להם החבלי יולדה שהיא מלחמות גוג ומגוג ואז יתחיל הקיבוץ הגדול הכללי, אומר בטרם תחיל ילדה כבר יהיה לעיר ירושלים לידה קטנה בטרם תחיל, ולא לבד בטרם תחיל כי גם בטרם יבא חבל לה, שלא תהיה עוד העת כלל שיבא חבל לה שהם חבלי יולדה שהוא שנים רבות לפני זמן הגאולה, כבר המליטה זכר, כי עדן לא ילדה רבתי עם רק מתי מספר שיקבעו דירה שמה, לכן מצייר שילדה רק זכר אחד, ר''ל אנשים מתי מספר :

חבל. הונח על קשר העובר בבטן המלאה ע''י קשרים ומוסרות, ובא על התקשר הולד, שמה חבלתך אמך, ועל הפרד הקשורים (ענטבונדן) טרם יבא חבל, ר''ל עת התפרד הקשורים :

היוחל ארץ ביום אחד . היבוא חיל ליולדת לילד מלא ארץ בנים ביום אחד :

מי שמע כזאת . מי שמע פלא כזאת ומי ראה פלא כאלה האם מעולם בא חיל יולדה לכל נשי הארץ ביום אחד האם מעולם נולדה אומה שלימה בפעם אחת : כי חלה . ר''ל כי זה הפלא נעשה בציון כי חלה מכל בניה וגם ילדתם בפעם אחת ר''ל כולם כאחד יצאו ממקום גלותם ובאו לציון באין שטן ובאין פגע רע :

מי שמע כזאת, מצייר כי אח''ז בבוא זמן הגאולה שאז תשב היולדת על המשבר ויגיעו לה חבלים וצירים שהוא מלחמת גוג, אז יהיה לידתה באופן מופלא, ומתמיה מאד משני פנים. {{{א}}} מצד החבלי יולדה שהתפשטו בפעם אחד על כל הארץ, כאילו כל נשי הארץ אחזתם חבלי יולדה ביום אחד, מי שמע כאלה היוחל ארץ ביום אחד (והנמשל שהחבלים של גוג התפשטו על כל הארץ מקצהו). {{{ב}}} מצד הלידה בעצמה שבפעם אחד נולד הגוי כולו, ועז''א מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד (והנמשל שפתאום התקבצו הגליות מארבע רוחות) ומפרש כי חלה גם ילדה ציון את בניה, והפליאה בשתים {{{א}}} כי חלה ביום אחד. {{{ב}}} כי ילדה בפעם אחד, משיב להם.

האני אשביר ולא אוליד . האני אביא את האשה על המשבר ולא אפתח רחמה להוציא עוברה כלומר שמא אתחיל בדבר ולא אוכל לגמור והלא אני המוליד את כל היולדות ועכשיו שמא עצרתי בתמיה :

האני אשביר . האני אביא את אשה על המשבר ולא אפתח רחמה שתלד ר''ל שמא אתחיל בדבר ולא אוכל לגמור : אם אני המוליד . אם אמנם אני הוא המוליד את כל היולדות ושמא עכשיו אעצור אותך בתמיה ר''ל הלא לכל האומות אני הוא הנותן כח בידם ואיך לא אתן הכח בידכם :

אשביר . מקום מושב היולדת נקרא משבר כמו לא יעמוד במשבר בנים ( הושע יג ) . ועצרתי . ענין עכוב ומניעה כמו עצרני ה' מלדת ( בראשית יז ) :

האני אשביר, נגד מה שיתפלאו אם יולד גוי פעם אחת משיב אחר שאני הושבתים על המשבר, ע''י החבלים שהבאתי עליהם שזה ההכנה אל הלידה, ואיך לא אוליד ובהכרח תהיה הלידה כללית, ונגד הפליאה היוחל ארץ ביום אחד משיב אחר שאני הוא המוליד איך ועצרתי מקצתם, ובהכרח אחר שאני אפתח רחם עקרות להולידם יהיה הדבר כללי. ולכן יבואו החבלים לכלל העם כי אנכי לא אעשה מקצת הדבר רק כולו.

שמחו . אתם הבאים מן הגולה שמחו את ירושלים בבואכם אליה : כל אוהכיה . כל מי שאהב אותה ותאב לראותה בבניינה : כל המתאבלים עליה . בעת חורבנה :

המתאבלים . מלשון אבלות וצער :

שמחו, (נגד קול מהיכל) קול יוצא מהיכל שישמחו את ירושלים ויגילו בה כל אוהביה, ויש הבדל בין שמחה גיל משוש, ששמחה וגיל מורים השמחה שבלב, לבד ששמחה מורה על שמחה תמידית וגיל מורה על השמחה הפתאומית אשר תפתח לב האדם עת יגיע לו בשורה טובה פתאום, ובזה אהבי ירושלים ישמחו בה שמחה תמידית על הצלחתה, גם יגילו בה מפקודה לפקודה גילה חדשה על הנסים שיתחדשו בה בכל עת. אולם ששון מורה על המעשים החיצונים שיעשו השמחים לאות על שמחתם כמו לבישת בגדי ששון, משוש תופים משוש כנור וכדומה, עפ''ז אומר כי כל המתאבלים עליה שהם עשו אותות חיצונים להוראת האבל כמו לבישת שק ואפר ודומיהם, כן יעשו עתה אותות חיצונים להוראת הששון, כמו שאמר (למעלה ס''א) שמן ששון תחת אבל, וזה מדה כנגד מדה :

שמחו, גילו, משוש. בארתי הבדלם (לה א') ובכ''מ :

משד . ל' שדים : תמוצו . שוציי''ר בלעז : מזיז כבודה . מכבוד גדול הזז וממשמש לבא לה : זיז . אישמובימנ''ט בלעז :

למען תינקו . התאבלתם עליה למען שתראו בשמחתה ותינקו ותשבעו משדי תנחומיה כי ידעתם אשר זה יהיה גמולכם : למען תמוצו . למען תהיו מוצצים ומתענגים מן הכבוד הזו והמשמש לבוא לה והוא כפל ענין במ''ש לומר שהרבה טובה תקבלו בבוא עת בניינה :

תינקו . מלשון יניקה : משד . כמו משד בפת''ח וכן ושד וכו' ( לעיל ס ) : תנחומיה . מלשון נחמה : תמצו . מלשון מציצה כמו שתית מצית ( לעיל נא ) : והתענגתם . מלשון תענוג : מזיז . מלשון הזזה ממקום למקום וכן וזיז שדי ירענה ( תהלים פ ) :

למען תינקו, מדמה אותם לילדים על חיק אמותם, תחלה יינקו וישבעו מן שוד התנחומים, ואח''כ ימצו עוד במציצה, לא לשבעה רק להתענג מן זיז, שהוא עיגול של דבש, של הכבוד, כאילו אצל שוד התנחומין בולט עוד זיז קטן של הכבוד שיהיה אחר הגאולה כמו שמפרש, שזה לא יינקו רק שאחר שיינקו מהשד יתנו להם זיז ודבר בולט של דבש ומתיקה למוץ כדי להתענג ביתר שאת :

שד, זיז. זיז דבר קטן הבולט כמו רקיק קטן של מיני מתיקה שנותנים לתינוק לכן אמר תמצו :

וכנחל שוטף . אני נוטה אליה כבוד גוים : על צד . על צדי אומניכם על גיססין : תשעשעו . תהיו משועשעין כדרך שמשעשעין את התינוק אישבניי''ר בלעז :

נוטה אליה . אטה אל ירושלים שלום הרבה כמי נהר וכבוד הגוים ועשרם אטה לה לבוא במרוצה כנחל שוטף : וינקתם . אתם המתאבלים עליה תהיו יונקים את העושר הזה והוא דרך משל לומר כמו התינוק יונק חלב מאין עמל כן תאכלו כבוד העכו''ם אשר לא יגעתם בה : על צד תנשאו . ר''ל תהיו מכובדים מאד ולפי שהמשילם לתינוק היונק אמר לשון הנופל בתינוק היונק שנושאים אותו על הזרוע בצד הגוף ומשעשעים אותו על הברכים לשמחו :

שוטף . ענין רדיפה ומהירות המשיכה : כבוד . ענין עושר כמו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה ( בראשית לא ) : תנשאו . מלשון משא וסבל : תשעשעו . ענין התעסקות לשמחה :

כי כה אמר ה' הנני נוטה השלום והגאולה והמנוחה מן האויב יהיה דומה כנהר המתרבה מעצמו והולך בנחת, וזה הנמשל של שוד התנחומין שיתנחמו מכל צרתם הקודמת וישבעו בה מרעבונם. ואח''כ הנני נוטה כנחל שוטף כבוד גוים, כנחל השוטף כל אשר ימצא בדרכו כן ישטף כבוד עכו''ם ועשרם להביאם לירושלים, וזה הנמשל של זיז הכבוד שימוצו רק להתענג. וינקתם ר''ל מן השוד ומן הזיז שאצלה. על צד תנשאו אחר שדמה אותם במליצתו לתינוק היונק, מדמה שישאו אותם על צד כיונק שנושאים אותו ממקום למקום שאינו יכול ללכת בעצמו כן יביאו אתכם מן הגלות וזה מגביל עם שוד תנחומיה, ועם כנהר שלום. וגם על ברכים תשעשעו כילד שעשועים שמרוב האהבה משתעשעים עמו במה שמניחים אותו על ברכים, וזה מגביל עם זיז כבודה, ועם כנחל שוטף כבוד גוים :

אשר אמו תנחמנו . דרך האם לנחם את בנה יותר מן האב : ובירושלים תנוחמו . כל התנחומין שלכם תהיה בירושלים כי שם תקבלו הרבה טובה וזה יחשב לתנחומין על הצרות שעברו עליכם :

כאיש, כאיש המתאבל על אמו שהתרחקה ממנו וחשב שמתה, ואמו החיה עדיין שבה אליו והיא עצמה מנחמת אותו כן אנכי אנחמכם כי עלי התאבלתם, ובירושלים שגם עליה התאבלתם שם תנחמו, עד שהדברים שהתאבלתם עליהם הם עצמם ינחמו אתכם :

ונודעה יד ה' . בעשותו נקמותיו ונוראותיו ידעו עבדיו את כח גבורת ידו :

וראיתם . כאשר תראו ירושלים בבניינה ישיש לבכם : כדשא תפרחנה . יפרחו כעשב השדה ר''ל יתחזקו בבריאות ולפי שהדאגה והיגון מייבשים העצמות כמ''ש ורוח נכאה תייבש גרם ( משלי יז ) אמר בעת השמחה יתחזקו העצמות : ונודעה יד ה' . אז ידעו עבדיו כח גבורת ה' : וזעם . גם ידעו הזעם אשר זעם את אויביו :

כדשא . כעשב : תפרחנה . מל' הפרחה וגדול : וזעם . ענין כעס :

וראיתם, עד עתה הייתם מאמינים בתקוה העתידה אבל לא ראיתם אותה בעיניכם. עתה וראיתם אותה בעיניכם. ולכן ושש לבכם, עד עתה ע''י הבטחון החזק היה רק שמחה צפונה בלבכם כמ''ש כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו, אבל עתה ישיש בששון גלוי (כי זה ההבדל בין ששון ושמחה) והשמחה תתפשט מן הלב אל האיברים החיצונים עד שעצמותיכם היבשות עתה כדשא תפרחנה מרב טוב ונודעה יד ה' עד עתה שלא שלם גמול לצדיקים ולא ענש לרשעים היו רבים מכחישים השכר והעונש, אבל עתה יודע יד ה' את עבדיו בשילום שכר הצדיקים וזעם את אויביו בעונש הרשעים :

באש יבוא . בחמת אש יבוא על הרשעים : להשיב . לצריו בחימה את אפו :

באש יבוא . לאבד בו את חיל גוג ומגוג : וכסופה . כרוח סופה יבוא מרכבותיו ר''ל יבוא בחימה שפוכה : להשיב בחמה אפו . להשיב לצריו גמול אף בחימה רבה : וגערתו . הגערה אשר יגער עליהם תהיה בלהבות אש :

וכסופה . רוח סופה וסערה : וגערתו . ענין צעקת נזיפה :

כי הנה, (נגד קול ה' משלם גמול לאויביו) מצייר שה' יבא לשלם להרשעים באש, ויען שהאש תבער ויתלהב ויתפשט מהרה ע''י הסופה וסערה ומדליקה ברגע את כל סביבותיו, מצייר כי לא יהיה עוד כמו עתה שמאחר את העונש עד אחר המות, רק מרכבתיו מה שימהר להעניש ולרוץ במרכבתו יהיה כסופה המלהיבה את האש, להשיב בחמה אפו החמה הוא הכעס הפנימי, והאף הוא העונש, אומר כי ינשב ויפיח על אפו ועונשו בסערת החמה הפנימית שהחמה תהיה כרוח המנשב על האף ואש העונש וגערתו שהוא העונש ישוב ויפיח עליו בלהבי אש שיתפשטו בכל מחנה גוג :

להשיב. כמו שביב אש, וההבדל בין אף וחמה (למעלה יב ובכ''מ) :

כי באש . של גיהנם ה' נשפט עם צריו ולפי שהוא בעל דין ודיין נופל בו ל' נשפט שאף הוא טוען טענותיו למצוא עוונם ופשעם וכן ונשפטתי אתו ( יחזקאל לח ) הנני נשפט אותך ( ירמיה כ ) לשון וויכוח הוא דרישניי''ר בלעז , ופשוטו כי באש ה' וחרבו נשפט כל בשר וכן רבים מסורסים במקראות :

נשפט . יהיה מתווכח עמהם בהבאת אש ובחרבו יהיה מתווכח את כל בשר ויתרבו החללים אשר יהרג ה' וזה יחשב לויכוח כי בזה יודיע שפשעו לו :

נשפט . ענין ויכוח וכן הנני נשפט אותך ( ירמיה ב' ) :

כי באש, מבואר ביחזקאל כי במלחמת גוג תהיה תחלה חרב איש באחיו ואח''כ ימטיר עליהם אש ואבני אלגביש, האש יהיה משפט ה' עונש שמיימי, עז''א כי באש ה' נשפט, והחרב יהיה מהומת איש באחיו, ועז''א ובחרבו את כל בשר, ועי''ז ורבו חללי ה' :

המתקדשים . המזדמנים אני ואתה נלך ליום פלוני לעבוד לעכו''ם פלונית : אל הגנות . שזורעין שם ירק ושם היו מעמידין עכו''ם : אחר . אחת . כמה שת''י סיעה בתר סיעה מתקדשים ומטהרים לעבוד סיעה אחר , שגמרה חבירתה את עבודתה : בתוך . באמצע הגינה כן היה דרכם להעמיד' :

המתקדשים . המזדמנים יחד ומטהרים עצמם ללכת אל העכו''ם העומדות בגנות : אחר אחת בתוך . סיעה אחר סיעה אחר שגמרה הראשונה את עבודתה נכנסת השניה באמצע הגנה מקום מעמד העכו''ם : אוכלי . בני ישראל האוכלים בשר החזיר וכו' : יחדיו . כולם יחד יתמו מן העולם :

המתקדשים . ענין הזמנה כמו קדשו עליה מלחמה ( שם ו' ) : בתוך . באמצע וכן ויבתר אותם בתוך ( בראשית ט''ו ) : והשקץ . ר''ל כל מין שקץ והוא שם כולל לכל השרצים : והעכבר . שם שרץ מה : יסופו . ענין כליון כמו אסוף אסיפם ( ירמיה ח' ) :

המתקדשים. הנראים כמתקדשים ומתטהרים ומתבודדים בגנות אחר אחת צורת עכו''ם העומדת בתוך אצלם, שהוא לדעתם אמצעות ממצעת באלהות :

המטהרים. כמו מתטהרים נראים מתטהרים, כמו יש מתעשר ואין כל :

ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם באה וגו' . ואנכי מה לי לעשות מעשיהם ומחשבותיהם באה אלי והיא תזקיקני לקבץ את כל הגוים ולהודיע שמעשיהם הבל ומחשבותם שהם חושבין למען ( שמי ) יכבד ה' יבינו שהוא שקר והיכן הוא אותו קיבוץ הוא האסיף שניבא זכריה ואספתי את כל הגוים אל ירושלים ( זכריה יד ) : וראו את כבודי . בהלחמי בהם במכת המק בשרו ועיניו ולשונו ( שם ) :

ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם . רצה לומר ואנכי עם מעשיהם ומחשבותיהם כלומר הן ידעתי כל מעשיהם ומחשבותיהם כאלו נמצאתי עמהם : באה . ר''ל לכן באה העת לקבץ את כל העכו''ם והלשונות כלומר אני אסבב שיבואו כל העכו''ם עם גוג ומגוג למען יראו את כבודי שאתכבד בהם בעשות בהם נקם ויכירו שהבל נתלו :

והלשונות . כן יקראו אומות חלוקות שיש לכל אחד שפת לשון בפני עצמו :

ואנכי, מעשי בעלי זאת האמונה ומחשבותיהם ואמונתם הנפסדת באה למען ע''י זה יתקבצו כל העכו''ם והלשונות ואז יראו את כבודי ויכירו אחדות ה' כי נשגב שמו לבדו :

ושמתי בהם אות וגו' . פליטים ינצלו מן המלחמה ואני אשאירם כדי לילך לבשר לאיים הרחוקים את כבודי אשר ראו במלחמה ואף באותם פליטים אשים אחת מן האותות שנידונו חביריהם בהם כדי להודיע לרחוקים במגפה זו נגפו הצובאים על ירושלים :

ושמתי בהם אות . בכל הבאים אשים אות וזהו מ''ש ועיניו תמקנה בחוריהן וכו' ( זכריה יד ) : ושלחתי מהם פליטים . כי רובם ימותו סביב ירושלים ופליטים מהם אשלח לנפשם ללכת אל העכו''ם היושבים בתרשיש וכו' : מושכי קשת . המלומדים לירות חיצים בקשת ולפי שהדרך למשוך יתר הקשת למותחו לכן אמר מושכי קשת : האיים הרחוקים . ואל היושבים בהאיים הרחוקים : אשר לא שמעו . אשר לא שמעו מעולם שמועת ה' ומעולם לא ראו כבוד ה' : והגידו . אלה הפליטים אשר בהם האותות יבואו בכל המקומות ההם ויגידו את כבודי בין העכו''ם כי יראו את האותות ההושם בהם :

אות . סימן : פליטים . ענין שארית כמו אל יהי לה פליטה ( שם נ' ) . תרשיש וגו' . שמות ארצות :

ושמתי בהם אות, במלחמת גוג כמ''ש בזכריה וזאת תהיה המגפה, ושלחתי מהם פליטים אל יתר הגוים וגם אל האיים הרחוקים אשר עוד עובדים ע''ז ולא שמעו את שמעי ואין יודעים מאלהי ישראל כלל וגם לא ראו את כבודי שלא היו במלחמת גוג והם יגידו את כבודי בעכו''ם, ועי''ז.

ובצבים . הם עגלות מטוקסות במחיצות ואהל ודומה לו שש עגלות צב ( במדבר ז ) : ובכרכרות . בשיר משחקים ומכרכרים כמו ודוד מכרכר ( שמואל ב ו ) טריפי''ר בלעז ומנחם פירשו לשון כבש כמו שלחו כר מושל ארץ ( לעיל טז ) : כאשר יביאו . מנחה בכלי טהור לרצון כן יביאו את אחיכם למנחת רצון :

והביאו את כל אחיכם . בני ישראל הרחוקים שלא עלו עם אחיהם אותם העכו''ם שישראל הם בתוכם כשישמעו הפלא הגדול שיעשה המקום במחנה גוג ומגוג יביאו את ישראל בסוסים וברכב וכו' למנחה לה' : על הר קדשי . אל הר קדשי ולתוספות ביאור אמר ירושלים : כאשר יביאו וכו' . בכלי טהור . כמו שמביאים ישראל את המנחה בית ה' בכלי טהור כן יביאו העכו''ם את ישראל בבגדים טהורים ונאים ובמרכבות נאות ומכובדות :

ברכב . במרכבות : ובצבים . עגלות מכוסות וכן עגלות צב ( במדבר ז' ) : ובפרדים . הם הנולדים מן הסוס והחמור : ובכרכרות . ברקודים של שמחה וכן ודוד מכרכר בכל עוז ( שמואל ב' י ) :

והביאו את כל אחיכם מנחה בצבים, בכבוד גדול וגם במהירות רב שז''א בסוסים ובכרכרות כאשר יביאו את המנחה, ר''ל שגם ישראל אשר באיים הרחוקים שנטמעו בין עכו''ם ולא ישובו בעצמם לירושלים יביאו אותם בטהרה כאשר יביאו את המנחה, וכן יביאו אותם עד ירושלים כאשר יביאו את המנחה עד בית ה' :

על הר קדשי. כמו אל, וכן ותתפלל על ה' (ש''א א' ב') :

וגם מהם אקח לכהנים ללוים . מן העמים המביאים אותם ומן המובאים אקח כהנים ולוים ולפני גלוים הכהנים והלוים שבהם ואברור אותן מתוכן ויהיו משמשין לפני אמר ה' והיכן אמר הנסתרות לה' אלהינו ( דברים כט ) כך מפורש באגדת תהלים :

וגם מהם . גם מהמובאים אקח להיות כהנים ולוים מאותם שיהיו ממשפחת כהונה ולויה עם כי נשכחת זכרם בהיותם בארץ רחוקה והיו מחזיקים עצמם בחזקת ישראל הנה לפני גלוי הכל :

וגם מהם אקח לכהנים, אף אלה שעבדו ע''ז והם מיחוסי כהונה ולויה לא יאבדו זכותם ויהיו כהנים ולוים אחר שהיה זה באונס :

אשר אני עושה . בימים ההם : עומדים לפני . אשר יהיו עומדים וקיימים לפני ר''ל שיהיה עמידתם לעולם על ידי ולא יכלו עוד כקדמונים : כן יעמוד . כן יתקיים לעולם זרעכם ושמכם כי לא ימחה שם ישראל עד עולם :

כי כאשר השמים החדשים שהזכיר בסימן הקודם הנני בורא שמים חדשים, שהנמצאות כולם לא יקבלו עוד שינוי והפסד, והם עמדים לפני שיהיו מתוקנים שיעמדו אישיהם ולא יופסדו, כן יעמד זרעכם ושמכם, זרעכם לא יכלה ע''י הריגות וחרב, ושמכם לא יכלה ע''י שינוי דת לעבודת עכו''ם, כי תשארו קיימים בין באושר הגוף בין באושר הנפש :

והיה מידי חדש בחדשו . מתי שיהיה ראש חדש והוסיף לומר בחדשו ר''ל בראש חדש עצמו ולא יעבור הזמן וכן ומדי שבת בשבתו : יבוא כל בשר . ר''ל כל בני אדם אפילו שאר העמים : להשתחות לפני . בבית המקדש :

מדי . ענינו כמו מתי וכן מדי עברו ( לעיל כ''ח ) : הדש . כן יקרא ראש החדש וכן מחר חדש ( ש''א כ' ) :

והיה מידי חדש בחדשו, שבכל חדש ובכל שבת יבואו אנשים חדשים מן עכו''ם אשר ישתחוו לפני לקבל האמונה האמתיית ולהשליך את עצביהם :

תולעתם . רמה האוכלת את בשרם : ואשם . בגיהנם : דראון . לשון בזיון , וי''ת כמין שתי תיבות די ראייה , עד דיימרון עליהון צדיקיא מיסת חזינא :

ויצאו . העכו''ם הבאים להשתחות לפני ה' יצאו מירושלים לעמק יהושפט לראות בפגרי מחנה גוג ומגוג שפשעו באל יתברך וחשבו להגלות את ישראל וזה יהיה בתוך אותם שבעה חדשים בעוד שלא קברו אותם וכמ''ש וקברום וכו' שבעה חדשים ( יחזקאל לט ) : כי תולעתם . הרימה האוכלת בשר ההרוגים ההם לא תמות והאש הבוער בהם לא תכבה : והיו דראון . פגרי מחנה גוג ומגוג יהיו לחרפה ולבזיון בעיני כל בשר הבאים להשתחות לפני ה' :

בפגרי . כן יקראו גופות ההרוגים וכן כפגר מובס ( לעיל י''ד ) . תולעתם . מלשון תולעת ורימה : ואשם . מלשון אש : תכבה . מלשון כבוי : דראון . ענין בזיון וכן לדראון עולם ( דניאל י''ב ) : לכל בשר . לכל אדם :

ויצאו, אל עמק יהושפט, שם יראו פגרי מחנה גוג, איך תולעתם לא תמות הגם שאשם לא תכבה, ויתקיימו התולעים לאות ומופת לזכר רשעתם : והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר יהוה