יען משח . אין משיחה זו אלא ל' שררה וגדולה : לקרוא לשבויים דרור . כלומר לבשר להם בשורת הגאולה : פקח קוח . פקח את מלקוחם ושבים והתירם :

רוח וכו' . רוח נבואה מה' היתה עלי ר''ל כל התנחומין שאני אומר לא מלבי המה כי אם בדבר ה' : יען . בעבור כי ה' משח אותי לבשר את הענוים ושלחני לעשות תחבושת לנשברי לב ר''ל לנבאות נחמה להמצטערים על איחור הגאולה : לקרוא . לנבואת על שבויי ישראל שיצאו לחפשי : ולאסורים . לנבאות על האסורים בגולה שיפתח מאסרם וילקחו מן הגלות :

יען . בעבור : משח . ענין גדולה וכן למשיחו לכורש ( לעיל מה ) . לחבוש . ענין כריכת המטלית על השבר כמו ולנשברת לא חבשתם ( יחזקאל לד ) : דרור . חפשי וחירות כמו וקראתם דרור ( ויקרא כה ) : פקח . ענין פתיחה כמו פקוח אזנים ( לעיל מח ) : קוח . מלשון לקיחה :

רוח ה' עלי, אשר אני אומר קומי אורי, אני אומר ברוח ה' החופף עלי לבשר הישועה העתידה, יען משח ה' אותי, ר''ל כי יש שתי כתות {{{א}}} ענוים הבלתי מתרעמים כלל רק מצפים לישועה ולהם א''צ שליחות מיוחד להוכיחם, רק ה' משח אותי משיחה של גדולה שאני אהיה המבשר. {{{ב}}} יש נשברי לב הבלתי חוכים לישועה העתידה, רק לבם נשבר ונדכה על ההוה ומשתוממים על הצרות, להם שלחני בשליחות מיוחד לחבש שבר לבם להוכיח אותם בל יתיאשו כי יש תקוה : לקרא, אומר כי ה' שלחו לבשר שלשה ענינים. (ענין א') הגאולה העתידה, שיגאלו מיד העכו''ם, והנה יש שהם רק שבויים בשבי ויבשר כי יקרא לשבוים דרור, ויש שהם אסורים בזיקים, יבשר כי גם לאסורים יקרא פקח קוח להתיר אסוריהם :

שנת רצון . שנת פיוס ורצוי :

לקרוא . לבשר שיבא מה' שנת רצון לישראל עת נקמה מהאומות : לנחם . נקמת האומות יהיה לתנחומין לאבלי ציון על הצער שסבלו :

לקרא, (ענין הב') שיבשר הגמול והעונש המיועד לצדיקים ולרשעים, לקרא שנת רצון לה', שהוא מדת הרחמים אשר ירצה את עמו לשלם שכרם, וגם יום נקם לאלהינו הוא המדת הדין שינקום בעכו''ם, (הישועה תמשך כל השנה והנקם יהיה ביום אחד כי יפלו בנופלים וכן לקמן ס''ג ד'). (ענין הג') שיבשר כי ינחמם ה' גם על העבר על הרע שסבלו והטוב שאבדו, וגם לנחם כל אבלים עתה מבאר כי התנחומים על העבר יהיה בשלשה ענינים :

אילי הצדק . לשון אילנות כמו ( לעיל ב ) מאילים אשר חמדתם ומטע ה' יורה עליו :

לשום וכו' . לשום דבר לאבלי ציון וחוזר ומפרש מהו ואמר לתת להם פאר במקום האפר שהיו מתפלשין בו בזמן האבל : שמן ששון . כי לפעמים מושחים בשמן לרפאות המכה לכן אמר שמן ששון העשוי להתענג : מעטה תהלה . עטיפת שבח והלול במקום רוח כהה וחשיכה : וקורא להם . כי אם יקרא אותם אילי הצדק כי יהיו גדולים כמעשה הצדק : מטע ה' . אשר ה' נטע אותם להתפאר בהם :

מעטה . ענין עטיפה כמו כבגד יעטה ( תהלים קט ) : תהלה . מל' הלול ושבח : כהה . ענין עכירות וחושך כמו כהה הנגע ( ויקרא יג ) : אילי . שם אילן גדול ויפה כמו מאילים אשר חמדתם ( לעיל ב ) : מטע . מלשון נטיעה :

לשום לאבלי ציון, להשיב להם תחת האבל ג' דברים, כי האבל יתגנה ויתבזה מצד ג' ענינים. {{{א}}} מצד מקומו אשר הוא יושב על האפר ומעולל בעפר קרנו, ואתן להם פאר תחת אפר. {{{ב}}} מצד בחירתו מצד הענינים שיתנהג בם לצורך האבילות שלא ירחץ ולא יסוך בשמן, הנה אתן להם שמן ששון תחת אבל, תחת שמצד האבל לא סכו בשמן יסוכו עתה בשמן ששון, שמן הטוב שסכים בו לסימן ששון ומשתה ויום טוב. {{{ג}}} מצד הרוח הפנימי שלבו דואג ורוחו כהה אורו ושפל בקרבו, אתן להם תחת רוח כהה מעטה תהלה שיתהללו בעצמם מרוב התנשאות הרוח עד שיהללו עצמם בשער בת רבים, וקרא להם היו רגילים לנטוע אילנות כמו אלה ואלון שיהיו מיוחדים על רושמים מונחים, כמו אילני החפשית, וכדומה, ויש אילנות שנוטעים להיות רושם ואות אל הצדק שיעשו צדק בין אדם לחברו והיו מתקבצים סביב האלים האלה לאות לפעול צדק, הנה יקראו את ישראל, שהם אילי הצדק אשר נטע ה' להתפאר שישלחו פארות ובדים למרחוק שמישראל יתפאר ויסתעף הצדק לעשות בדים וסעיפים :

שמן ששון, גדר שם ששון בארתי (למעלה לה א') ולכן הוא נגד אבל, וכן לקמן (סו י), רוח כהה, הוא מחשך אור הפנימי ושמחת הנפש, והפוכו תהלה שכולל גם מושג ההארה, הלל בן שחר. איל הצדק, אילנות, כמו כי יבושו מאלים, ועז''א מטע ה'. להתפאר מענין פארות כמו למעלה (ם' כא) :

ובנו חרבות עולם . יבנו הערים החרבות מימות עולם ר''ל מזמן רב : שוממות ראשונים . הערים השוממות מימים ראשונים יקומו וכפל הדבר במ''ש : וחדשו . יבנו מחדש הערים החרבות והשוממות מדור ראשון וכפל הדבר פעמים רבות לחוזק רב :

חורב . מל' חורבן :

ובנו, האלים האלה יבנו חרבות עולם, כאילו מן העצים והפארות של אילי הצדק יבנו חרבות עולם וגם שממות ראשונים (השוממים בהחלט שהיא יותר מחורבה) יקוממו, האלים יקוממו אותם, ולא שיתקנו החורבה בתיקון לבד כבית ישן שמתקנים אותו, רק וחדשו ערי חרב יחדשו אותם בבנינים חדשים עד שלא יוכר שהיו חרבות מעולם, גם יחדשו השממות שנעשו בכל דור, (הנמשל שיבנו חורבות האמונות ושוממות הדעות, עד שהאמונות הכוזבות, בין אשר השתרשו מימי קדם, בין אשר נתחדשו בהמשך הזמן יתוקנו ע''י אילי צדק האלה ע''י נטיעות ה' אשר ילמדו דרכיו אורחותיו חקיו ותורותיו ומשפטיו : (ה) ועמדו זרים, הזר יקרא גם הבן עיר אם הוא מעם או משפחה אחרת, והנכרי הוא מארץ רחוקה, הזרים ירעו הצאן כי לא יעזבו הצאן על יד בן נכר, ובני נכר יהיו אכרים וכורמים עובדי האדמה :

חרבות, שממות. יש חורבה שאינה שוממה, כמו עיר שחרבו חומותיה ונמצאו דיורים בתוכה, ושדי תבואה בתוכה, שע''כ אמר לחורבות השוממות (יחז' לו ד') ונושבו הערים והחרבות תבנינה (שם י') ועיין למעלה (מט יט) :

אכריכם . מנהיגי המחרישה :

ועמדו זרים . הכשדים הזרים יעמדו וירעו צאנכם ובני נכר יעבדו אתכם בחרישת השדה ועבודת הכרם :

זרים . עכו''ם : ורעו . מלשון מרעה : אכריכם . כן יקראו החורשים בשדה כמו בשו אכרים ( ירמיה יד ) : וכרמיכם . מל' כרם :

זרים, ובני נכר. עי' הבדלם למעלה (כח כא) :

כהני ה' . נשיאי הקב''ה : חיל גוים . נכסי פלחי כוכביא : תתימרו . אתם תכנסו תחתיהם בכבוד שנטלו עד הנה :

כהני ה' . נשיאי המקום : יאמר לכם . יהיה נאמר עליכם : ובכבודם תתימרו . אתם תהיו מרוממים בהכבוד שיש עתה אל האומות כי לכם יבוא :

כהני . ענין שררה וגדולה כמו ובני דוד כהנים היו ( ש''ב ח ) . חיל . עושר : תתימרו . ענין גדולה ורוממות כמו את ה' האמרת ( דברים כז ) ובאה היו''ד במקום האל''ף וכן אשר יומרוך למזימה ( תהלים קלט ) :

ואתם רצונו שיהיה ערך ישראל נגד עכו''ם, כערך הכהן מזרע אהרן נגד העם כולו, כמו שהכהן לא עסק בעבודת אדמה ומרעה צאן, רק העם השפיקו צרכיו ע''י כ''ד מתנות כהונה, כן ישראל יהיו עובדי ה' והעכו''ם יספיקו צרכיהם ישמרו צאנם ואדמתם, כהני ה' תקראו שם כהן הוא שם היחוס המיוחד לזרע אהרן על שראוים לכהונת עבודת הקדש, ובכ''ז לא נקרא משרת ה' רק כהן העובד ה' לא כהן העוסק בצרכי חול, אומר אתם כהני ה' תקראו, זה יהיה שמכם שם הכבוד, וגם יאמר לכם שאתם משרתי אלהינו עובדים עבודתו. וכמו שהכהן היה לו ב' מעלות, {{{א}}} שנטל תרומות ומעשרות כן חיל גוים תאכלו. {{{ב}}} שהיו מכבדים אותו לפתוח ראשון ולברך ראשון כן בכבודם תתימרו ותתאמרו ותשתבחו. כולם יחלקו לכם כבוד :

כהני משרתי. עיין בפנים, וכן תמצא משרת תואר מוגבל אל שם כהן. הכהנים המשרתים, (נחמי' י'. יואל א' ט' יג. ב' יז). תתימרו, כמו תתאמרו, את ה' האמרת היום :

תחת בשתכם . שהיה משנה אף הם כלמה ירונו תמיד חלקם כלו' תחת אשר עד הנה תמיד עמי היו רוננים כלמה חלקם יש רנה שהוא אבל כמו ( איכה ב ) קומי רוני בלילה וכמו ( מ''א כב ) ותעבור הרנה דאחאב :

תחת . במקום הבושת שהיה לכם יהיה לכם משנה פי שנים מהכבוד : וכלימה . ותחת הכלימה שהיה להם בגלות ירונו וישמחו בחלקם הטוב שאתן להם : לכן . בעבור הכלימה שהיה להם מן העכו''ם לזה יירשו בארצם ירושה כפולה ומרובה : שמחת עולם . כי לא יגלו עוד מארצם :

משנה . כפול כמו וכסף משנה ( בראשית מג ) :

תחת בשתכם, (הבושה היא מעצמו והכלמה היא מאחרים), תחת בשתכם שהיה להם בושה בעצמכם על שאבדתם כל חמדה (תתאמרו) משנה תקבלו כבוד כפול, (ותחת) כלמה מאחרים שנכלמתם על אורך הגלות, ירנו חלקם אלה שהכלימו אותם הם עצמם ירונו שירים ורננות על חלקם של ישראל (כמו שרנו תחלה עליהם שירי חרפה ובוז) יאמרו ברינתם ושיריהם לאמר, לכן, תחת הבושה עתה בארצם משנה יירשו כי יירשו ארץ שלשת עממים נוסף על השבעה שירשו מקודם, ותחת הכלמה על ארך גלותם עתה שמחת עולם תהיה להם, וזה ישקל בפלס נגד אורך הגלות :

בשתכם, וכלמה. הבדלם מבואר למעלה (ל' ג') ותתימרו שבפסוק הקודם נמשך לפה, תתימרו, משנה, וכן מלת תחת נמשך גם לכלמה :

כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה . לכך אינו מקבל עולות העכו''ם שכולן גזל : ונתתי פעולתם . של ישראל שתהא באמת או ונתתי פעולתם שפעלו שכר שסבלו גידופי העכו''ם על כבודי באמת :

אוהב משפט . לכן נכון הדבר שיקבלו ישראל את הטובות האלה : שונא גזל בעולה . אפי' בהבאת העולה אני שונא אם בא מגזל וכמ''ש והבאתם גזול וכו' הארצה אותה ( מלאכי א ) : פעולתס . שכר פעולתם אתן באמת : וברית עולם . ברית המתקיים לעולם אכרות להם :

כי אני ה' אהב משפט, ומוכרח שכמו שנמשך הגלות זמן ארוך כן אשמחם בתשועה נצחיית, ואני שנא גזל אף בקרבן עולה כמ''ש והבאתם גזול, ומוכרח שאשיב להם גזילת ארצם עם פירות ושבח, ולכן בארצם משנה יירשו ונתתי פעלתם באמת, יען שאני אוהב משפט, וגם בריתי יהיה לנצח :

ונודע בגוים זרעם . זרע ישראל יהיה ניכר בחשיבות : וצאצאיהם . הבנים היוצאים מהם יהיו נודעים בתוך העמים וכפל הדבר במ''ש : כל רואיהם . כל הרואה אותם יכיר בהם אשר הם זרע המבורך מה' :

וצאצאיהם . מלשון יציאה והם הבנים : יכירום . מלשון הכרה :

ונודע, זרעם יהיו נודעים בגוים לשם ותהלה, ולא לבד זרעם הגדולים כי גם צאצאיהם הקטנים, ולא לבד בגוים עכו''ם הפחותים כי גם בתוך העמים החשובים, יהיו נודעים בשם עד שכל רואיהם יכירום לאמר עליהם שהם הם הזרע אשר ברך ה', כי יהיו מצויינים בהדרת קדש :

זרעם, צאצאיהם. הבדלם מבואר למעלה (מ''ד ג'), וההבדל בין עמים וגוים למעלה (א' ד') :

כחתן . אשר ילבש לבושי פאר ככהן גדול : וככלה תעדה כליה . תכשיטיה :

שוש אשיש . אז יאמר ישראל שוש אשיש בתשועת ה' תגל נפשי בעזר אלהי : כי הלבישני וכו' . ר''ל סבב אותי בישע ובצדקה כלבוש המסבב את הגוף וכמעיל המעטף את הלובשו : כחתן . כמו החתן אשר יגדיל פארו וכמו הכלה אשר תתקשט כלי תכשיטים :

שוש אשיש . ענין שמחה : תגל . מל' גילה וששון : ישע . מל' תשועה : מעיל . שם מלבוש מה : יעטני . ענין עטיפה : יכהן . ענין גדולה : תעדה . מלשון עדי וקשוט כמו ועדית עדי ( יחזקאל כג ) :

שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי, השישה היא הפעולות החיצונות שיעשו להוראת השמחה, והגיל היא גילה הלביית על טובה חדשה שלא קוה עליה עד עתה. וכן יש הבדל בין ה' ובין אלהי, כי אלהי מורה ההשגחה הפרטיית המיוחדת, אומר אני אשיש בגלוי בה' שהוא בורא כל, ואגיל עוד גילה חדשה בלבבי מצד שיתגלה לי שהוא אלהי המיוחד לי בהשגחתו, ומפרש, כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני, הבגד ילך בו האדם מלמטה והוא תפור כמדתו, והמעיל עשוי לעטות ולהתעטף בו על בגדיו, ואינו תפור למדת האדם, מציין {{{א}}} שה' ילביש אותי את ישועתו והיא תהיה לי כבגד מלמטה תפור למדתי, שתהיה הישועה פרטית מיוחדת לי לבד, {{{ב}}} שמלבד הישועה שיושיעני יכירו כל העמים את צדקתי, ויכירו על ידי דת האמת והאמונה האמתיית ועכו''ם ישליכו את עצביהם, ובזה מעיל צדקה יעטני, זה יהיה כמעיל שאעטה אותו על כל הבגדים. ועל הישועה, שיראו כולם צדקתי שיתראה אז לעיני כל, וזה יהיה ג''כ כמעיל בשני פנים, {{{א}}} מצד שיתראה בגלוי לעיני כל, {{{ב}}} שאינו תפור למדתי כי תכלית התגלות הצדקה יהיה שיכירו כל עכו''ם אמונת ה'. וזה מגביל נגד שוש אשיש בה' מפרש כי הלבישני בגדי ישע, ונגד תגל נפשי באלהי המיוחד לי עפ''י מעשי וצדקתי זה יהיה ע''י שיעטני מעיל צדקה שהכל יראו שהוא אלהי מיוחד לי ע''י צדקתי, ומבאר כחתן, הדלתות מגבילים, כי הלבישני בגדי ישע כחתן יכהן פאר, כי הישועה תהיה הבגד שאקבל מאתו מנחת שי ונדבה, ובזה ידמה כחתן אשר יכהן את הכלה בבגדי פאר שיתן לה מתנה מצדו, ומעיל צדקה יעטני ככלה תעדה כליה, ע''י המעיל צדקה שזה יהיה שלי מצד מעשי וצדקתי, אדמה אנכי ככלה אשר תעדה כליה של עצמה נוסף על העדי והפאר שלו שכהן אותה החתן, כי כן המעיל הזה יהיה שלי עפ''י מעשי :

שוש, אגיל, הבדלם מבואר למעלה (לה א'). בה'. באלהי, מבואר הבדלם (א' ד'). וההבדל בין בגד, ומעיל (למעלה נט יז) :

כי כארץ תוציא צמחה וגו' :

כי כארץ . כמו הארץ מוציאה צמחה אחר שנרקב ונפסד הגרגיר הזרוע וכמו הגנה המצמחת הדברים הנזרעים בה אחר ההפסד כן יצמיח ה' לישראל צדקה והלול :

וכגנה . מלשון גן : זרועיה . מלשון זרעונים :

כי כארץ, מבאר שנית, כמו שיש הבדל בהוצאת הצמחים, שהארץ הבלתי זרועה תוציא צמחה הגדל בה מעצמה, והגנה הזרוע זרועיה תצמיח, תצמיח את הזרע שזרעו בה, כן ה' אלהים יצמיח צדקה ותהלה. כארץ תוציא צמחה מעצמה כן יצמיח ה' צדקה, והוא הישע שלא יהיה ע''י זרע מעשינו רק יגדל מעצמו בחפץ ה' אשר יעשה מצד הצדקה העליונה שגדרה הוא המעשים שיעשה שלא מצד הזכות רק בחסד, וכגנה זרועיה תצמיח כן יצמיח ה' תהלה נגד כל הגוים, כמו שזרע הגנה יתהלל בו הזורע כי זרע וקצר לפי יגיעתו, כן מזה הצד שמעיל צדקה יעטני נתהלל לעיני כל הגוים במעשינו הטובים :

צדקה. שאצל ה' הוא אשר יעשה לפי החסד בכח הצדקה העליונה כנ''ל (נט יז) :