שמרו משפט . שמרו משפטי התורה ועשו צדקה זה עם זה : כי קרובה . עי''ז תהיה תשועתי קרובה לבוא וצדקתי לכם תהיה קרובה להיות נגלה לעין כל :

שמרו משפט, בין אדם לחברו, ועשו צדקה בין אדם למקום, כי קרובה, הוא עפ''י המשל שדבר בסימן הקודם, שחסד ה' מוכן תמיד ואינו משתנה בשום זמן, רק הדבר תלוי בהכנת המקבלים ולפי מעשיהם, עז''א כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות, (הצדקה הוא מה שה' מצדיק את בריותיו ומזכם בצדקה לא בשורת הדין רק בחסד, וע''י הצדקה ישלח להם הישועה, מצייר הצדקה כבר ישנה במציאות כי היא לא נשתנית, רק אתם אינכם רואים אותה, כי היא מכוסה מעיניכם, וע''י שתעשו משפט וצדקה תתגלה ותראו אותה, ואז תבא הישועה, כי הישועה עדן איננה, בעוד שהצדקה נעלמת מעין המקבל) :

משפט, צדקה. בארתי למעלה (א' כז) שכ''מ יהיה המשפט בין אדם לחברו והצדקה בין אדם למקום, המשפט צריך שמירה בל יעבור חק, והצדקה צריכה עשיה לפעול ולעשות, וההבדל בין צדקתי ובין ישועתי מבואר לקמן (נט יז) :

יעשה זאת . שומר שבת וגו' :

יעשה זאת . את האמור למטה שישמור את השבת מלחללו כי הוא יסוד מוסד על אמונת חידוש העולם וא''כ בזה בודאי ישמור ידו מעשות כל רע הואיל ומאמין שיש בורא :

אנוש . שם משמות אדם : יחזיק . יאחז : מחללו . כמו מלחללו :

אשרי, ר''ל הצדקה והישועה עומדים מוכנים לבא, רק הכל תלוי במעשה האדם והכנתו כי אשרי אנוש יעשה זאת, שהוא במעשיו יגלה הצדקה ויביא הישועה, (וגם בן אדם שהוא עוד קטן מאנוש, הגם שלא יעשה זאת בהחלט רק עכ''פ יחזיק בה ויתמוך בה שלא תתמוטט) והוא ע''י שישמור שבת מחללו זה נגד צדקה שבין אדם למקום, ושומר ידו מעשות כל רע בין אדם לחבירו :

אנוש, בן אדם. בארתי למעלה (נא יב) אנוש מורה אדם קטן. ובן אדם מציין עוד חסרונו מצד שהוא נולד מאדם, ובזה תבין מ''ש בפרושי :

הבדל יבדילני ה' מעל עמו . למה אתגייר הלא הקב''ה יבדילני מעל עמו כשישלם שכרם : ואל יאמר הסריס . למה איטיב דרכי ומעללי הן אני כעץ יבש מאין זכרון :

הנלוה . המתחבר עצמו אל ה' להאמין בו : הבדל יבדילני . אהיה נבדל מישראל בעת יקבלו הטובה ולא אקבל עמהם ואם כן למה אצדק : הן אני עץ יבש . כמו עץ יבש שאין מגדל פרי כן אני מבלי זרע ולא ישאר שמי לזכרון ועל מה איישר דרכי :

הנלוה . ענין החברה והריעות כמו ונלוה הגר ( לעיל י ) : הבדל . ענין הפרשה ופירוד : הסריס . כן יקרא מי שאינו מוליד :

ואל יאמר, כי יש קיים באיש ויש קיים במין, והקיום במין תלוי בשלשלת הנולדים לפניו ולאחריו, אבל הקיום האישי א''צ דבר כי הנפש קיימת מצד עצמה גם אב ובן אין לה, עתה נגד מ''ש כי הכל תלוי בהכנת המקבל יהיה המקבל מי שיהיה, אף סריס ובן נכר. אומר כי עד עתה הסריס היה דואג על שחסר לו היחוס שאחריו, והבן נכר היה דואג על שחסר לו היחוס מלפניו, כי עתה לא יאמר עוד בן הנכר הנלוה אל ה' כי יבדילהו ה' מעל עמו, יען שיחוסו מלפניו היה מעכו''ם, וכן הסריס לא יאמר הן אני עץ יבש בלתי נושא פרי, וחסר אצלי סוף השלשלת המיני :

הנלוה. פעל עבר, וקמץ הה''א עד, והה''א במקום אשר, כמו ההולכים אתו :

ומחזיקים . אוחזים :

באשר חפצתי . בהדבר אשר חפצתי אני : ומחזיקים . אוחזים בתורתי אשר כרתי עליה ברית עם ישראל :

כי כה אמר ה' לסריסים, כי הקיום האישי טוב יותר מקיום המיני, והקיום האישי הנצחיי ישיג ע''י שלשה דברים, אמונה, מצות, לימוד התורה, (האמונה, והעיון, והמעשה). אשר ישמרו את שבתותי, זה יסוד האמונה, שעי''ז מעיד שמאמין בחידוש ובהשגחה, ובחרו באשר חפצתי הוא המצות והעבודה, ומחזיקים בבריתי הוא למוד התורה, אם לא בריתי יומם ולילה וכו', אז :

בביתי ובחומותי . בבית המקדש מבפנים לחומת הר הבית אשר שמה ישבו כסאות למשפט מושב הסנהדרין והזקנים שם אתן לו מקום וזכרון שם ר''ל שם יהיה מקומו ושם יזכר לטובה והוא דבר הטוב יותר מזכרון הבא מבנים ובנות : שם עולם אתן לו . ר''ל עד עולם יזכר לטובה אשר לא יכרת זכרון שמו :

יד . מקום כמו ויד תהיה לך ( דברים כג ) :

ונתתי להם, כי ע''י שהוא ערירי מבנים, יחסרו לו שני דברים, {{{א}}} משען ועזר בביתו בחייו, {{{ב}}} שארית אחרי מותו שישאיר מינו, נגד זה לעומת היד והחיזוק בביתו, אתן לו (הדלתות מגבילים, בביתי יד ובחומותי שם), בביתי יד, ימצא יד עוזר וסומך אותו בביתי, ונגד השארית אחר מותו, אתן לו בחומתי שם אשר יהיה טוב לו מבנים ובנות, כי הקיום המיני ושאריתו נפסק אחרי דור בניו, אבל שם זה, שם עולם יהיה אשר לא יכרת :

על ה' . כמו אל ה' : כל שומר שבת . כל מי בהם אשר ישמור את השבת מלחללו וכל האוחזים בתורתו הנתונה בברית :

לשרתו . ענין עבדות ושמוש :

ובני הנכר לשרתו, נגד עבודה ומצות (ואמר תחלה ישרתהו שירות קל ואח''כ יוסיף אומץ לאהבה את שם ה' וע''י שיעבוד מאהבה יהיו לו לעבדים העובדים תמיד ביום ובלילה כי העובד מיראה הוא רק משרת לפי החיוב והצורך אבל העובד את ה' מאהבה הוא עבד תמידי), כל שמר שבת מחללו נגד אמונה, ומחזיקים בבריתי נגד תורה :

לשרתו, לעבדים. השירות קל מן העבדות, כמו שבארתי בכ''מ :

לכל העמים . ולא לישראל לבדם כי אף לגרים :

והביאותים . את העושים כל אלה אביא אל הר קדשי הוא בה''מ שוה בשוה עם האזרח בישראל : ושמחתים . אשמחם בבית המוכן להתפלל שם לפני : לרצון . יהיו מקובלים ברצון על מזבחי : יקרא לכל העמים . ר''ל יהיה מוכן לבית תפלה לכולם :

והביאותים אל הר קדשי, ושם ילמדו תורה ואמונה, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, ושמחתים בבית תפלתי הוא נגד עבודה, כי עולותיהם וזבחיהם יהיו לרצון על מזבחי, שלא יביאו אותם על חטא רק נדבה, ובזה יראו כי איני מבדילם מישראל רק ביתי יהיה בית תפלה לכל העמים :

עוד אקבץ עליו . מן האומות שיתגיירו ונלוו עליהם : לנקבציו . נוספים על קבוצי ישראל :

מקבץ . המקבץ את ישראל : עוד אקבץ עליו . על ישראל אקבץ עוד להיות נוספים על הנקבצים מישראל :

עוד אקבץ עליו, על נקבציו שיתקבץ מישראל עוד אקבץ עליו גרים :

כל חיתו שדי . כל גירי האומות . אתיו והתקרבו אלי ותאכלו את כל חיתו ביער את גבורי האומות שאמצו את לבם מלהתגייר : חיתו שדי . חית השדה אין כחה רב כחית היער חית השדה חלשה ותשות כח מחית היער ועל שאמר עוד אקבץ עליו אמר המקרא הזה :

כל חיתו שדי . חיות השדה אין כחם רב כחיות היער ואמר האומות הנמשלות לחית השדה והם אותם שלא אמצו לבם ונתגיירו : אתיו . בואו לאכול ולרצות את האומות הנמשלות לחיות אשר ביער והם אותם שאמצו לבם ועמדו במרדם :

חיתו . הוי''ו יתירה : אתיו . בואו כמו שובו אתיו ( לעיל כא ) :

כל חיתו שדי, מתחיל ענין חדש, נגד נביאי השקר ומנהיגי הדור ההוא שלא היו מוכיחים את ישראל, מדמה במליצתו את ישראל לעדר הרחלים, שהרועה אינו משגיח עליו והעדר הפקר לזאבים וחיות רעות, קורא, אתם כל חיתו שדי אתיו לאכל, את הצאן האלה, ואף כל חיתו ביער הרחוקים מן הישוב באו לאכול, ואל תתיראו מן הרועים שומרי הצאן, כי.

צופיו עורים כולם . לפי שאמר דרשו ה' וכל הענין והם אינם שומעי' חוזר ואומר הנה הנביאים צועקים להם ומכריזים על התשובה ותיטיב להם והרי פרנסיהם כעורים כולם ואינם רואין את הנולדות כצופה המופקד לראות את החרב בא להזהיר את העם והוא עור מלראות את החרב באה ואלם מלהזהיר את העם ככלב שמינוהו לשמור הבית והוא אלם מלבנות כך פרנסי ישראל אינם מזהירין אותם לחזור למוטב : הוזים שוכבים . פי' דונש נרדמים שוכבין ויונתן תירגם ניימין שכבין ואין לו דמיון :

צופיו עורים . עתה חזר להוכיח את ישראל ואמד הצופים שלהם אשר הועמדו לראות אם השונא בא לעיר הנה המה עורים ואינם רואים ור''ל שרי העם המדריכים את העם אינם משגיחים לתקן דרך העם ועושים עצמם כאלו לא ידעו בקלקול הדור : כולם כלבים אלמים . כל השרים מישראל אינם מזהירים את העם על התשובה ולא יועילו להם והמה ככלבים אלמים אשר לא יוכלו לנבוח להבריח החיות הטורפות מן העדר שאין בהם תועלת : הוזים שוכבים . השרים המה נרדמים בשינה עמוקה או שוכבים על המטה להתענג להביאם לידי תנומה הוא שינה קלה כי יאהבו' את התנומה כדרך המתענגים ולא שמו לב בתקון העמ :

צופיו . מלשון צופה הרואה על המגדלים : לנבוח . כן נקרא צעקת הכלב : הוזים . ענין תרדמה כת''י ואין דמיון : לנום . מלשון תנומה והיא שינה קלה :

צפיו עורים כלם, ואין רואים על הצאן, ויכנה את הצופים האלה בשם כלבים, כי גם הכלב הוא שומר הצאן, ואומר אל החיות הרעות בל יתיראו כי הכלבים ינבחו עליהם עת יבואו לטרוף מן העדר, כי הכלבים צריך שיהיה להם ג' תנאים. {{{א}}} שיראו בבוא הטורף בלילה, אבל הם עורים כולם. {{{ב}}} שיוכלו לנבוח על הטורף אבל הם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח. {{{ג}}} שיהיו נעורים כל הלילה, והם הזים שכבים אהבים לנום, וא''כ אין להם להתירא מכלבים האלה :

עורים, לא ידעו. הכפל הוא באור החסרון הנמשך מהם, ע''י שהם עורים, עי''כ לא ידעו מה נעשה בעדר. ע''י שהם אלמים עי''כ לא יוכלו לנבוח, ואין לכם לירא מנביחתם, ע''י שהם הוזים עי''כ הם אוהבי לנום :

והכלבים עזי נפש . רוצים למלאות כריסם : והמה רועים . כמו שהכלבים לא ידעו שבעה כן הרועים לא ידעו הבין מה יהיה באחרית הימים : כולם . לדרך הנייתם פנו איש לבצעו לגזול את שאר העם שהם ממונים עליהם : מקצהו . כמו ( בראשית יט ) כל העם מקצה מקצה מניינם ועד קצהו כולם נוהגי' כן :

והכלבים עזי נפש . כמו שהכלבים המה בטבעם חזקי התאוה ואינם יודעים משביעה כי בכל עת יתאוו תאוה : והמה רועים . וכן השרים ההמה הרועים את עצמם להתענג בתענוגים אינם יודעים בינה להשכיל אשר מי שמשוקע בתענוגים הוא חסר מהם כי בכל עת יתאוה להוסיף וא''כ הוא מאוד מעונה : לדרכם פנו . כל אחד פונה לדרכו במקום שיוכל לענג נפשו : איש לבצעו . כל אחד פונה לבצוע בצע : מקצהו . רצה לומר כולם עושין כן מן הקצה אל הקצה והוא מקרא קצר :

עזי . ענין חוזק : נפש . ענין תאוה כמו בנפש צרי ( תהלים כז ) : רועים . מלשון מרעה והוא לשון מושאל על אכילת התענוג : לבצעו . ענין גזל כמו מה תקות חנף כי יבצע ( איוב כז ) :

והכלבים, אומר הג' מעלות שי''ל להכלב אין להם, לעומת זה יש להם החסרונות שיש לו להכלב, {{{א}}} שכלבים האלה הם עזי נפש. {{{ב}}} שלא ידעו שבעה, רעבתנים ככלב, עתה באר הנמשל כי כמו שכלבים עורים אין יכולים לראות כן המה רעים לא ידעו הבין, ונגד הוזים שוכבים, אומר כולם לדרכם פנו, שחוץ מה שאין יכולים לראות ולהבין אין רוצים להשגיח על הכלל, רק כ''א פונה לדרכו, ואם עכ''פ לא היו מזיקים את הכלל אבל הם עוד פונים איש לבצעו לעשוק ולחמוס :

אתיו אקחה יין . כך היו אומרים זה לזה : והיה כזה יום מחר . במאכל ובמשתה :

אתיו . כ''א יאמר לחביריו בואו עמי ואקח יין : ונסבאה שכר . כפל הדבר במ''ש : והיה כזה . כמשפט היום הזה יהיה יום מחר ועוד יהיה גדול ויתר מאד מהיום ר''ל נעסוק במשתה כמו היום אבל ברוב הכמות :

ונסבאה . ענין שכרות כמו זולל וסובא ( דברים כא ) : שכר . יין ישן : יותר . מלשון יתרון :

אתיו, נגד מ''ש והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה, אומרים איש לחברו אתיו אתם אני אקח יין, ונסבאה שכר עד שנשתכר, והיה כזה יום מחר שגם מחר נעשה כן ביתר שאת, כי אין לנו רק לאכל ולשתות אכל ושתה כי מחר נמות כי הלא הצדיק אבד וכו' :

אקחה יין ונסבאה שכר. יין לשתיה ושכר לשכרות כנ''ל (כט ט') וסבא שכרות כנ''ל (א' כב) :