הילילו אניות תרשיש . שהיו מתעשרים על ידי סוחרי צור שהיו מביאים אניות תרשיש סחורה לצור , תרשיש שם הים : כי שודד מבית מבוא . כי שודד מבפנים מקום שהייתם רגילין לפונדק מלבוא עוד לתוכו ולא יהיו עוד לכם מקום בצור ללון שם : מארץ כתים . הם הרומיים : נגלה למו . השודד לאנשי צור , ד''א מארץ כתים נגלה לאנשי תרשיש שוד של צור שברחו בני צור אצל כתים ומשם נשמעה השמיעה :

הילילו אניות תרשיש . אנשי הספינות ההולכים על ים תרשיש להביא סחורה לצור הילילו מעתה על חורבן צור : כי שדד . כי צור שודד מהיות בה בית ומהיות מובא בה : מארץ כתים . שוד צור נתגלה לאנשי האניות מארץ כתים כי שמה ברחו בני צור :

הילילו . מל' יללה : שודד . נעשק : מבית . מהיות ביוז וכן מבוא ודוגמתו וימאסך ממלך ( שמואל א טו ) ופי' מהיות מלך : למו . להם :

משא צר, נשא משאו, איך אחר שנפלה צור ביד נבוכדנצר ברחו פלטים לארץ כתים והודיעו שם השמועה בראשונה, ובעת עברו אניות של עיר תרשיש שהלכו לצור לסחורה דרך ארץ כתים, נגלה להם ע''י בני כתים מפלת צור. ושיעור הכתוב מארץ כתים נגלה למו (לאניות תרשיש) אלה הדברים, בני כתים אמרו להם, הילילו אתם אניות תרשיש, כי שודד מבית שלא תמצאו בית אכסניא ללון, ואף גם מבוא שלא תמצאו אף חוף שיבאו האניות שם, כי אחר שכבש נבוכדנצר את צור והרס כל הבתים, עלה הים והציף הכל עד שנחרב גם החוף שהיה שם לאניות :

צר. היא העיר המפוארה בימי קדם, בארץ פעניציען הקדומה הנודעת בשם טירוס, רבת המסחר והמרכולת לאיים רחוקים : וצידון. גם היא היתה מהוללה מאד ע''י המסחר ויפוזו זרועותיה לרבים עמים ע''י חורבן צור : תרשיש. היא העיר טארטעסיס במדינות שפאניען הקדומה שהיתה קשורה עם צור בערבון ומסחר : מבית. מהיות בית, וימאסך ממלך (ש''א טו) מהיות מלך, והשבתיך מזונה (יחזקאל טז) מהיות זונה, וכן מבוא, מהיות בוא, מקום לבוא בו :

דומו יושבי אי . התאבלו ושבו דומים יושבי אי הים למה סוחרי צידון עוברי ימים היו רגלים למלאותך כל סחורה עכשיו כשתפול צור תפול צידון עמה שסמוכות היו זו לזו בתוך מהלך יום :

דומו יושבי אי . יושבי כל אי מהאיים סביבות צור שבו דומו והתעצבו כי עיר סחורתכם נחרבה : סוחר צידון . ר''ל וכן כל סוחר מסוחרי צידון : עובר ים מלאוך . כי כל מי שהיה עוברים בספינות הים ממלא אותך צור בהרבה סחורות ומזה היה לסוחר צידון ריוח גדול ועתה שבת המסחר :

דומו . ענין שתיקה כמו וידום אהרן ( ויקרא י ) ור''ל התעצבו כי דרך המתעצב לשבת דומם :

דמו, צידון היתה סמוכה אל צור, ובעת שלות צור לא היתה נחשבת לכלום, ואחר מפלתה הוסב כל המסחר אל צידון ונתעשרה מאד, עד שנחרבה אח''כ גם היא ע''י נבוכדנצר, ומצייר כי צידון מתאבלת על צור, כי היה לאנשי צידון אז היזק רב, כי היה להם בצור רכוש ומרכולת, והנביא אומר להם, דמו אתם ישבי אי למה תבכו על חורבן צור, בפרטות אתה סחר צידון למה תבכה, הלא מעתה עבר ים ימלאוך בסחורה, כי יסוב המסחור אליך, וחסרונך בצור יתמלא עתה כפלים :

סחר צידון עבר ים. לשון יחיד על רבים, כמו ויהי לי שור וחמור, כי אם הסוס אסור והחמור אסור, שמלה לכה קצין תהיה לנו, ודומיהם :

ובמים רבים . היה בא זרע ממצרים היושבת על נהר שיחור אל צור : קציר יאור . מצרים היה תבואה של צור : שיחור . הוא נילוס שנאמר ( יהושע יג ) מן השיחור אשר על פני מצרים והיו מביאים התבואה לצור באניות מצרים : ותהי . צור סחר גוים . מעם רב שהיה בה כל הגוים מביאין לה סחורה :

ובמיס רבים . בדרך מים רבים היה בא לצור זרעים ממצרים היושבת על שיחור : קציר יאור תבואתה . התבואה הבאה אל צור הים מקציר יאור ר''ל הנקצרות משדות מצרים הגדל על ידי השקאת היאור והיתה רבת התבואה וטוב למאכל והוא כפל ענין במ''ש : ותהי סחר גוים . צור היתה סחר גוים כולה היו סוחרים עמה :

שיחור . הוא הנילוס : יאור . הנילוס נקרא יאור :

ובמים רבים זרע שיחור, גם תתמלא עתה בזרע שיחור הוא יאור מצרים ששולחים אותו על מים רבים לאיים רחוקים לסחורה, כי מצרים היתה מגדלת תבואות רבות, והיתה מספקת למדינות רבות. זרע קציר תבואתה, ר''ל בין הזרע בין קציר יאור, בין תבואתה של היאור, כי היו מוציאין ממצרים תבואה מיוחדת לזרע שיצא דוגמתה, וגם היו מוכרים אותה כמו שהיא עם הקשין והשבולת וזה נקרא קציר יאור, וגם היו מוכרים תבואה שנתמרחה בכרי שזה נקרא תבואה, ובכל אלה המינים העומדים למסחר עובר ים ימלאוך, עד כי ותהי סחר גוים, תהיה עתה עיר מסחר לגוים רבים, ולכן אין לכם להצטער על מפלת צור :

תבואתה. חסר וי''ו ותבואתה כמו שמש ירח, ראובן שמעון, וה''א הנקבה מוסב על הזרע :

בושי צידון . שטפלה לצור : כי אמר ים . כי אמרה צור היושבת במעוז הים שהוא עיקר ראש המלכות הריני כמו שלא חלתי ולא ילדתי בחורים כי כולם נהרגו והרי כמו שלא רוממתי בתולות וכן ת''י , ורבותינו אמרו באגדה בושי צידון כי אמר ים מה אני שאין לי בנים ובנות לדאג עליהם שלא יתפשו בעוני איני משנה מצות קוני לעבור גבול חול אשר שם לי על אחת כמה וכמה בושי צידון שיש לך לדאג בכל אלה :

בושי צידון . כיון שחרבה מקום סחורתך בושי והכלמי : כי אמר ים . כי הים המקיף את צור אמר ומקונן בעד צור וכה יאמר אתה צור מעוז כל הערים היושבים לחוף הים יש לך לומר ולקונן הריני כאלו לא חלתי וכאלו לא ילדתי וכו' כי נשארתי שממה מבלי בנים ובנות והואיל וכן בושי צדון כי להיכן תוליך סחורתך : רוממתי . חוזר על מלת ולא כאלו אמר ולא רוממתי בתולות :

מעוז . ענין חוזק : חלתי . כן יקראו חבלי הלידה וכן חלנו כמו ילדנו ( לקמן כו ) : רוממתי . ענינו כמו גדלתי :

בושי צידון, אבל ישוב המליץ מדבריו, אומר אל תדמי, לחנם התחלת לשמוח על מפלת צור ועל שהוסב מסחרה אליך, בושי על שמחתך זאת, כי זה גרם גם חורבנך וע''י הצלחתך עתה בא האויב גם להחריבך. כי אמר ים, ר''ל הים, ובפרטות מעוז הים המקום החזק של הים שבו נעשה אי ומבצר לישוב בני אדם תוך הים, הוא אמר, הלואי לא חלתי הלואי לא היה לי חבלי יולדה כלל, אחר שכולם נאבדו, ואם היה לי חבלי יולדה הלואי ולא ילדתי והיו הבנים מתים ברחם, ואם ילדתי הלואי ולא גדלתי בחורים והיו מתים בקטנותם, והלואי ולא רוממתי בתולות, במעלה וחשיבות, כי ע''י שמתו בגדלותם גדול הצער כפלים, כמ''ש בקללת עלי (ש''א ג') וכל מרבית ביתך ימותו אנשים, והוא משל נמרץ על צידון, כי על המת בזקנותו, או על היונק והנפל אין מתעצבין עליו כ''כ, אבל על בחור שנקטף במבחר שנותיו האבל גדול מאד, וכן אם היתה צידון מארכת בשלותה כצור לא היה העצב גדול כ''כ, אבל אחר שלא האריכה ימים היה טוב יותר אם לא נולדה והיתה נפל, והיינו אם לא היתה מתחלת להצליח כלל :

גדלתי, רוממתי. בארתי למעלה (א' ב') רוממתי הוא אחר הגידול שמרוממו במעלה וחשיבות :

כאשר שמע למצרים . אשר שמעו על מצרים שהבאתי עליהם עשר מכות וסוף טבעו בים : יחילו . יבהלו : כשמע . השומעים כשיצא שמע צור כי גם מכותיה של צור יהיו דוגמת אותן מכות , דם ואש ( יואל ג ) דוגמת מכת דם , קול שאון מעיר ( לקמן סו ) זו קרקור הצפרדעים , ונהפכו נחליה לזפת וכו' :

כאשר שמע למצרים . כאשר יהיה נשמע למצרים אבדן צור יחילו מפחד האויב שלא יבוא גם עליהם וימלאו רעדה כמו שחרדו אנשי צור בשמעם אשר האויב בא עליהם :

יחילו . מל' חיל ורעד :

כאשר שמע למצרים, בעת שיגיע השמועה למצרים מן מפלת צידון אז יחילו אנשי מצרים על שמועה זאת כאשר חלו על שמע צר, בעת באה להם שמועת צור, כמו שהפסידו אנשי מצרים ברכושם במפלת צור שהיתה סחורתם שמה, כן הפסידו עתה בצידון :

עברו . אנשי צור לברוח לתרשישה :

עברו תרשישה . אתם הסוחרים המסתחרים אל צור מעתה עברו לארץ תרשיש להסתחר שמה והיא גם היא יושבת בחוף הים ויש מקום להסתחר שמה בשעת הדחק : יושבי אי . יושבי כל אי מהאיים סביבות צור עשו יללה כי מעתה לא תלכו שמה להסתחר :

עברו, בזה מסיים מאמרו נגד שאמר תחלה דומו יושבי אי, שלא יתאבלו, ושוב חזר מדבריו שיתאבלו על צור, מסיים לאמר א''כ אחר שלא תרויח בהצלחה זאת שלא תאריך ימים, איעצכם עברו תיכף לברוח לתרשיש, והלילו ישבי אי, הלילי צידון על מפלת צור, ואל תדומי, וכ''ש שאל תשמחי :

הזאת לכם עליזה . הרי נפלה לפניכם ויאמר לכם הזאת העיר שהיתה עליזה בעיניכם אשר מימי קדם קדמתה היתה עליזה עכשיו יובילוה רגליה מרחוק לבקש לה מנוח :

הזאת לכם . אמר כנגד אנשי צור וכי זאת חשבתם שתהיה לכם צור שהיתה קריה עליזה מרוב העושר והכבוד מימי קדם קדמתה קדמת העיר וראשית בנינה היא מימי קדם ר''ל משנים מרובות : יובילוה . חוזר לתחילת המקרא לומר וכי חשבתם שאנשי עיר כזאת יוליך אותם רגליהם לארץ מרחק לגור שמה ר''ל לברוח מפני האויב וללכת רגלי למרחוק :

הזאת . בה''א התימה : עליזה . ענין שמחה : יבולה . ענין הבאה כמו יובל שי ( לעיל יח ) : מרחוק . כמו למרחוק : לגור . לדור :

הזאת, עתה ישים פניו על צור, מסב דבריו אל בני תבל, כמתפלא לאמר, השמעתם מעולם כי עיר עליזה תעזוב מקומה לנוע אל ארץ מרחק, ומי יעץ זאת לצור, אין זה כי אם אלהים. הזאת לכם עליזה, יאמר מה שעזבה צור מקום מולדתה הוא דבר זר מאד משתי פנים, {{{א}}} בהשקף על המקום שיצאה משם, {{{ב}}} בהשקף על המקום אשר לשם תנוע. בהשקף על המקום שיצאה משם, הן יקרה כזה משני פנים, {{{א}}} אם הוא מקום רע בלתי משמח יושביו, לעומת זה אמר הזאת לכם עליזה, {{{ב}}} אם שבתם במקום זה לא ארך לו הימים ונקל להם לעזוב אותו לעומת זה אמר הלא מימי קדם קדמתה, קדימה שלה היא מימי קדם, שגם מימי קדם כבר היתה עיר קדומה וישנה. בהשקף על המקום שהולכים לשם, {{{א}}} הממיר מקומו בהכרח ידע לאן הולך, לא שילך לאשר יובילוהו רגליו, מבלי מקום מכוון ועז''א איך יובילוה רגליה, כי אינה יודעת עדיין לאן תלך, {{{ב}}} יקרה שילך מבלי לדעת איזה מקום, אל מקום קרוב במדינה עצמה שיודע עכ''פ מהות המדינה, לעומת זה אמר מרחוק, {{{ג}}} יקרה לפעמים שילך גם מרחוק לבקש מקום, אבל לא ישא אתו ביתו וכלי תשמישו לדור שם, רק לתור מקום, לעומת זה אמר לגור, שכבר עקרו דירתם מן המקום הראשון וא''כ א''א שתהיה יציאתם צאת מרצונם, וא''כ יתפלא לנו :

קדמתה. שם, והה''א כינוי לנקבה קדמת שלה, ומפיק ה''א :

כנעניה . תגריה כמו ( הושע יב ) כנען בידו מאזני מרמה , ולא יהיה כנעני עוד ( זכריה יד ) :

מי יעץ זאת . כאלו הנביא מתמה ואומר מי יעץ עצה כזאת על צור המעוטרת בעושר וכבוד אשר סוחריה המה שרים ומכובדים ר''ל על דעת מי עלה להחריב עיר כזאת :

המעטירה . מל' עטרה ור''ל המפוארה : כנעניה . ענין תגר וסוחר כמו וחגור נתנה לכנעני ( משלי לא ) וכפל הדבר במ''ש :

מי יעץ זאת, מי המשגיב בכחו לגזור עצה כזאת על צור אשר גדלה מאד, {{{א}}} במלכות וממשלה שלא לבד שהיא לובשת עטרת מלוכה עוד היא המעטירה הנותנת כתר על ראש מלכים, {{{ב}}} בעושר אשר סחריה הגדולים הם שרים ומושלים מרוב עשרם, וגם כנעניה הקטנים הם גם כן נכבדי ארץ שאף הרוכלים שלה המחזירים בעיירות שהם מבוזים בכ''מ, הם מכובדים מרוב עשרם, ומי יעץ עליהם כזאת :

יעץ. העצה המוזכרת בכ''מ אצל ה', היא גמר גזרתו, ומשפטו הנחרץ כנ''ל (ה' יט, יד כד) : סחריה, כנעניה. סוחרים הם הסוחרים הגדולים העוברים ימים ומדינות, היתה כאניות סוחר, וכנען הם הסוחרים הקטנים המוכרים לאחדים בעירם. כנען בידו מאזני מרמה, ולא יהיה עוד כנעני בבית ה', שהם המוכרים דברים קטנים, ושם כנען נגזר מאנשי פעניציען, היוצאים מבני כנען שהם חדשו את המסחר בימי קדם כנודע בקורות העתים ועל שמם נתן שם כנען אל הסוחרים, וכ''ה ברבה ויקרא (פרשה יז). ויונתן תרגם שלטונאה, אבל במס' ב''ב (עה) פסחים (נ) מפרש סוחרים :

כל צבי . מצב חזק :

ה' צבאות יעצה . כאלו משיב לעצמו לומר ה' יעץ העצה ההיא ולא בא במקרה כי אם בהשגחה צוה להחריבה על מרבית גאותה בעשרה : לחלל גאון כל צבי . למען השפיל גאון כל ארץ חמדה ולהבזות דעת הנכבדים כי הכל יקחו מהם מוסר ולא יוסיפו להתגאות :

לחלל . מל' חלול והשפלה : גאון . מל' גאוה : צבי . ענין חמדה כמו נחלת צבי צבאות גוים ( ירמיה ג ) : להקל . מל' קלות ובזיון :

ה', משיב אין זאת כי אם ה' יעץ עליה זאת, ואם תשאל לאיזה תכלית גזר זאת עליהם משיב מפני שנמצאו בה שני דברים שנואים בעיני ה', {{{א}}} חמדת הממון והרכוש שרדפו אחריו כ''כ, עד שיחסו גאון ועוז לכל צבי ודבר חמדה ורצה ה' ע''י מפלת צור לחלל גאון כל צבי ולהראות שאין בו ממש. {{{ב}}} מפני שרדפו אחר הכבוד והמשרה, וה' רצה להקל כל נכבדי ארץ, ולהשפיל גאים :

עברי ארצך . לגולה : כיאור . כיאור הזה שעולה ומתפשט : בת תרשיש . צור היושבת בים תרשיש : אין מזח . אין לך עוד חוזק ואזור לשנס מתני' , מזח לשון אזור כמו ( תהלים קט ) ולמזח תמיד יחגרה וכל אזור לשון חוזק :

עברי ארצך כיאור בת תרשיש . את עדת תרשיש הנמצאת בצור להסתחר עברי מהר לארצך כמו היאור השוטף מהר כי פן תדבקך הרעה : אין מזח עוד . אין עוד לצור חוזק ואזור להיות מזורז מול האויב לעזור לעצמו וכ''ש לזולת :

בת תרשיש . עדת תרשיש : מזח . ענין אזור וחגורה כמו ומזיח אפיקים רפה ( איוב יב ) ור''ל חוזק וזרוז כי החגור במתניו הוא מזורז ביותר :

עברו, מסב פניו אל צור בנכח, אחר שעלה הים עליה והציף אותה, אומר את צור עברי ארצך הדומה כיאור אל בת תרשיש, ברחי מארצך שעלתה כיאור כולה לתרשיש אחר שאין מזח וחגור עוד, שיחגור בעד הים ויעכבהו מלעבור אל היבשה כי הים פרץ גבולו ושטף ועבר :

כיאר. בארתי למעלה (י''ט ה') כי יאור היא המתמלא מימי גשמים כנהר נילוס ודרכו לצאת תמיד חוץ מגדותיו ולהשקות את הארץ כמ''ש ועלתה כיאור כולה, עפ''ז ממשיל ארץ צור כיאור, שעלה הים עליה, ונעשית כיאור : מזח. כמו ולמזח תמיד יחגרה (תהלות קט יט), אזור החוגר את הגוף, וההבדל בינו לבין אזור ואבנט, כי מזח הוא החגור שחוגרים על הבגדים הארוכים להגביהם שיהיו כמדו, והוא מלשון ולא יזח החושן מעל האפוד שהוא ענין הגבהה, מזח מגביה בגדיו, ומזה נמצא בארמי זחוחי הלב, ואמר שם וילבש קללה כמדו, שהקללה תהיה כמדתו, תהיה לו כבגד יעטה, ואם שדרך הבגד שהוא לפעמים ארוך מגופו, הנה הקללה עצמה תהיה לו כמזח שיעלה הבגד שהיא הקללה, שיהיה מכוון למדת גופו, ומזה השאיל שם זה על גדותי האי, הנגבהים מתוך הים וחוגרים בעד הים בל יעלה על האי, שהוא המזח המגביה את האי, והחוגר בעד הים, ולא רחוק לבאר מ''ש שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה (איוב יב כא) שיהיה אפיקים מן כאפיקים בנגב, שירפה ויסיר המזח הסוגר בעד אפיקי מים, וישטפו חלקת נדיבים ובזה ישפך עליהם בוז, כי יצאו נקי מנכסיהם :

ידו נטה . הנוטה : ה' צוה אל כנען . צוה את קוראיו על כנען : לשמיד . כמו להשמיד וכן ללכת לגיד ביזרעאל ( מלכים כט ) כמו להגיד וכן לשמיע קול תודה ( תהלים כו ) כמו להשמיע : מעזניה . צור וצידון משל כנען היו כמו שנא' את צידון בכורו :

ידו נטה . כאלו המקום נטה ידו על הים לעכב על עוברי הים לבלי הביא עוד סחורה לצור : הרגיז ממלכות . העיר לב הממלכות לבוא עליה בחרדה ומהירות רב : ה' צוה . לא במקרה באו אבל ה' צוה לבוא על צור עיר המסחר להשמיד כל חזקה :

הרגיז . ענין תנועת החרדה והמהירות וכן ואת התרגזך אלי ( לקמן לז ) : אל . כמו על : כנען . ענין תגר ומסחר וכן כנען בידו מאזני מרמה ( הושע יב ) : לשמיד . כמו להשמיד וכן לנפיל ירך ( במדבר ה ) ומשפטו להנפיל : מעזניה . מל' עוז וחוזק ומשפטו מעוזזיה ולהקל הקריאה החליפו אות הכפל בנו''ן וכן כי לא תמנו ( איכה ג ) ומשפטו תממו :

ידו נטה, שיעור הכתוב, הרגיז ממלכות נטה ידו על הים, נבוכדנצר אחר שהרגיז ממלכות היבשה נטה ידו גם על יושבי הים, (ומי הוא המרגיז יבאר בפסוק י''ג) אבל המרגיז הזה לא מדעת עצמו עשה זה רק ה' צוהו זאת אל ובעבור כנען, כי צור וצידון יוצאי ירך כנען היו כדי להשמיד עוזם ותקפם :

מעזניה. הנו''ן נוספת, או בא תחת אות הכפל מעוזזיה. כי אות הכפ''ל והנו''ן משותפים במה שיבא דגש להשלים חסרון שניהם, ובזה יבא גם האחד להשלים חברו, וכן חסדי ה' כי לא תמנו, תחת תממו, ולא רחוק שהחליף זאת בכונה למען עם חילוף העי''ן באל''ף יצלצל עוד מלת מאזניה, כנען בידו מאזני מרמה, ויהיה לכנען גם הוראת המסחר, ובזה בא במליצתו לשון נקבה, שאינו מדבר בכונתו השניה מן הסוחר רק מן המסחר עצמו, להשמיד מאזני המסחר, והיה להמליץ האלהי שתי מליצות בדיבור זה :

כתים . אל ארץ כתים קומי עבורי גם שם לא ינוח לך למה אני אומר קומי עבורי :

ויאמר וכו' . המעשקה וכו' ; ה' אמר את עדת צידון הנעשקה משודדי צור בהיות סחורתו שמה מעתה לא תוסיפו עוד לשמוח על כי מקום סחרך היה קרוב לך : כתים קומי עבורי . לפי שאנשי צור ברחו לארץ כתים אמר עבורי לארץ כתים ועשו שם עמהם סחורה : גם שם . אבל גם שם עם כי תמצא אנשי סחורתך מ''מ לא תמצא שם הנחת רוח כי לא תמצא ידך להתעסק בסחורה כמאז :

לעלוז . לשמוח : המעשקה . השדודה : בתולת . לפי שלא נכבשה עדיין קראה בתולה כי לא באה ברשות אחר כבתולה שלא באה ברשות בעל וכן בתולת בת ציון ( מ''ב יט ) : בת צידון . עדת צידון : כתים . אל כתים : ינוח . מל' הנחת רוח :

ויאמר, מוסב על הרגיז ממלכות, המרגיז הזה הוא אמר לצידון, לא תוסיפי עוד לעלוז, מה ששמחת על מפלת צור והסב המסחר עליך, לא תעלוזי עוד, את המעשקה בתולת בת צידון, לא תוסיפי עוד לעלוז, (וקרא בת צידון המעושקה, נגד מה שצור לא נעשק רכושה כי נאבד כולו ע''י הים כמ''ש נבוכדנצר מלך בבל העביד את כל חילו עבודה גדולה אל צור ושכר לא היה לו ולחילו (יחזקאל כ''ח), אבל מצידון עשקו את רכושה), כתים קומי עברי, ברחי לארץ כתים, ואל תחשבי כי משם תשובי לארצך, לא כי גם שם לא ינוח לך כי אח''כ כבש נבוכדנצר גם ארץ כתים :

הן ארץ כשדים זה העם לא היה . אשר לא כדאי הוא להיות עם שהרי נקראו הגוי המר והנמהר ( חבקוק א ) עם שוטה הוא מן הבריות שהקב''ה מתחרט עליהן על שבראם כמו ששנינו שלשה הקב''ה מתחרט עליהם במסכת סוכה : אשור יסדה . להשכין בה ציים שלו ספינותיו בירניות גדולות כמו צי אדיר ( לקמן לג ) : הקימו בחוניו . הם יקימו מצודותיהם על צור , בחוניו ל' עופל ובוחן ( לקמן לב ) בורפריי''ץ בלע''ז שעושין למצור על הכרכים : עוררו ארמנותיה . יחריבו ל' ערו ערו ( תהלים קלז ) ל' נתיצה עד היסוד :

הן ארץ כשדים . הנה זאת העיר צור מארץ כשדים היא כי זה העם היושב בה עתה לא היה בה מאז ולא בנה אותה : אשור יסדה . אשור שהיתה ראש הממלכה לכשדים הוא יסדה להשכין בו אנשי ספינות עושי מלאכה במים רבים והמה אנשים פחותים ונבזים : הקימו בחוניו . ר''ל הנה אנשי אשור הם בנוה והקימו מגדלות העיר והם החריבו ארמונותיה ושמו את העיר למפלה כאדם העושה בשלו :

לציים . לאנשי ציים ר''ל לבעלי ספינות כמו וצי אדיר ( לקמן לג ) : בחוניו . ענין מגדל ומבצר כמו עופל ובחן ( לקמן לב ) : עוררו . ענין חרבן והשחתה כמו ערו ערו ( תהלים קלז ) : ארמנותיה . מלשון ארמון ופלטרין :

הן ארץ כשדים, מוסב אל פסוק י''א, שאמר שם ידו נטה אל הים הרגיז ממלכות, שואל עתה מי הוא המרגיז ממלכות, אשר נטה ידו על הים, משיב הן הוא ארץ כשדים, הם עשו זאת, זה העם, כלא היה נחשב בימי קדם, ור''ל היה לא, היה כלא וכאין, רק אשור שמלך על הארץ ההיא הרים אותה מאשפה, ולמדם לעבור בציים ואניות, עתה הכשדים ההם, הקימו בחוניו הם הקימו מבחן גבורתו של מלך אשור והם הראו למבחן תוקף הציים שיסד להם אשור, עוררו, ע''י הציים הם הרחיבו ארמנותיה של צור. לשום אותה למפלה :

לציים. הם האניות הגדולות המוכנות למלחמה (קריעגסשיפפען) וצי אדיר (לקמן לג כא) : בחוניו. ענין מבחן ונסיון, ומזה הושאל אל מבצר המנוסה בתקפו ונבחן בחזקתו : עוררו. כמו ערו ערו עד היסוד בה : שמה. מקור, לשומה למפלה, לשום אותה :

הילילו אניות תרשיש . אנשי הספינות ההולכות על ים תרשיש להביא סחורה לצור הילילו מעתה כי שודד צור שהיתה מעוז וחוזק כל הערים היושבים לחוף הים :

שודד . נעשק : מעזכן . מל' עוז וחוזק :

הילילו, לכן אחר שצור גם צידון נפלה, אתם אניות תרשיש הלילו, כי נחרבו ערי המסחר :

ונשכחת צור . לפי שמזכירה בלשון גנאי ל' זונה אמר ונשכחת כזונה ששכחוה אוהביה אף היא תשכח מאין סוחרים ותגרים פונים אליה לפי שתהיה חריבה : כימי מלך אחד . ימי דוד שבעים שנה היו ואיני יודע מהו הסימן הזה הניתן כאן : יהיה לצור . זכרון מעט שתתנער משפלותה ותחזור לאותן שהיו רגילין אצלה לחזור אליה לשוב לקדמותה : כשירת הזונה . שרואה שאין פונה אליה ונושאת קול ערב ונעים בשיר אולי תערב על מאהביה :

ונשכחת צור . ר''ל לא ילכו עוד אליה לסחורה : כימי מלך אחד . כימי דוד שהיה מלך מיוחד ( ולפי שהיה לדוד ברית ושבועה עם חירם מלך צור והם לא שמרו את הברית והרעו לישראל ולזה נגזר עליהם שבעים שנה שממון מול שנות דוד להכיר שמהאל נעשה ולא במקרה ) : יהיה לצור כשירת הזונה . כי דרך הזונה שבאים רבים אליה ולפעמים תשכח מאהובים ולא יוסיפו לבוא ודרכה להרים קול בשיר ערב לעורר לב הזונים וכן יקרה לצור שהיו רבים באים לה לסחורה ונשכחה במפלתה ותצטרך לעורר לב הסוחרים לבוא אליה :

מקץ . מסוף :

והיה, צור תהיה שפלה שבעים שנה. כימי מלכות אחד, שהיא מלכות בבל שנמשכה שבעים שנה, כי בימי כורש התרוממה מעט, כשירת הזונה מדמה במליצתו עיר הסוחרת גוים רבים לזונה, אשר בעבור זנותה תקבל אתנן, כן בעבור סחורתה תקבל אתנן ומחיר מעת הנכרים הבאים שעריה, ומדמה את צור בחורבנה לזונה ששכחוה מעגביה ימים רבים, אשר ישירו עליה בדרך היתול וצחוק, שתקח כנור ותסבב בשוקים וברחובות למען יזכרו בה עוגביה, כן בעת תרצה לשוב לאיתנה תשלח ספרים אל כל העמים סביבותיה, להזכיר אותם שיבואו אליה למסחר, ואנשי לצון ומושלי משל ישירו עליה אז שירת הזונה, ומה הוא השיר שישירו עליה. ? (טז) ''קחי, את זונה נשכחה! קחי כנור וסבי עמו את העיר וצריכה את להיטיב נגן בקול נעים גם להרבות שירים הרבה אולי ע''י תזכרי'' :

מלך אחד. מלכות אח', ר''ל נבוכדנצר ובנו ובן בנו שכולם נחשבו לאחד :

הרבי שיר . כלומר אף הרבי תחנונים והשפילי גאותך :

קחי כנור . לפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה נשכחה שלוקחת כנור בידה ומסבבת העיר ומנגנת בטוב ובנעימות בשיר ערב למען תהיה זכורה למאהבים ור''ל ראוי לעורר לב הסוחרים לבוא אליך כמאז :

נגן, שיר. ניגון בכלי, שיר יהיה גם בפה, ניגון נעימות הנגינה לפי חכמת המוזיקא ושיר היא נעימות הדברים והמאמרים הקצובים במשקל להוליד ערבות :

לאתננה . לקדמותה ולעשרה ע''י סחורתה ומכנה אותה בל' גנאי : וזנתה . ותספק סחורה אך בל' גנאי כינה אותה :

יפקוד ה' . יעלה זכרונה לפני המקום : ושבה וכו' . תקח אתנן כבראשונה ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון אתנן ור''ל תקנה סחורה מן המביאים : וזנתה וכו' . ר''ל היא תספיק סחורה לכל העמים :

יפקוד . ענין זכרון והשגחה : לאתננה . כן יקרא מתן הזונה כמו לא תביא אתנן זונה ( דברים כג ) :

והיה, בימי כורש הרימה צור את ראשה והיתה סחר גוים ולקחה אתנן שנית מאת כל משפחות האדמה שבאו אליה מסחר :

קדש לה' . עתידים צדיקים לבוז אותה כשיבא מלך המשיח : לא יאצר . להיות אוצר : ולא יחסן . לא ינחילנה לבניהם : למכסה עתיק . למלבושי נוי , עתיק משובח כמו ידברו עתק ( תהלים צד ) :

סחרה ואתננה . הוא כפל ענין במ''ש : קדש לה' . מאשר תרויח תקדיש ממנו לשם ה' : לא יאצר . לא יונח הריוח בבית האוצר : ולא יחסן . כפל הדבר במ''ש : כי ליושבים וכו' . סחרה . ריוח סחרה הקדיש לכהנים היושבים לפני ה' בבית המקדש : לאכול לשבעה . להיות להם למאכל עד כדי שביעה ולכסות חזק וחשוב :

יחסן . ענינו כמו אוצר וכן חוסן ויקר יקחו ( יחזקאל כב ) : ולמכסה . ולכסות : עתיק . ענינו חוזק וחשוב וכן הון עתק ( משלי ח ) :

והיה סחרה, ר''ל בין המסחר שלה שהם הדברים אשר במדינה מתבואות ומיני מתכות שמוכרים לארצות אחרות, ובין אתננה שהוא המעות והכסף והזהב שמקבלים בעד המסחר שניהם יהיו קודש לה', שישלחו משני אלה מנחה אל בית ה', שהיה להם בימי בית שני שלום עם ישראל, אבל לא יאצר (מוסב על סחרה), המסחר שלהם לא יובא אל אוצר בית המקדש, להקריב ממנו עולות וזבחים מן הבהמות והסולת והיין שישלחו, ולא יחסן (מוסב על ואתננה) הכסף וזהב שישלחו לירושלים לא יעשו ממנו איזה דבר חזק להיכל ה' רק יחלקוה ליושבים לפני ה', שהכהנים העובדים במקדש יחלקו אותה ביניהם, ומבאר את סחרה יקחו לאכל לשבעה, הבשר והסולת שישלחו יהיה מאכל לכהנים, ואת אתננה שהוא המעות יקחו הכהנים למכסה עתיק לקנות מהם לעצמם מלבושים חשובים ויקרים :

יאצר, יחסן. באוצר יושמו לרוב מיני תבואות פירות וכדומה, וגם כסף וזהב אם הוא כביר מאד עד שראוי לאסוף ממנו אוצרות, וחוסן הוא ענין חוזק ויקר, ובא על העושר והכבוד שהוא מחזק ומכבד את בעליו : ולמכסה עתיק. לשון חזק כמו הדוברות על צדיק עתק, וברבה קהלת (פסוק כל הנחלים) מפרש מלשון ויעתק משם ההרה, שיחליפו ללבוש :