גיא חזיון . היא ירושלים גיא שנתנבאו עליה רוב נבואות : כי עלית כולך לגגות . כשבא עליהם חיל עולים על גגותיהם לראות החיל ולהלחם ורבותינו פירשו על כהנים שעלו על גגו של היכל ומפתחות העזרה בידם כדאיתא במסכת תענית , ומדרש אגדה אומר שהיו גסי הרוח , באיכה רבתי :

גיא חזיון . זה ירושלים שהיתה מקום הנבואה ועם כי עמדה בהר קראה גיא לכנותה לרעה ולומר שהשפילום האויבים בחטאתיה ומהר נעשה גיא : מה לך איפוא . מה נעשה לך עתה אשר עלית על הגגות כי כן הדרך כשבא העיר במצור עולים על הגגות לראות כמה יש המון עם הצרים :

גיא . עמק : חזיון . ענין נבואה : אפוא . כמו עתה וכן עשה זאת בני ( משלי ו ) : כלך . מלשון כל :

משא גיא חזיון, נבואה זאת נבא על ירושלים שנפלה ביד נבוכדנצר, וקראה גיא חזיון על שעל גיא הזה חזו כל החוזים חזיונות הרבה, ומשא זו נמשכת עד פסוק ט''ו. מה לך איפוא, במשא זו מצייר תחלה איך איש אחד עומד וצופה על כל אשר נעשה בירושלים מתחלת המצור עד שנכבשה העיר. ורואה דברים זרים המורים כי לא נכבשה בדרך הטבע רק יד ה' היתה בם להומם ולאבדם, תחלה רואה איך בתחלת המצור עלו כולם על הגגות להלחם משם, ומתמה על זאת, כי דרך הגבורים לצאת להלחם בשער לא לעלות על הגגות, שזאת לא יעשו רק הנשים והחלשים, ועז''א למה עלית כולך לגגות. ? גם הגבורים :

תשואות מלאה . עיר שהיתה מלאה תשואות קול רוב אדם הומיה ועליזה עכשיו מה לך מתאבלת : חלליך לא חללי חרב . טובים היו אילו חללי חרב היו מעכשיו שהם חללי רעב :

תשואות . עד הנה היית מלאה המיית אנשים : עיר הומיה . כפל הדבר במ''ש : קריה עליזה . כרך מלאה שמחה במרבית הממשלה והעושר : חלליך . עתה איך עלתה בך אשר חלליך לא חללי חרב המה כי ברעב מתו הקשה ממיתת חרב :

תשואות . ענין הומיה כמו תשואות נוגש ( איוב לט ) : קריה . כרך כמו תעלץ קריה ( משלי יא ) : עליזה . ענין שמחה :

תשאות, רואה שנית בעת המצור העיר מלאה מתי רעב, שואל מדוע לא יצאו למלחמה ומתו ברעב, והן יקרה שלא תוכל לעמוד במלחמה, {{{א}}} עיר שהיא שקטה בטבעה ואנשיה לא נסו בזאת, עז''א הלא את תשאות מלאה, שנשמע בך תמיד שאון ורעש כי אנשיך גבורי כח ומרי נפש. ? {{{ב}}} יקרה שלא תוכל להלחם עיר שאנשיה מועטים, עז''א הלא את עיר הומיה תמיד מרוב עם וקהל גדול. ? {{{ג}}} יקרה שלא יצאו למלחמה יושבי ערים הפרזות העמלים תמיד להביא טרף לביתם, ונאנחים תמיד על לחמם ולא יריעו לקראת נשק, עז''א הלא את קריה מוקפת חומה דלתים ובריח ועליזה, ושמחה תמיד מרוב כל, ואנשים כאלה הלא המלחמה היא משוש דרכם, וא''כ אשאלך, מדוע חלליך לא חללי חרב וכו'. כי הנופלים בעת המלחמה בשדי המערכה נקראים מתי מלחמה, והנופלים בחרב אויב בעיר אחר הכיבוש נקראים חללי חרב, ואתם לא במלחמה ולא בחרב נפלתם רק ברעב כי לא נלחמתם כלל? :

תשאות. שאון ותשואה מורה על קול רעש הבלתי מורגל וקאם שאון בעמך (הושע י' י''ד), ומת בשאון מואב (עמום ב' ב') : הומיה, היא המורגלת המון בני אדם, ועי' למעלה (ה' יד, יג ד', יז יב) : עיר, קריה : עיר כולל גם הבלתי מוקפת חומה כל שהיא עיר מושב, וקריה היא רק המוקפת חומה, ומזה נמצא הפעל והקריתם לכם ערים (במדבר לה יא), שיעשו בם קירוי, ומזה על גפי מרומי קרת (משלי ט' ג' יד), וכן קריה בצורה, קריה נשגבה, קרית עוז. ובזה משתתף עם שם קירוי וקורה, לקרות את שערי הבירה (נחמיה ב' ח') ועיין למעלה (א' כו, טו א'). חללי חרב, מתי מלחמה, בארתי הבדלם למעלה (ג' כה) חללי חרב שלא בעת מלחמה, מתי מלחמה הם הנופלים בשדה המערכה :

כל קציניך נדדו יחד . צדקיהו ושריו שיצאו לברוח בלילה : מקשת אוסרו . אשר מאימת המורים חצים בקשת היו נאסרים להסגר בתוך העיר וכל הנמצאים בו אוסרו יחד בזיקים ורובן מרחוק ברחו קודם לכן :

כל קציניך . צדקיהו ושריו אשר נדדו יחד וברחו הנה נאסרו מרובי הקשת כי כאשר ברחו דרך המערה הזמין הקב''ה צבי אחד רץ על המערה ממעל ורדפו אחריו רובי קשת וכשבאו לפתח המערה מצאו את צדקיהו ושריו יוצאים ותפשום ואסרום : כל נמצאיך . את כל הנמצאים כולם יחדו אסרו : מרחוק ברחו . אשר ברחו למרחוק מצאם האויב ואסרם :

קציניך . שריך כמו קצין תהיה לנו ( לעיל ג ) :

כל קציניך, רואה עוד איך בסוף ימי המצור ברחו השרים והקצינים מן העיר ורק דלת העם נשארו לעמוד על נפשם ולהלחם, וזה ג''כ הפך הרגיל, ובזה רואה עוד איך נתהוה הפך הרגיל. הקצינים נדדו יחד, מן העיר אבל לא הועילו מאומה, כי מקשת אסרו, מסבת רובי קשת אוסרו באזיקים והוליכום שבי לפני צר, כמוזכר (מ''א כ''ה, ירמיה נ''ב). כל נמצאיך, הם ההמון הם אסרו יחדיו, ר''ל שנתקשרו בקשר אחד לעמוד על נפשם ולהלחם, ואח''כ כשגבר יד האויב מרחוק ברחו :

אסרו. מצאנו פעל אסר על המלחמה, מי יאסור המלחמה (מ''א כ' יד), ויען שפעל אסר נבדל מיתר פעלים המורים על הקשירה, במה שאסר יציין תמיד הנאסר בהכרח שלא ברצון, שבזה משתתף עם הפעל יסר מנחי פ''י שמורה על אסירת הנפש בהכרח כמו שבארתי במק''א, כן יבדל פעל אסר הנמצא אצל המלחמה, מפעל קשר, שכשאומר ויקשרו כולם יחדיו להלחם, הוא הקשר שעושים העם בעצמם ברצונם, ואוסר המלחמה הוא השר צבא שאוסרם בהכרח, ובזה המליץ פה שגם שהקצינים נדדו, ולא היה מי שיאסור המלחמה, מ''מ נמצאיך אסרו, היה כאילו היה מכריח ואוסר אותם להלחם, כי לא יכלו לברוח, אחר שראו כי הקצינים הבורחים נלכדו : יחד, יחדו. יחדו מורה התאחדות או השתוות הפועלים יחד, לכן בהנדידה אמר יחד, בזמן אחד נדדו, ובקשר המלחמה אמר יחדיו שהתאחדו יחדיו בשוה :

שעו מני . חדלו ממני כך הקב''ה אומר למלאכי השרת :

שעו מני . חדלו ממני ואל תנחמוני : אמרר בבכי . אמרר לב השומעים במרבית הבכי : אל תאיצו . אל תדחקו לנחמני על העושק של בת עמי כי רב הוא להנחם עליו וכפל הדבר במ''ש כדרך המקונן :

שעו . ענין מניעה והסרה כמו שעה מעליו ( איוב יד ) : מני . ממני : אמרר . מלשון מרירות : תאיצו . ענין דחק כמו ואני אצתי ( ירמיה וז ) : שוד . עושק : בת . כנסיה :

על כן, אחר שנכבשו שלא כדרך הרגיל וגדלה מפלתם כ''כ. אמרר בבכי, הגם שהרגיל הוא שע''י הבכי תשקוט הנפש מזעפה, אבל אנכי עוד אמרר את עצמי ע''י הבכי, וגם אל תאיצו ותדחקו עצמכם לנחמני, כי מאנה הנחם נפשי :

ומבוסה . מרמס כמו בוססו את חלקתי ( ירמיה יב ) וכמו כגבורים בוסים בטיט חוצות ( זכריה י ) : מקרקר קיר . יום קירקור קיר החומה : ושוע אל ההר . וקול שוועה לנוס אל ההרים להמלט :

כי יום וכו' . לה' וכו' . מוכן לה' להביא על ירושלים יום מהומה וכו' : מקרקר קיר . האויב יהרוס קירות החומות : ושוע אל ההר . האויב יצעק עליו ( לה' ) להר ציון וכבשוה :

מהומה . ענין שברון כמו והמם גלגל עגלתו ( לקמן כח ) : מבוסה . ענין רמיסה ודריסה כמו יבוס צרינו ( תהלים ס ) : ומבוכה . ענין בלבול כמו נבוכים הם בארץ ( שמות יד ) : מקרקר . מל' קיר וכותל ר''ל הורס את הקיר ולתוספת ביאור אמר קיר וכן מסעף פארה ( לעיל י ) : ושוע . ענין צעקה כמו שועתי קולי ( יונה ב' ) :

כי יום מהומה, קודם הכיבוש המם אותם עד שנמסרו ביד האויב. ומבוסה, בעת שנכבשה העיר בסס ודרך אותם על חלליהם, ומבוכה, אחר סור האויב הלכו נבוכים לארצות שונות לגולה, וכ''ז היה להם מאת ה' צבאות וגזרתו. מקרקר, מספר איך לא השכילו במלחמתם ולא ידעו הנהגת המלחמה, שהלא בעת בא האויב בעוד שהחומה היתה חזקה ולא נפרצו בה פרצות אז היה להם לקחת את נשק בית היער ולהלחם מעל החומה, והם עשו בהפך, תחלה האויב קרקר ועקר את קיר החומה, והם לא עמדו נגדו רק ושוע אל ההר, פנו לישועה אל ההר להשגב בהר ציון, והניחו את האויב להשחית החומה :

מהומה. שורש זה בא על שלש תמונות. הום, המם, המה. המה, מורה על המיית העם המורגל. המם, מורה ביטול העם וביטול המייתם, והוא עם פעל המה כעין השרשים המשמשים דבר והפוכו, על שביתת ההמון וביטול מציאותם. הום, מורה על הרעשת כל העם על דבר זר ומחזה נפלאה, ותהום כל העיר, ומזה נגזר שם מהומה על הרעשת העם בעת מלחמת האויב עת יראו כי נבוכה מערכתם, ואבדה עצה מהם : ומבוסה. רמיסת עצם עד שנמאס ונתגאל ע''י הרמיסה הלז כפגר מובס : ומבוכה. ידוע, התועה בלי דרך, הנבוך בלי עצה, נבוכים הם בארץ : מקרקר. עוקר הקיר, מן הפעלים המשמשים דבר והפוכו, כמו סקלו מאבן : ושוע. ההבדל בין שועה ליתר לשונות המורים על הצעקה, שועה מורה על צעקת ישועה בכ''מ שקורא לישועה :

נשא אשפה . אשפות חצים קויבר''ץ בלע''ז : וקיר ערה מגן . ת''י ועל שור דבקו תריסין והוא כמו ערות על יאור ( לעיל יט ) ומתערה כאזרח רענן ( תהלים לז ) , ויש לפרש וקיר ערה מגן קיר שם העיר כמו ( מ''ב טו ) ויגלה קירה בני אותה מדינה גלו מגיניהם על ירושלים :

ועילם . בני עילם שהוא ממדינת מדי באו גם המה לעזרת בבל ונשאו אשפתות מלאים חצים ובאו עם רכב המיוחד לאדם ועליו פרשים : וקיר . אנשי קיר גלו המגינים לקראת המלחמה :

אשפה . הוא נרתק החצים כמו עליו תרנה אשפה ( איוב לט ) : וקיר . שם מקום כמו ויגלם קירה ( מ''ב ט''ו ) : ערה . ענין הגלות הדבר כמו מקורה הערה ( ויקרא כ ) : מגן . כענין מלבוש ברזל עשוי ללבוש במלחמה להגן ממכת חרב וחנית :

ועילם, בתוך כך לכדו האויבים את החומה, ועילם נשא לשם אשפות החצים שהיו רבים כ''כ עד שהוצרכו לשאת אותם ברכב ופרשים הנושאים את האדם, שעל המרכבות והכרכרות נשאו את החצים אל מקום החומה שלכדו. וקיר, מצייר איך עילם רובה בחצים, ועם קיר אוחז המגן ומסיך בפני הרובה קשת כמו שיהיה כן בשרי הצבא שנעריהם יאחזו המגן והצנה לפניהם, כמ''ש (ש''א י''ו) ונושא הצנה הולך לפניו :

ברכב אדם. רכב של בני אדם, וחסר וי''ו ופרשים : ערה. ענין גילוי, עיין למעלה (ג' יז) :

שת שתו השערה . שמו מצור על השערים ודוגמתו יש במלכים במלחמת בן הדד שימו על העיר ( שם א כ ) :

מבחר עמקיך . העמקים המובחרים מלאו רכב מאנשי המלחמה : שת שתו . שמו פניהם לשערי ירושלים להלחם :

שות שתו . ענין שימה כמו שתו עלי ( תהלים ג ) :

ויהי, ר''ל עד עתה לא שמת לב להלחם, עד שראית שכבר נתמלאו מבחר עמקיך ברכב, והפרשים כבר שמו פניהם ליכנס אל השער :

ויגל . לשון גילוי : מסך יהודה . הוא בית המקדש שהי' מגין ומיסך ומסכך עליהם : ותבט ביום ההוא . תחבולות להלחם בם : אל נשק בית היער . הם המגינים שלש מאות ומאתים ( צנה ) שעשה שלמה ויתנם המלך בית יער הלבנון ( שם א ז ) :

ויגל . האויב גלה את מסך יהודה כי היו סבורים שיהיו מסוככין מרעת האויב לפי שבית המקדש היה בנחלתם ובא האויב וגלה המסך ר''ל לא הועיל להם סכך המקדש : ותבט . אל מול יהודה יאמר כשראית אשר בא האויב הבטת אל הנשק אשר בבית יער הלבנון שנתן שם שלמה מגינים וצנות כמ''ש ויעש המלך שלמה מאתים צנה וכו' ושלש מאות מגינים וכו' ויתנם המלך בית יער הלבנון ( מ''א י ) ונתת עיניך בהם להלחם עמהם וכאומר הכינות עצמך למלחמה ולא לתשובה :

מסך . מל' סכך ומכסה : נשק . כלי מלחמה כמו ועיר מבצר והנשק ( מ''ב י ) :

וגם, כבר גלה את מסך יהודה, שפרץ כל החומה הסוכך בעדם. ותבט, ר''ל רק אז רק ביום ההוא התחלת להביט אל הנשק שהניחו המלכים הקדומים בבית יער הלבנון ששם היה בית נשק (צייגהויז) למלכי יהודה, והלא זה היה לך לעשות תיכף טרם נפרצה החומה :

בקיעי עיר דוד . בקיעי החומה ראיתם כי רבו : ותקבצו את מי הברכה . י''ת וכנישתון ית עמא למי בריכתא ארעיתא שהוא אצל בקיעי עיר דוד להלחם שם לפי שראיתם שיש שם תורפה לירושלים ונוחה לכבש משם :

בקיעי עיר דוד ראיתם . שנתרבו בקיעות וסדקים בחומות ציון והיתה נוחה לכבוש משם : ותקבצו . ולזה קבצתם את המים המפוזרים להיות מוכן לגבל הטיט לבנות פרצות החומה : התחתונה . כי היא היתה סמוכה אל החומה :

הברכה . הוא מקום בנוי באבנים ובסיד ושם מתכנסים המים כמו תעלת הברכה ( לעיל ז ) :

ואת, ויען שאז שמת על לבך כי רבו בקיעי החומה, וקבצתם את מי הברכה להיות מים מוכנים לעשות חומר לבנין הפרצות :

ואת בתי ירושלים ספרתם . כמה בתים יש לכל אחד שיתנו מהם לפי חשבון כדי לקחת האבנים והעצים לבצר את החומה : לבצר . לחזק לשון ערים בצורות ( במדבר יב ) :

ספרתם . לקחתם לפי הערך להרסם לחזק באבניהם את החומה :

ותתצו . מלשון נתיצה והריסה : לבצר . מל' מבצר ור''ל לחזק :

ואת, ספרתם הבתים שמי שהיה לו בית יתר, ונתצתם אותו לחזק החומה :

ומקוה עשיתם . אגם מים להיות חוזק לעיר : בין החומותים . החומות כפולות חיל וחומה ובין מי הברכה הישנה : ולא הבטתם אל עושיה . ואם תאמרו אף חזקיה עשה כן שנאמר ( ד''ה ב לה ) ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלי' ולחוצה החומה האחרת ויחזק את המלא עיר דוד , חזקיהו בה' אלהי ישראל בטח וגו' ( מ''ב יח ) אבל אתם בימי יהויקים וצדקיה לא הבטתם אל עושיה : ויוצרה מרחוק . מאז שברא את העולם עלתה ירושלי' ובית המקדש במחשבה : לא ראיתם . לא חשבתם :

ומקוה . עשיתם חריץ להקוות מים בין החומות הכפולות להיות נמשך למי הברכה הישנה להיות לחוזק להעיר מול האויב : ולא הבטתם . ר''ל הנה עשיתם הכנות אנושות אבל לא הבטתם אל ה' העושאה ותקנה עד הנה כי לא שאלתם עזר ממנו : ויוצרה . היוצר את ירושלים מזמן רחוק להיות למשכן לו אותו לא ראיתם לשוב אליו בתשובה :

ומקוה . מקום כנוס המים כמו ומקוה המים ( בראשית א ) : הישנה . הנעשה מזמן רחוק : ויוצרה . ענין בריאה :

ומקוה, ובין שני החומות שמקיפים העיר קבצתם מי הברכה הישנה להקוות שם המים שלא ימצא האויב מים לשתות. או להיות מזומנים למצור. ולא הבטתם, אומר למה לכם כל היגיעה הזאת והמלאכות האלה היה לכם להביט בהשקפת השכל כי לא האויב עשה כל זאת רק ה' עשה כל זאת, והוא הפיל אתכם לפני אויביכם, ולא לבד שלא שמתם על לב כי כל מעשה האויב ונצחונו אינו טבעי רק מעשי ה', גם יצרה מרחוק לא ראיתם, הלא זאת היה לכם לראות עין בעין כי ה' יצר את הגזרה הזאת מרחוק, שהלא כבר נבאו לכם זאת הנביאים מקדם וראיתם כי לא נפל מדבריהם ארצה, והיה לכם לשוב לה' לבטל גזרתו, ואתם אל תחבולות מלחמה שמתם פניכם, ומה יועילו לכם, אם ה' אמר ותהי :

עשיה ויצרה. בארתי לקמן (כט טז). יוצר, הוא הצר צורת הדבר, צורה המתדבקת בהעצם, ועושה הוא הגומר את הדבר בכל יפיו ותקונו עיי''ש, והנרצה פה על גזרת הדבר שה' גזר את הפורעניות הזאת, הגזרה הקדומה עת גזר על הדבר נקרא שיצר את הגזרה, ועת הביאה אל המציאות בכל פרטיה נקרא שעשה את הדבר וגמר אותו בכל פרטיו, וכבר בארתי למעלה (ה' יב) ההבדל בין ראה והביט, ראה הוא מראות העין המוחשת, והביט על ההשקפה המחשביית שרוצה לדעת מהות הדבר. והנה שידעו שגם כל פרטי הדברים, כיבוש האויב ודרך נצחונו בכל פרטיו לא ידי בשר הוא רק ה' הוא העושה כל זאת, והוא רק כגרזן ביד החוצב בו, לזה צריך הבטה שכליית ושימת לב על כל הפרטים, שמתוכם יראה שהנצחון היה שלא כטבע, ומעשה אלהים הוא, עז''א הבטתם, אולם שידעו זאת שהגזרה בכללה יצאה עליהם מאת ה', לזה א''צ השכלה כלל רק ראיית עין, כי כבר שמעו זאת מקדם מאת החוזים, וראו עתה כי לא נפל מדבר ה' ארצה :

ויקרא אד' . ע''י הנביא קודם בוא הפורענות קרא ה' להזהיר להעם למען יספדו ויבכו ויקרחו קרחה לשוב מעונותיהם :

ולקרחה . ענין תלישת השער על מקומה נשאר קרח וכן ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא ( ויקרא יג ) :

ויקרא, הלא ה' קרא נבואה זו ע''י הנביאים טרם בואה כדי שיבכו ויספדו וישובו לפני ה' וינחם על הרעה, והם לא עשו כן, רק.

והנה ששון ושמחה . הקב''ה כביכול אבל לפניו ואתם אוכלים ושמחים : כי מחר נמות . בעולם הבא הנביאים אומרים לנו מאת הקב''ה שלא יהיה לנו חלק לעוה''ב נעשה לנו הנאה בחיינו :

והנה ששון ושמחה . והם לא עשו כן כי הנה לפניהם היה ששון ושמחה : הרוג בקר . ששחטו בהמות ואכלו בשר ושתו יין ואמרו זה לזה דרך לעג נאכול ונשתה בעודנו חיים כי מחר נמות ביד האויב ואם לא עכשיו אימתי :

הרוג . ענין שחיטה ואמר בלשון בזיון :

והנה ששון ושמחה, הרוג בקר למען אכול בשר. והם אומרים אכול ושתו כי מחר נמות, וטוב שנתענג היום עכ''פ.

ששון ושמחה. הבדלם בארתי (לקמן לה א') שמחה היא שמחת הלב הפנימית, וששון היא המחול והריקוד והמשתה אשר יעשו להרים נס הגיל והחדוה :

עד תמותון . ת''י מותא תניינא לעולם הבא :

ונגלה באזני ה' צבאות . מאמר הנביא בשם ה' שאמר הנה דבריכם נגלה באזני אני ה' צבאות ותחסר מלת אני : אם יכופר . ר''ל לכן הריני נשבע אם העון הזה יכופר לכם בגלות כי אם עד תמותון בחרב :

ה' צבאות, נשבע ה' בשמו הגדול שלא יסלח להם זאת עד ימותון באמת, (גם יל''פ עד תמתון כמו לעד, ר''ל תמותון מיתת עולם גם בעולם הבא) :

הסוכן . בעל הנאות היה וכן ( שם א א ) ותהי לו סוכנת ומ''א אומר מן סכני היה ובא לו לירושלים בויקרא רבה : אשר על הבית . ממונה היה על בית המקדש י''א כהן גדול וי''א אמרכל :

אל הסוכן . אל הממונה על האוצר וחזר ופירש אל שבנא אשר הוא פקיד על בית המלך :

הסוכן . ממונה על האוצרות כמו ערי מסכנות ( שמות א ) : על שבנא . אל שבנא :

כה, מכאן עד סוף הקאפיטל מתחיל נבואה אחרת על שבנא שמרד במלכות חזקיה, וקשר קשר למרוד באדוניו ולצאת אל סנחריב בעת צר על ירושלים :

הסכן. הממונה על בית המלך, לאצור ולשמור ההוצאה וההכנסה, ומזה ערי מסכנות, בם יאצרו התבואה, ותהי למלך סוכנת, (מ''א א'), ומזה מה שיורה על התועלת וההנאה, וכן המסכנות בם ישמרו פירות ותבואה וצרכי הבית למאכל : על שבנא. כמו אל שבנא, ויל''פ כה אמר ה' נמשך לשתים, כה אמר ה' לך בא אל הסוכן (כה אמר ה') על שבנא :

מה לך פה . הכתוב מגנהו לפי שרצה להסגיר את חזקיהו למלך אשור כדאמרינן בסנהדרין כתב פיתקא ושדא בגירא שבנא וסיעתו השלימו חזקיה וסיעתו לא השלימו : ומי לך פה . מי ממשפחתך קבור כאן : חצבי מרום קברו . שחצב לו קבר בקברי בית דוד ליקבר בין המלכים לכך הוא אומר לו מה ירושה לך בקברות הללו . חצבי חקקי . יו''ד יתירה כמו שוכני סנה ( דברים לג ) מקימי מעפר דל ( תהלים קיג ) :

מה לך פה . כאלו אמר ואמרת אליו מה לך פה וכו' ולפי שחשב למסור את ירושלים ביד סנחריב אמר לו מה לך חלק בהעיר הזאת למסרה ביד סנחריב : ומי לך פה . ר''ל וכי יש לך פה משפחה מחשובי העיר לעשות בה דבר כזה : כי חצבת לך פה קבר . ר''ל אשר תדמה בנפשך לחצוב לך פה קבר כאלו פה תמות ופה תקבר כאחד מחשובי העיר אשר בעבור כן נשאך לבך לדבר כזה : חצבי מרום קברו . אתה כמי שחוצב קברו במקום גבוה שלא יפחד שיורידוהו משם וכמי שחוקק בסלע מקום שכנו שהוא לו למשגב ר''ל סבור אתה שתהיה לעולם בעיר הזאת בהשררה שאתה בה היום ולא יורידך מי ממנה ולזה מלאה לבך להסגיר העיר ביד סנחריב :

פה . הוא כמו כאן : חצבת . חפירה באבנים נקרא בל' חציבה : מרום . מלשון רם וגובה :

מה לך, שבנא היה גר מעיר אחרת לכן שואל אותו היש לך פה נחלת שדה ובית אחוזת אבותיך, או מי לך פה ממשפחת בית אביך אשר תחשוב להקבר פה ר''ל שתחשוב שתהיה פה לאורך ימים. חצבי, ר''ל לך אני אומר אתה הרשע החוצב מרום קברו וכו' דע כי הנה ה' מטלטלך וכו'. חצבי, דרכם היה לחצוב מערה גדולה לאחוזת קבר, ובתוך המערה היה מניח הכוך והארון שבו היה מונח הגוף הנקבר, ושבנא חצב קברו בהר גבוה ותלול, לכבוד ותפארת, שם חצב מערה, ובתוך המערה הניח סלע שבו היה חקוק הארון והכוך להיות משכן לו, והיא מליצה על שרצה למשול בירושלים תחת בית דוד :

חצבי, חקקי. החוצב יחצוב במחובר, והחוקק חוקק בתלוש :

טלטלה גבר . כהדין תרנגולא דמטלטל מאתר לאתר ורבותינו אמרו טלטולא דגברא קשה מדאיתת' : ועוטך עטה . כמו ( שמואל א כה ) ויעט בהם לשון עיט יפריחך כעוף בגלות , ורבותינו אמרו צרעת פרחה בו כד''א ( ויקרא יג ) על שפם יעטה :

הנה ה' מטלטלך . ר''ל לא כן יהיה כמו שחשבת כי ה' יטלטל ויגלה אותך מכאן : טלטלה גבר . טלטול גדול וחזק : ועוטך עטה . יפריחך כעוף בגלות :

גבר . ר''ל גדול וחזק : ועוטך עטה . ענין עפיפה והפרחה כמו ותעט אל השלל ( ש''א יד ) :

הנה ה', ה' יטול וישא אותך לאויר השמים אתה הגבר ויעשה אותך כעיט ועוף הפורח באויר, והוא הנמשל על שיצא מירושלים אל מחנה סנחריב :

מטלטלך. שרשו נטל, ונפל הנו''ן ונכפל העי''ן והלמ''ד להורות על תכופות והתמדת הפעולה. וענינו הגבהה ממקומו, שמשתתף בזה עם פעל נשא. וינטלם וינשאם, הן איים כדק יטול : ועטך. מענין עיט שהוא עוף הדורס, כלומר יפריחך, ואף שהרד''ק כתב שאינו משרשו, מצאנו שרש זה גם בנחי ל''ה, ויעט העם אל השלל (ש''א יד לג) :

צנוף יצנפך . כמצנפת המקפת את הראש יקיפוך אויבים ומציקים : כדור . כשור מקף . ורבותינו פירשו לשון כדור שקורין פלוט''א בלע''ז שזורקין אותו ומקבלין מיד ליד : אל ארץ רחבת ידים . בכסיפיא שם המקום : שמה תמות . ולא תקבר בקברי בית דוד ושמה יהיו מרכבות כבודך נהפכים לקלון בית אדוניך שבקשת :

צנוף יצנפך צנפה . ר''ל תהיה מסובב באויבים ומציקים כמצנפת המסבבת את הראש מסביב : כדור אל ארץ רחבת ידים . תהיה מושלך בגולה למרחוק ככדור המושלך אל ארץ רחבת ידים ר''ל במקום שלא ימצא דבר המעכבו שאז מתגלגל והולך למרחוק : שמה תמות . במקום שתגלה תמות ולא פה כמה שחשבת : ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך . במקום שתהיה מטולטל תרכב במרכבת שתחשוב אותה לנפשך כבוד גדול ואם היית רוכב בה בבית אדניך ר''ל בעוד היותך אדון היה לך בה קלון רצה לומר מה שיהיה נחשב לך בגולה לכבוד היה נחשב לך במקומך לקלון :

צנוף יצנפך צנפה . מל' מצנפת : כדור . כמו ככדור ותחסר כ''ף השמוש כמו לב שמח ייטיב גהה ( משלי יז ) ומשפטו כגהה וכדור הוא דבר עגול מה שזורקין מיד ליד ומקבלים אותם וכן עתיד לכידור ( איוב טו ) : ידים . ענין מקום כמו והארץ רחבת ידים ( שופטים יח ) : קלון . ענין חרפה :

צנוף, ואח''כ יסבב אותך במצנפת סביב סביב עד שידמה גופך לכדור שזורקים ומגלגלים אותו בארץ רחבת ידים כדרך המשחקים בכדור, ר''ל תחלה תפרח ברצון כעוף הפורח, ואח''כ יגלגלו אותך בעל כרחך ככדור. ושם תמות, ושם יהיה מרכבות כבודך, אתה העבד הרע שהיית קלון בית אדוניך, שהיה קלון וחרפה לבית אדוניך שגדלו רשע כזה תוך ביתם :

כדור. כדור הוא דבר העגול שהתינוקות משחקים בו וזורקים אותו, ויל''פ עוד שכדור שרשו דור, אש גדולה בוערת, כמו דור העצמים תחתיה (יחזקאל כד ה'), שמזה נגזר שם מדורה, והכ''ף הוא כ''ף הדמיון :

וממעמדך . ומשימושך במקדש יהרסך :

והדפתיך . אמר במקום האל אהדוף אותך מן המצב שלך ר''ל לא תהיה עוד בממשלה אשר אתה עתה בה : וממעמדך יהרסך . זה מאמר הנביא לומר שהאל יהרוס אותו ממעמדו והוא כפל ענין במ''ש :

והדפתיך . ענין דחיפה כמו אשר תדפנו רוח ( תהלים א ) : ממצבך . מל' מצב ומעמד :

והדפתיך, תחלה אהדוף אותך ממצבך החזק שהיית נצב ברום המעלה, שר ונכבד, ואח''כ גם ממעמדך הפשוט יהרסך שלא יהיה לך שום עמידה וקיום כלל :

ממצבך וממעמדך. כבר בארתי למעלה (ג' יג) ההבדל בין עומד ויצב, עומד מורה שאינו יושב, ויצב מורה ההתחזקות לעמוד במקום גדולים ובמעלה נשגבה ממעלתו הפשוטה. ואמר נוכח ונסתר עיין למעלה (א' כט), וי''ל ראשית ההידוף תהיה ע''י האל ואח''כ יהרס מעצמו בהיותו ביד מלך אכזר :

לאליקים . הוא היה על הבית כשנפל סנחריב כמו שמצינו כשיצאו אל רבשקה וגלה לו שבנא וסיעתו וגררוהו בזנבות סוסיהם כדאיתא בסנהדרין כשהלך סנחריב אל תרהקא מלך כוש שטף שבנא וסייעתו והלך לו כך שנינו בסדר עולם :

וקראתי וכו' . להיות פקיד וממונה במקומך :

וקראתי, אתן בלב חזקיה שימנה את אליקים לפקיד במקומך :

והלבשתיו כתנתך . הוא דרך משל לפי שהכתונת הוא מלבוש הוד ותפארת לגדולה ר''ל אלבישו בהוד הגדולה שיש לך עתה : ואבנטך אחזקנו . אחזק אותו בחגורת אבנטך להיות חזק ומזורז כמוך עתה : וממשלתך וכו' . מפרש המשל לתוםפת ביאור : והיה לאב . ולא כמו אתה שרצית למסור העיר ביד האויב :

כתנתך . מין מלבוש מפואר : ואבנטך . כמו ובאבנטך והוא חגורה כמו ועשית להם אבנטים ( שמות כה ) : לאב . למנהיג טוב ויועץ נאמן כמו וישימני לאב לפרעה ( בראשית מה ) :

והלבשתיו, היה דרכם להלבש הממונים מהמלך אבנט וכתונת יקרה לתפארת גדולתו, כמו וילבש אותו בגדי שש. לאב, ירחם עליהם כאב על בניו וידריכם בדרך ישרה :

מפתח בית דוד . ת''י מפתח בית מקדשא ושולטן בית דוד :

מפתח בית דוד . ר''ל הוא יסבול טורח צורך בית המלכות : ופתח . כשיפתח שערי הבית אין מי יסגור וכו' ר''ל הכל יהא נעשה על ידו :

מפתח . שם הכלי שפותחין בו המנעול : שכמו . כתפו :

מפתח בית דוד, היה ממונה על בית ה' ובית המלך, ודרך השרים הממונים על בית המלך לישא המפתח על שכמם לאות, (קאממערהעררנשליססעל). ופתח, בלעדו לא ירים איש את ידו :

ותקעתיו יתד במקום נאמן . ואמניניה אמרכל מהימן משמש באתר קיים ת''י נאמן ל' קיום מקום שהוא נאמן לנשענים עליו כי לא ימוט סרס את המקרא ותקעתיו יתד נאמן במקום :

ותקעתיו יתד במקום נאמן . ר''ל לא יהיה נעתק ממשלתו כיתד התקועה במקום חזק ומתקיים : והיה לכסא כבוד וכו' . ר''ל כל משפחת בית אביו יתכבדו בו :

ותקעתיו . ענין תחיבה כמו ותתקע את היתד ( שופטים ד ) : יתד . מסמר : נאמן . ענינו מתקיים כמו ונאמן ביתך ( ש''ב ז ) :

ותקעתיו, גדולתו תהיה קבועה בל תמוט כיתד הקבוע במקום חזק :

הצאצאים והצפיעות . ת''י בניא ובני בניא ומנחם חברו עם צפיעי הבקר ( יחזקאל ד ) לימד שהוא ל' עוללים דקים היוצאים ממעי אמן ויהיה צפיעי לשון יציאה דבר היוצא : כל כלי הקטן . הקטנים שבמשפחותם יהיו מתפארין בו ונסמכין עליו : מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים . ת''י מכהניא לבשי אפודא ועד בני לוי אחדי נבליא , ויהיה אגנות ל' כלי שרת שמשרתין בהם הכהנים בבית המקדש : הנבלים . שאומרים בני לוי בהן השיר :

תלו עליו . לפי שהמשילו ליתד אמר ותלו עליו לשון הנופל ביתד ור''ל כולם יהיו סמוכים עליו : כל כבוד וכו' . כבוד בית אביו יהיה סמוך עליו ונשען בו : הצאצאים והצפיעות . הבנים והבנות : כלי הקטן . כלי התשמיש הקטן במין ולפי שהמשילו ליתד אמר לשון הנופל ביתד שתולין בו כלים הגדולים עם הקטנים ור''ל אף הקטנים יהיו מתכבדים ומתפארים בו כי תהיה גדולתו מפורסמת מאד : מכלי האגנות . בין כלי אגנות בין כל מין כלי נבלים ור''ל כולם יתכבדו בו איש לא נעדר :

ותלו . מל' תליה : הצאצאים . הבנים היוצאים מרחם אמן : הצפיעות . ענינו היוצאים מן הגוף וכן צפיעי בקר ( יחזקאל ד ) שהוא דבר היוצא מן הגוף ועל הבנות יאמר כאלו אמר הצאצאים והצאצאות : האגנות . הספלים כמו אגן הסהר ( ש''א ז ) : הנבלים . שם כלי נגון :

ותלו. לפי שמדמהו ליתד אומר הכל יתלו כבודם על היתד הזה גם הבנים הקטנים, וכל כליהם יתלו עליו, מליצה שכל צרכם ישיגו על ידו :

והצפעות. מענין צפיעי הבקר, כמו שצואה משורש יצא ובא ממנו שם צאצאים, כן בא שם צפיעות והם קטנים מצאצאים, כערך צפיעי הבקר נגד צואת האדם : מכלי האגנות. הם המזרקות שבם היו זורקין את הדם על המזבח, ויקח חצי הדם וישם באגנות (שמות כד), וכלי הנבלים הם כלי השיר, ר''ל הלוים והכהנים יתלו כבודם עליו :

תמוש היתד . גדולתו של שבנא : ונכרת המשא אשר עליה . בני משפחתו וסיעתו הנסמכין עליו והתולים בו כלי תפארתם ולפי שדימהו ליתד דימה המתפארים בו ונשענים עליו למשא שמטעינים על היתד ויש פותרים אותו ותתקיים הנבואה שנתנבאה עליו :

תמוש היתד . ר''ל שבנא שחשב להיות קבוע בממשלתו כיתד התקועה במקום המתקיים הנה ביום ההוא תסור ממשלתו : ונגדעה . תהיה נכרתה ממקומה ותפול לארץ ר''ל תבוטל הממשלה ותושפל מעלתה : ונכרת המשא . בנפול היתד ישבר ויוכרת משא הכלים התלוים בה ור''ל במפלת שבנא תושפל משפחתו ואנשיו המתכבדים בו ונשענים עליו : כי ה' דבר . ובידו לקיים :

תמוש . תסור כמו לא ימוש עמוד הענן ( שמות יג ) : ונגדעה . ענין כריתה כמו שקמים גדעו ( לעיל ט ) :

תמוש, תסור גדולתו של שבנא, תחלה תמוש ממקומה, אח''כ תגדע ע''י שיוליכהו אסור באזיקים, ומתדמה אל המליצה שבפסוק י''ט :