ישעיהו-ישעיה פרק-כ{א}
בִּשְׁנַ֨ת בֹּ֤א תַרְתָּן֙ אַשְׁדּ֔וֹדָה בִּשְׁלֹ֣ח אֹת֔וֹ סַֽרְג֖וֹן מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיִּלָּ֥חֶם בְּאַשְׁדּ֖וֹד וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃
בשנת וכו' . אז התחיל אשור לעשות גבורות ולכבוש ארצות העמים :
סרגון . הוא סנחריב כן ארז''ל :
בשנת, זה היה ג' שנים לפני מפלת סנחריב. סרגון, הוא סנחריב :
{ב}
בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא דִּבֶּ֣ר יְהוָה֮ בְּיַ֣ד יְשַׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמוֹץ֮ לֵאמֹר֒ לֵ֗ךְ וּפִתַּחְתָּ֤ הַשַּׂק֙ מֵעַ֣ל מָתְנֶ֔יךָ וְנַעַלְךָ֥ תַחֲלֹ֖ץ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֑יךָ וַיַּ֣עַשׂ כֵּ֔ן הָלֹ֖ךְ עָר֥וֹם וְיָחֵֽף׃
ופתחת השק מעל מתניך . ת''י ותיסר סקא בחרצך והדברים מוכיחים שהרי עד עכשיו לא ציוהו לחגור שק שהוא אומר לו להתירה ועוד שהוא אומר ונעלך תחלוץ והוא סימן לאבלות ופי' ופתחת כמו ( שמו' לט ) מפותחות פתוחי חותם לחגור שק בדוחק על בשרו כדי שתרא' חקוקה בבשרו : מעל מתניך . למעלה ממתניך : ערום . ת''י פחיח בבגדים קרועים ובלואים ולא ערום ממש :
ופתחת השק . כי ישעיה היה מתאבל על גלות עשרת השבטים ולבש השק על מתניו לצער ולאבל ואמר לו המקום שיתיר השק מעל מתניו וישאר ערום כי אותו לבד לבש . הלוך . היה מהלך ערום ויחף :
לך . הוא ענין זרוז : ופתחת . ענין התרה כמו יתרי פתח ( איוב ל ) : מתניך . חלציך : תחלוץ . ענין שליפה כמו חלוץ הנעל ( דברים כה ) : ויחף . ענין חוסר מנעלים כמו מנעי רגליך מיחף ( ירמיה ב ) :
ופתחת השק, שהיה לבוש שק מיום גלות עשרת השבטים, וצוה שיסיר שקו ויחלוץ נעליו. ערום ויחף, לא הלך כן רק יום אחד או שעה קטנה בביתו :
ופתחת. הסרת השק מעליו, כמו פתחת שקי ותאזרני שמחה :
{ג}
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף שָׁלֹ֤שׁ שָׁנִים֙ א֣וֹת וּמוֹפֵ֔ת עַל־מִצְרַ֖יִם וְעַל־כּֽוּשׁ׃
שלש שנים . ילך כן לאות ולמופת למצרים ולכוש שלסוף שלש שנים ינהג מלך אשור את שבי מצרים וגו' למדנו שכבש תרתן את אשדוד שלש שנים לפני מפלתו של סנחרב שהרי מפלתו היתה כשהביא את שבי מצרים ותרהקה מלך כוש לפני ירושלים בקולרין כשבא לצור על חזקיהו :
שלש שנים . זהו סימן מה שיהיה בסוף שלש שנים על מצרים ועל כוש :
שלש שנים . כמו לשלש שנים ותחסר הלמ''ד : אות ומופת . פתרון אחד להם והם ענין סימן וכפל המלה בשמות נרדפים כמו אדמת עפר ( דניאל יב ) והדומים :
שלש שנים, ר''ל אחרי שלש שנים יהיה דבר זה אות על מצרים וכוש שילכו ערומים בגולה, (וכבר בארתי במק''א כי כל דברי ה' שנבא ע''י הנביא לרעה על עם אחד, היה אפשרות שלא יהיה הדבר ולא יבא, כי רחום וחנון ה' ובעת שעשו תשובה בטל את הגזירה, והעד נבואת יונה בנינוה, ודברי ירמיה לחנניה בן עזור (שם כ''ח) אבל כל שחזק ה' את דברי הנביא במה שצוה לו לעשות מעשה בפועל אז הדבר מוכרח שיבא, וכ''ש אם היה הפועל ההוא דבר זר מפליא אזני השומעים ועיני הרואים, שכל שהוא זר יותר יהיה הוראתו וקיומו יותר חזק, וע''ז קראו אות ומופת, אות לסימן וזכרון, ומופת מפני זרות הדבר ההוא לעיני הרואים וזה היה הענין שצוה ה' להושע לקחת אשה זונה ודומיהם, וא''צ לדברי הראב''ע וחבריו אשר נטו בזה לדרך אחר שלא כמשפט) :
אות ומופת. בארתי הבדלם למעלה (ז' יד, ח' יח), אות הוא מה שהוא לסימן אל דבר אחר, ומופת הוא על דבר זר שרבים מתפלאים עליו, ובזה במה שהלך ערום ויחף היה אות על מצרים, ובמה שהיה שלא כמנהג שהנביא ילך ערום ויחף היה מופת :
{ד}
כֵּ֣ן יִנְהַ֣ג מֶֽלֶךְ־אַ֠שּׁוּר אֶת־שְׁבִ֨י מִצְרַ֜יִם וְאֶת־גָּל֥וּת כּ֛וּשׁ נְעָרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף וַחֲשׂוּפַ֥י שֵׁ֖ת עֶרְוַ֥ת מִצְרָֽיִם׃
וחשופי שת . כמו חשף שת והיו''ד יתירה כיו''ד חלוני וחורי ושדי : שת . בית מוצא הרעי וכן ( ש''ב י ) ויכרות את מדויהם עד שתותיה' וגמול זה היה להם תחת חם אביהם אשר ראה ערות אביו ולא כסה אותה מדה כנגד מדה :
כן ינהג . כמו שהלך ישעיה כן ינהג וכו' : וחשופי שת . מגולה עגבות ערות מצרים וכן כוש כי כבר זכר שניהם ואמר מצרים לרוב גנותן שנאמר בהם גודלי בשר ( יחזקאל טז ) :
וחשופי . ענינו מגולה כמו מחשוף הלבן ( בראשית ל ) : שת . ענין יסוד כמו שתותיה מדוכאים ( לעיל יט ) והוא שבאדם כמו היסוד בבנין וכן עד שתותיהם ( ש''ב י ) :
שבי מצרים, מצרים לא הגלה רק שבה ממנו שבי, ואת כוש הגלה כולו. ערות מצרים, ידוע שמצרים נקראת אשת הזימה והנביאים גינו אותה תמיד בזה וע''כ פרט את מצרים בגנאי הזה :
שבי, גלות. הבדלם מבואר, גלות הוא אם מגלה כל האומה, ושבי הוא אם אינו שובה רק מקצתם לעבדים ושפחות, והאומה נשארת במקומה, וכן את כוש הגלה, אבל את מצרים לא הגלה רק שבה מהם שבי. וחשופי, מושך אחר וחשופי ערות :
{ה}
וְחַתּ֖וּ וָבֹ֑שׁוּ מִכּוּשׁ֙ מַבָּטָ֔ם וּמִן־מִצְרַ֖יִם תִּפְאַרְתָּֽם׃
וחתו ובשו . כל המביטים ומצפים על עזרת כוש והמתפארים במשען מצרים : תפארתם . וונט''ש בלעז :
וחתו . ישראל שהיו מביטים לעזרת כוש והיו מתפארים בבטחון מצרים בבוא מפלתם יחתו ויבושו ממבטם ותפארתם :
וחתו . ענין שבר :
וחתו, המאמר מגביל, וחתו מכוש מבטם, ובשו ממצרים תפארתם, אותם שהביטו אל כוש להשיג מהם עזר, עתה יחתו כי יראו שאין להם עוד תקוה, ואותם שהיו מתפארים במצרים ולא הביטו אליהם לעזרה רק שהיו מתפארים בכבודם ובבריתם, יבושו עתה לעומת מה שהתפארו תחלה :
{ו}
וְ֠אָמַר יֹשֵׁ֨ב הָאִ֣י הַזֶּה֮ בַּיּ֣וֹם הַהוּא֒ הִנֵּה־כֹ֣ה מַבָּטֵ֗נוּ אֲשֶׁר־נַ֤סְנוּ שָׁם֙ לְעֶזְרָ֔ה לְהִ֨נָּצֵ֔ל מִפְּנֵ֖י מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֵ֖יךְ נִמָּלֵ֥ט אֲנָֽחְנוּ׃
יושב האי הזה . ארץ ישראל שהיו נשענים על פרעה לעזרה : האי . לשון איי הים :
יושב האי הזה . זהו א''י שהוא בגבול הים : כה מבטנו . כזאת עלתה האומות אשר היינו מביטים אליהם לעזרה אשר חשבנו לנוס אליהם להנצל ממלך אשור : ואיך נמלט אנחנו . אם כך עלתה בהם ולא יכלו למלט את עצמם איך נמלט אנחנו בעזרתם :
כה . כמו כן : נסנו . מלשון ניסה ובריחה :
ואמר ישב האי, ארץ יהודה שבטחו על מצרים וכוש, ויראו כי הם לא יכלו לעזור לעצמם, ואיך יצילו את אחרים? :
האי. המחוז שאין נהר או ים מקיפים אותו נקרא ג''כ אי, כי פירוש מלת אי מחוז, בין שנהר או ים מקיף אותו או לא כמו זה שאומר על ירושלים (ן' מלך) :