בשנת התשיעית למלכו . של צדקיהו : דיק . תרגם יונתן : כרקום :

למלכו . למלכות צדקיה : ייק . הוא מגדל הנבנה מול העיר ללכדה :

ויחן . מלשון חניה :

ויבנו עליה דיק סביב . הוא מגדל שבונין סביב העיר לכבשה :

ותבוא העיר במצור . עמדה העיר והמצור סביבה עד וכו' :

בתשעה לחודש . בירמיהו ( נב ו ) נאמר בחודש הרביעי :

בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר . הנה לא באר באי זה חדש ואולם בספר ירמיה באר שזה היה בחדש הרביעי בתשעה לחדש :

בתשעה לחדש, בחדש הרביעי, כמו שפי' בירמיה :

דרך שער בין החומתים . מערה הולכת מביתו עד ערבות יריחו , וברח לו דרך המערה , והקב''ה זימן צבי הולך על גג המערה חוץ לעיר , ורדפו כשדים אחרי הצבי , וכשהגיעו לפתח המערה בערבות יריחו ראוהו ולכדוהו , הוא שאמר ( ביחזקאל יב יג ) : ופרשתי רשתי עליו ונתפש במצודתי :

ותבקע העיר . חיל נבוכדנצאר בקעו חומתה , וכאלו נעשית מעצמה , כי אנשי ירושלים היו חלושים ברעב , ולא עמדו למולם לעכב על ידם : הלילה . רצה לומר : ברחו בלילה , ובירמיהו ( ששם פסוק ז ) נאמר : יברחו ויצאו מן העיר לילה : דרך שער וכו' . בדרך השער העומד בין שתי החומות אשר אצל גן המלך : וילך . המלך וכל אשר עמו : דרך הערבה . בדרך ההולך אל ערבות יריחו :

ותבקע העיר . ר''ל על ידי חיל כשדים : וכל אנשי המלחמה הלילה . ר''ל ברחו הלילה לפי שראו שחיל כשדים נכנסו לעיר : דרך שער בין החומותים . ר''ל שיצאו דרך שהיה בין שתי חומות כדי שלא יראום כשדים ולא ירגישו בהם : אשר על גן המלך . ר''ל אצל גן המלך : וילך דרך הערבה . ר''ל כי המלך הלך דרך המדבר שלא ירגישו בו כשדים :

ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה יברחו ויצאו מהעיר לילה כן כתוב בירמיה, ובירמיה ל''ט מפרש שכל שרי בבל באו וישבו בשער התוך שהבקעה החומה החיצונה כי ירושלים היתה מוקפת ג' חומות :

וירדפו . אמרו רבותינו ז''ל שברח דרך מערה ההולכת עד ערבות יריחו , ונזדמן צבי הולך מעל המערה , ורדפו הכשדים אחר הצבי , ובבואם לפתח המערה מצאו את המלך יוצא ותפשוהו :

נפצו . נתפזרו :

וידברו אתו משפט . נתווכח עמו על השבועה :

רבלתה . כי בהאריך ימי המצור הלך נבוכדנצאר לרבלה : משפט . התווכח עמו על מה שמרד בו ועבר על שבועתו כמו שנאמר בדברי הימים ( ב לו יג ) :

ויתפשו . אחזו בחזקה :

וידברו אתו משפט . אמר לו משפט המורד והעובר על שבועתו ולזה הרג בניו ועור עיני צדקיהו ויאסרהו בנחשתי' ונתנוהו בבית האסורים עד יום מותו כמו שנזכר בספר ירמיה :

וידברו אתו משפט ובירמיה סימן ל''ט וסימן נ''ב וידבר אתו משפטים, כי שרי המלך דברו אתו משפט על המרידה לכן אמר וידברו בלשון רבים, והמלך עצמו היה לו נגדו כמה משפטים, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שמצאו אוכל ארנבת חי ונשבע לו שלא יגלה ועבר על השבועה :

בנחשתים . בשלשלאות נחושת :

תשע עשרה . כי בעת שכבש את יהויכין היה ח' למלכו , וצדקיהו מלך י''א שנה , הרי י''ט ובסוף ירמיהו נאמר י''ח , ורצה לומר : לכבוש יהויקים בראשונה , שהיתה בשניה למלכות נבוכדנצאר : רב טבחים . שר על ההורגים במצות המלך :

ובחדש החמישי בשבעה לחדש . וכבר אמר בספר ירמיה בעשור לחדש וידמה שהתחלת החדבן היה בשבעה לחדש כי אז נכנסו בירושלם וסוף החורבן היה בעשור לחדש כי אז נשרף בית המקדש :

בשבעה לחדש ובירמיה אמר בעשור לחדש בא נבוזראדן עמד לפני מלך בבל בירושלים וישרוף וכו'. ופי' חכמינו זכרונם לברכה שבשבעה נכנס להיכל ובתשעה לעת ערב הציתו בו את האור ונשרף בעשירי. ורצה לומר בכאן אמר שבשבעה לחדש בא נבוזראדן לירושלים, ומ''ש וישרף את בית ה' זה היה אחר כך, ובירמיה אמר שבעשירי עמד לפני מלך בבל בירושלים, וביום ההוא בא מלך בבל לשם וצוה לשרוף הכל :

ואת כל בית גדול . בתי כנסיות שמגדלין בהן תורה ותפלה ובתי השרים ( ראה מגילה כז א ) :

בית גדול . הוא פירש על מה שאמר כל בתי ירושלים , לומר שהם כל בית אדם גדול אשר בירושלים , ואותם לבד שרף ולא זולתם :

ואת כל בית גדול . ר''ל ואת כל בית איש גדול :

אשר רב טבחים . אשר עם רב טבחים :

נתצו . שברו וכתתו :

אשר רב טבהים . ר''ל אשר את רב טבחים :

ואת הנופלים . ששמעו לקול נבוכדנצר ויצאו אליו מן העיר , כמו ( דברי הימים א יב כ א ) : בלכתו אל צקלג נפלו עליו ממנשה וגו' :

הנשארים . אשר לא נהרגו : ואת יתר ההמון . הנשארים בכל ערי יהודה :

הנופלים . הם היוצאים מעצמן , למסור עצמן ולשכון בינותם , וכן ( ירמיהו לז יג ) : אל הכשדים אתה נופל : ההמון . העם הרב :

וליוגבים . חופרי הארץ , לשון יקבים , שהם חפירות בקרקע :

לכורמים . לעבוד הכרמים : וליוגבים . ענין בורות , כמו ( לעיל ג טז ) : עשה הנחל הזה גבים גבים , ורוצה לומר : לעבוד השדות בחפירות ובורות . או הוא כמו ליוקבים , מלשון יקב היין , כי גיכ''ק מתחלף , ורוצה לומר , לדרוך ולהמשיך היין אל היקב :

לכורמים וליוגבים . רוצה לומר לעבוד השדות והכרמים :

בית ה' . בבית ה' : המכונות . הם כני ובסיסי הכיורות : ים . כעין גיגית גדולה , עשויה לרחוץ בה :

ואת עמודי הנחשת אשר בית ה' . וכבר התבאר בענין צורת אלו הכלים בזכרון בניית שלמה בית המקדש ומשם ילקח ביאור כל מה שזכר בזה המקום מאלו הכלים :

אשר ישרתו בם . העשוים לעבוד ולשרת בהם בבית המקדש :

הסירות . הקדרות : היעים . המכבדות והמגרפות , עשויים לגרוף בהם הדשן : המזמרות . כלי זמר : הכפות . הבזיכים :

אשר זהב זהב וכו' . רצה לומר בין של זהב בין כסף , הכל לקח :

המחתות . כלים לחתות בהן האש : המזרקות . הספלים :

וקומת הכותרת שלש אמות . ובתחלת הספר ( מלכים א ז טז ) הוא אומר : חמש אמות . ושם ישבתי את המקראות : ושבכה . קופיי''א בלע''ז , כמין כובע : וכאלה . רמונים :

שמנה עשרה אמה וכו' . כבר נתבאר ענינם במלכים א בספור מלאכתו , ואין צורך אם כן בהשנות הנה : וכאלה . מספר הרמונים שהיו באחד , היו בהשני :

ושבכה . עשויה היא כרשת : ורמונים . עשויים מנחושת :

קומת הכותרת הסתירה שיש בין כתובים דכאן לכתובים שבירמיה ושל מלכים א' פירשתי למעלה סימן ז' :

כהן הראש . זה כהן גדול : משנה . שני לו , זה הסגן : שומרי הסף . הם השוערים , כי מזוזת השער יקרא סף , כמו ( יחזקאל מ ז ) : וסף השער :

שריה כהן הראש . הוא כהן גדול : ואת צפניה כהן משנה . הוא סגן הכהנים : ואת שלשת שומרי הסף . הם שומרי בית המקדש :

הסופר שר הצבא . שהיה יודע מנין כל עיר ועיר , כמה אנשים מוציאה לצבא :

מרואי פני המלך . רצה לומר : היושבים תמיד עם המלך ובירמיהו נאמר שבעה אנשים וזהו לפי ששנים , , מהם לא היו חשובים כמו החמשה , ולא כללם כאן עמהם : אשר נמצאו בעיר . ולא ברחו ממנה ביתר השרים : הספר שר הצבא . סופר של שר הצבא : המצבא . על פיו מוציאה כל עיר אנשיה לצאת במלחמה : מעם הארץ . מהמכובדים שבהם , אשר נמצאו בעיר ולא ברחו :

סריס . שר : פקיד . ממונה : המצבא . מלשון צבא :

ואת הסופר שר הצבא . רוצה לומר ואת הסופר שהיה סופר שר הצבא והנה שר הצבא הוא המצביא את כל עם הארץ על פי הסופר :

וחמשה אנשים ובירמיה ושבעה אנשים, י''ל שתחלה מצא חמשה ואחר כך מצא עוד שנים עד שהיו שבעה :

על מלך . אל מלך :

ויולך אותם על מלך בבל . רוצה לומר אצל מלך בבל :

ויפקד . מענין מנוי וגזברות :

כל שרי החילים . שיצאו מן העיר להחבא במצודות ובטינרים ובצורים וביערים :

והאנשים . אשר היו עמהם : אל המצפה . מקום מושב גדליהו : וישמעאל וכו' . גם ישמעאל וכו' באו אליו עם , אנשיהם :

החילים . צבאות עם :

וישבע להם . גדליהו נשבע להשדים ההם , שאין להם לפחוד מן הכשדים , כי לא יקחם בשבי : ועבדו . במס :

אל תיראו מעבדי הכשדים היינו העמים שסביב ירושלים שהם עבדי הכשדים, כי אם יעבדו מלך בבל לא יגורו מפניהם, ובירמיה מ' אל תיראו מעבוד הכשדים, יל''פ שלא ייראו שהכשדים שהפקיד אתם יהיו אדוניהם, ויצטרכו לעבדם, וזה עצמו מ''ש כאן מעבדי הכשדים שהם הכשדים שהשאיר בארץ שהם עבדי אומות הכשדים, שאין צריכים לעבוד רק את מלך בבל לבד :

מזרע המלוכה . כאומר בעבור זה הדג לגדליהו , בחשבו שאליו ראוי הממשלה , כי הוא מזרע המלוכה , ולא לגדליה : ואת היהודים . גם היהודים והכשדים שהיו עם גדליה , הדג ישמעאל ואנשיו :

ויהי בחדש השביעי, הספור הזה נתפרש בירמיה באורך (בס' מ' מ''א מ''ב) ופה קצר :

כי יראו . פן יאמרו הכשדים , אשר בעצתם נהרג גדליה פקיד המלך והכשדים אשר עמו :

כי יראו מפני כשדים . על שהומתו הכשדים שהיו עם גדליה והומת גדליה אשר מנה אותו מלך בבל על שארית הגולה :

נשא אויל מרודך . שמת נבוכדנצר ומלך אויל מרודך תחתיו : בעשרים ושבעה לחודש . ובירמיהו ( נב לא ) הוא אומר : בעשרים וחמשה , אלא בעשרים וחמשה מת נבוכדנאצר , ונקבר בעשרים וששה , בעשרים ושבעה הוציאו אויל מרודך מקברו וגררוהו , בשביל לבטל גזירותיו , כמו שנאמר בישעיהו ( יד יט ) : ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב וגו' :

בעשרים ושבעה . ובירמיהו נאמר בעשרים וחמשה , כי בכ''ה מת נבוכדנצאר שטנו ובכ''ו נקבר , והוציאהו אויל מרודך בנו מקברו וגררו בחוצות , להודיע לכל שמת , ובכ''ז מלך ונשא את ראש יהויכין : מבית כלא . רצה לומר : מיד כשהוציאו מבית הכלא , נשאו וגדלו :

נשא . הגביה והרים : מבית כלא . מבית המאסר , כמו ( ישעיהו מב כב ) : ובבתי כלאים החבאו :

ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכין . לפי שאז היתה השנה ראשונה למלכות אויל מרודך וכבר היה גלות יהויכין בשנה השמיני' לנבוכדנצר למדנו שנבוכדנצר מלך מ''ד שנה והנה אמר פה בכ''ז לחדש ובספר ירמיה בעשרים וחמשה וידמה כי בכ''ה לחדש היה זה המעשה ולא נשלם עד עשרים ושבעה לחדש והנה אמרו רבות' ז''ל כי אויל מרודך רצה לנסות אם מת אביו קודם שימלוך כי היה ירא ממנו מאד ולזה השליכו מקברו לדעת אם הוא מת כמו שכתוב ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב ואמנם היה ירא אויל מרודך ממנו כי כשנטרד נבוכדנצר והוסר ממנו שכלו המליכו אויל מרודך כי כן היה ראוי בלי ספק וכאשר שב לדעתו ומצאו מולך שמהו בית האסורין ואולי קבלה היתה בידם :

בעשרים ושבעה ובירמיה נ''ב אמר בעשרים וחמשה נשא וכו' ויוציא אותו מבית הכלא, יש לפרש שבעשרים וחמשה הוציאו מבית הכלא ובעשרים ושבעה נשא את ראשו בגדולה וכבוד. וחכמינו זכרונם לברכה אמרו שבעשרים וחמשה מת נבוכדנצר ובעשרים וששה התיראו שמא חי הוא והוציאו מקברו ובעשרים ושבע מלך לעיני כל וגדל את יהויכין :

וידבר אתו טובות . דברי נחומים :

טובות . דברים טובים ונחומים : מעל . עליון לכסאי שאר המלכים אשר היו עמו :

מעל . ממעל :

ושנא . היה משנה את בגדיו אשר ישב בהן בבית הכלא , להחליפם באחרות : לחם . כל הסעודה קרויה על שם הלחם : לפניו . רצה לומר : עמו יחד : כל ימי חייו . של יהויכין :

ושנא . כמו ושנה בה''א , והוא מענין חלוף ותמורה : כלאו . מאסרו :

ואכל לחם תמיד לפניו . אחשוב כי הוא היה מאוכלי שולחנו ועכ''ז היה שולח לו ארוחה ומשאת לפרנס ב''ב ואפשר שהוא לא היה מאוכלי שולחנו ואמר שהוא אוכל לחם תמיד לפניו כי אצלו היה בביתו או סמוך לו :

וארחתו ארחת תמיד . פרס הנתונה לו , היתה פרס הנתונה תמיד מבלי הפסק , והיה למאכל לאנשי ביתו , כי הוא בעצמו אכל לחם לפני המלך תמיד : דבר יום ביומו . דבר הצריך לו בכל יום נתנו לו ביומו , ולא העבירו המועד :

וארחתו . הוא ענין פרס קבוע , וכן ( ירמיהו מ ה ) : ארחה ומשאת :

כל ימי חייו . אפשר ששב אל יהויכין ואפשר ששב אל אויל מרודך ואין לנו הכרע בזה ואין אצלנו ספורים מדברי אויל מרודך ומקרהו בחייו שנוכל לעמוד בבירור על זה מהם , הנה זה הוא מה שראינו שיצטרך אל ביאור בזאת הפרשה שהגבלנו באורה בזה המקום , ואולם התועלות המגיעות מאלו הספורים הנה הם אלו , הראשון לבאר מדרך העדות שהש''י משגיח על אישי המין האנושי לענוש הרשעים על רשעם ולגמול טוב לצדיקים על צדקם ולזה ספר כי מפני שעשה יהואחז בן יהוא הרע בעיני ה' חרה אף ה' בישראל ונתנם ביד חזאל מלך ארם וביד בנו עד שלא השאיר חזאל ליהואחז כי אם חמשים פרשים ועשרה רכב ועשרת אלפים רגלי ולזה גם כן ספר כי ההצלחה שהיתה ליואש בן יהואחז על מלך ארם לא היתה כי אם מפני ברית הש''י עם האבות כי בזולת זה תופר בריתו עם האבות כמו שזכרנו בביאורנו בזה המקום עם מה שעזר בזה אלישע על דרך המופת במה שצוה ליואש לקחת קשת וחצים כי מההשגחה הדבקה לנביא נמשכה אז ההשגחה לישראל בתפלתו ולזה גם כן ספר כי תכף שמת אלישע פשטו גדודי מואב על ארץ ישראל כי בזכותו היו נצולים מזה בחייו ולזה גם כן ספר כי אמציה בעשותו הישר בעיני ה' הצליח במלחמה והכה את אדום בגיא מלח י' אלפים ומן אז עבד לאלהי אדום והשתחוה להם וקטר להם נפל ביד אויביו הוא ויהודה עמו וקשרו עליו קשר בירושלים והמיתוהו ולזה גם כן ספר שההצלחה שהיתה לירבעם בן יואש מלך ישראל היתה בעבור ברית השם עם האבות שלא ימחה שם ישראל מתחת השמים ולזה ג''כ ספר כי עוזיה נצטרע מפני החטא שעשה בגשתו אל המזבח להקטיר כמו שנזכר בד''ה ובראשונה כאשר עשה הישר בעיני ה' הצליח במלחמות מאד ובכל ענינו כמו שנזכר בד''ה ולזה גם כן ספר שזכריהו בן ירבעם לא מלך כי אם ששה חדשים ונהרג מפני עשותו הרע בעיני ה' ומפני חטא אבותיו ולא המית אבותיו בזה האופן כי דבר ה' היה שיהיו ליהוא בנים רבעים על כסא ישראל לזה גם כן ספר כי מנחם בן גדי מפני עשותו הרע בעיני ה' קשר עליו פקח בן רמליהו והרגו ולזה גם כן ספר כי פקח מפני עשותו הרע בעיני ה' בא עליו מלך אשור ולקח הרבה מעריו והגלה יושביהם לאשור ומפני זה גם כן קשר עליו הושע בן אלה והרגו ולזה גם כן ספר כי מפני שעשה יותם הישר בעיני ה' שכב עם אבותיו קודם שישלח ה' ביהודה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו וזה היה בעבור חטא העם כי עם יהודה היו משחיתים כמו שנזכר בספר ד''ה ולזה גם כן ספר פה ובד''ה כי מפני שעשה אחז הרע בעיני ה' והפליג בזה הנה בא עליו רע נפלא על יד רצין ופקח וזולתם כמו שנזכר בספר ד''ה ולזה ג''כ ספר כי מפני שעשה הושע בן אלה את הרע בעיני ה' ומפני החטאים ששקדו עליהם מלכי ישראל בכללם הנה בא קץ הכרתת ישראל מעל אדמתם ולזה עלה עליו מלך אשור ובאחרית הדבר לכד שמרון ויגל את ישראל אשורה וזכר אחר זה כי זה היה מפני החטאים הנפלאים שהתמידו בהם כל המלכים והעם וזה שהם מאסו את ברית הש''י וכל עדותיו אשר העיד בהם ועזבו כל מצותיו ולא אבו שמוע לדברי הנביאים המוכיחים אותם ולזה היה תכליתם לזה הרע הנפלא כמו שיעדה התורה ולזה גם כן ספר שהש''י שלח האריות להמית העם אשר הביא מלך אשור בעם שמרון עד התקרבו לעבוד' ה' קצת התקרבו' ולזה ג''כ ספר כי מפני שהפליג חזקיה לעשות הישר בעיני ה' וביער מן הארץ כל מה שיש בו רושם להסיר ישראל מאחרי ה' הצליח הצלחות רבות ועשה לו הש''י מופתי' נפלאים והטיב לו בזה שהוא יצא מעבודת מלך אשור והכה את הפלשתים מכה רבה ונמלט מסנחריב מלך אשור שהיה מולך בכל הממלכות בזה האופן הנפלא שנזכר בזה הספור והוסיף הש''י על ימיו ט''ו שנה ורפאו מחליו הכבד בקלות רב עד שביו' הג' עלה בבית ה' ולזאת הסבה ספר כי מפני שנתן חזקיהו כבוד לעצמו במה שהראה למלאכי מלך בבל מכבוד עשרו ולא נתן הכבוד לש''י לפרס' להם גדולות הש''י מצד המופת שהיה בארץ אשר באו לדרוש עליו כמו שנזכר בספר ד''ה הנה היה קצף ה' עליו אלא שלא היה הרע בימיו מפני התהלכו את הש''י תמיד רק בזה הדבר לבד חטא ולזה ג''כ ספר כי מפני שחטא מנשה זה החטא הנפלא בע''ג ושפיכות דמים נגזר על מלכות יהודה לגלות מעל האדמה אשר נתן להם ה' כמו שגלו עשרת השבטים והנה ספד בד''ה שכבד עשה מנשה תשובה אחרי נתנו ה' ביד מלך אשור ואסר אותו ושמהו בבית כלא ולזה לא נהיה הרע בימיו והאריך ימים על ממלכתו אך אמון בנו שהלך בדרכיו הרעים הלך בלא חמדה ולא מלך כ''א שתי שנים וקשרו עליו והכוהו והמיתוהו כאילו היה זה להשגחת הש''י על יהודה ובנימין שלא יכשלו בחטאיו ולזה ג''כ ספר כי יאשיה מפני שעשה הישר בעיני ה' השגיח בו הש''י שלא היה הרע שגזר על יהודה וירושלים בימיו אך נהי' בימי בניו וכבר מת על ידי פרעה נכה בעבור אשמת ישראל ולזה גם כן ספר מה שקרה מהרע לבני יאשיהו כלם מפני עשייתם הרע בעיני ה' עד שכבר השליך הש''י בחטאיהם יהודה ובנימין מעל פניו והחריב ירושלים ובית המקדש יהי רצון שיבנה במהרה בימינו , השני הוא להודיע שאף על פי שישראל חוטאים לש''י הנה תדבק ההשגחה בהם מצד האבות הקדושים באופן שלא ישמידם ולזה ספר כי מפני ראות הש''י את לחץ ישראל על יד חזאל שהיה בשיעור שיכלם לולי ה' שהיה להם כי לא השאיר ליהואחז עם כי אם מתי מספר הנה חנן הש''י אותם ורחמם ופנה אליהם למען בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב והציל אותם מכף חזאל ובזה נתבאר כי כמו שההשגחה הכוללת תמשך מהאב לזרעו זמן ארוך כן הענין בהשגחה הפרטית אבל היא יותר אמתית בזה ולזה נתבאר מן התורה שלא יכלה שבט מן השבטים השלישי לפרסם דבר המופתים המתחדשים על יד הנביא כי באמונתם קיום פנת התורה ולזה זכר ענין הנבואה וההצלחה שנתחדשה ליואש עם הלחמו על ארם מפני מה ששם הנביא ידיו על ידי המלך שהיו על הקשת ומספר החצים שירה אז כן היה מספר המלחמות שהצליח בם והכ' את ארם וביאר לו הנבי' שאם הי' מכה מהחצי' בארץ פעמי' יותר הי' מכה ארם פעמים יותר כאילו התבאר מזה שההצלחה שפעה לו על דרך מופת מהנביא מפני שומו ידיו על ידיו בהכאות ההם שהיה משל להכאתו ארם , ולזה גם כן ספר שהאיש שקברו בנגעו בעצמות אלישע חיה וקם על רגליו בעבור כבוד אלישע והנה זה המופת היה נפלא מאד ולזה ג''כ ספר מה שנגע הש''י המלך עוזיהו בצרעת בעלותו על המזבח להקטיר ולזה גם כן ספר מה ששלח הש''י האריות להמית השמרונים עד שהסכימו לעבוד את ה' באופן מה והתקרבו קירוב מה לעבודתו ולזה ג''כ ספר המופת הנפלא שעשה הש''י בנגפו חיל מלך אשור שהיה מתפאר על הש''י עד שבלילה ההוא מת חיל מלך אשור על יד מלאך ה' והוא שב לארצו ושם סבב הש''י שהכוהו בניו בחרב והרגוהו כמו שייעד ע''י נביאו ולזה ג''כ ספר מה שרפא הש''י על דרך המופת את חזקיה מהליו אשר היה ראוי שימות בו וענין המופת שעשה בהשבתו הצל אחורנית י' מעלות , הרביעי הוא לפרסם קיום ייעודי השם יתברך על יד נביאו ולזה ספר הרע שעשה חזאל לישראל כמו שייעד הש''י לאליהו וזכר אלישע זה הייעוד לחזאל בעת שלא היה מלך ונתבאר מזה הספור שכן היה הענין בסוף כמו שייעד אלישע ולזה זכר ג''כ שכבר ייעד אלישע ששלש פעמים יכה יהואש את ארם ושכן היה הענין בסוף ולזה זכר גם כן מירבעס בן יואש שהוא השיב את גבול ישראל מלבא חמת עד ים המערבה כמו שייעד הנביא יונה ולזה גם כן ספר שהיו ליהוא בנים רבעים על כסא ישראל כמו שייעד לו הש''י על יד נביאו וספר ג''כ רוב הרעות שבאו לישראל שכבר ייעד אותם אחיה לאשת ירבעם באמדו והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים ונתש את ישראל מעל האדמה הטובה ונתבאר גם כן מזה הספור ששבט ראובן והנטפלים אליו גלו ראשונה ואל זה רמז בתורה באומר יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר כמו שביארנו שם ולזה ג''כ זכר שכבר הסיר הש''י את ישראל מעל פניו כאשר דבר ביד כל עבדיו הנביאים ולזה ג''כ זכר שכבר ייעד הש''י בסנחריב שכבר ישמע שמוע' ושב לארצו ויפול בחרב בארצו ושלא יבא אל ידושל' ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפוך עליה סוללה וכן היה הענין בסוף ולזה ג''כ זכר שכבר ייעד הנביא שירפא ה' לחזקיה ויוסיף על ימיו ט''ו שנה וכן היה ולזה ג''כ זכר שכבר ייעד ישעיה לחזקיה הנה ימים באים ונשא את כל אשר בביתו ואשר אצרו אבותיו בבל ומבניו אשר יוליד יהיו סריסים בהיכל מלך בבל וכן היה הענין בסוף ולזה גם כן זכר מה שדבר הש''י ביד עבדיו הנביאים על חטא מנשה שיבין מן הרעה על יהודה וירושלם מה שנתאמת כזה הספור שכבר באה להם הרעה ההיא ולזה גם כן ספר שכבר עשה יאשיהו מה שייעד הנביא אשר בא מיהודה שכבר ישרף יאשיהו על המזבח ההוא עצמות אדם , החמישי הוא להודיע שאין דאוי שיתחבר הרשע עם הצדיק אפילו אחר המות ולזה ספד שכאשר קברו איש בקבר אלישע הנה תכף שנגע בעצמותיו חיה וקם על רגליו כי לא רצה הש''י שיהיה דשע נקבר אצל צדיק , הששי הוא להודיע שאין ראוי לענוש הבנים על חטא האבות ולא האבות על הבנים ולזה ספר שבני המכים לא המית ככתוב בספר תורת משה לא ימותו אבות על בנים ובנים לא ימותו על האבות השביעי הוא להודיע שאין ראוי שיתגאה האדם בדבר המלחמה ויעורר מדנים מפני דאותו שכבר הצליח במלחמה מה כי כבר אפשר שינוצח במלחמה הזאת אע''פ שכבר הצליח במלחמה האחרת ולזה ספר כי אמציה שעורר מדנים ליהואש מפני מה שראה מהצלחתו על האדומי' במלחמה נפל בידו הוא ויהוד' עמו ולזאת הסבה ג''כ ספר ענין הגאו' שאמר יהואש לאמצי' שכבד אמר לו שיפול הוא ויהוד' עמו ונמשך לו מזה שכבד חיה אמציה אחר יהואש ט''ו שנה , השמיני הוא להודיע שאין ראוי להתחדות במצליח דרכו ולזה ספר מה שקרה מהרע לישדאל בעבוד שמרדו מלכיהם כמלכים המצליחים אשר היו נותנים מס להם כי זה היה סבת החורבן והגלות ולזה ספר שכבר מצא מלך אשור בהושע קשד ולזה צד על שמרון והגלה ישראל מעל אדמתם ולזאת הסבה גם כן זכר כי חזקיה בראותו כי מלך אשור תפש כל הערים ה בצורות אשר ליהודה נכנע אליו ועבדו וזהו אמרו חטאתי שוב מעלי את אשר תתן עלי אשא ולזה ג''כ ספר כי כבר היו ישראל בסכנה גדולה בימי חזקיה מלך יהודה מפני מרדו במלך אשור לולי ה' שהיה לו ולזאת הסבה גם כן זכר מרד יהויקים בנבוכדנצר שהיה סבה אל שהגלה שם כל ביתו ובנו יהויכין ועמו גלו היותד נכבדים שבירושל' ולזאת הסבה ג''כ זכר מרד צדקיה במלך בבל שהיה סבה לחרבן ירושל' ולגלות יהודה מעל אדמתו ולזאת הסבה ג''כ זכר כי יהויכין מפני ששם צוארו תחת עול מלך בבל היתה לו נפשו לשלל וממנו לבד נשארו בנים לבית יאשיהו והנה היה זרובבל בן שאלתיאל מזרעו כמו שנזכר בספר ד''ה ואחר ימות נבוכדנצר נשא אויל מרודך את ראש יהויכין והוציאהו מבית כלא ונתן כסאו מעל כסא המלכים אשר אתו בבבל , התשיעי הוא להודיע כי זה הרע הנפלא שהביא הש''י על עשרת השבטים לא הביאו עליהם כי אם אחרי הפליגס בעשיית הרע מאד עד שכבר מאסו כל מצות הש''י ועדותיו ועזבום ועבדו אלהים אחרים בכל מקומותיה' ועשו פעולות היותר מגונות והיותר רעות שיוכלו לעשות ולא קבלו מוסר מדברי הש''י על יד נביאיו שהעיד בהם כל הרע שהיה בא עליהם קודם בואו מפני עזבם ברית הש''י והיה זה סכה שמאס הש''י בכל זרע ישראל ויענה אותם במיני ענוים כמו הרעב ומה שידמה לו ואחר זה נתנם ביד שוסים ובוזזים אותם ולבסוף השליכם מעל פניו כמו שזכר בקללות הכתובות בתורה , העשירי הוא להודיע כי מה שימשך ממנו רע אף ע''פ שכוון לתכלית טוב דאוי להדחיקו ואע''פ שסודד עניינו על יד השלם שבאנשים וכל שכן כשהיה מביא לעבוד עבוד' אלילים הלא תראה כי נחש הנחשת שנעשה במצות השם יתברך על יד משה רבינו להציל הנשוכים כשיראו אותו כתת אותו חזקיהו בראותו שהיו ישראל טועים אחריו , האחד עשר היא להודיע שהיא ראוי שיקרע האדם כגדיו בשמעו חלול השם הנכבד ולזה ספר שקרעו בגדיהם שומעי אלו החרופים וגדופין מפי רבשקה וגם חזקיה קרע בגדיו כששמע זה מפי שלוחיו ששלח שם אל רבשקה , השנים עשר הוא להודיע כי אחת מן התחבולות הטובות למלחמה הוא להפחיד אנשי המלחמה ולזה אמר דבשקה כי אדניו שלחו בעבור האנשים אשר על החומה ליראס ולבהלם , השלשה עשר הוא להודיע שהמלך ימשול בעם בהטבתו להם כי בזה ימשך דצונם אליו וזהו אמדו עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו , הארבעה עשד הוא להודיע שאין דאוי לאדם שיענה על הדברים שיאמרו לו בעתו' הדעה והצרה אך ישבע בחרפה אולי יתעשת האלהים לו וידחמהו ויצילהו מהצרה ההיא ולזה ספר שלא ענו העם דבר לדבשקה כי מצות המלך היא לאמר לא תענוהו , החמשה עשר הוא להודיע כי לעתות בצרה ראוי שיכנע האדם לפני הש''י ויתפלל עליו כדי שירחמהו ויראה בעניו ולזה ספר שכבר התפלל המלך בשק והתפלל לפני הש''י ובקש מישעיה שישא תפלה בעד השארית הנמצא ולזאת הסבה ג''כ ספר שכבר נכנע יאשיה לפני הש''י וקרע את בגדיו ובכה לפניו על דבר הרע המוכן לבא עליו ועל עמו מאת ה' על חטאת אבותיו , הששה עשר הוא להודיע כי היות השם יתברך מגיד מראשית אחרית הוא המופת על שהוא פועל הדברים כי לולי זה לא יתכן שיודיע אותם טרם היותם כי איך ידע הוא מה שיפעלהו זולתו , השבעה עשר הוא להודיע כי מהשגחת הש''י בצדיקים ימשך לדחות מעליהם הרע שכבר התחיל לבא כאמרו הן יקטלני לו איחל ולזה ספר שאף ע''פ שכבר נגזר על חזקיה שימות מאותו החולי הנה שמע השם יתברך תפלתו ורפא אותו והאריך ימיו חמש עשרה שנה ולזאת הסבה גם כן ספר שאף על פי שכבר היה נגזר שיבא הרע בימי יאשיהו הנה נעתר לו השם יתברך והיה שלום ואמת בימיו , השמנה עשר הוא להודיע כי כשנגזר שימשך רע מה מחטאים מה הנה ראוי לנקות מהחטאים ההם כדי שיסור הרע ההוא ולזה תמצא כי כשידע יאשיהו שהאריך הש''י את הרע עד אחר מותו מפני הכנעו לפניו רצה לנקות ישראל מהחטא ההוא והעמיד כל העם בברית עם השם ית' ובער כל האלילים והמזבחות והבמות ומשמשיהם והשבית את הכומרים וזבח כל כהני הבמות אצל המזבחות לא השאיר לע''א שום זכר בישראל ובארצם והנה היה כלי כל זה להסיר הרע לגמרי מישראל כי הייעודים הרעים יסורו בסור החטאים אשר בעבורם היו , אך ישראל חטאו אז כמו שזכר הנביא שהיה מוכיח אותם בימי יאשיהו ולזה לא נמשך מזה התכלית שכיון אליו יאשיהו , התשעה עשר הוא להודיע שכהן שעבד עבוד' אלילים הוא פסול לעבודה אך הוא אוכל בקדשים עם אחיו הכהנים וזהו אמרו אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח ה' בירושלים כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם :