ויפשע מואב . כי מאז היו עבדים לישראל , ואחרי מות אחאב מרדו :

ויפשע מואב בישראל אחרי מות אחאב . ספר זה להעי' שיותר רעות היו פעלות אחזיה מפעלות אחאב כי אחאב שב קצת מרוע מעשיו אבל זה היה מחזיק בכל אותן הפעלו' הרעו' שעשו אביו ואמו וכאילו היה זה סבה שפשע מואב בישראל ולא נתנו למלך ישראל המס שהיו נותנים לו מקודם :

ויפשע מואב מספר איך החל ה' להעניש את בית אחאב, {{{א}}} שמואב שהיה נותן עד עתה מס למלך ישראל פשע במות אחאב וכמ''ש לקמן ג' ד' :

בעד השבכה . גראד''ה בלע''ז , אומר אני , שרגילים לאורגו שתי וערב בנסרים ארוכים וקצרים , שקורין קנטינל''י בלע''ז , ועושין נקבים נקבים כעין שבכה , וקרוי פרדונ''י בלע''ז . ואני שמעתי , 'שבכה' ווי''ץ בלע''ז , ובלשון אשכנז שווינדל שטיג , כמו שפירשתי ( מלכים א ו ח ) ובלולים ( יז ) וימלוך יהורם תחתיו . אחיו היה : בשנת שתים ליהורם בן יהושפט . אפשר לומר כן , והלא מלך בשנת תשע עשרה ליהושפט , שהרי אחזיה מלך בשבע עשרה , ומלך שנתים , ובסמוך נמי כתיב בשנת שמונה עשרה ליהושפט מלך יהורם , ויהושפט מלך עשרים וחמש שנים קודם שמלך יהורם בנו , אלא ראוי היה יהושפט ליהרג ברמות גלעד , ובשכר שזעק , תלה לו שבע שנים , ומאותה שעה הוא מונה לבנו ( תוספתא סוטה יב ב ) :

בעד השבכה . ארובה היתה ברצפת העליה , והיתה סתומה מעצים דקים עשויה כעין שבכה , ובעברו דרך עליה , נשברה ונפל דרך בה : ויחל . נעשה חולה :

השבכה . מעשה רשת , וכן ( מלכים א ז וז ) : שבכים מעשה שבכה : בבעל זבוב . כן שם העבודת גלולים :

בעד השבכה . הוא מעש' רשת עשוי על הארוב' שיכנס האור דרך הנקבי' אשר בשבכ' בבית אשר תחת העלייה :

ויפול, {{{ב}}} שאחזיהו נפל, והיה זה במקום שלא היה ראוי שיפול כי היה בעלייתו. וחלה, ובכל זאת לא שב בתשובה ושלח לדרוש בבעל זבוב כי בראותו שהבעל לא ענה אותו בחר אלהים חדשים וגם כי הזבוב סימן המות וכומרי בעל זבוב היו מנבאים מי יחיה ומי ימות :

המבלי אין . המלה כפול לתוספות ביאור , ורצה לומר , וכי בעבור שאין אלהים בישראל וכו' , בתמיה , הלא יש אלהים בישראל , ומדוע לא דרשתם בנביאיו :

מלאכי . שלוחי :

(ג-ז) השאלות: אליהו אמר המבלי אין אלהים בשם עצמו, והמלאכים ספרו שאמר גם זאת בשם ה', ובפסוק ט''ז גם אליהו שינה דבריו ואמר הכל בשם ה' :

קום עלה לקראת, צוה לו, {{{א}}} שלא ילך אל המלך רק לקראת מלאכיו, {{{ב}}} שיאמר להם תוכחה על הליכתם, והתחלת התוכחה המבלי אין אלהים וכו' א''ל מעצמו לא בשם ה', והודיע להם, כי :

וילך . הלך לדרכו :

וילך אליה . ר''ל שכבר הלך לקרא' מלאכי מלך שומרון ואמר להם מה שצוהו הש''י :

לכן כה אמר ה' המטה אשר עלית, שבעבור זה נגזר עליו מות :

וישובו המלאכים שמעו לתוכחת הנביא :

(ו-ח) השאלות: למה האריך הול''ל מה משפט האיש הזה, הכי לא היה להם סימן אחר בו רק השער והאזור :

ויאמרו וכו' ודברתם אליו הם שינו את הסדר ואמרו גם התוכחה המבלי אין אלהים בישראל בשם ה', כי היו יראים לאמר לו שהוכיחם על ששמעו פקודת המלך, לכן אמרו שהיה כ''ז נבואה על המלך ושליחות אליו ושהם שבו להודיע לו דבר הנביא שבעבור שליחות זה ימות :

מה משפט האיש . מה תארו ומלבושיו :

משפט . מנהג :

מה משפט האיש . ר''ל מה מנהג האיש וכן וכה משפטו כל הימים :

וידבר אליהם הוא התפלא מדוע לא בא הנביא אליו בעצמו, אחר שלפי דבריהם היה עקר השליחות אל המלך אין דרך שהנביא ימסור שליחותו ביד אחר, ועפ''ז דן שזה יהיה אם הוא אינו נביא מוחזק, או אם לבוש בגדי עניים שבוש לבא בשער המלך, ועל זה אמר מה משפט האיש רצה לומר מה ענינו תוארו ומלבושיו, אחר אשר עלה לקראתכם וידבר אליכם ולא בא לדבר אלי, וגם חשב שבזה עבר על שליחותו וגם הקל בכבוד המלך וחייב מיתה, וגם זה נכלל במ''ש מה משפט רצה לומר מה ענינו ומה ענשו :

בעל שער . מגודל בשער הרבה , וחגור הוא בחגורה של עור :

ויאמרו אליו והם רצו לדונו לכף זכות ויאמרו שמה שלא בא בעצמו מפני שהוא איש בעל שער ולא עשה שערו ואזור עור אזור במתניו ולא יבא אל המלך בלבוש כזה, והמלך הכיר כי אליהו התשבי הוא אשר לא יבוש לבא לפני מלך ושרים, וחשב שלא בא אליו מפני שנאתו את בית אחאב :

וחמשיו . עם חמשים האנשים אשר הוא שר עליהם : המלך דבר רדה . כאומר רד במצות המלך , כי אקחך עם אנשי :

וישלח אליו שר חמשים וחמשיו . ר''ל ששלח לאליהו לכבודו לקרוא לו שר גדול שהיו חמשי' איש הולכים לפניו והלכו עמו החמשי' איש ההם : איש האלהים המלך דבר רדה . ידמה מדבריהם שהם היו רוצים להביאו עמהם בהכרח מצד מצות המלך ולזה אמרו לו שיבא במצות המלך והרגיש אליהו מענינ' שאם לא יסכים ללכת מעצמו יקחוהו בכח למלאת מצות המלך ואז אמר להם כי מאחר שהם קוראים אותו איש אלהים הנה מזה הצד אינו תחת המלך ולא יועילו בחזקם עמו ולזה אמר ואם איש אלהים אני תצא אש מן השמי' ותאכל אותך ואת חמשיך , ולפי שהשר השני דבר אליו גם כן באופן שדבר אליו הראשון עשה אליהו שירדה אש גם כן ואכלה אותו ואת חמשיו אמנם השר השלישי לא הראה שיבא אליו בכח אבל בא אליו בתחנוני' ולזה לא עשה אליהו דבר כנגדו וגם לא היה מסכים לבא עם השר ההוא אל המלך ליראתו מהמלך ההו' ומאיזבל אמו :

(ט-טו) השאלות: בראשון כתוב ויעל אליו וכן בשלישי ובשני לא כתוב כן, הראשון אמר המלך דבר והשני אמר המלך אמר, בראשון אמר וידבר אל שר החמשים ובשני אמר וידבר אליהם, למה בפסוק (י''ג י''ד) אמר שתי פעמים תיקר נפשי בעיניך :

וישלח ויעל אליו, השר הראשון לא ירא מפניו רק עלה אליו אל ראש ההר וידבר אליו בזה הלשון, אתה איש האלהים, אחר שהמלך דבר וצוה, אם כן רדה ואל תמרה פי מלך, (וידוע שיש הבדל בין דבור ואמירה שהדבור בא על הדבור הארוך ואמירה יבא גם על מלה אחת (כמ''ש בספרי התו''ה ויקרא סי' ג' באורך), ואם כן היה לו לומר המלך אמר רדה, וע''כ שמ''ש המלך דבר פי' שדבר דבר מלכות, ומלת רדה הוא פקודת השר) :

ויענה וידבר אל שר החמשים כי חמשיו עמדו מרחוק רק הוא היה אצלו לכן ענה אותו לבדו, א''ל ואם איש אלהים אני איך העזת פניך נגדי ולכן תרד אש מן השמים :

ויען וידבר אליו, השר השני התירא מעלות אל אליהו ועמד בתחתית ההר וקרא בקול, לכן אמר ויען שהוא מורה על הרמת קול, כמו ותען להם מרים, וגם שינה לשונו במ''ש כה אמר המלך מהרה רדה, שציוי מהרה רדה הוא ציוי המלך, המלך אמר זה לא דברי השר, שזה מורה במלת אמר כנ''ל פסוק ט' :

ויען וידבר אליהם דבר אל כולם כי עתה עמד השר וחמשיו למטה והגם שזה לא העיז פנים כראשון בכ''ז אחר שחשב שאם עומד רחוק מאליהו לא יוכל לו, אמר אם איש אלהים אני גם זאת אעשה ולכן כתיב ותרד אש אלהים שמורה אש גדולה השורפת מרחוק :

תיקר נא נפשי . תהא נפשי יקרה וחשובה בעיניך , לבל תמית אותי :

שר חמשים שלשים וחמשיו . הוא הפוך , כמו שר חמשים וחמשיו שלישים :

ויעל ויבא שר החמשים, עלה לבדו ובא לבדו, רצה לומר לא בא כבא עם צבא ומחנה להורידו בחזקה רק כבא לבדו לפייסו :

ותאכל וגו' . על שדברו בזדון : ועתה . הואיל ואני באתי בהכנעה :

הנה ירדה אש רצה לומר שאם תכלית ירידת האש להפיל מוראך עליהם הלא כבר ראו כחך שני פעמים, ואם היה זה מצד שדברו עזות הלא אני מתחנן תיקר נפשי בעיניך וגם כפל תיקר נפשי בראשון בקש בל ישרף אותו ואותם, ועל זה אמר נפשי ונפש עבדיך, ובשני בקש שילך אתו שאם לא כן יהרגנו המלך על שלא הביאו בחזקה, ועל זה אמר תיקר נפשי בעיניך :

רד אותו . רד עמו : וירד אותו . וירד עמו :

קום רד אותו, תחלה שלא נצטוה ללכת התירא, ועתה שנצטוה היה שליח מצוה ולא ירא רע :

יען אשר שלחת, עתה שינה לשונו והקדים יען אשר שלחת להודיע שלכן יענש, ולא יכול להקדים המבלי אין אלהים שעל זה יכול להשיב שלא ידע מקום הנביא ואם ידרש לו, מה שאין כן אל האנשים הקדים המבלי אין אלהים, לאמר שאין צריך לבעל זבוב כי בא דבר ה' אליו :

וימלוך יהורם . אחי אחזיה בן אחאב : בשנת שתים ליהורם בן יהושפט . אמרו רבותינו ז''ל ( תוספתא סוטה יב ב ) מעת שהלך יהושפט אל רמות גלעד לעזור לאחאב , מונין המלכות גם לבנו , על כי היה ראוי ליהרג אז , על שעזר לרשע , והעת ההיא הם שתי שנים , כי אז נהרג אחאב , ומיד מלך בנו אחזיה , וימי מלכו שנתים ומת , ומיד מלך יהורם אחיו : כי לא וכו' . שימלוך תחתיו , לזה מלך אחיו :

בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה . יש בכאן ספק חזק והוא שלא יתכן שיחיה אחזיהו עד שנת שתים ליהורם בן יהושפט וזה שכבר מלך בשנת שבע עשרה ליהושפט ולא מלך כי אם שתים שני' כמו שקדם וכבר מלך יהושפט עשרים וחמש שנה ולזה לא יתכן שנאמר שהתחיל למלוך יהורם בן אחאב בשנת שתים ליהור' בן יהושפט ואם אמרנו שכבר התחיל למלוך יהור' בן יהושפ' בחיי אביו מעת מות אחאב הנה לא יתכן מה שאמר ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור שהרי החזיק בה בחייו והנה זכר במה שיבא כי בשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה הלך יהורם בן יהושפט מלך יהוד' וזה ממה שיוסיף עוד ספק על זה ועוד שאחר זה כתב כי בשנת אחת עשרה ליורם בן אחאב מלך אחזיה על יהודה ובמקום אחר כתב כי בשנת שתים עשרה ליורם בן אחאב מלך אחזיה על יהודה וזה לאות כי כשיאמר בשנת כך למלך כך הנה פעם ירצה בו שעברו אותן שנים למלך פעם ירצה שהמלך בשנ' ההיא ויהי' הרצון באמרו בשנ' אחת עשר' ליורם בן אחאב שכב' עברו לו אחת עשרה שנה והיא בשנת שתים עשרה והרצון באמרו בשנ' שתים עשרה הוא שכב' היה בשנה ההיא , והנר' בעיני כי מפני החתון שהיה ליהושפט עם אחאב היה יהושפט מולך אחרי מות אחאב עם מלך ישראל כל ימיו כי היו חולקים לו כבוד בני אחאב מפני היותו זקן והתחתן באחאב ולזה תמצא שאמר בשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה והרצון בו שיהושפט היה מנהיג מלכות ישראל עמו וכאילו היה יהושפט מלך ישראל גם כן והוא מבואר שהוא מחוייב שיהיה פירושו כן כי אי אפשר שיהיה הרצון בו שתהי' שנת חמש ליהושפט כי שנת החמש ליהורם בן אחאב היא שנת עשרי' וחמש ליהושפט אחר שכבר מלך אז יהורם בן יהושפט ובזה הדרך נאמר שעד שהתחילה השנה השנית למלכות יהורם מלך יהודה היה מלך יהודה משתתף עם יהורם בן אחאב בהנהגת המלכות כי כבר תמצא במלחמותיו שהיה יהושפט תמיד עמהם , והנה לישב כל אלו הפסוקים ידמה בעיני שהשנה שמלך בה אחזיה היתה שמנה עשרה ליהושפט ר''ל שכבר עברו לו שבע עשר' ובמלוך יהורם עברו ליהושפט שמונה עשרה שנה והיה בשנת התשע עשרה ובשנה שעברו חמש שנים ליהורם בן אחאב מלך ישראל מלך יהורם בן יהושפט מלך יהודה ובזה לא יפול שום ספק כי כשעברו לאחאב ארבע שנים מלך יהושפט ונשארו לאחאב י''ח שנים מקוטעים ולזה לא עברו ליהושפט במותו כי אם י''ז שני' שלמים והיה בשנת שמנה עשרה ומלך אחזיה שתי שנים מקוטעים ומת כשהיה יהושפט בשנת התשע עשרה ואחר כן יהושפט פחות משש שנים כדרך שלקח מהשנה העשרים וחמש מעט ואז עברו חמש שנים ליהורם בן אחאב והיא בשנה הששי' וכשעברו לו אחת עשרה שנה והיה בשנה השתים עשרה בדרך שלקח מהשתים עשרה יותר ממה שלקח מהשנה הששי' הנה כבר עברו ליורם בן יהושפט יותר משש שנים שלמים והיותר היה קצתו מהשנה הראשונה ליהורם בן יהושפט וקצתו היה מהשנה השמינית ונחשב לו זה שמנה שנים ולא היה כי אם שש שני' ויותר מעט ולפי שהשנה הראשונה ליהורם בן יהושפט לא היתה אלא זמן מועט מאד כמו שבארנו הנה לא נראה בזמן ההוא היות מלך יהודה בלתי משתתף עם מלך ישראל בהנהגת ישראל ולא הראה לו זה עד בא השנה השנית ליהורם מלך יהודה והנה בזה הדרך נתישב כל זה בלי שום ספק :