קיצור שולחן ערוך-סימן ס – דין ברכות הראיהסעיף א
הרואה אילני מאכל שמוציאין פרח מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובים ליהנות בהם בני אדם. ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה, ואם איחר מלברך עד שגדלו הפירות לא יברך עוד. יש אומרים דאם לא בירך בפעם הראשונה שראה את הפרחים שוב לא יברך.
סעיף ב
על הזיקים, והוא כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום, ונמשך אורו בשבט, ועל הכוכב שיש לו זנב ושבט של אורה, ועל רעידת הארץ, ועל רוחות שנשבו בזעף, ועל הברקים, על כל אחת מאלו מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית (ואינו מברך על הזיקים כי אם פעם אחת בלילה, אף על פי שראה עוד כוכב אחר רץ, ועל הכוכב שיש לו זנב כיון שבירך עליו אינו מברך עוד, אלא כשלא רואהו עד לאחר שלשים יום). ועל הרעם, אם שמעו לאחר שעבר הברק מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שכחו וגבורתו מלא עולם. ואם ראה את הברק ושמע את הרעם ביחד מברך רק ברכה אחת, עושה מעשה בראשית, וכן אם בירך על הברק עושה מעשה בראשית, ובתוך כדי דיבור להברק נשמע הרעם אינו צריך לברך עליו, כי נפטר בברכה שעל הברק. אין מברכין על הברק או על הרעם אלא תוך כדי דיבור אבל אם הפסיק יותר שוב לא יברך.
סעיף ג
כל זמן שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת. נתפזרו העבים והשמים נזדככו בין ברק לברק ובין רעם לרעם, צריך לחזור ולברך והברקים שנראים בלא רעם אלא מחמת החום, אינם כברקים ממש ואין מברכין עליהם.
סעיף ד
הרואה קשת מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו. אסור להסתכל הרבה בקשת.
סעיף ה
על הימים ועל הרים הגבוהים המפורסמים בעולם מחמת גובהם, מברך עושה מעשה בראשית.
סעיף ו
הרואה חמה בתקופתה והיא משמנה ועשרים לשמנה ועשרים שנה, שתקופת ניסן אז בתחלת ליל רביעי, מברכין ביום רביעי בבוקר כשהיא זורחת ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית. וקודם הברכה יש לומר המזמור הללויה הללו את ה' מן השמים וגו, ואחר כך אומרים הברכה, ואחר כך אל אדון וכו' עד וחיות הקודש, ואחר כך מזמור השמים מספרים כבוד אל וגו', ואחר כך עלינו לשבח וקדיש.
סעיף ז
לכתחלה יש לברך בבוקר מיד בהנץ החמה, משום דזריזין מקדימין למצות. וטוב אם אפשר לברך באסיפת עם, משום דברוב עם הדרת מלך (ויש להכריז ביום שלפניו למען ידעו להתאסף). אם אי אפשר להתאסף תיכף בבוקר, אל יתאחרו בשביל זה, אלא כל אחד יברך מיד כשרואה זריחת השמש, כי ענין זריזין מקדימין דחי ענין ברוב עם. ובדיעבד אם לא בירך בבוקר יכול לברך עד שלש שעות על היום, ובשעת הדחק עד חצות היום. ולכן אם בבוקר יש עננים המכסים אותה ימתין עד קרוב לחצות אולי תתגלה ויברך בשם ומלכות, ואם לא נתגלה יברך בלא שם ומלכות. (שנת קידוש החמה היתה שנת תשמ''א ותהיה אם ירצה השם בשנת תשס''ט יהי רצון שנזכה לאור שבעת ימי בראשית).
סעיף ח
מי שעשה לו הקדוש ברוך הוא נס שלא כדרך הטבע, כשרואה את המקום שנעשה לו שם הנס מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה. וגם בנו ובן בנו אפילו אותם שנולדו קודם שנעשה הנס גם כן מברכין. כיצד מברכין, בנו מברך שעשה נס לאבי במקום הזה, ואם הם רבים אומרים לאבינו, בן בנו אומר לאבותי, ואם הם רבים אומרים לאבותינו, ומי שנעשה לו נסים הרבה, בהגיע לאחד מכל המקומות שנעשה לו נס, צריך להזכיר כל שאר המקומות, ויכלול כולם בברכה אחת, ויאמר, שעשה לי נס במקום הזה, ובמקום פלוני, וכן בניו מזכירין כל שאר המקומות.
סעיף ט
הרואה חכם גדול בתורה מישראל מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליראיו (לפי שישראל הם חלק אלהי ודבקים בו, לכן אומר שחלק). והרואה חכם גדול בחכמת העולם מאומות העולם מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם.
סעיף י
הרואה מלך ממלכי אומות העולם מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן מכבודו לבשר ודם. ואפילו אינו רואה את המלך ממש, אלא שהוא רואה בכבודו ויודע בבירור שהמלך הוא שם, יכול לברך ברכה זו. וסומא יברך בלא שם ומלכות. ומצוה להשתדל לראות בכבוד מלכים, ואם רואה אותו פעם אחת אל יבטל יותר מלימודו לראותו, אלא אם בא אחר כך בחיל יותר ובכבוד גדול יותר.
סעיף יא
הרואה קברי ישראל מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר יצר אתכם בדין וכו', ועל קברי עובדי כוכבים אומר בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה.
סעיף יב
כל ברכות הראיה הנזכרות, אם חזר וראה אותם הדברים בעצמם אינו חוזר ומברך, אלא אם כן היתה בין ראיה לראיה שלשים יום, דהיינו חוץ מיום הראיה הראשונה וחוץ מיום הראיה הזאת, יהיה שלשים יום, אבל אם רואה דבר אחר כזה שראה אז, כגון מלך אחר וקברים אחרים וכדומה, חוזר ומברך גם בתוך שלשים יום.
סעיף יג
הרואה כושי וגיחור, דהיינו שהוא אדום הרבה, והלווקן שהוא לבן הרבה, והקפח, דהיינו שהוא ארוך ודק, והננס, והדרקונה, דהיינו מי שהוא מלא יבלת, ופתויי הראש שכל שערותיו דבוקות זו בזו, ואת הפיל ואת הקוף מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם משנה הבריות, ואינו מברך אלא בפעם הראשונה שהשנוי עליו גדול מאד.
סעיף יד
הרואה את החיגר, ואת הקטע דהיינו שנקטעו ידיו, ואת הסומא ומוכה שחין, ובוהקנין, והוא מי שמנמר בנקודות לבנות, אם הם ממעי אמם מברך בפעם הראשונה שהוא רואה אותם משנה הבריות, ואם נשתנה אחר כך והוא מצער עליהם מברך דיין האמת.
סעיף טו
הרואה אילנות טובים ובריות נאות אפילו עובד כוכבים (שראה אותו בראיה בעלמא, כי אסור להסתכל בו) או בהמה מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שככה לו בעולמו, ואין מברך עליהם אלא פעם ראשונה ולא יותר, לא עליהם ולא על אחרים אלא אם כן היו נאים מהם.