הרוצה לאכול קודם נטילת ידים דברים שיאכל ממינים אלו גם בתוך הסעודה, בין שהם דברים שצריכין לברך עליהם תוך הסעודה, כגון פירות, בין שהם דברים שאין צריכין לברך עליהם תוך הסעודה, כגון מיני לפתן ומיני קטניות ותפוחי אדמה, וכן אם רוצה לשתות איזה משקה (חוץ מן היין), קודם נטילת ידים, וגם בתוך הסעודה ישתה, יש בזה מחלוקת הפוסקים אם הדברים שאכל או שתה קודם נטילת ידים, נפטרים בברכת המזון, כמו שנפטרים אלו שאכל בתוך הסעודה, או שאלו שאכלן קודם נטילת ידים אינן נפטרים בברכת המזון. ולכן יש למנוע מזה ולא יאכל ולא ישתה מהם רק קודם הסעודה, ויברך ברכה אחרונה, ולא יאכל ולא ישתה מהם בתוך הסעודה. ואם לא בירך תחלה ברכה אחרונה, יברך בתוך הסעודה או אפילו לאחר המזון. ואם אכל או שתה ממינים אלו גם בתוך הסעודה, יהדר אחר ברכת המזון לאכול או לשתות איזה דבר, ולברך ברכה אחרונה, לפטור גם מה שאכל או שתה קודם נטילת ידים.

אם רוצה לשתות יין קודם נטילת ידים. אפילו לא ישתה יין בתוך הסעודה, מכל מקום יש אומרים כיון דהיין בא לפתוח בני המעיים, ולהמשיך תאות האכילה, אם כן הוא בכלל הסעודה ונפטר בברכת המזון, ויש אומרים דאפילו אם שותה יין גם בתוך הסעודה, מכל מקום אין היין שלפני המזון נפטר בברכת המזון. ולכן יש למנוע מלשתות קודם נטילת ידים, אלא אם כן ישתה כוס יין גם לאחר ברכת המזון, שיברך אחריו על הגפן, ויפטור גם מה ששתה קודם נטילת ידים. ואם רוצה לשתות יין שרף קודם הסעודה, בין שישתה גם בתוך הסעודה, בין לא ישתה, יזהר שלא לשתות קודם הסעודה רק פחות מכזית. אבל אם שתה כזית או יותר, נפל לידי ספק ברכה אחרונה.

אם רוצה לאכול קודם נטילת ידים מיני מזונות, כגון ''עוגת דבש'', ''עוגת ביצים'' וכדומה, שברכה אחרונה שלהם היא על המחיה, בין שיאכל מהם גם בתוך הסעודה, בין שלא יאכל מהם בתוך הסעודה, מכל מקום הם נפטרים בברכת המזון (כי ברכת המזון פוטרת ברכת על המחיה) ובלבד שלא יפסיק הרבה בין אכילה זו לנטילת ידים. אבל אם צריך להפסיק הרבה, צריך לברך תחלה על ברכת המחיה על מה שאכל, ואפילו יאכל ממינים אלו גם בתוך הסעודה.