בית קודם הבא סימניה

קיצור שולחן ערוך-סימן קנג – הלכות נדה

קיצור שולחן ערוך-סימן קנג – הלכות נדה

סעיף א
כל אשה שנעקר ממקורה טפת דם אפילו כל שהוא חייב. יהיה באיזה אופן שיהיה, בין בטבעה כדרך הנשים לראות בזמנים ידועים או שלא בזמנה. ואפילו אירע לה איזה אונס אשר מחמת זה יצא ממקורה דם, הרי היא טמאה נדה עד שתספור שבעה נקיים ותטבול כראוי. וכל הבא עליה בטומאתה חייב כרת וכן היא חייבת כרת, ועל הנגיעה דרך חבה חייבים מלקות.

סעיף ב
אפילו לא הרגישה שיצא דם ממקורה, אלא שמצאה כתם דם בבשר או בחלוקה, או בסדינה, או בשאר מקום, ואין לה לתלות שבא ממקום אחר אלא שבא ממקורה הרי היא טמאה. וכל אשה שמצאה איזה כתם אפילו אינו אדום ממש אלא שאינו לבן ממש צריכה לעשות שאלת חכם, כי יש בזה הרבה חילוקי דינים בענין גדלות וקטנות הכתם. וגם בענין התליה במה יכולין לתלותו ובמה אין יכולין לתלותו, וגם יש חילוק באיזה זמן שמצאת אותו אם בימים שהיא טהורה או בימים הראשונים משבעה נקיים.

סעיף ג
אשה שהרגישה שנפתח מקורה, אפילו בדקה את עצמה מיד ולא מצאה כלום הרי היא טמאה (וצריכין להודיע זאת להנשים, כי הרבה נשים אינן יודעות זאת) אבל אם מצאה שיצא ממנה איזה ליחה לבנה בלי שום תערובות אדמומית הרי היא טהורה.

סעיף ד
כתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. מדכתיב לא תקרב, דרשינן שכל מיני קריבה אסור, שלא ישחוק ולא יקל ראשו עמה אפילו בדברים המרגילין לעבירה, אבל מותר להתיחד עמה, דכיון שכבר בא עליה וגם יש לה היתר לאחר שתטבול, לא תקיף יצריה, ולא חיישינן שמא יבא עליה באיסור.

סעיף ה
לא יגע בה אפילו באצבע קטנה, ולא יושיט מידו לידה אפילו דבר ארוך וכן לא יקבל מידה, וכן זריקה מידו לידה או מידה לידו אסור.

סעיף ו
לא יאכל עמה על השלחן אלא אם כן יש איזה שינוי דהיינו שיהיה איזה דבר מפסיק בין קערה שלו לקערה שלה. דבר שאין דרכו להניחו שם פעם אחרת, או שתשנה את מקומה, ואם דרכן שכשהיא טהורה אוכלין מתוך קערה אחת, ועתה אוכלין כל אחד מתוך קערה אחרת סגי בהכי.

סעיף ז
לא ישתה משיורי הכוס ששתתה היא, ואם הפסיק אדם אחר ביניהם או שהורק אל כוס אחרת שרי. ואם שתתה והוא אינו יודע ורוצה לשתות מכוס זו אינה צריכה להגיד לו ששתתה היא ממנה (אבל אם ידע ששתתה אלא שלא ידע שהיא נדה כתבתי בספרי לחם ושמלה כי נראה דצריכה להגיד לו), היא מותרת לשתות משיורי כוס שלו, ויש אומרים דכשם שאסור לשתות משיורי כוס שלה כך אסור לאוכל משיורי מאכל שלה.

סעיף ח
לא יישן עמה במטה אחת אפילו אין המטה מיוחדת לה, ואפילו כל אחד בבגדו ואין נוגעין זה בזה ואפילו יש לכל אחד מצע בפני עצמו. ואפילו אם שוכבים בשתי מטות והמטות נוגעות זו בזו אסור, ואם שוכבין על הארץ לא ישכב פנים נגד פנים אלא אם כן יש מרחק רב ביניהם, הוא הדין אם ישנים בשתי מטות סמוכות זו לזו בארכן, שלפעמים הם פנים נגד פנים אף על פי שיש הפסק בין המטות יש לאסור, אלא אם כן יש מרחק רב ביניהם, ואסור להבעל אפילו לישב על המטה המיוחדת לה אפילו שלא בפניה, והיא אסורה לישן על המטה המיוחדת לו, אבל לישב עליה אין להחמיר.

סעיף ט
אסורין לישב על ספסל ארוך שהוא מתנדנד ואם אדם אחר מפסיק ביניהם מותר. ולא ילכו בעגלה אחת או בספינה אחת, אם הולכים רק דרך טיול כגון לגנות ופרדסים וכיוצא בזה, אבל אם הולכים מעיר לעיר לעסקיהם מותר אף על פי שהם לבדם, ובלבד שישבו באופן שלא יגעו זה בזה.

סעיף י
לא יסתכל בשום מקום מגופה במקום שדרכה לכסות, אבל במקומות הגלוים מותר לו להסתכל אף על פי שהוא נהנה, אסור להריח בבשמים המיוחדים לה ואסור לשמוע קול זמר שלה.

סעיף יא
ראוי לה שתיחד לה בגדים לימי נדותה כדי שיהיו שניהם זוכרים תמיד שהיא נדה, ובקושי התירו לה שתכחול ותפקוס ותתקשט בבגדי צבעונים בימי נדותה אלא כדי שלא תתגנה על בעלה.

סעיף יב
לא תמזוג לו כוס יין בפניו או להביאו לו ולהניחו לפניו על השלחן, ולא תציע לו מטתו בפניו אבל שלא בפניו הכל מותר אף על פי שהוא יודע שהיא עשתה, ואסורה ליצוק לו מים לרחוץ פניו ידיו ורגליו ואפילו מים צוננים.

סעיף יג
כשם שהיא אסורה למזוג לו את הכוס כך הוא אסור למזוג לה. ולא עוד אלא אפילו לשלוח לה כוס יין המיוחד לה אפילו הוא כוס של ברכה אסור.

סעיף יד
אם הוא חולה ואין מי שישמש אותו זולתה, מותרת לשמשו שימוש שאין בו נגיעה רק על ידי דבר אחר אפילו להקימו ולהשכיבו ולתומכו, רק שתזהר ביותר מהרחצת פניו ידיו רגליו והצעת מטה בפניו. ואם האשה חולה אסור לבעלה לשמשה אפילו בלא נגיעה אלא אם כן בשעת דחק גדול שאי אפשר למצוא שישמשנה. ואם הבעל הוא רופא ואין שם רופא אחר מומחה כמוהו מותר לו למשש לה את הדפק, כיון שאינו עושה דרך תאוה וחבה.

סעיף טו
בכל ההרחקות הנזכרות צריכין ליזהר גם בימי ליבונה, דהיינו בימי ספירת שבעה נקיים, וגם אחר כך אם נתאחרה מלטבול בזמנה אסורים בכל הנזכר עד לאחר שתטבול.

סעיף טז
אשה נדה בימי ראייתה קודם ימי ליבונה נוהגין שאינה נכנסת לבית הכנסת ואינה מתפללת, אך בימים נוראים דהיינו מיום ראשון דסליחות ולהלן שרבים מתאספים בבית הכנסת ויהיה לה עצבון גדול אם לא תלך מותרת ללכת ולהתפלל. וכן כשהיא משיאה את בנה או בתה או כשהיא יולדת שהגיע זמנה ללכת לבית הכנסת וכיוצא בזה מותרת.

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור