כבר נהגו ישראל, שמי שהוא קונה אתרוג ולולב והוא אינו מבין, מראה אותן למורה הוראה אם הם כשרים או לא, כי יש בהם הרבה חילוקי דינים. ויש להדר לקנות לולב חדש, כי לולב היבש אינו כשר אלא בשעת הדחק, ויש אומרים דכל שכלה הירקות שבו הוי יבש. שיעור הלולב שיהיה השדרה חוץ מן העלים העליונים ארבעה טפחים, ובשעת הדחק שלש עשרה גודלין ושליש גודל סגי.

ההדס צריך להיות משולש, דהיינו שיוצאין בו מכל קן וקן שלש עלין בשורה אחת בשוה, שלא יהיה אחד גבוה או נמוך מחביריו, וצריכין שיהיו העלין חופין את עצו, דהיינו שראש כל עלה יגיע למעלה מעוקצה של העלה שלמעלה, ובתוך אותן הדסים המובאים ממרחק, בדוחק שימצאו כשרים וצריכין לבדקם, והירא דבר ה' יהדר לקנות הדסים לחים ירוקים משולשים ומהודרים. והגדלים במדינותינו צריכין לדקדק בם אם אינם מורכבים, ואם לא גדלו בעציץ שאינו נקוב. וכן צריכין לדקדק בזה בלולבין הגדלים במדינתנו. אם אינו בנמצא הדסים משולשים יטול שאינם משולשים ולא יברך.

שיעור ההדס שלשה טפחים, ובשעת הדחק סגי בעשרה גודלין. ויהיה כל ההדס ממטה עד למעלה משולש, ובשעת הדחק אם למטה המועט אינו משולש והרוב שלמעלה משולש גם כן כשר, צריכין לדקדק שלא ינשרו העלין מן ההדס, כי אם נשרו אפילו מקצת עלין יש כמה חילוקי דינים, וצריכין לעשות שאלת חכם.

צריך להשגיח שלא יהא נקטם ראשו דהיינו ראש העץ. ואם אין לו רק קטומים יעשה שאלת חכם, אבל הענפים הקטנים שיוצאין בין הקנים, צריכין לקטום אותם שלא יפסיקו בין הקנים.

הערבה ידוע. העלה משוך, ופיה חלק, והקנה אדום, ואפילו בעודו ירוק כשר, כיון שכשהוא שוהה באילן מתאדם, ורוב מין זה גדל אצל הנחלים, ועל כן נקרא ערבי נחל ואפילו הגדלים במקום אחר כשרים, אלא שאם אפשר יש להדר ליקח מאותן הגדלים אצל נחל. שיעור הערבה כשיעור ההדס.

ערבה שיבשה או שנשרו רוב העלין שלה, או שנקטם ראש העץ שלה פסולה. ויש אומרים שאם נדלדלו העלין מן הקנה ותלוים למטה פסולה. וצריכין להשגיח מאד גם בערבה, כי לפעמים מחמת שתוחבין אותה אל הלולב או על ידי הנענועין נושרין העלין ואז פסולה.

צריך ליזהר שלא יקצוץ הישראל בעצמו מן האילן אחד מארבעת מינים לצרכו, אפילו נתן לו בעל הקרקע רשות, אלא האינו יהודי או ישראל אחר יקצצם ויקח מהם.

לוקחין שלשה בדי הדס ושני בדי ערבה (ואין להוסיף) ואוגדין אותם עם הלולב שיהיו כולן אגודה אחת, וצריכין להשגיח שיהיו כולם כדרך גדילתן דהיינו במקום החתך למטה. שאם נתהפך אפילו רק בד אחד גם בדיעבד אינו יוצא. ויש לאגוד את ההדס מימין השדרה אל הלולב ואת הערבה משמאלו, דהיינו שכשיטול את הלולב והשדרה נגד פניו, יהיה ההדס נגד ימינו והערבה נגד שמאלו, ויהיו למטה כולם שוים, כדי שכשיטול את הלולב יאחוז כולם. ומכל מקום יש לראות שיהיה ההדס מעט גבוה יותר מן הערבה, צריך להשגיח שתצא השדרה מן הלולב למעלה מן ההדס לכל הפחות טפח. קושר כולם ביחד בקשר גמור דהיינו שני קשרים זה על גב זה, ומלבד מה שקשר אלו המינים ביחד, יעשה עוד בלולב שלשה קשרים, רק טפח אחד מן הלולב למעלה יהיה בלי קשר, כדי לכסכס בו בשעת הנענועין. אם יש חוט כרוך על ההדס צריך להסירו קודם האגוד שלא יהא חציצה. אם הותרה האגודה ביום טוב אסור לאגדה ביום טוב בקשר אלא בעניבה, או כמו שנוהגין שכורכין סביבותם ותוחבין ראש הכרך לתוך העגול הכרוך.

ערבה שנתלשה ביום טוב, בין ביום טוב ראשון בין ביום טוב שני אסורה היום אפילו בטלטול בעלמא כי הוא מוקצה גמור. ואם נתלשה ביום טוב ראשון כשרה ביום טוב שני, אך אם חל יום ראשון בשבת ונתלשה אסורה גם ביום שני. אם הובאו מחוץ לתחום אתרוג או שאר מינים מותרין לטלטלן ולצאת בהם. אך אם אין העיר מתוקנת בעירובין, אסורין לטלטל לחוץ מן הבית שהם שם, וילכו כולם שמה לצאת בהם.

מי שאין לו כל הארבעה מינים מובחרים, טוב לו יותר לצאת בשל חבירו (ועיין סימן שלאחר זה סעיף ח') ומכל מקום מצוה לו שיהיו לו גם כן ארבעה מינים כפי השגת ידו, לעשות בהם הנענועים בהלל והקפות.