מצוה לבנות הסוכה מיד ביום שלאחר יום הכפורים ואפילו הוא ערב שבת, דמצוה הבאה לידו אל יחמיצנה ויבחור מקום נקי להעמידה שם. ומצוה על כל אדם שיעסוק בעצמו בעשיית הסוכה ובהנחת הסכך ואף על פי שהוא אדם נכבד, זהו כבודו שעוסק בעצמו במצוה, ומן הראוי היה לברך שהחיינו על עשיית הסוכה, אלא שאנו סומכין על שהחיינו שאומרים בקידוש, ויהדר ליפות את הסוכה ולהנאותה בכלים נאים ומצעות נאות כפי כחו.

בענין דפנות הסוכה יש הרבה חילוקי דינים ואין הכל בקיאים על כן צריכין לעשות דפנות שלמות וחזקות שלא יהא הרוח מניע אותם, וגם שלא יכבה הרוח את הנרות. ומי שאין לו די צרכו לדפנות מוטב שיעשה ג' שלימות מד' שאינן שלימות. ומי שידו משגת מצוה שיהיה לו סוכה בנויה עם גגות שנפתחים ונסגרים על ידי צירים לסגרם בשעת הגשמים וכשפסקו הגשמים נפתחים הגגות והסכך הוא נגוב ויכול לקיים מצות סוכה כראוי.

גם בסכך יש כמה דינים, וכיון שאנו נוהגין לסכך בענפי אילנות או בקנים כיון שהם גידולי קרקע והמה תלושים ואינם מקבלים טומאה ואינם קשורים יחד אין בהם שום חשש.

לכתחלה ראוי להחמיר שלא להניח על הסוכה דבר המקבל טומאה שיניח עליו את הסכך כגון סולמות שיש בהן בית קיבול השליבות וכל שכן שאר כלים כגון מרא (מעדר) ומגרפה, ואפילו ליתן אותם על הסכך להחזיקו יש להחמיר, ובדיעבד או שאין לו שאר דברים הכל מותר דקיימא לן דמותר להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה.

צריך להניח סכך עד שתהא צלתה מרובה מחמתה, שאם היתה חמתה מרובה מצלתה פסולה מן התורה. ולכן צריכין ליזהר שלא יהא במקום אחד אויר ג' טפחים. ולכתחלה צריכה שיהא אויר קצת בין הסכך כדי שיראו הכוכבים, ומכל מקום אם היתה מעובה שאין הכוכבים נראים כשרה, אבל אם היתה מעובה כל כך שאפילו אם יורדים גשמים הרבה אינם יורדים לתוכה אם כן הוי כעין בית ופסולה.

בסוכות הבנויות, לפעמים בולטים דפים למעלה על הכתלים, ועל דפים אלו מונחים הכלונסאות שעליהם הסכך, ומאחר שאין הדף רחב מארבע אמות אינו פוסל את הסוכה משום סכך פסול, כי הלכה למשה מסיני הוא דבפחות מארבע אמות אמרינן דופן עקומה, פירוש שנחשב אל הדופן וחשבינן ליה כאלו הדופן נתעקם שם למעלה, אלא שאין יושבים ואין ישנים שם תחת הדף, כי שם אין לו דין סוכה, ואפילו אינו רחב אלא ארבעה טפחים, אבל יתר הסוכה כשרה, אך אם מונחים אצל הדופן דפים ברוחב ארבע אמות או יותר, זה נקרא סכך פסול ופוסל את כל הסוכה. ומכל מקום אם אינו כן אלא בצד אחד, כמו שהדרך הוא בקצת סוכות בנויות שעושין קצת תקרה מצד אחד (כדי לפנות לשם את הכלים תיכף בהתחלה) זה אינו מזיק, דכיון שאינו אלא מצד אחד הרי יש כאן עוד שלש דפנות כשרות שמונח עליהם סכך כשר, וסוכה משלש דפנות גם כן כשירה ובלבד שיהא שם שיעור סוכה, דהיינו לכל הפחות ז' טפחים על ז' טפחים במרובע ולא ישבו תחת התקרה.

העושה סוכתו תחת ענפי אילן הרי היא פסולה, ואפילו אם מחמת הענפים בלבד היתה חמתה מרובה מצלתה ואם כן בסכך שהניח עליה עשה את הסוכה מכל מקום פסולה. ואפילו אם יקצוץ אחר כך ענפי האילן מכל מקום הסוכה נשארת בפסולה, דכתיב חג הסוכות תעשה לך ודרשינן תעשה ולא מן העשוי ולכן לאחר שקצץ הענפים צריך הוא להגביה כל ענף מן הסכך, ויחזור ויניחנה לשם סוכה, וכן אסור להניח את הסכך קודם שעשה את הדפנות, דבעינן שבהנחת הסכך תהא סוכה כשרה.

וכן בסוכה העשויה בגגות הנפתחים, צריך לפתוח את הגגות קודם שמניח את הסכך, ואם אחר כך סוגר את הגג וחוזר ופותח אינו מזיק, דהוי כאלו פורס עליה סדין וחוזר ונוטלו ומכל מקום יש להחמיר שיהא הגג פתוח בהכנסת החג עוד צריכין ליזהר באלו סוכות שיהא הגג פתוח היטב עומד בשוה עם דופן הסוכה, שאם אינו עומד בשוה אלא נוטה קצת על הסכך, אפילו אינו שיעור גדלו שתפסל הסוכה בכך מכל מקום צריך ליזהר שלא ישב במקום הזה שהגג משופע. שנמצא יושב תחת הגג. אף על פי שסוכת החג בחג פטורה מן המזוזה, מכל מקום אלו סוכות הבנויות שמשתמשים בהם כל השנה ונתחייבו במזוזה, גם בחג לא נפטרו ואין צריכין אחר החג לקבוע את המזוזה מחדש.

יוצאין בסוכה שאולה אבל לא בסוכה גזולה, ולכן אסור לעשות סוכה ברשות הרבים, ובשעת הדחק שאין לו סוכה אחרת בשום אופן, יושב בה ומברך עליה.

יש ליזהר שלא יקצץ הישראל בעצמו סכך לסוכתו אלא יקנה מאחר, ובשעת הדחק יכול לקצוץ בעצמו אלא שיטול רשות מבעל הקרקע.

מותר לעשות סוכה בחול המועד.

עצי הסוכה בין מהדפנות בין מהסכך אסור בהנאה עד לאחר שמחת תורה כיון שהוקצו למצוה, ואפילו ליטול מהם קיסם לצוץ שיניו אסור, ואפילו אם נפלו אסורין ולא מהני בהו תנאי, ואם חל שמחת תורה בערב שבת אסורין גם בשבת, וכן נוי סוכה אסורין בהנאה אפילו נפלו, וכיון שאסורין בהנאה לכן בשבת וביום טוב אסורין בטלטול משום מוקצה, ומכל מקום אתרוג התלוי בסוכה לנוי מותר להריח בו דלא הוקצה מריח, ובנוי התלוי בסכך נוהגין שאפילו תנאי לא מהני אבל בנוי התלוי בדפנות מהני תנאי. והסדינים המצויירים שתלוים בסוכה לנוי, נוהגין לטלטלן שלא יתקלקלו מן הגשמים. ואפילו לא התנה בפירוש כי מסתמא מתחלה אדעתא דהכי תלאן, ומכל מקום טוב להתנות תחלה בפירוש דהיינו קודם בין השמשות הראשון יעמוד שם ויאמר: אני מתנה שאהא מותר לאכול ולהשתמש בנוי סוכה זו מתי שארצה, וצריך ליזהר בנוי סוכה אשר בדעתו ליטלו בתוך יום טוב שלא לקשרו בקשר אלא בעניבה.

גם לאחר החג כשתסר את הסוכה לא יפסע על העצים ולא ישתמש בהם לדבר מגונה, משום דתשמישי מצוה נינהו כמו ציצית.

אסור לחקוק פסוק בסוכת תשבו וגו' או שאר פסוק על דלעת וכיוצא בו לנוי סכה, משם דיבא אחר כך לידי בזיון ועוד דאסור לכתוב פסוק שלא לצורך.

ערב סוכות לאחר חצות היום לא יאכל פת כדי שיאכל בסוכה לתיאבון, ויש להרבות בצדקה בערב סוכות.