כל חודש ניסן אין אומרים תחנון ולא צדוק הדין ואין אומרים צדקתך בשבת במנחה, נוהגין מראש חודש ואילך לקרות בכל יום פרשת הנשיא שהקריב בו ביום, וביום שלשה עשר קורין פרשת בהעלתך עד כן עשה את המנורה שהוא נגד שבטו של לוי.

אין מתענין בו אפילו תענית יום זכרון אבל תענית חלום מתענין, והבכורים מתענין בערב פסח כאשר יבואר אם ירצה השם בסימן קי''ג, וחתן וכלה גם כן מתענין בו. ואפילו בראש חודש ניסן.

בשבת הגדול למנחה נוהגין שאין אומרים ברכי נפשי אלא עבדים היינו וכו'. לפי שבשבת הגדול היתה התחלת הגאולה והנסים.