פרשת שלח לך-שלישי
אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש:
אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם:
ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל:
ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו:
אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו:
ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו:
ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה:
והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר:
מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר:
ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר:
יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים:
סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה:
ויאמר יהוה סלחתי כדברך:
ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ:
כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:
אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה:
ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה:
והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף: