פרשת אמור-שלישי
וידבר יהוה אל משה לאמר:
דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה:
לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים:
כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם:
ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו:
עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה:
ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה:
ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו:
ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם:
וידבר יהוה אל משה לאמר:
שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה:
ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד:
וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו:
ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה:
ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה:
ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם:
המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה: