לשם ה' . רוצה לומר : שמעה אשר חכמתו איננה מטבע האנושי , כי אם מה' היתה לו : לנסותו בחידות . לשאלו דברים סתומים קשה הידיעה , ואם יגידם , תדע נאמנה שמאת ה' היתה לו החכמה :

ומלכת שבא שמעת את שמע שלמה לשם ה' . ר''ל שהיא היתה שומעת את שמע חכמת שלמה לשם ה' והרצון בו כי מה' היתה לו החכמה כמו שקדם באמרו הנני נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ויהיה הרצון באמרו לשם ה' בעבור שם ה' או יהיה הרצון בזה שהיא שמעה שמעו שכל מה שהיה עושה היה עושה לשם ה' ולזה היה דבק בו תמיד והפליג מפני זה בחכמה כי זה אחד מהכלים הגדולי' להשגת החכמ' או ירצה בזה שהיתה לו חכמה נפלאה ולא היה משתמש בה אלא לשם ה' לעשות צדקה ומשפט כמו שמצאנו מהזונות שבאו לפניו ומהבאור הראשון הוא יותר נכון לפי מה שאחשוב : ותבא לנסותו בחידות . לבחון חכמתו אם יעמוד על סוד החידות ההם אשר כונה בהם כי בזה יבחן את החכמה היא לו מתת אלהים שאם הענין כן יעמוד על הכוונה אשר כוונה בהם ואע''פ שהם יסבלו כוונות אחרות :

ומלכת שבא פי' מהרי''א שעבדי שלמה אשר הלכו באניות אופירה עברו בדרכם דרך ארץ שבא שהים הסובב אותה מתחבר עם ים סוף בצד מערב והם ספרו חכמת שלמה, והיא שמעה שמעו לשם ה' ר''ל שחכמתו היא אלהית, לא טבעית ותבא לנסותו בחדות, כי א''א בחכמה אנושית לבד להגיד כל החדות שלפעמים ענינם נעלם כמו חדתו של שמשון, שלא היה אפשר להגידה כי מי ינבא שהרג ארי ושקננו בגויתו עדת דבורים ודבש :

עם לבבה . אשר הסתירה מכל אדם ושמרה בלבבה ולא גלתה מאז , לחשוב שהיה הדבר נשמע לשלמה :

בחיל . עושר וקנינים , כמו ( ירמיהו יז ג ) חילך וכל אוצרותיך : כבד . ענין רבוי : יקרה . חשובה :

בחיל כבד מאד . הרצון בו נכסים וקניינים רבים כטעם חילך וכל אוצרותיך :

(ב-ז) השאלות: למה בחרה לנסותו בחדות דוקא, לא בעניני חכמה ומדע, מז''ש ויגד לה את כל דבריה שהיל''ל את כל שאלותיה או חדותיה, ומה הכפל מושב עבדיו ומעמד משרתיו, ומז''ש אשר שמעתי על דבריך ועל חכמתך, שהוא כפל לשון :

ותבא והגם שיכלה ללכת דרך ים עם אני המלך, למעלתה הלכה דרך המדבר לכן באת בחיל כבד לשמרה בדרך : ותדבר אליו את כל אשר היה עם לבבה מגיד בזה שהיה מחכמה האלהית הנתונה בלבו של שלמה לדעת מן הדבור החיצוני את הדבור הפנימי של הלב, כי הלשון היא שליח של הלב ודובר בעדו, אבל הדיבור הלביי הוא מפורש ושום שכל, והלשון תחוד חדה ותמשול משל, ושלמה הבין מן דבורה החיצוני את הדיבור הפנימי אשר עם לבבה, ועי''כ :

את כל דבריה . אשר שאלה אותו : לא היה דבר . מכל דברי חידותיה לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה , כי הכל ידע והגיד לה את כולם :

ויגד לה שלמה את כל דבריה . ר''ל הדברים אשר כוונה בחידות ההן :

ויגד לה שלמה את כל דבריה שבעת הגיד חדתה הגיד דבריה בעצמם, כי הבין דבורה העקרי הלביי ועי''כ ידע תעלומות לבבה, למשל כשאמר שמשון מהעז יצא מתוק, הגם שהדבור החיצוני היה חדה, הדבור הפנימי חשב שהעז הוא הארי והמתוק הוא הדבש, וחשב המעשה שקרה עם הארי, וזאת ידע שלמה כי הבין מחשבת הלב הנקשר עם הדבור בחכמת אלהים אשר בו, ועי''כ לא היה דבר נעלם מן המלך :

ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה וגו' . זה מורה כי הבית אשר בנה היה בנוי בחכמה נפלאה וכן מאכל שולחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם ומשקיו שהיה שותה על דרך המזון ועל דרך הרפואה הכל היה מסודר בחכמה וכן העליה אשר יעלה בה בית ה' מביתו היתה גם כן נעשית בחכמה והנה הרצון באמרו ועולתו אשר יעלה בית ה' ועלייתו וכן כתוב בספר ד''ה :

ותרא חוץ מזה ראתה את כל חכמת שלמה, בכל מיני החכמות והבית היינו הבתים שבנה :

ועולתו אשר יעלה בית ה' . דרך מבוא שהכין מביתו לבית המקדש , שהיה עולה בו לבית ה' :

ומושב עבדיו . כל אחד במקום הראוי לו , וכן היה מעמד משרתיו , כל אחד במקום הראוי לשירותו : ומלבושיהם . הראוי לכל אחד לפי מה שהוא : ועולתו . דרך עלותו לבית ה' : ולא היה וגו' . אמר בלשון גוזמא לרוב התמהון :

ומאכל שולחנו שהיה נעלה משולחן כל המלכים בכמות ובאיכות, ומושב עבדיו הם האוכלים על שולחן המלך שהיה מושבם בסדר לפי מדרגתם איש לפי ערכו, ומעמד משרתיו המשרתים בשולחן המלך כל אחד היה לו מעמד מיוחד לפי שירותו, וכן מלבושיהם כל אחד היה לו מלבוש מצויין בפ''ע כפי עבודתו, שהטבחים היה להם מעמד ומלבוש מיוחד וכן הרקחים והאופים ודומיהם וכל אחד הכיר את מקומו והיה ניכר בלבושו, ומשקיו שהיו ממינים רבים וממדינות מתחלפות, ועולתו הוא המעלה שעשה מעצי אלמוגים שהיה עולה בה מביתו לבית ה' שיזכיר בפסוק י''ב שהיה יקר ונפלא מאד, ובד''ה אמר ועלייתו :

אמת היה הדבר כי כבר אמר החוקר שהעוסקים בחכמה העיונית קשה להם להשתלם גם בשכל המעשי, כי נושאי העיונים הם מושגים מופשטים מחומריים ולא ישימו לב על הנהגה המדינית והמעשיי שהוא נקשר בענינים חומריים, ואני שמעתי בארצי על דבריך שהוא הנהגת ביתו ומדינתו ועל חכמתך בדברים השכליים, ולכן :

הוספת . החכמה הנמצא בך , מרובה יותר מאשר הוגד לי :

אל השמועה אשר שמעתי . הרצון בו לשמועה אשר שמעתי מחכמתך ומהטוב אשר יסודר ממך יחובר עוד לפי מה שמצאתי ממך וטוב הרבה או יהיה הרצון באמרו אל השמועה על השמוע' והנה היה הטוב המשפט והצדק' המסודרים ממנו :

לא האמנתי לדברים, אם מצד שלא ימצאו שתיהן יחדיו, אם מצד ההפלגה שהפליגו לספר מרוחב לבו, עד אשר באתי ותראינה עיני שראתה הפלגת חכמתו, וגם שראתה איך עם חכמתו העיונית השתלם גם בהנהגת הבית והמדינה כמ''ש ותרא את כל חכמת שלמה שהוא העיוני וגם הבית אשר בנה ומאכל שולחנו וכו', והנה לא הוגד לי החצי כי החכמה הטבעיית י''ל גבול ויגדל שמע החכם ברחוק יותר מבקרוב, שמי שרואה אותו יראה שחכמתו בעלת גבול וא''א שידע כל הדברים, וגם שידיעתו אינה ברורה, אבל חכמת שלמה שהיתה אלהית והיה לבו כמעין הנובע מן המקור האלהי אשר בלבו היא מתוספת כל שעה והמקור מתרבה כל עוד שיוסיפו לשאב מים מדליו, ועז''א הוספת חכמה וטוב, ור''ל בחכמה היא ההשכלה ובטוב ר''ל ההנהגה הטובה :

אשרי, נגד ההנהגה אמרה אשרי אנשיך המונהגים מאתך, ונגד החכמה אשרי עבדיך אלה שהם עבדי המלך הקרובים אליו שמצד שעומדים לפניך תמיד הם שומעים את חכמתך :

באהבת ה' . בעבור אהבת ה' לישראל , שמך עליהם למלך , לעשות כרוחב חכמתך משפט וצדקה :

יהי ה' אלהיך ברוך אשר חפץ שיעור הכתוב אשר באהבת ה' את ישראל לעולם חפץ בך לתתך על כסא ישראל, שע''י אהבת ה' את ישראל נתן להם פרנס טוב כמוך שתעשה משפט וצדקה, שבזה יהיו העם מאושרים, כי לפי זכות העם ואהבת ה' אותם ישגיח עליהם לתת להם מלך חכם אוהב צדקה ומשפט :

לא בא כבושם ההוא עוד לרוב . ר''ל שלא בא עוד רבוי כמוהו מהבושם ההוא : עצי אלמוגים . קוראל בלע''ז והוא עץ גדל בקצת הימים :

עצי אלמוגים . קוריי''ל בלע''ז :

אלמוגים . הוא מין עץ יקר וחשוב :

השאלות: מ''ש וגם אני חירם אין מקומו פה רק בס''ס הקודם שדבר מן האניות היל''ל זאת :

וגם אני חירם פי' רי''א שלפי שזכר למעלה שהתפלאה על עליתו שהיה עולה בה לבית ה', בא לספר מעלת העליה שנרשמה כ''כ לפי שהיתה כולה מעצי אלמגים שהם יקרים מאד ולא בא כן עד היום הזה כי היו מעטי המציאות מאד, והיו נמצאים אצלו בריבוי עד שעשה מהם מסעד לבית ה' ולבית המלך וגם כלי זמר שצריכים עצים גדולים שזה אינו בנמצא כלל ממין הזה :

מסעד לבית ה' . ובדברי הימים ( ב ט יא ) כתיב : מסלות לבית ה' , לכך אני אומר , המסעד הזה לשון רצפה : לשרים . לבני לוי :

מסעד . הוא העליה שזכר למעלה שהיה לבית ה' ולבית המלך , רצה לומר : מזה לזה , ובדברי הימים ( ב ט יא ) נקרא מסילה על היותו מסילה ללכת בה , וכאן נקרא מסעד , לפי שהיה לו כעין מעקה מפה ומפה , להיות העולה נשען ונסעד בהם : לשרים . למשוררים : לא בא כן . מעולם לא בא משם בכמות רב ובגודל כאשר אז :

מסעד . משען :

מסעד לבית ה' ולבית המלך . הנה בספר ד''ה כתוב תמורת זה מסלות ולזה אחשוב שבעליה אשר יעלה בה בית ה' מבית המלך עשה כדמות מעקה מעצי האלמוגים שיסמך האדם בהם במסלתו בזאת העליה וכן הענין בשאר העליות אשר היו בבית ה' ובבית המלך כי לא היו בהם מעלות לא בכבש המזבח ולא בעליות אשר יעלו בהם אל היציעים לפי מה שהתבאר מדברינו והנה אמרה התורה ולא תעלה במעלות על מזבחי וידמה שהמלך סדר גם כן כמו זה בביתו שלא תגלה ערות איש בעלותו שם ואיך שהיה הנה היה המעקה הוא מסעד למסלות אשר ידרכו בהם בעליות ההם : וכנורות ונבלים לשרים . ר''ל שכבר עשה מעצי האלמוגים כנורות ונבלים למשוררים בכלי זמר : לא בא כן עצי אלמוגים ולא נראה . אחשוב שהרצון בזה שלא באו עצי אלמוגים גדולים כאלו שיהיו נכונים לעשות מהם מה שעשה שלמה מאלו :

נתן למלכת שבא . נתינה זו אינה אלא לימוד חכמה : כל חפצה . ( בא אליה ונולד ממנה נבוכדנצר , והחריב הבית שעמד ארבע מאות ועשר שנים בחלק כל שנים עשר שבטים , מהאר''י ז''ל ) מלבד אשר נתן לה מתנות ומגדנות המצויין כאן ואינם מצויין במקומה :

כל חפצה . מהדברים היקרים שראתה בבית שלמה : אשר נתן לה . זולת שאלתה : כיד המלך שלמה . רצה לומר : בנדיבת רב , כראוי למלך שלמה . ( יד ) אשר בא . מאופיר :

והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה . הנה כתוב תמורת זה בספר ד''ה את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר הביאה אל המלך והרצון בזה כי מלבד אשר הביאה מלכת שבא אל המלך מהחידות נתן לה עוד את כל חפצה אשר שאלה ממנו מדברי חכמה ועצה וכן יהיה הרצון בזה המקום בזה שהוא נתן לה את כל חפצה אשר שאלה ממנו מדברי חכמה ועצה מלבד מה שנתן לה תחלה שהיה ביד המלך שלמה כי לא היה חכם אחד בזמן ההוא שיהיה יכול להגיד זה זולתי שלמה מפני שהיה חכם מכל האדם :

והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מדברים שראתה באוצר המלך ותחפץ בהן, מלבד אשר נתן לה מנחה כנגד מנחה, כפי גדולת ידו נתן לה דברים יקרים, ובד''ה כתיב מלבד אשר הביאה אל המלך, ר''ל מה שנתן לה כנגד מה שהביאה : ותפן ותלך לארצה בל תחשוב שהמלכה הזאת אשר נסעה דרך רחוקה כזאת שטטה לראות את המדינות ובאה אל שלמה דרך אגב, כי עקר ביאתה היה רק אל שלמה לבדו ולא פנתה לשום מקום זולתו, ואחר ששבעה שמחות את פניו פנתה בדרך ישר לארצה :

שש מאות ששים ושש . חירם נתן לו מאה ועשרים , ומלכת שבא מאה ועשרים , ואני תרשיש הביאה מאופיר ארבע מאות ועשרים , הרי שש מאות ושישים , והששה לא ידעתי מאין . ובדברי הימים ( ב ח יח ) כתיב : שהביאו מאופיר ארבע מאות וחמשים , ואין מונה שם מאה ועשרים של חירם , ויש לתקן המקרא , שהשלשים היתירים היו מן הק''ך של חירם , שהרי עבדי חירם היו שם עם עבדיו :

ויהי משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת . אחשוב שזה המשקל מהזהב היה בא לו מדי שנה בשנה כי המנחות שהיו מביאים לו המלכים היו שולחים אותם לו מדי שנה בשנ' כמו שכתוב אחר זה ובספר ד''ה וכל מלכי הארץ מבקשים את פני המלך שלמה לשמוע את חכמתו וגו' והם מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושמלות נשק ובשמים סוסים ופרדים דבר שנה בשנה :

ויהי, תכלית ספורים האלה הוא לספר איך נתקיים בו הבטחת ה', אם במתנת החכמה, אם בכבוד אם בעושר, וספר מענין עשרו שבכל שנה בא לו זהב רב תרס''ו ככר, ולפמ''ש הרי''א שמשקל הככר הוא י''ב אלף ג' מאות דוקאטי ווינעציאניש בא לו בשנה שמונה מיליאן קצ''ט אלפים שמונה מאות דוקאטי :

לבד מאנשי התרים . שהיו מביאים לו הסוחרים התרים בארץ לסחורה : הרוכלים . מוכרי בשמים , ומוליכין אותם מעיר לעיר : וכל מלכי הערב . תרגם יונתן : וכל מלכי סומכותא , לשון ערובה , המלכים שהיו בערובתן וסומכין עליו , גאראנטיא''ה בלע''ז :

לבד מאנשי התרים . לבד הזהב הבא אליו מאנשי התרים וכו' :

התרים . הם הסוחרים הקטנים המחפשים ומרגלים אחר סחורה לקנות במקום הזול , והוא מלשון ( במדבר יג טו ) לתור את הארץ : ומסחר הרוכלים . רוצה לומר : ומן סוחרי הרוכלים , והם מוכרי הבושם , כמו ( שיר השירים ג ו ) מכל אבקת רוכל : מלכי הערב . הם הערביים : ופחות . שלטונים , כמו ( חגי א יד ) פחת יהודה :

לבד מאנשי התרים ומסחר הרוכלים . הנה אמר בד''ה תמורת זה לבד מאנשי התרים והסוחרים מביאים ואחשוב שכל הסוחרים היו פורעים מס למלך שלמה מסחורתם והנה קרא התרים הסוחרים הגדולים שהם תרים וחוקרים על דבר הסחורות בקצות הארץ מאיזה מקום יכשר להם יותר לקנותם או למכרם והרוכלים הם המביאים הבשמים ויתר הדברים הדומים להם בעיר ועיר למכור שם זעיר שם זעיר שם זה עדות שמה שזכ' ממשקל הזהב שהיה בא לשלמה היה בא לו מדי שנה בשנה : וכל מלכי הערב ופחות הארץ . אמר תמורת זה בד''ה וכל מלכי ערב ופחות הארץ מביאים זהב וכסף לשלמה והנה זה ג''כ הי' בא מידי שנה בשנה ויעיד על זה מה שזכרנו :

לבד מאנשי התרים הם הסוחרים הגדולים התרים במדינות להביא סחורות ממדינה למדינה : ומסחר הרוכלים הקטנים, שכל סחורה שעברה דרך מדינתו נתנה מס קצוב למלך, וכל מלכי הערב שהביאו לו מנחה :

צנה . מקפת את האדם משלשה רוחותיו , והוא שאמר בספר תהלים ( ה יג ) : כצנה רצון תעטרנו : שש מאות זהב . והוא שש מנים , שהזהב הוא הדינר :

זהב שחוט . לרוב עשרו עשאם מזהב טוב , עם כי הדרך לעשותם מברזל : שש מאות זהב . רצה לומר : דינרי זהב : יעלה . היה נכנס בו :

צנה . מלבוש ממתכת , יקיף כל הגוף להציל ממכת חרב , כמו ( תהלים ה יג ) כצנה רצון תעטרנו : שחוט . נמשך , כמו ( ירמיהו ט ז ) חץ שחוט לשונם , ורוצה לומר : זהב טוב נמשך כשעוה :

ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט . הנה הצנה הוא כמו מגן אלא שהוא גדול ומקיף את האדם כאמרו כצנה רצון תעטרנו והרצון באמרו זהב שחוט לפי מה שאחשוב שהוסר אדמימותו ממנו במלאכה ויסור ממנו בזה קצת לחותו ולזה היה יותר חזק : שש מאות זהב . ר''ל שש מאות שקלים זהב :

(טז-יז) מאתים צנה ושלש מאות מגנים הצנה מקיף מג' רוחות והמגן מרוח א', והיה צריך אל הצנה שש מנים, כי כל מנה מחזיק מאה זהב :

זהב שחוט . הוא רך ונוח להרקע :

שלשת מנים . ובדברי הימים ( שם פסוק טז ) נאמר : שלש מאות זהב , כי מנה הוא ליטרא , ובו מאה דינרי זהב :

מגנים . הוא שם כלי , עשוי לאחוז ביד בעת המלחמה להגן בו , וגם יש מגן עשוי מעור שלוק , האמור בתחילת שמואל ב ( א כא ) ( יח ) שן . שן הפיל : מופז . טוב ומזוקק ומבהיק , וכן ( שיר השירים ה יא ) כתם פז :

שלשת מנים זהב . ר''ל הנה המנה הוא מאה שקלים ולזה אמר בספר בד''ה שלש מאות זהב :

זהב מופז . מבהיק כמרגלית :

כסא שן גדול . זה היה כסא המלוכה והיה נעשה משן הפיל וואדי בלע''ז : ויצפהו זהב מופז . פירשו בו זהב נקי מסיגיו ואחשוב שיהי' ענינו מענין פזור בחלוף אות זי''ן באות צד''י כי ברצותם לנקותו תכלית הנקיון יפזרוהו ויכתתוהו לחלקים דקים ויערבו עמו קצת דברים יוציאו ממנו סיגו :

שש מעלות . מדרגות לעלות בו , וראש הכסא היה עגול , מקום מושב המלך : מאחריו . תיקון הכסא היה רחב , והמעלות היו לצד פניו , ולצד רחבה לצד אחריו היה המושב גבוה מן הכסא מקום עגול : וידות מזה ומזה . לסמוך זרועותיו עליהם , כמין מקלות זהב מפאה לפאה , פשוטין לימין ולשמאל : ושנים אריות . של זהב , וכל צורת הכסא מפורשת באגדת מגילת אסתר ( אסתר רבה טו יב . ילקוט שמעוני רמז תתרמו ) :

וראש עגול לכסה מאחריו . למאחרי הכסא , יצא ממעל היושב מכסה עגולה , כעין כיפת כובע : וידות . כעין זרועות , יצא אצל מקום הישיבה להשען בהם : אריות . עשוים מזהב :

מעלות . מדרגות :

שש מעלות לכסא . הנה היתה צורת הכסא הזה כך שכאשר היה עולה לשבת בו היה עולה בו שש מעלות ואז ישב במקום השבת שהיה למעל' מהמעלה הששית ומאחרי הכסא היה שם לוח יסמוך בו בשבתו שם והיה ראש עגול בלוח ההוא באמצעו והיו ידות מזה ומזה אל המקום שהיה יושב בו והנה הידות הם כמו זרועות יסמוך בהם המלך ידיו בשבתו שם והנה היתה צורת ארי אצל כל יד לצד פני הכסא ולצד ההוא היה פני אריה וכן אצל כל מעל' ממעלות הכסא בשתי קצות המעלה לצד פני הכסא ולצד ההוא היו פני האריות ולזה היו שם ארבעה עשר אריות :

וראש עגול למעלה במקום מושבו היה עגול מאחריו כמדת גופו וראשו לסמוך עליו גבו, וידות מזה ומזה לתמוך ידיו עליהם :

המעלות . אשר יעלו בהם לשבת על הכסא : מזה ומזה . ששה מזה , וששה מזה :

ושנים עשר אריים כי דגל יהודה היה צורתו אריה ורמז על י''ב אבותיו משלמה עד יהודה או מדוד עד יעקב, ולי''ב השבטים, וכמו שהים שבו מימי החסד עמד על י''ב בקר ופני שור מהשמאל כן כסא הדין עמד על י''ב אריות שהם בימין המרכבה, לכלול חסד במשפט :

אין כסף לא נחשב . אין כסף באחד מהם , כי לא נחשב :

אין כסף . לא היה בהם כלי כסף , כי הכסף לא היה נחשב למאומה :

סגור . הנסגר בכור , לצרפו להסיר הסיג : למאומה . לכלום :

אני תרשיש . ( תרגום : ) ספינת אפריקא : שנהבים וקפים ותוכיים . ( תרגום : ) שן דפיל וקופין וטוסין :

למלך בים . המלך היה לו בים אניה הולכת תרשיש , כאחת ויחד עם אני חירם מלך צור , ואחת לשלש שנים תבוא האניה מן תרשיש [ ויתכן שאין זה אופיר האמור למעלה , ולשני המקומות שלח אניות ] :

שנהבים . הוא שן הפיל : וקפים . הוא הקוף הנזכר בדברי רבותינו ז''ל ( יומא כט ב ) , ודומים הם בצורותיהם לבני אדם : ותוכיים . הם העופות היפות מאוד בנוצותיהם בחלוף המראות , והוא הטווס :

שנהבים . הם שני הפיל הגדולים אשר מהם יהיה מה שישתמשו ממנו במלאכה וואור''י בלע''ז : וקופים . הם שימיי''ש בלעז : ותוכיים . הם פאוונ''ש בלעז :

השאלות: למה ספר זה שלישית מן האניות וכבר אמר זה למעלה ס''ס ט' ובסי' זה פי''א, שם אמר ללכת אופירה ופה אמר אני תרשיש. שם משמע שהיו האניות לשלמה. ושהיו מביאות זהב לבד ופה משמע שעקר היה חירם ושהיו מביאות גם כסף, ושבאה אחת לשלש שנים :

כי אני תרשיש, הרי''א חשב כי תרשיש היא העיר קארטאגא בצפון אפריקא על יד ים התיכון, ועי''כ הרבה לתמוה איך הלכו אניות מעציון גבר שהוא על שפת ים סוף לתרשיש, והלא רצועות המדבר (ארץ זיעץ) מבדלת בין ים סוף לים התיכון. ? ורצה לדחוק שנקראו אניות תרשיש, ע''ש צורתם שנעשו כתבנית האניות האלה, אבל עמד לנגדו מ''ש בדה''ב (כ' ל''ז) ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר, ואיך הלכו מעציון גבר לתרשיש, והפליאה הזאת מלאה את לבבו לאמר שעזרא הסופר טעה במ''ש ביהושפט (מ''א כ''ב י''ט) שעשה אניות תרשיש ללכת אופירה, וטעה שר''ל אניות ללכת תרשיש עיין שם, וחלילה לנו מזה הדעת שנאמר שכותב ד''ה טעה, ושלא ידע פשט הכתוב במלכים ולא ידע שא''א ללכת מעציון גבר לתרשיש באניה, אבל האמת עד כמ''ש בפי' ישעיה (סי' כ''ג) שתרשיש היא עיר טארזיס שהיא שפאניען הקדומה שהיתה רוכלת הצוריים בספרד, כמו שכתבו חכמי העמים, ונודע כי הצוריים בבואם לספרד, (אשר כינו בשם אושפניא ע''ש שהשפנים נמצאו שם לרוב) מצאו כסף מזוקק על פני הארץ הרבה מאד עד שעשו כל כליהם וגם חשוקי וווי ספינותיהם מכסף, ובנו להם עיר מושב ורוכלת העמים טערזוס, והעיר הזאת יושבת על מבואת ים האטלאנטי שהוא ים אקיאנוס, וידוע שים סוף נכנס לים אקינוס, ולפ''ז באניות שבנה בעציון גבר היה יכול לילך בין לאופיר בין לתרשיש. ולמעלה (ט' כ''ז) ספר ששלח משם אופירה וחירם שלח את עבדיו עם עבדי שלמה, כי עבדי שלמה היו העקר במהלך הזה, והם לקחו שם זהב לא כסף שלא נמצא באופיר, כי בארצות החמות לא יתילד כסף רק זהב ומקום הכסף בארצות הקרות, ופה ספר הטעם שלא נחשב הכסף בימי שלמה כי היה לו גם אני תרשיש עם אני חירם, ר''ל אניה הולכת לשפאניען ששם היה חירם עקר כי היתה תחת רשותו, ואני תרשיש תבא אחת לשלש שנים, והיא היתה נושאת גם כסף, שידוע שהיה שם לרוב מאד, וכמ''ש כסף מרוקע מתרשיש יבא, וגם הביאו משם שנהבים וקפים וטווסים שהיו מצויים שם, ומ''ש לקמן (כ''ב מ''ט) שיהושפט עשה אניות תרשיש ללכת אופירה ולא הלך כי נשברו אניות בעציון גבר, היינו שהיו האניות מיוחדות ללכת תרשיש ע''כ נקראו אניות תרשיש והיה בדעתו ללכת גם לאופיר, וע''י שנשברו בעציון גבר אצל החוף לא הלך אף לתרשיש וכ''ש לאופיר, וזה עצמו כתב עזרא בד''ה, וחלילה שיבא בכתובים דבר מכחיש המציאות :

ויגדל ר''ל מכל הספורים הנזכרים מבואר איך גדל מכל מלכי הארץ בין בעשר בין בחכמה, ולא זאת, כי חכמתו היתה סבת עשרו, שע''י :

מבקשים וכו' . היו חפצים לראות את פני שלמה :

שכל הארץ מבקשים את פני שלמה מפני חכמתו עי''כ נתעשר ג''כ, כי עי''כ :

ונשק . כלי זיין :

דבר שנה בשנה . מנהג שנה בשנה , כי כן היה עת בואם , פעם בשנה :

ושלמות . ומלבושים : ונשק . כלי זיין , כמו ( ישעיהו כב ח ) נשק בית היער :

ונשק . הם כלי זיין :

והמה מביאים לו איש מנחתו, כמו שהיה המנהג בבוא לראות פני מלך גדול :

אלף וארבע מאות רכב . ובדברי הימים ( ב א יד ) כתוב : אלף ושבע מאות . ואומר אני , אלף וארבע מאות בערי הרכב היו , והשלש מאות עם המלך בירושלים , וכך פירושו בדברי הימים : וינחם בערי הרכב , ועם המלך היה עוד רכב אחד בירושלים . וכאן כך פירושו : וינחם בערי הרכב , ועם המלך היו מקצתן בירושלים : וינחם . וינהלם :

ויאסוף . מן המנחות שהביאו לו , לבד מה שהיה לו מאז האמור למעלה : וינחם . מקצתם הניח בערי הרכב , ומקצתם נשארו עם המלך בירושלים :

וינחם . מלשון הנחה :

ויהי לו אלף וארבע מאות רכב . הנה כתוב בדברי הימים בזה המקו' ארבעת אלפים אורוות ובמה שקדם כתוב ארבעי' אלף אורות סוסים למרכבו וכבר התרנו הספק הזה במה שקדם בשאמרנו שמה ארבעים אלף היו ארבעת אלפים שהיו בהם סוסים ומרכבות ובשאר היו בהם סוסים בלא מרכבות אם כן היו לו ארבעת אלפים רכב לכל הפחות ואיך אמר פה שהיו לו אלף וארבע מאות רכב לבד והנראה בעיני שאלו האלף וארבע מאות רכב אסף אותם שלמה ממקומות רבים לבחור היותר נבחרים ואולי אספם מהסוסים שהיו מביאים לו למנחות כי הם היו נבחרים בלי ספק ואלו היו הנבחרים שבמרכבות אשר לשלמה והנחה אותם בערי הרכב אשר לו שהיו בהם אורות לכלכלם שם וקצתם השאיר עם המלך בירושלים כדי שיהיו יותר קרובים אליו :

השאלות: מ''ש שהיה לו אלף וארבע מאות רכב סותר למ''ש למעלה :

ויאסף שלמה למעלה אמר שהיה לו ארבעים אלף ארות סוסים, ופה דבר מן הרכב, שהוא מרכבות ברזל שהיו לוחמים בהם עם האויב כמ''ש כי תשע מאות רכב ברזל לו (שופטים ד') היה לו אלף וד' מאות, והיו מקצתם בערי הרכב ומקצתם עם המלך להגן עליו מבית ומחוץ, ר''ל מלבד מה שהמלכים היו עובדים אותו מאהבה מפני חכמתו היו עובדים גם מיראה כי היה לו סוס מוכן ליום מלחמה ורכב ופרשים :

כאבנים . ולמעלה ( פסוק כא ) הוא אומר 'למאומה' . רבותינו פירשו ( סנהדרין כא ב ) : כאן קודם שנשא שלמה את בת פרעה , כאן לאחר שנשא שלמה את בת פרעה :

ויתן המלך וכו' כאבנים . הניחם ברחוב העיר כאבנים , ובעבור כי היו רבי המשקל , לא היה מהאפשר לגנבם וללקחם : אשר בשפלה . הגדלים בשפלה הרבה מאוד :

כשקמים . שם אילן גרוע ושפל , כמו ( שם ט ט ) שקמים גדעו : בשפלה . בעמק :

ויתן המלך ולא לבד שהיה עושר גדול להמלך עצמו כי גם אנשי ירושלים נתעשרו מאד ע''י רבת עם שבאו לשם, וע''י רבת המסחר בהאסף לתוכה עמים רבים. כל אחד מעשירי ירושלים היה בונה לו בית ארזים עד שנתרבו הארזים כשקמים :

ומוצא הסוסים אשר לשלמה . היה ממצרים : ומקוה . אסיפת סוחרי הסוסים במצרים , סוחרי המלך שלמה היו קונין אותם במחיר ממצרים מן המלך , שלא יוציא אדם סוס משם , אלא על ידם , כך שמעתי . ולכך נקוד על 'ומקוה' טעם זק''ף גדו''ל , ללמוד שהתיבה עומדת בעצמה , ואינה דבוקה לאחריה :

ומוצא הסוסים . מקום מוצא הסוסים שהיה לשלמה , ממצרים היה , כי הם הוציאו הסוסים ממקומם להביא אל שלמה , כי היה לו עמהם מקח ידוע וקצוב , וכאשר יאמר במקרא שלאחריו : ומקוה . הנה התרגום לא תרגם מלת ומקוה , ונראה מזה דעת התרגום שהיה שם מחוז נקרא קוה , והמ''ם היא במקום מן , ורצה לומר : וגם מן קוה קנה סוסים , ולא באופן אשר קנה ממצרים , רק הוא שלח סוחריו והמה יקחו מן מחוז קוה במחיר , רצה לומר : בערך הראוי לפי השווי , לא במקח ידוע וקצוב :

במחיר . ענין ערך הדבר ושוויו כמו ( שמואל ב כד כד ) אקנה מאותך במחיר :

ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים . זה שב לפי מה שאחשוב אל מה שזכר למעלה והמה מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושאר הדברים שזכר שהיו באים לשלמה מדי שנה בשנה והרצון בו ומוצא הסוסים ממצרים היה גם כן לשלמה ר''ל שכל מי שהיה מוציא סוס ממצרים הי' נותן דבר ידוע לשלמה כי ממצרים לא יצא סוס כי אם ברשות המלך והנה נתן פרעה דינו בזה הענין לשלמה : ומקוה סוחרי המלך יקחו מקוה במחיר . הנה הרצון במקוה בגדי שש כי כמו שהחוט יקרא תקוה כן יקרא הנארג מהחוטין מקוה והנה היה במצרים בגדי פשתן חשובים מאד כמו שנתפרסם והנה לא היו מוציאי' אותם אלא ברשות המלך ואותו הכח נתן פרעה לשלמה ולרוב המצא הסוסים והשש במצרים לא יהיה האדם רשאי לרכוב על סוס או ללבוש בגדי שש אם לא מרשות המלך כדי שיוכר בין השרים ובין העבדים והנה הרצון בזה כי מוצא הסוסים ממצרים ומוצא המקוה הכל הי' לשלמה וזכר כי סוחרי המלך שלמה היו לוקחים מקוה במחיר מעם מצרים כי המוצא היה לשלמה לזה היו הרוצים להוציאו משם קונין אותו מסוחרי המלך ומזה היה מגיע תועלת רב לשלמה ר''ל מהסוסים והמקו' כי סוחרי המלך היו קונין זה המוצא ממנו בסך רב לסוסים ולמקוה והנה קצר המאמר כי סוחרי המלך היו גם כן לוקחים הסוסים שם ומידם יקחום כל מי שירצו להוציאם ממצרים :

ומוצא הסוסים. הסוסים של שלמה היה מוצאם ממצרים ששם היו הסוסים המובחרים, וגם היה לו מקוה, הוא מקום שמגדלים שם את הסוסים ונקוים שם סוסים רבים, ומפרש כי סוחרי המלך יקחו מקוה במחיר שלא קנו סוסים לאחדים רק קנו כל הסוסים שבמצרים כל המקוה והאוסף של הסוסים היו שייכים לסוחרי שלמה, וכל הסוסים הנולדים שם במקוה ההוא היה שלהם והיה בידם להרבות המקח, ועי''כ :

וסוס בחמשים ומאה . למדנו שהמרכבה בארבע סוסים , וכן בדמים הללו לכל מלכי החתים ולמלכי ארם : בידם . של סוחרי שלמה , יוצאים ממצרים :

ותעלה ותצא . רצה לומר : הוצאה ממצרים והועלה לו מרכבה , והם ד' סוסים , בעבור מחיר שש מאות שקל כסף , כי כן היה המקח קצוב ביניהם : וסוס בחמשים ומאה . ומזה נשמע שהמרכבה הם ד' סוסים : וכן לכל מלכי החתים . גם להם מכרו אנשי מצרים במקח הקצוב הזה , עם שהיו קרובים להם ולא היה להם מרחק רב להוליך הסוסים : בידם יוציאו . אנשי מצרים עצמם הוציאו הסוסים בידם , להביאם למקום הקונה אותם . או שעל מלכי החתים וכו' יאמר , שהם יוציאו בידם , ורצה לומר : עם שגם הם נתנו ערך קצבת שלמה , מכל מקום בהבאה למקומם לא היה להם יפוי הכח כשלמה :

ותעלה ותצא מרכבה ממצרים . ר''ל כי בהעלות המרכבה ממצרים לארץ ישראל והוצאתה יתנו שש מאות כסף לשלמה ובמוצא הסוס יתנו חמשים ומאה כסף כי המרכב' ארבעה סוסים וכן מה שיוציאו מהסוסי' למלכי החתים ולמלכי ארם היו מוציאים אותם ברשות סוחרי המלך והם היו לוקחים זה הסך מהם לסוס ולרכב , ואפשר שנאמר שהרצון באמרו ומקוה כי מוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים היה מגיע ממנו גם כן מקוה לשלמה והם בגדי שש שהם בגדי מלכות וזה כי סוחרי המלך היו לוקחים מקוה במחיר מה שראוי שיותן לשלמה מן המוצא והסך שהיה ראוי לשלמה מהמוצא הוא שש מאות כסף לרכב ומאה וחמשים לסוס , ואפשר גם כן שיהיה הרצון באמרו וכן לכל מלכי החתים ולמלכי ארם בידם יוציאו כי מה שיצא מארצם הי' נתן המוצא לשלמה וביד סוחרי המלך וברשות היו מוציאים היוצא משם :

ותעלה ותצא מרכבה, ר''ל עלה המחיר בדמים יקרים עד שמרכבה של ד' סוסים היה מחירה שש מאות שקלי כסף עד שמלכי החתים וארם שרצו לקנות סוסים היו צריכים לקנות מסוחרי שלמה, כי סוסי מצרים היו שלהם, ומזה נתעשרו ישראל ג''כ, כי כל מסחר הסוסים של מצרים היה ברשותם :