מלכים א פרק-ד{א}
וַֽיְהִי֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
מלך על כל ישראל . משראו בחכמתו , שמחו כולם במלכותו :
על כל ישראל . רוצה לומר : מעתה קבלוהו כולם באהבה , בראותם בחכמתו :
ויהי המלך שלמה מלך על כל ישראל . אחשוב שהרצון בזה שכלם שמחים בו ואין בלבם למרוד בו בשום פנים : וצדוק ואביתר כהנים . ידמה כי אע''פ שגרש אותו מהיות כהן לה' ואמר לו שילך ענתות הנה הוכרח לעבוד בעת היות צדוק בלתי ראוי לעבוד' :
השאלות: למה אמר שלישית שהיה מלך על כל ישראל שכבר הזכיר ב''פ שהממלכה נכונה בידו : ויהי המלך שלמה מלך על כל ישראל. כבר אמר זה למעלה שני פעמים, וכתב מהרי''א שבא להודיע ששלש סבות התחברו בהמלכתו, {{{א}}} רצון אביו שהמליכו בחייו, ועז''א אחרי זכרון המשיחה ושלמה ישב על כסא אביו ותכון מלכותו מאד, {{{ב}}} מה שהרג את אויביו, ועז''א שם והממלכה נכונה ביד שלמה, {{{ג}}} מה שנתן לו אלהים חכמה ובינה שעי''ז רצו כל העם במלכותו, וז''ש פה שהיה מלך על כל ישראל, ר''ל לא כשאול שבתחלת מלכותו בני בליעל בזוהו ולא כדוד שמלך שבע שנים על יהודה לבד, כי תיכף מלך על כל ישראל ואין פוצה פה ומצפצף :
{ב}
וְאֵ֥לֶּה הַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁר־ל֑וֹ עֲזַרְיָ֥הוּ בֶן־צָד֖וֹק הַכֹּהֵֽן׃
הכהן . אולי העמידו למשוח מלחמה , תחת צדוק שהועמד לכהן גדול , ואף שדוד העמיד את עירא להיות במקום צדוק כמו שנאמר בשמואל ב ( כ כו ) , אולי מת עירא עד לא הועמד :
(ב-ג) עזריהו בן צדוק ר''ל בן בנו, כי הי' בן אחימעץ בן צדוק, ולא פי' על מה נתמנה ומהרי''א פי' שמוסב למטה עזריה אליחורף ואחיה סופרים, רש''י פי' כותבים דברי הימים, וכן היו כותבים כל דברי המלך ומשפטיו. המזכיר איזה דין בא ראשון, ומהרי''א כ' כותב ספר הזכרונות :
{ג}
אֱלִיחֹ֧רֶף וַאֲחִיָּ֛ה בְּנֵ֥י שִׁישָׁ֖א סֹפְרִ֑ים יְהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־אֲחִיל֖וּד הַמַּזְכִּֽיר׃
סופרים . לכתוב דברי הימים : המזכיר . איזה משפט בא לפניו ראשון , שיפסקנו ראשון , כך שמעתי :
המזכיר . ממונה על ספר הזכרונות :
{ד}
וּבְנָיָ֥הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֖ע עַל־הַצָּבָ֑א וְצָד֥וֹק וְאֶבְיָתָ֖ר כֹּהֲנִֽים׃
כהנים . צדוק כהן גדול , ואביתר סגן , כמו שנאמר בשמואל ב ( שם פסוק כה ) :
וצדוק ואביתר כהנים, פי' הרד''ק שהיה אביתר אחר, והרלב''ג כתב שאף שנתגרש היה משמש בכ''ג בעת שלא היה צדוק ראוי :
{ה}
וַעֲזַרְיָ֥הוּ בֶן־נָתָ֖ן עַל־הַנִּצָּבִ֑ים וְזָב֧וּד בֶּן־נָתָ֛ן כֹּהֵ֖ן רֵעֶ֥ה הַמֶּֽלֶךְ׃
על הנצבים . שנים עשר נציבים היו , לכלכל את המלך ואת ביתו :
על הנצבים . היה ממונה על שנים עשר נציבים האמורים בענין , אשר הועמדו לכלכל את המלך כל אחד בחדשו : רעה המלך . ישב עמו בתמידות , להשתעשע עמו :
הנצבים . הממונים , כמו ( שמואל א יג ג ) נציב פלשתים :
על הנצבים . כמו הנציבים והרצון בו השרים :
{ו}
וַאֲחִישָׁ֖ר עַל־הַבָּ֑יִת וַאֲדֹנִירָ֥ם בֶּן־עַבְדָּ֖א עַל־הַמַּֽס׃
על המס . שהעלה על ישראל , כמה שנאמר ( לקמן ה כז ) : ויעל המלך שלמה מס :
על הבית . כל צרכי הבית היו נעשים על פיו : על המס . הוא המס האמור למטה ( ה כז ) : ויהי המס שלשים אלף איש :
ואחישר על הבית . ידמה שהוא היה ממונ' להשגיח בדברי בית המלך בכל מה שיצטרך שם : ואדנירם בן עבדא על המס . הוא היה ממונה שהיו פורעים ישראל ויתר העמים שהיו למס לשלמה :
(ו-יט) ולשלמה שנים עשר נצבים, טרם שיספר גודל שולחנו של המלך וכבד משאו כי רבה מאד, יקדים {{{א}}} כי ערך הדבר בחכמה באופן שלא יכביד על בני מדינתו, הנה חלק את ארצו לשנים עשר חלקים כנגד י''ב חדש, באופן שכל חלק יפרנס את המלך ויכלכל שולחנו חדש ימים, ומינה נציבים שיתעסקו בזה, באופן שכל אחד היה מכין כל השנה לחם לחדש אחד, ובזה הוקל הדבר מן הכלל באשר נחו ממשאם אחד עשר חדש :
{ז}
וְלִשְׁלֹמֹ֞ה שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נִצָּבִים֙ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְכִלְכְּל֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ וְאֶת־בֵּית֑וֹ חֹ֧דֶשׁ בַּשָּׁנָ֛ה יִהְיֶ֥ה עַל־(אחד) [הָאֶחָ֖ד] לְכַלְכֵּֽל׃
וכלכלו את המלך . כל סעודתו , ומאכל הסוסים , וכל צרכי הוצאה :
על כל ישראל . המה היו ממונים על כל ישראל , לקחת מהם די צורך פרנסת בית המלך , וכל אחד כלכל חדש בשנה , וגבה מבני אנשי המחוז אשר הועמד עליו :
וכלכלו . ענין הספקת הצורך , כמו ( שמואל ב יט לג ) והוא כלכל את המלך :
שנים עשר נצבים על כל ישראל . ר''ל שהיו על כל ישראל לגבות מהם זה המס והיה יודע כל אחד מהם החלק מישראל אשר בגורלו לפרנס המלך וביתו בחדשו בדרך שיפרנסוהו כלם כל השנה :
{ח}
וְאֵ֣לֶּה שְׁמוֹתָ֔ם בֶּן־ח֖וּר בְּהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃
ואלה שמותם . של הנצבים : בן חור . כל אלו הנזכרים בשם אביהם , לא היו ידועים מעצמם כי אם בשם אביהם : בהר אפרים . היה ממונה בהר אפרים , לקחת מהם לכלכל את המלך בחדשו :
{ט}
בֶּן־דֶּ֛קֶר בְּמָקַ֥ץ וּבְשַֽׁעַלְבִ֖ים וּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ וְאֵיל֖וֹן בֵּ֥ית חָנָֽן׃
{י}
בֶּן־חֶ֖סֶד בָּֽאֲרֻבּ֑וֹת ל֥וֹ שֹׂכֹ֖ה וְכָל־אֶ֥רֶץ חֵֽפֶר׃
לו שוכה . רוצה לומר : גם על שוכה היה ממונה , לקחת מהם לצורך פרנסת בית המלך :
{יא}
בֶּן־אֲבִֽינָדָ֖ב כָּל־נָ֣פַת דֹּ֑אר טָפַת֙ בַּת־שְׁלֹמֹ֔ה הָ֥יְתָה לּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
נפת דאר . ( תרגום : ) פלכי דאר :
דאר . מחוז דאר , וכן ( יהושע וז יא ) שלשת הנפת :
{יב}
בַּֽעֲנָא֙ בֶּן־אֲחִיל֔וּד תַּעְנַ֖ךְ וּמְגִדּ֑וֹ וְכָל־בֵּ֣ית שְׁאָ֡ן אֲשֶׁר֩ אֵ֨צֶל צָרְתַ֜נָה מִתַּ֣חַת לְיִזְרְעֶ֗אל מִבֵּ֤ית שְׁאָן֙ עַ֚ד אָבֵ֣ל מְחוֹלָ֔ה עַ֖ד מֵעֵ֥בֶר לְיָקְמֳעָֽם׃
עד אבל וגו' . רוצה לומר : מהעבר מזה עד אבל מחולה , ומזה עד מעבר ליקמעם :
מעבר . מצד :
{יג}
בֶּן־גֶּ֖בֶר בְּרָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד ל֡וֹ חַוֹּת֩ יָאִ֨יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֜ה אֲשֶׁ֣ר בַּגִּלְעָ֗ד ל֚וֹ חֶ֤בֶל אַרְגֹּב֙ אֲשֶׁ֣ר בַּבָּשָׁ֔ן שִׁשִּׁים֙ עָרִ֣ים גְּדֹל֔וֹת חוֹמָ֖ה וּבְרִ֥יחַ נְחֹֽשֶׁת׃
חבל ארגוב . ממונה היה עליהם לגבות מס המלך , כי משפט המלך יש לגבות יציאותיו מן העם , כמה שנאמר במשפט המלוכה בספר שמואל ( א י כה ) :
חות יאיר . תרגם יונתן : כפרני יאיר : אשר בגלעד . אשר עמדו בארץ הגלעד : ששים ערים . בחבל ארגוב היו ששים ערים גדולים וחומה מסביב :
חבל . המחוז תקרא חבל , כי בחבל תחלק נחלה , וכן ( שם יט ט ) מחבל בני יהודה : ארגוב . שם האדם , אשר משל בה מאז , וכן ( דברים ג ד ) כל חבל ארגוב :
{יד}
אֲחִֽינָדָ֥ב בֶּן־עִדֹּ֖א מַחֲנָֽיְמָה׃
{טו}
אֲחִימַ֖עַץ בְּנַפְתָּלִ֑י גַּם־ה֗וּא לָקַ֛ח אֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־שְׁלֹמֹ֖ה לְאִשָּֽׁה׃
בנפתלי . בנחלת נפתלי :
{טז}
בַּֽעֲנָא֙ בֶּן־חוּשָׁ֔י בְּאָשֵׁ֖ר וּבְעָלֽוֹת׃
ובעלות . והיא היתה מנחלת יהודה :
{יז}
יְהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־פָּר֖וּחַ בְּיִשָׂשכָֽר׃
{יח}
שִׁמְעִ֥י בֶן־אֵלָ֖א בְּבִנְיָמִֽן׃
{יט}
גֶּ֥בֶר בֶּן־אֻרִ֖י בְּאֶ֣רֶץ גִּלְעָ֑ד אֶ֜רֶץ סִיח֣וֹן ׀ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֗י וְעֹג֙ מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן וּנְצִ֥יב אֶחָ֖ד אֲשֶׁ֥ר בָּאָֽרֶץ׃
ונציב אחד אשר בארץ . רב ושמואל פליגי , חד אמר : אחד ממונה על כולם , הוא עזריה בן נתן האמור למעלה , וחד אמר : כנגד חודש העיבור ( סנהדרין יב א ) :
בארץ גלעד . רוצה לומר : ביתר המקומות , כי על חות יאיר שעמדו בארץ הגלעד , היה נציב אחר : ארץ סיחון וגו' . רצה לומר : גלעד היתה החצי משל סיחון , והחצי משל עוג : ונציב אחד . רצה לומר : ועוד נציב אחד אשר היה בכל הארץ , ממונה על כולם , והוא עזריה בן נתן האמור למעלה :
ונציב אחד אשר בארץ . יתכן שיהיה שר אחד מושל על אלו השרים יביאם לפרנס המלך וביתו איש חדשו או היה שם נציב אחד לחדש העבור והביאור הראשון יותר נכון ואם היה כן הנה יחוייב שיהיה חלקו מארץ ישראל מעט יותר משלישית חלק אחד משאר השרים שהיו מפרנסין אותו חדש אחד בשנה :
{כ}
יְהוּדָ֤ה וְיִשְׂרָאֵל֙ רַבִּ֔ים כַּח֥וֹל אֲשֶׁר־עַל־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב אֹכְלִ֥ים וְשֹׁתִ֖ים וּשְׂמֵחִֽים׃
על הים . על שפת הים :
{{{ב}}} ועתה יאמר כי היה יכול להגדיל שולחנו ביתר שאת, אם מצד העם המכלכלים אותו שהיו רבים כחול, והיה להם שופע שובע גדול די והותר שכולם אוכלים ושותים ושמחים ובזה לא הכביד עליהם מצדם, שהגם שלפי החשבון שחשב הרי''א היו אוכלים על שולחן המלך ששים אלף אנשים בכל יום, לא יהיה זה למעמסה אל עם רב כחול, אשר לא חסר להם כל טוב, לכלכל כמספר הזה :