פרשת ויחי -דף רל ע''אפָּתַח רִבִּי חִזְקִיָּה וְאָמַר,
(תהלים קמא) תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב. אַמַּאי מִנְחַת עָרֶב וְלָא צְלוֹתָא
(דף רל ע''א) דְצַפְרָא, דְּלָא כְּתִיב תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי בַּבֹּקֶר. אֶלָּא הָכִי אִתְּמָר, תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנְיךָ, קְטֹרֶת לָא אַתְיָא אֶלָּא עַל חֶדְוָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב,
(משלי כז) שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב. וְעַל דָּא כַּהֲנָא כַּד אַדְלִיק בּוֹצִינִין, הֲוָה מַקְרִיב קְטֹרֶת, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר,
(שמות ל) בְּהֵטִיבוֹ אֶת הַנִּרוֹת יַקְטִירֶנָּה וּבְהַעֲלוֹת אַהֲרֹן אֶת הַנִּרוֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה. בְּצַפְרָא, עַל חֶדְוָה, דְּשַׁעְתָּא גָרִים. בְּרַמְשָׁא, לְמֶחדֵי סְטַר שְׂמָאלָא, וְהָכִי אִתְחֲזֵי. וּלְעָלַם לָא אָתֵי אֶלָּא עַל חֶדְוָה.
פָּתַח רַבִּי חִזְקִיָּה וְאָמַר, {{תהלים קמא}} תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךְ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב. לָמָּה מִנְחַת עָרֶב וְלֹא תְּפִלַּת הַבּקֶר, שֶׁלֹּא כָתוּב תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי בַּבֹּקֶר? אֶלָּא כָּךְ נִתְבָּאֵר, תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךְ. קְטֹרֶת לֹא בָאָה אֶלָּא רַק עַל חֶדְוָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב {{משלי כז}} שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב. וְלָכֵן הַכֹּהֵן כְּשֶׁמַּדְלִיק נֵרוֹת, הָיָה מַקְרִיב קְטֹרֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {{שמות ל}} בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה. בַּבֹּקֶר עַל חֶדְוָה, שֶׁהַשָּׁעָה גּוֹרֶמֶת בָּעֶרֶב לְשַׂמֵּחַ צַד שְׂמֹאל, וְכָךְ רָאוּי, וּלְעוֹלָם לֹא בָא אֶלָּא עַל חֶדְוָה.
וְתָא חֲזֵי קְטֹרֶת מְקַשֵּׁר קִשְׁרִין, וְאָחִיד לְעֵילָא וְתַתָּא, וְדָא אַעֲבַר מוֹתָא וְקִטְרוּגָא וְרוּגְזָא, דְּלָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה בְּעַלְמָא. כְּמָה דִכְתִיב,
(במדבר יז) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֵן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה וְגו'. לְבָתַר דָּא כְּתִיב, וַיָּרָץ
(אהרן) וְגו', וַיְכַפֵּר עַל הָעָם, וּכְתִיב, וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה. בְּגִין דְּלָא יָכְלִין כָּל סִטְרִין בִּישִׁין וְכָל מְקַטְרְגִין לְמֵיקַם קַמֵּי קְטֹרֶת. וְעַל דָּא אִיהוּ רָזָא
(ס''א חדוה) דְכֹלָּא וְקִשּׁוּרָא דְכֹלָּא.
וּבֹא רְאֵה, קְטֹרֶת מְקַשֶּׁרֶת קְשָׁרִים וְאוֹחֶזֶת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְזֶה מַעֲבִיר מָוֶת וְקִטְרוּג וְרֹגֶז, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִשְׁלֹט בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב {{במדבר יז}} וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה וְגוֹ'. אַחַר זֶה כָּתוּב וַיָּרָץ וְגוֹ', וַיְכַפֵּר עַל הָעָם, וְכָתוּב וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יְכוֹלִים כָּל הַצְּדָדִים הָרָעִים וְכָל הַמְקַטְרְגִים לַעֲמֹד לִפְנֵי הַקְּטֹרֶת, וְעַל זֶה הִיא סוֹד [[חדות]] הַכֹּל וְקִשּׁוּר הַכֹּל.
וּבְשַׁעְתָּא דְמִנְחָה, דְּדִינָא שַׁרְיָא בְּעַלְמָא, אִתְכַּוֵּון דָּוִד בְּהַהוּא צְלוֹתָא. דִּכְתִיב, תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וְגו'. וְהַאי צְלוֹתָא דְסָלִיק, יַעֲבֵר רוּגְזָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, דְּשַׁלִּיט הַשְׁתָּא בְּהַאי זִמְנָא, בְּהַהוּא קְטֹרֶת. דְּדָחֵי וְאַעֲבַר קַמֵּיהּ כָּל רוּגְזָא,
(דסליק השתא בהאי שעתא בההוא קטרת דאעדי כל רוגזא) וְכָל קִטְרוּגָא דְעַלְמָא,
(ס''א ל''ג היינו דכתיב) (ס''א מאי טעמא בגין דאיהי) מִנְחַת עָרֶב, דְּדִינָא תַּלְיָא בְּעַלְמָא.
וּבִשְׁעַת הַמִּנְחָה, כְּשֶׁהַדִּין שָׁרוּי בָּעוֹלָם, הִתְכַּוֵּן דָּוִד בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה, שֶׁכָּתוּב תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךְ וְגוֹ'. וּתְפִלָּה זוֹ שֶׁעוֹלָה תַּעֲבִיר רֹגֶז דִּין הַקָּשֶׁה שֶׁשּׁוֹלֵט כָּעֵת בַּזְּמַן הַזֶּה בְּאוֹתָהּ קְטֹרֶת, שֶׁדּוֹחָה וּמַעֲבִירָה מִלְּפָנָיו כָּל רֹגֶז [[שעולה כעת בשעה זו באותה קטרת שמעבירה כל רגז]] וְכָל קִטְרוּג שֶׁבָּעוֹלָם, [[הינו מה שכתוב]] [[מה הטעם? משום שהיא]] מִנְחַת עָרֶב, כְּשֶׁהַדִּין תָּלוּי בָּעוֹלָם.
תָּא חֲזֵי, כַּד אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, בְּשַׁעְתָּא דְאִתּוֹקַד, זְמַן מִנְחָה הֲוָה. וְעַל דָּא כְּתִיב,
(ירמיה ו) אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. מַאן צִלְלֵי עָרֶב. אִינוּן מְקַטְרְגִין דְּעַלְמָא, וְרוּגְזֵי דְּדִינִין, דִּזְמִינִין בְּהַהִיא שַׁעְתָּא. וְעַל דָּא תָּנִינָן, דְּבָעֵי
(שמות ל''ו ע''ב) בַּר נָשׁ לְכַוְּונָא דַעְתֵּיהּ, בִּצְלוֹתָא דְמִנְחָה. בְּכֻלְּהוּ צְלוֹתָא בָּעֵי בַּר נָשׁ לְכַוְּונָא דַעְתֵּיהּ, וּבְהַאי צְלוֹתָא יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ, בְּגִין דְּדִינָא שַׁרְיָא בְּעַלְמָא. וְעַל דָּא זְמַן צְלוֹתָא דְמִנְחָה, יִצְחָק תַּקִּין לֵיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ.
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׂרַף, הָיָה זְמַן מִנְחָה, וְעַל זֶה כָּתוּב {{ירמיה ו}} אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. מַה זֶּה צִלְלֵי עָרֶב? אוֹתָם מְקַטְרְגִים שֶׁל הָעוֹלָם וְרָגְזֵי הַדִּינִים שֶׁמְּזֻמָּנִים בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה. בְּכָל הַתְּפִלּוֹת צָרִיךְ הָאָדָם לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ, וּבִתְפִלָּה זוֹ יוֹתֵר מִכֻּלָּן, מִשּׁוּם שֶׁהַדִּין שָׁרוּי בָּעוֹלָם, וְעַל זֶה זְמַן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה יִצְחָק תִּקֵּן אוֹתָהּ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
עַד דְּהֲווּ אָזְלֵי, אָעֳלוּ בְּחַד טוּרָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הַאי טוּרָא דַחֲלָא, נִהַךְ וְלָא נִתְעַכֵּב הָכָא, בְּגִין דְּטוּרָא דְּחִילָא הוּא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִי הֲוָה חַד, הֲוָה אֲמִינָא הָכִי. דְּהָא תָּנִינָן, דְּמַאן דְּאָזִיל יְחִידָאי בְּאוֹרְחָא, אִתְחַיַּיב בְּנַפְשֵׁיהּ. אֲבָל תְּלָתָא לָא. וְכָל חַד וְחַד מִינָן, אִתְחֲזֵי דְלָא תַעֲדֵי מִינָן שְׁכִינְתָּא.
עֵד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, עָלוּ בְּהַר אֶחָד. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הָהָר הַזֶּה מַפְחִיד, נֵלֵךְ וְלֹא נִתְעַכֵּב כָּאן, מִשּׁוּם שֶׁזֶּהוּ הַר מַפְחִיד. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִם הָיָה אֶחָד - הָיִיתִי אוֹמֵר כָּךְ, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁמִּי שֶׁהוֹלֵךְ יְחִידִי בַּדֶּרֶךְ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, אֲבָל שְׁלֹשָׁה לֹא, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵעִמָּנוּ, נִרְאֶה שֶׁלֹּא תָזוּז מֵעִמָּנוּ הַשְּׁכִינָה.
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָא תָּנִינָן דְּלָא יִסְמוֹךְ בַּר נָשׁ עַל נִסָּא. מְנָלָן, מִשְׁמוּאֵל. דִּכְתִיב,
(שמואל א טז) אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי, וְהָא אִתְחֲזֵי שְׁמוּאֵל יַתִּיר מִינָן. אָמַר לֵיהּ, אֲפִילּוּ הָכִי, אִיהוּ הֲוָה חַד, וְהֶזֵּיקָא אִשְׁתַּכַּח לְעֵינָא. אֲבָל אֲנַן תְּלָתָא, וְהֶזֵּיקָא לָא אִשְׁתַּכַּח לְעֵינָא. דְּאִי מִשּׁוּם מַזִּיקִין. הָא תָּנִינָן, דְּלִתְלָתָא לָא מִתְחֲזֵי וְלָא מַזְקֵי. וְאִי מִשּׁוּם לִסְטִים, לָא מִשְׁתַּכְּחֵי הָכָא, דְּהָא רָחִיק מֵיִישׁוּבָא הַאי טוּרָא, וּבְנֵי נָשָׁא לָא מִשְׁתַּכְּחֵי הָכָא. בְּרַם דְּחִילוּ הוּא, דְּחֵיוָון בָּרָא דְּמִשְׁתַּכְּחִין הָכָא.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁלֹּא יִסְמֹךְ אָדָם עַל נֵס, מִנַּיִן לָנוּ? מִשְּׁמוּאֵל, שֶׁכָּתוּב אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי, וַהֲרֵי שְׁמוּאֵל רָאוּי יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ. אָמַר לוֹ, אֲפִלּוּ כָּךְ, הוּא הָיָה אֶחָד, וְהֶזֵּק נִמְצָא לָעַיִן, אֲבָל אָנוּ שְׁלֹשָׁה, וְהֶזֵּק לֹא נִמְצָא לָעַיִן. שֶׁאִם מִשּׁוּם מַזִּיקִים - הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה לֹא נִרְאִים וְלֹא מַזִּיקִים, וְאִם מִשּׁוּם לִסְטִים - לֹא נִמְצָאִים כָּאן, שֶׁהֲרֵי הָהָר הַזֶּה רָחוֹק מִיִּשּׁוּב, וּבְנֵי אָדָם לֹא נִמְצָאִים כָּאן, בְּרַם פַּחַד הוּא, שֶׁחַיּוֹת הַשָּׂדֶה שֶׁנִּמְצָאוֹת כָּאן.
פָּתַח וְאָמַר. הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע, הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא בֵּיהּ,
(ס''א ל''ג דהא כתיב) הַגּוֹאֵל, אֲשֶׁר גָּאַל מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי הַגּוֹאֵל. בְּגִין דְּהוּא מִשְׁתַּכַּח תָּדִיר לְגַבֵּי בְּנֵי נָשָׁא, וְלָא אַעֲדֵי מִבַּר נָשׁ זַכָּאָה לְעָלְמִין.
פָּתַח וְאָמַר, הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע. בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ, [[שהרי כתוב]] הַגֹּאֵל!? אֲשֶׁר גָּאַל צָרִיךְ הָיָה לִכְתֹּב! מַה זֶּה הַגֹּאֵל? מִשּׁוּם שֶׁהוּא תָמִיד נִמְצָא אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, וְלֹא זָז מֵאָדָם צַדִּיק לְעוֹלָמִים.
תָּא חֲזֵי, הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּאָזִיל עִמֵּיהּ דְּבַּר נָשׁ תָּדִיר, וְלָא אַעֲדֵי מִנֵּיהּ, כַּד בַּר נָשׁ נָטִיר פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. וְעַל דָּא יִזְדַּהֵר בַּר נָשׁ, דְּלָא יִפּוּק יְחִידָאי בְּאוֹרְחָא. מַאי יְחִידָאי, דְּיִזְדַּהֵר בַּר נָשׁ לְמִטַּר פִּקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, בְּגִין דְּלָא תַעֲדֵי מִנֵּיהּ שְׁכִינְתָּא, וְיִצְטָרֵךְ לְמֵיזַל יְחִידָאי, בְּלָא זִוּוּגָא דִשְׁכִינְתָּא.
בֹּא רְאֵה, הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי - זוֹ הַשְּׁכִינָה שֶׁהוֹלֶכֶת עִם בֶּן הָאָדָם תָּמִיד, וְלֹא זָזָה מִמֶּנּוּ כְּשֶׁבֶּן הָאָדָם שׁוֹמֵר מִצְווֹת הַתּוֹרָה. וְעַל זֶה יִזָּהֵר בֶּן אָדָם שֶׁלֹּא יֵצֵא יְחִידִי בַּדֶּרֶךְ. מַה זֶּה יְחִידִי? שֶׁיִּזָּהֵר בֶּן אָדָם לִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תָזוּז מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, וְיִצְטָרֵךְ לָלֶכֶת יְחִידִי בְּלִי זִוּוּג הַשְּׁכִינָה.
תָּא חֲזֵי, כַּד נָפִיק בַּר נָשׁ לְאוֹרְחָא, יְסַדַּר צְלוֹתָא קַמֵי מָארֵיהּ, בְּגִין לְאַמְשָׁכָא עֲלֵיהּ שְׁכִינְתָּא, וּלְבָתַר יִפּוּק לְאוֹרְחָא, וְיִשְׁכַּח זִוּוּגָא דִשְׁכִינְתָּא, לְמִפְרַק לֵיהּ בְּאוֹרְחָא, וּלְשֵׁזָבָא לֵיהּ בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ.
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁיּוֹצֵא בֶּן אָדָם לַדֶּרֶךְ, יְסַדֵּר תְּפִלָּה לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו שְׁכִינָה, וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא לַדֶּרֶךְ, וְיִמְצָא זִוּוּג הַשְּׁכִינָה לִגְאֹל אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ וּלְהַצִּילוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיִּצְטָרֵךְ.