עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת שֶׁיִּזְכֶּה לְהִשָּׁאֵר קַיָּם עַל מַעֲמָדוֹ לְעוֹלָם וְלֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּכָל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וַאֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת חַס וְשָׁלוֹם, לא יִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם הוּא עַל יְדֵי תְּפִלָּה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא תְּפִלָּה, כַּמְבאָר בִּפְנִים (שָׁם אוֹת ב וְעַיֵּן הִתְבּוֹדְדוּת אוֹת ל"ב ל"ג ל"ד ל"ה)